"הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם?"
פרק יד, א-טז
הזמנה ללימוד
נכתוב על הלוח את מילים אלה מפסוק ח: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה".
נשאל את התלמידים:
- מה הפירוש לדעתכם של המילים "בְּיָד רָמָה"? (בכוח, ביתרון, כשידם על העליונה, בביטחון)
נלמד עם התלמידים את השיר 'ביד רמה', אפשר לשיר בליווי כלי הקשה.
מבט ראשון
נזכיר לתלמידים שבני ישראל כבר התחילו את הדרך ועוד מעט יגיעו לים סוף. נקרין על הלוח את פסוקים א-יד. מומלץ לקרוא את הפסוקים ברצף, ולאחר מכן לקרוא שוב ולהסביר את המילים הקשות בעת הקריאה.
אחרי הקריאה נבקש מהתלמידים למצוא את הפסוק שבו בני ישראל מבינים שהמאבק מול המצרים עוד לא נגמר (פסוק י): "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
מבט שני
נתמקד בתחושת הפחד והחרטה שתוקפת את שני הצדדים רגע לפי השינוי הגדול: פרעה מתחרט וגם העם. נחלק לתלמידים דף עבודה ובו טבלה שעוסקת במי מתחרט ומתי, ונבקש מהם למלא בעבודה עצמית (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- מתוך הטבלה הזאת, מה אנחנו יכולים ללמוד על תחושת בני ישראל ברגעים האלה? (החרטה גורמת להם להרגיש בעיקר פחד משינוי. נוכל לראות שמתוך הפחד הזה הם לא חושבים בהיגיון)
נקרין על הלוח את פסוק יא: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם?"
נשמע כמה ניסוחים אפשריים בשפת ימינו למשפט הזה, ונבקש ממי שכתב אותם לקרוא את הפסוק באינטונציה הנכונה. נסב את תשומת לב התלמידים לכך שמשה מבקש להציל את העם, אבל העם מבוהל כל כך שהוא מדבר אתו בעוקצנות.
מבט שלישי
נתמקד ברגע שבו העם מבין שהמצרים רודפים אותם והסכנה לא חלפה. נחלק לתלמידים את משל היונה, הנץ והנחש, וננחה אותם לקרוא בזוגות ולענות על השאלות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע את התשובות לשאלות במליאה. נתמקד בשאלה השלישית ובתשובה שבפסוק יד: "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם כשבני ישראל רואים את המצרים המתקרבים, האינסטינקט הראשוני שלהם הוא להיבהל ולרצות לחזור בחזרה להיות עבדים?
ברגעים אלה השינוי שעשו נראה להם מסוכן וטיפשי, והם מעדיפים לחזור למקום שהיה להם רע מאוד בו מלהסתכן במוות. הם מעדיפים את המוכר, הבטוח והרע על פני חוסר הידיעה שביציאה לחופשי. בשלב זה אף שבני ישראל כבר אינם עבדים, הם עדיין לא חופשיים: המחשבה שלהם עדיין עובדת כמו מחשבה של עבדים, ויש להם עוד דרך לעשות כדי לצאת לחופשי באמת.
מבט לחיים
בני ישראל עומדים בפני פחד קיומי – הם לא יכולים להתקדם ולא לחזור, זהו פחד של להיות או לחדול. ננסה לחשוב בעצמנו על חוויות חיים שבהן לאחר שהחלטנו לחולל שינוי, פחד גדול מציף אותנו וכל קושי נוסף שמגיע גורם לנו לרצות לחזור אחורה.
נשמע כמה דוגמאות בכיתה ונוסיף משלנו: לעבור בית ספר, להתחיל חוג חדש או לעבור ממתחילים למתקדמים, לעבור מכיתה שלא היה לי טוב בה לכיתה אחרת, לעבור דירה וכו'.
נשאל את התלמידים:
- מה אנחנו יכולים לעשות כשהחדש מפחיד אותנו מאוד, כדי שלא נוותר ונחזור למקום שכבר לא מתאים לנו יותר?
נשמע עם התלמידים את השיר 'לשרוק בחושך' ונשאל את התלמידים:
- מה בשיר הזה יכול לעזור לנו להתמודד עם הפחד? (לשרוק, לשיר, לחשוב מחשבות טובות, להאמין שתכף זה יעבור)
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הרגע שבו בני ישראל מתחילים את דרכם לצאת ממצרים. התמקדנו בנושא החרטה והפחד לפני השינוי הגדול, ומתוכו הרצון לחזור להיות עבדים.
מיומנות: מילאנו טבלה.
מתודות: למדנו מדרש ושמענו שירים.