המלחמה ברבת עמון
פסוקים כו-לא
בכמה מילים
פרק יב מסתיים בחזרה מפתיעה במקצת לסיפור המלחמה ברבת עמון. בהזמנת יואב, דוד עוזב את ארמונו שבירושלים, כובש את רבת עמון ונוהג באנשיה באכזריות רבה. בניגוד לתחילת המלחמה, שבמהלכה ישב דוד בארמון המלך ולא לחם עם העם (וכך פגש את בת שבע), כעת דוד מתייצב במערכה וכובש את רבת עמון בעזרת יואב. בשיעור נשווה בין תיאור הסיפור בשמואל ב לתיאורו בדברי הימים. ונקדיש זמן לסיכום הלימוד על דוד המלך בספר שמואל.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – עיון במהדורת החדשות של ירושלים הקדומה:
נצלם לתלמידים את הכתבות העוסקות במלחמות דוד ברבת עמון מתוך גיליון של 'דברי הימים' (ראו עזר הוראה: דברי הימים, חדשות העבר). ונבקש מכמה תלמידים לקרוא את הכתבות האלו בקול דרמטי, כמו כתבים צבאיים. לאחר מכן נבקש מן התלמידים לכתוב שני אירועים שעליהם למדו מתוך הקריאה בכתבה.
אפשרות שנייה – ציור:
לקראת סיכום לימוד פרקי דוד נבקש מן התלמידים לבחור פרק או סיפור על דוד שזכור להם ולצייר אותו בקומיקס או ללוות את הרגשות הבאים לידי ביטוי בסיפור ברגשונים (אימוג'ים).
שאלה לפתיחה: היום נלמד על מלחמת דוד ברבת עמון.
- מה הקשר בין המלחמה הזאת לסיפור דוד ובת שבע?
הזמנה לקריאה
נקרא תחילה את סיפור המסגרת שמקדים את סיפור דוד ובת שבע – שמואל ב פרק יא פסוק א:
"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם".
לאחר מכן נקרא את פסוקים כו-לא.
הבנה ומיומנות:
נטיל על התלמידים את משימת הכתיבה הזאת:
דוד המלך קיבל זה עתה את מכתבו של יואב בן צרויה מן המערכה. כתבו מכתב תשובה בשם דוד המלך. המכתב צריך לכלול מענה לשאלות אלה:
- מהן החדשות שיואב שולח לדוד?
- מה הוא מזמין אותו לעשות?
- כיצד המערכה על רבת עמון מסתיימת?
- מדוע לדעתכם יואב קורא לדוד לבוא לרבת עמון?
העמקה:
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). התלמידים יעמיקו במהותו של סיפור המסגרת על המלחמה בעמון ובהבדלים שבין הצגת הסיפור בספרים אלה: בספר שמואל בין תחילת המלחמה לסופה מופיע בפירוט רב חטא דוד ובת שבע, הרג אוריה ותוכחת נתן הנביא. לעומת זאת, בספר דברי הימים מתוארת רק המלחמה בעמון וניצחונו של דוד, וסיפור החטא כלל אינו מופיע. אנו נראה, בעזרת פירושו של רש"י, שמגמת ספר דברי הימים היא הצגה חיובית מאוד של מלכות בית דוד, ולכן נעדר משם סיפור החטא.
המלבי"ם (מופיע בדף העבודה) מצביע על קשר סיבתי בין סיפור המסגרת לנפילתו של דוד בחטא בת שבע. הישארותו של מלך ישראל בארמון הנוח, בעוד עם ישראל נאבקים בשדה הקרב – יש בה טעם לפגם. ובין השאר התנהלות קלוקלת זו גלגלה את הדברים לכדי חטא חמור ביותר. המלבי"ם אינו רואה בהרג אוריה רק ניאוף הנובע מאינטרס אישי בלבד, אלא לתפיסתו המעשה מייצג ניתוק בין דוד המלך שבארמון לעם שבשטח. מכאן ואילך סיפורו של דוד מידרדר והולך: הפרקים הבאים מגוללים את התגשמות העונשים שניבא נתן לדוד ואת המכות הקשות שנחתו על דוד ועל ביתו. אנו חותמים את הלימוד בפרקי דוד בנקודה זו.
מבט לחיים
נשוחח עם התלמידים על נסיבות שגורמות לדברים לא טובים לקרות: התלמידים יתחלקו לזוגות ויענו יחד על השאלות האלה בשיתוף אישי:
- נסו להיזכר בדבר לא טוב שקרה לכם.
- מה גרם לכך?
- מה הייתה השתלשלות הדברים עד למקרה? – נסו לרשום מעין לוח זמנים של ההתרחשות.
- האם יכולתם לצפות שלשם ההתרחשות תוביל?
- לו הייתם חוזרים לנקודה ההיא בזמן, מה הייתם עושים אחרת?
- אתם יכולים לספר על אדם אחר שדבר כזה קרה לו ואיך הוא התמודד עם זה?
זוהי הזדמנות טובה למשימת הערכה חלופית. נחלק את הכיתה לזוגות או לקבוצות. כל קבוצה תבחר סיפור על דוד המלך מתוך הפרקים שנלמדו. על התלמידים לסכם את הסיפור לשאר הכיתה בעזרת סרטון או סדרת תמונות או הצגה או כתבה לעיתון (בסגנון 'דברי הימים', שקראנו בתחילת השיעור). בסיכום יש להביא לידי ביטוי אומנותי את המסרים העולים מהסיפור ואת הדיונים שנערכו בכיתה. אפשר להיעזר במחוון לעבודת סיכום – פרקי דוד (ראו גם בממערך השיעור).
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על המלחמה בעמון כסיפור המסגרת לחטא דוד ובת שבע. לאחר מכן התמקדנו בסיכום פרקי דוד שלמדנו.
מיומנויות: איתור מידע וארגונו, כתיבה יוצרת המביעה הבנה, קריאה והסבר של פרשני מקרא והשוואה בין מקבילות מקראיות.
מתודות: עיון ב'עיתון' מן העבר, כתיבה יוצרת, שרטוט גרף של פרקי דוד והערכה חלופית יצירתית לסיכום החומר הנלמד.
- דוד כובש את רבת עמון ונוהג ביד ברזל בבני העיר. בביאור הרב שטיינזלץ לפרק אפשר להבין את פעולותיו של דוד ברבת עמון שבהן לא נגענו.
- במאמרו של הרב אמנון בזק, 'סיומה של מלחמת עמון', מתוך אתר תנ"ך הרצוג אפשר להוסיף ולהעמיק במלחמת עמון כמסגרת לסיפור בת שבע.
- ובמאמרו של דוד מנחם 'הוא אינו חנון, חָנוּן' מתוך אתר 929 יש תזכורת לתחילת המלחמה הקשה בעמון, והסבר חלקי לתגובתו האכזרית של דוד כלפי בני עמון בפרק שלנו.