דילמות מוסריות בעקדת יצחק
פסוקים א-יט
בכמה מילים
סיפור העקדה מעלה דילמה מוסרית קשה, ועמה כל קורא מתמודד. במהלך שיעור זה נחשוף את התלמידים להתמודדויות פרשניות שונות עם סיפור העקדה – שני הוגי דעות הרואים ערך נעלה במעשהו של אברהם ושניים המבקרים אותו. נעודד את התלמידים לחשוב ולהביע גם את עמדתם האישית לאור הפרשנויות שנלמדו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דת ומוסר:
נכתוב בצד אחד של הלוח את המילים 'אמונה דתית' ובצד השני של הלוח את המילים 'שיקול מוסרי'. נקרא בקול רשימה של מעשים, וכל תלמיד יעמוד בין שתי המילים האלה במקום שבו הוא ממקם את המעשה על פני הציר.
רשימת מעשים לדוגמה: שמירת שבת, גיוס תרומות לחולי סרטן, התנדבות עם ילדי עובדים זרים, מתן צדקה לנזקקים, תפילה, טיפול בהורה מבוגר.
נערוך דיון בשאלות אלה:
- האם היו מעשים שיכולנו להגיד לגביהם בוודאות שהם נעשים מתוך אמונה דתית ולא קשורים לשיקול מוסרי?
- האם היו מעשים שיכולנו להגיד לגביהם בוודאות שהם רק מוסריים ולא קשורים לדת?
- האם יכול להיות מעשה דתי שמנוגד למוסר?
- האם יכול להיות מעשה מוסרי שמנוגד לדת?
נסביר כי בשיעור זה נתמקד במגוון פרשנויות לעקדה, כולן נעות סביב המתח שיוצרת העקדה בין הדת למוסר.
אפשרות שנייה – סיפור:
נקרא באוזני התלמידים את סיפורו הנורא של סכוניאתון על הפיניקים, המובא בספרו של פילון:
"בשעות החירום הנוראות ביותר נהגו הקדמונים שבִּמְקוֹם שיאבדו כולם, זבחו המושלים של עיר או של עם את האהוב שבבניהם, בתורת כופר לאלים הנוקמים. וזבחים אלו הובאו בטקס מסתורי. והנה קרונוס… היה לו בן יחידי… וכאשר פקדו את הארץ סכנות מלחמה עצומות, הוא הלביש את בנו לבוש מלכות, בנה מזבח ושחט אותו"
ממקור זה לומדים שמנהג זה רווח באזור הים התיכון בתקופה הקדומה. נשאל את התלמידים:
- מה בכל זאת ההבדל בין המעשה של אברהם למעשים המתוארים בסיפורים? (יוזמת האדם מול יוזמת האל; הקרבה למען מטרה מסוימת מול הקרבה בלי מטרה ברורה; הוצאת המעשה לפועל מול כוונה לעשות מעשה. אלה הבדלים מהותיים ויסודיים בהבנת הסיפור שלפנינו)
- האם לדעתכם העובדה שבתקופתו של אברהם היה מקובל להקריב ילדים מקטינה את המעשה של אברהם או מאדירה אותו?
אפשרות שלישית – בעד ונגד:
נציב בקדמת הכיתה שני כיסאות. נזמין תלמיד אחד לשבת על כיסא ה'בעד' ותלמיד שני על כיסא ה'נגד'. התלמידים ינסו לשכנע את שאר תלמידי הכיתה שאברהם פעל נכון בהסכמתו לעקוד את בנו, או שטעה ולא היה צריך לעקוד את בנו. תלמידים שיש להם טיעונים להוסיף לכאן או לכאן יוכלו לגשת לכיסא המתאים, להניח יד על כתף התלמיד היושב בו ולהחליפו. בתום שלב השכנוע אפשר לערוך הצבעה בכיתה בהרמת פתקיות בשני צבעים: אדום = נגד, ירוק = בעד. נכתוב את הטיעונים שעלו על הלוח ונסביר כי היום נכיר טיעונים נוספים לכאן ולכאן, ובעקבות הלימוד יוכלו התלמידים לערוך הצבעה מחודשת.
הזמנה לקריאה
העבודה בחלק זה של השיעור תהיה בקבוצות קטנות או בזוגות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה ובה עמדה אחת כלפי מעשה העקדה, תקרא אותה ותדון בה, וכשתסיים תעביר אותה לקבוצה אחרת. אין חשיבות לסדר העבודה בכרטיסיות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
בסופו של דבר אלוהים מצווה את אברהם שלא להקריב את יצחק בפסוקים י-יב:
"וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר: 'אַבְרָהָם אַבְרָהָם', וַיֹּאמֶר: 'הִנֵּנִי'. וַיֹּאמֶר: 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי'".
- מה המסר של הסיפור לפי כל אחד הפרשנים? (אלוהים מראה לאברהם שלא יכול להיות הבדל בין האמונה באל ובין דרך מוסר, בסופו של דבר גם כאשר מותחים דברים לקצה, המוסר והציווי האלוהי לא אמורים לסתור זה את זה)
- בשעה שיש בכל זאת סתירה בין השניים במה תבחר? מדוע?
לסיכום הלימוד מי שבחר לפתוח את השיעור באפשרות הראשונה או באפשרות השנייה יזמין כעת תלמידים לספר מי מהפילוסופים הצליח לשכנע אותו ומדוע.
מי שבחר לפתוח באפשרות השלישית יציב כעת בקדמת הכיתה שוב את שני הכיסאות ויזמין שני תלמידים להוסיף טיעונים בעד מעשה העקדה או נגדה על פי מה שלמדו. נערוך הצבעה נוספת ונבחן אם השתנו תוצאות ההצבעה מתחילת השיעור בעקבות הלימוד.
אפשר להוסיף מטלת כתיבה של מאמר עמדה בנושא מוסריות מעשה העקדה לשיעורי בית. את מטלת הכתיבה יצרפו התלמידים לפרויקט האישי שיגישו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: נחשפנו לעמדות שונות כלפי מעשה העקדה של אברהם – עמדות שלפיהן אברהם עשה את המעשה האמיץ והראוי בבחירתו להישמע לציווי האל ולהקריב את בנו, וגם עמדות שלפיהן אברהם היה צריך להקשיב לצו מצפונו ולתבונתו ולסרב לעקוד את בנו. ניסחנו דעה משלנו בעניין זה.
מיומנות: השוואה בין תיאורי המקרא למציאות ההיסטורית דאז, חשיפה למגוון דעות ופרשנויות וניסוח עמדה אישית בעל פה ובכתב.
מתודות: מיקום מעשים על הציר שבין דתי למוסרי, טיעון ושכנוע בשיטת הכיסא החם, עבודה בכרטיסיות בקבוצות.