אלישע מסרב להיפרד
פסוקים א-י
בכמה מילים
במהלך זה נעסוק בפרדה של אלישע מאליהו ובברכת אליהו לאלישע. נפתח בשאלות העוסקות ביחסי מורה-תלמיד: כיצד משפיע המורה על התלמיד? והאם התלמיד אף יכול להתעלות עליו? ליבו של המהלך יעסוק בעקשנותו של אלישע להישאר לצד אליהו בסוף חייו ובבקשתו לקבל פי שניים מכוחו של אליהו. נדון אם זו בקשה לגיטימית. נסיים בשאלות אלה: מה משמעות בקשה זו ומה אנו לומדים ממנו? האם בכוחו של אליהו לממש את בקשתו של אלישע? האם אלישע צריך לדבוק בדרכו של אליהו?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דיון:
נדון בשאלות אלה:
- מה הופך אדם לתלמיד טוב?
- כשאתם חושבים על מורה גדול, או מנהיג גדול, האם אפשר לדעת מי יהיה הממשיך שלו? על פי מה?
- מה קובע מי ממשיך את המנהיג לדעתכם?
אפשרות שנייה – שיר:
נאזין לחווה אלברשטיין שרה את שירו של מוטי המר 'רקמה אנושית'.
נדון ברשמים החזקים שיכולים להותיר אצלנו חברים ומורים, עד כדי כך שהם הופכים להיות חלק מהאישיות שלנו. נברר אם גם כאשר מישהו מת משהו ממנו חי בתוכנו?
הזמנה לקריאה
נפתח בקריאה של הפסוקים עד פסוק טז.
לאחר מכן נקרא שוב בקול רם את פסוק א ונסביר שמדובר בכותרת המקדימה את סיפור הפרק. הכותרת מספרת לנו מה הדבר העיקרי שעומד לקרות בפרק ב. נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את הכותרת של הפרק על סמך פסוק א (למשל: אליהו עולה השמימה).
נחזור אחורה בזמן ונראה כיצד הדברים קרו. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) ובו הם ימלאו את הסיפור החוזר על עצמו על ליוויו של אלישע את אליהו ועל הסירוב של אלישע להיפרד מאליהו.
לאחר בדיקת דף העבודה נוסיף ונדון יחד בשאלות האלה:
- אנו רואים כי אליהו עובר בשלוש תחנות שונות והסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב.
מדוע לדעתכם טרחו לספר לנו את הסיפור שלוש פעמים? מה הדבר בא ללמדנו? (החזרה מחזקת את ההתעקשות של אלישע לדבוק באליהו ומצד שני את הרצון של אליהו להיות לבד) - עיינו בספר רות פרק א פסוקים ח-טז. כתבו מה דומה בסיפור המתואר שם לסיפור המתואר אצלנו? מה אפשר ללמוד מכך על רות? (בסיפור נעמי מבקשת מכלותיה לעזוב אותה והן דבקות בה, עד שערפה חוזרת. החזרה והדבקות למרות נטישת ערפה מדגישה את מסירותה של רות)
- מדוע לדעתכם מתעקש אליהו להישאר לבדו (רמז: עיינו בתגובות בני הנביאים)? (שאלה פתוחה – יכול להיות שאליהו רוצה להישאר לבד ולהיפרד מן העולם בלי אלישע, יתרה מזו, אליהו מתואר בהרבה מקומות כאדם החי בבדידות)
- מדוע אלישע מתעקש? (כדאי לכוון את התלמידים לחשוב על כך שאלישע הוא מחליפו של אליהו ולכן חשוב לו להיות צמוד אליו ברגעיו האחרונים כדי להיפרד, לקבל את ברכת הדרך ולקבל כוח מרבו ומורו)
- האם ההתעקשות עזרה לו? הוכיחו.
נלמד מושג חדש: תבנית שלושה וארבעה.
נמשיך ונקרא בקול את פסוקים ח-י.
נקרא שוב את פסוק ט ונתעכב על בקשתו של אלישע. נשאל את התלמידים:
- מה משמעות בקשה זו?
- האם היא אינה חצופה?
נבקש משני מתנדבים להציג בפני הכיתה את הסצנה הזאת במילים של ימינו. לאחר מכן נכתוב את בקשת אלישע על הלוח: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי".
נבקש מהתלמידים להעלות השערות מה בדיוק רוצה אלישע? נכתוב אותן על הלוח. נחלק את התלמידים לזוגות, כל זוג יקבל פרשן אחר שמסביר את בקשתו של אלישע בדרך אחרת (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). לאחר קריאת הפרשנות נבקש מתלמידים שקיבלו פרשנים אחרים להציג על פי הפירוש שקיבלו את הסצנה, ובעקבות ההצגה שאר התלמידים יכתבו במחברת מה כל פרשן חושב (הערה: הפרשנים הם ברמות קושי שונות ואפשר לחלקם לתלמידים לפי רמתם ללמידה אינטגרלית בכיתה).
