ההחלטה לבנות את בית המקדש
בכמה מילים
העם מתקשה להתחיל בבניין בית המקדש בשל המצב הכלכלי הקשה. במהלך ההוראה נבחן את התיאורים של חגי למצב הכלכלי הקשה של העם ולמאמציו להיחלץ ממנו. בנוסף לכך, נבחן כיצד חגי מנסה לשנות את תפיסת העם שלפיה קודם כול צריך להתבסס כלכלית, ורק לאחר מכן להתחיל בבניית המקדש. חגי מבקש להנחיל תפיסה אחרת – יש להתחיל לבנות את בית המקדש גם בתנאי מחסור, מה שיסייע בסופו של דבר להביא גם ברכה כלכלית לעם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה: חלוקת משאבים
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרויקט שהיו רוצים ליזום בבית הספר (רעיונות אפשריים – יום ספורט בבית הספר, מעבר ללמידה ממוחשבת, התנדבות בקהילה וכו').
- ערכו רשימה של האמצעים הדרושים לכם לפרויקט.
- מה תהיה העלות המשוערת של הפרויקט? (ושל כל אמצעי ואמצעי)
- כעת קצצו חמישים אחוז מהתקציב – האם הפרויקט יוכל לצאת לדרך? ואם כן, באיזו מתכונת? מה יהיו התחליפים?
הצעה שנייה: תקופת הצנע
נספר לתלמידים על תקופת הצנע ונערוך דיון על פתרונות בזמן משבר כלכלי.
"שנה לאחר קום המדינה התרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל. מדינת ישראל קלטה מאות אלפי עולים ממדינות שונות שהיו חסרי כול והייתה צריכה לדאוג להם. בנוסף לכך, היא הייתה צריכה לכסות את העלויות של מלחמת העצמאות שעלתה לה כסף רב וגבתה את חייהם של אלפי גברים ונשים. מכיוון שלא הייתה כלכלה מפותחת היה חשש שמחירי המוצרים יעלו וייגרם רעב שיפגע בתושבי המדינה הצעירה".
- כתבו שניים-שלושה פתרונות אפשריים להתמודדות עם המשבר הכלכלי בתקופת קום המדינה?
- מה היתרונות והחסרונות של כל פתרון?
אם יש זמן אפשר להרחיב את הדיון ולקרוא את הערך 'מדיניות הקיצוב' מתוך ויקיפדיה בקישור זה.
ולעמוד על הפתרון שניתן למשבר הכלכלי, ועל היתרונות והחסרונות שלו.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון: רקע היסטורי – על הצהרת כורש ובניין בית המקדש
נקרא את עזרא פרק א ונשאל:
- מה כורש מלך פרס מבטיח לגולי יהודה?
- כיצד הוא דואג שהחלטה זו תצא אל הפועל? אילו אמצעים הוא מקצה לכך? (כסף וזהב, כלי המקדש, תרומות של יהודים שנשארים בבבל)
- אילו משאבים נדרשים כדי לקיים את הצהרת כורש?
- אילו קשיים לדעתכם צפויים בדרך להגשמת המשימה?
שלב שני: קריאה והבנה
נקרא את פרק א בחגי, נסביר את המילים הקשות ונוודא הבנה של השיח בין חגי לעם.
הנבואה שלפנינו מתרחשת כמה שנים לאחר הצהרת כורש, כאשר טרם התחילו בהכנות לבניית בית המקדש.
- סמנו את דברי העם בפרק המתייחסים לכוונה (או אי הכוונה) לבניין בית המקדש. (פסוק ב:"הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ 'לֹא עֶתבֹּא עֶתבֵּית ה' לְהִבָּנוֹת'")
- מדוע לדעתכם העם סבור שאין זו העת לבנות את בית המקדש?
- אילו קשיים יכולים לעמוד בפניו?
