ברכות בלעם ופסוקים שהפכו לפתגמים
פרקים כג-כד
הזמנה ללימוד
נשאל את התלמידים:
- לו הייתה לכם אפשרות לברך את עם ישראל ברכה אחת, מה הייתם מברכים?
נכתוב על הלוח את ההצעות. נספר לתלמידים שהיום נשמע שלוש ברכות שהפכו לפתגמים ונבקש מהם לשים לב בעת הקריאה לשאלות אלו:
- מה בלעם מברך?
- האם יש דמיון לברכות שאנחנו הצענו?
מבט ראשון
נציג על הלוח את הפתגמים והביטויים המובאים בדף העבודה ונסביר את משמעותם (ראו הסבר הפתגמים למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט שני
נציג את השירים במליאה או נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות ונחלק לכל קבוצה את אחת הכרטיסיות המובאות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בכל כרטיסייה מובא הפסוק, פירושו בשפה של היום, שיר שמתאים לפסוק ושאלות על השיר. על התלמידים להאזין לשיר, לקרוא את מילותיו ולענות בעל פה על השאלות. כל קבוצה תבחר נציג שיספר לכיתה על השיר שקיבלו ועל הקשר שלו לפסוק המובא. אפשר לשמוע במליאה קטע קצר מכל שיר כדי שכולם יכירו את השירים.
מבט שלישי
נלמד את המושג תקבולת נרדפת: בשניים מתוך הפתגמים מופיעים שני חלקים שמבטאים את אותו התוכן או תוכן דומה במילים שונות. נדגים על הלוח את שני חלקי הפסוק.
יש מקום לציין שהפסוק "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" בנוי במבנה של תקבולת נרדפת חסרה ולהסביר כי זוהי תקבולת שבה שני חלקי המשפט נרדפים או דומים זה לזה אך צלע אחת של התקבולת משמשת כותרת לשני החלקים.
מבט לחיים
נזמין כל תלמיד לבחור פסוק אחד משלושת הפסוקים שנלמדו ונטיל על התלמידים משימה לחפש בעיתון או בטלוויזיה או באינטרנט או במורשת המשפחתית סיפור שקשור לאחד הפתגמים. נבקש מהם להביא עמם לשיעור הבא את הכתבה או פסקה קצרה שכתבו בבית שמתארת את הכתבה.
לדוגמה:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" – התלמידים יכולים להביא לכיתה תמונות של משפחתם מטיול שבו ישנו באוהלים מתוך האלבום המשפחתי ולספר בכמה מילים כיצד התמונות מתקשרות לפתגם. האוהל מאפשר למשפחה לבלות זמן איכות בטבע יחד, הוא צפוף אך יוצר קרבה ומביא להידוק הקשר בין בני המשפחה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בשלושה פסוקים עיקריים מתוך דברי בלעם שהפכו לפתגמים בשפה העברית. אלו שלושה פסוקי ברכה המשבחים את עם ישראל ומבטיחים עתיד מזהיר בעבורו.
מיומנות: למדנו את המושגים 'תקבולת נרדפת' ו'תקבולת נרדפת חסרה'.
מתודות: העמקנו במשמעותם של הפתגמים באמצעות שיר עברי שמבטא את הרעיון המרכזי בהם ובחיפוש אחר סיפור שקשור אליהם באמצעי התקשורת או במורשת המשפחתית.