נבחן את תשובתו של אליהו. ונבין עם התלמידים מה בעצם אומר אליהו:
- כיצד אנו יודעים שאליהו אינו יודע אם יוכל להיענות לבקשה?
- מהם התנאים שבהם אפשר לקיים את הבקשה? השלימו: אם… אז… אבל אם… אז…
כלומר, אליהו מעביר את השליטה בבקשה ממנו לשמיים.
מבט לחיים
נדון עם התלמידים בשאלות אלה:
- מדוע מלכתחילה אלישע מבקש מאליהו כוחות?
- האם היכולת להיענות לבקשה נמצאת בידיו של אליהו?
מתוך כך נעבור לדון ביחסים שבין אליהו לאלישע. אלישע רואה באליהו בעל הכוח המעביר אליו את כוחו.
- האם זו הדרך היחידה להחליף אדם בתפקיד?
- האם העובדה שאלישע ממשיך את דרכו של אליהו מחייבת אותו להידבק בו בצורה כזאת?
- האם דבקות זו מעידה על חוסר ביטחון של אלישע?
נסיים ונשאל:
- האם יש דברים שאנחנו היינו רוצים לקבל 'פי שניים' ממורה או מנהיג שלנו?
- האם אנחנו יכולים לדבוק בדרך של מנהיג כלשהו?
- מה מבטאת דבקות כזו?
נבקש מהתלמידים לחשוב לעומק על דמות מוערכת בחייהם ולכתוב אם הם רוצים לדבוק בה או להיות פי שניים ממנה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: אלישע מסרב להיפרד מאליהו ולאחר מכן מבקש ממנו פי שניים מכוחו.
מיומנויות: תבנית שלושה וארבעה (תפקידה של חזרתיות), עיון בפרשנים.
מתודות: דיון, עיון בשיר, דפי עבודה, כותרות.
להרחבה אפשר לדון בשני מוטיבים שמופיעים בפסוקים שלנו: האדרת וקריעת המים
האדרת:
אליהו משתמש באדרתו. הוא כבר השתמש בה בעבר.
- מתי השתמש אליהו באדרתו? פתחו במלכים א פרק יט פסוק יט. (כאשר הוא ממנה את אלישע לנביא אחריו)
זוהי אינה הפעם הראשונה שבגד מסמל מעבר של תקופה וחילופי הנהגה. נכתוב על הלוח כותרת: בגדים המסמלים מעבר תקופה וחילופי הנהגה ונעיין בשעוד תי דוגמאות חוץ מהדוגמה שבפרקנו:
- אליהו ואלישע – פעם ראשונה כאשר אלישע מתמנה ופעם שנייה רגע לפני שאליהו נפרד ואלישע מחליף אותו.
- מלכים א פרק יא פסוקים כט-לא. נקרא את הפסוקים וניזכר בנבואת אחיה השילוני על פילוג הממלכה. ונכתוב על הלוח: פילוג הממלכה. אחיה השילוני מבשר לירבעם על קריעת הממלכה מעל מלכות שלמה והפיכתו למלך באמצעות קריעת השמלה ל-12 חתיכות כמספר השבטים.
- שמואל א פרק כד פסוקים ג-ה. נקרא את הפסוקים ווניזכר ב רדיפת שאול את דוד במערה ובהזדמנות שהייתה לדוד להורגו. במקום להרוג את שאול דוד החליט לכרות את כנף מעילו. נכתוב על הלוח: דוד כורת את כנף מעילו של שאול במקום להורגו, קריעת כנף המעיל מסמלת את סוף תקופת שאול ואת העתיד להיות כאשר המלוכה תעבור לדוד.
קריעת מים:
גם המוטיב של קריעת הים מופיע בפרקנו לא בפעם הראשונה. נכתוב על הלוח את הכותרת: קריעת המים.
ניזכר עם התלמידים מיהם שני המנהיגים שכבר קרעו מים בעבר (ההנחה היא שכולם יזכרו את משה וקריעת ים סוף, אך לא בטוח שיזכרו את קריעת הירדן בספר יהושע). נדגיש כי נס מעבר הירדן נעשה ממש באותו מקום שבו קורע אליהו את הנהר, אלא שהוא חוצה את הירדן בכיוון ההפוך. בעוד משה ויהושע חצו מים בדרך לארץ ישראל, אליהו עושה את הדרך ההפוכה. נוסיף, כי המקום שבו אליהו ואלישע נמצאים בפרקנו הוא המקום שבו נפרד משה מהעם ונקבר מחוץ לארץ; והינה, אליהו עומד להיפרד באותו מקום בדיוק, אלא שבמקום להיקבר יעלה אליהו בסערה השמימה. בסופו של הדיון נבקש מהתלמידים למלא את הטבלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