שלב שלישי: ניתוח פסוקים ו-ח – המצב הכלכלי הקשה בארץ
- חלקו את פסוק ו לחמישה חלקים. (הצעת חלוקה בדף עבודה: פסוקים)
- איזו מילה חוזרת על עצמה? ("וְאֵין")
נסביר את הביטוי "מִשְׂתַּכֵּר אֶלצְרוֹר נָקוּב" – צרור הוא מעין ארנק או כיס, צרור נקוב הוא ארנק שיש בו חורים, ולכן המטבעות נופלים ממנו.
- מה המצב של העם המשתקף מהפסוק?
- מדוע אין הוא מתחיל לבנות את בית המקדש? (העם במצב כלכלי קשה, מאמציו אינם נושאים פרי)
עקב המצב הכספי הירוד של העם נדון בכיתה:
- מה לדעתכם עדיף מבחינת העם: לחכות שהמצב הכלכלי ישתפר, או להתחיל בבניית המקדש גם אם האמצעים מועטים? מדוע?
- לפי פסוקים ז ו-ח מהי עמדתו של חגי?
- מה מניע אותו?
שלב רביעי: קללת חגי – פסוקים ט-יא
- מה המצב המתואר בפסוק ט?
- למי יש בית ולמי אין בית?
- האם המצב הכלכלי של העם ישתנה בעקבות פסוקים אלו.
נקרין את הפסוקים על הלוח מחולקים ונדגיש את המילים 'כלאו' ו'חורב' (ראו דף עבודה: פסוקים).
סיכום
חגי מציג כאן רעיון תיאולוגי עמוק – כל עוד בית המקדש לא נבנה, תמשיך לרבוץ קללה על הארץ. בעקבות זאת, רק התחלת בניית המקדש, גם אם באמצעים מצומצמים, תוביל ליציאה מהמשבר.בכך חגי מנסה להפוך את התפיסה של העם שקודם כול רוצה להתבסס כלכלית ורק לאחר מכן לבנות את בית המקדש.
מבט לחיים
דיון – קשיים בדרך להגשמת המטרה
נפתח לדיון את השאלות האלה:
- האם הצבתם לעצמכם פעם מטרה חשובה והיה קשה לכם להגשים אותה? (או סיפורים של אנשים אחרים)
- מה הייתה המטרה?
- מה החשיבות שלה בעיניכם?
- מה היו הקשיים?
- האם הצלחתם להתמודד אתם?
- אם כן, באיזה אופן?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק א בחגי. התמקדנו בקושי הכלכלי ששרר באותה תקופה בארץ, שהוביל לכך שהעם לא החל לבנות את בית המקדש. וראינו את הניסיון של חגי להפוך את תפיסת העם שלפיה לפני שמתחילים לבנות את המקדש יש להתבסס כלכלית.
מיומנויות: התנסינו בחלוקה של הפרק לחלקים, בניתוח דימויים ובזיהוי התפיסות המנוגדות של העם והנביא.
מתודות: פתחנו בדיון על הקצאת משאבים, או לחלופין בסקירה היסטורית. המשכנו לעיון מעמיק בפרק שהתמקד בניסיון של חגי לשנות את תפיסת העם לגבי חלוקת המשאבים ובניין בית המקדש. וסיימנו בשתי אפשרויות לפעילויות העשרה העוסקת בדמותו ובנייתו של בית המקדש השני.
פעילות העשרה בעקבות הקריאה – ההבדלים בין הבית הראשון לבית השני
קראו את הערך 'בית המקדש' מתוך האנציקלופדיה היהודית באתר דעת של מכללת הרצוג בקישור זה וענו:
- מה היו ההבדלים בין המקדש הראשון למקדש השני?
- בית המקדש השני נבנה פעמיים, בידי שבי ציון (כפי שמתואר בפרק שלמדנו) ובידי הורדוס מאות שנים מאוחר יותר. במה הוסיף הורדוס על המבנה הקודם של בית המקדש השני?
למתקדמים: סיור בירושלים העתיקה שמתמקד במפעל הבנייה המרשים של הורדוס בהר הבית (הכותל המערבי הוא אחד השרידים העיקריים שלו).
