הקרב עם סיסרא ותחבולתה של יעל
פרק ד, יא-כד
בכמה מילים
הערה: כדי לשמור על מתח עלילתי ועל סקרנות התלמידים והפעלת דמיונם במהלך השיעור, לשיעור מבנה קצת שונה מהרגיל אשר בו הטקסט מתגלה בהדרגה ולא במבט ראשון.
הזמנה ללימוד
נקרין על הלוח את מפת אזור הקרב ואת פסוקים יב-יג, נזהה את המקומות שבהם התרחש הקרב על המפה ונלחץ עליהם לקבלת מידע נוסף.
נזמין את התלמידים לזהות במפה את הר תבור ואת נחל קישון. מי שמזהה ראשון מצביע. נספר לתלמידים שהיום נלמד על קרב דרמטי שהתרחש באזור הזה, ושבהמשך נלמד כיצד ניצל ברק וצבאו את היתרונות הטופוגרפיים של המקום ואת איתני הטבע כדי לנצח במלחמה.
מבט ראשון
נחלק את הפרק על הלוח לשתי מערכות קרב. נכתוב על הלוח את החלוקה:
- פסוקים יא-טז: הקרב בין צבא סיסרא לברק בן אבינועם ולוחמיו;
- פסוקים יז-כד: סיסרא ויעל.
ראשית נתמקד בקרב בין צבא סיסרא לצבא ברק: נקרין על הלוח לצד המפה תמונה של הר תבור.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם היתרונות של הר באופן כללי ושל התבור בפרט ביציאה למלחמה?
הר תבור נמצא בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל ובתמונה רואים שהוא בולט בגובהו וביופי צורתו הסימטרית העגולה ככיפה. כמו כן, התבור הוא נקודת מפגש גבולות הנחלות של נפתלי, יששכר וזבולון לפי יהושע פרק יט. לכן פעמים שהוא שימש מקום התכנסות לשבטי ישראל לקראת מלחמה באויביהם.
נשאל את התלמידים:
• מתוך הפסוקים, מה היו כלי המלחמה של צבא סיסרא? (900 רכב ברזל)
• ומה היו כלי המלחמה של ישראל? (רק קשתות, חרבות וחניתות)
• אם כך, כיצד ניצחו ישראל במלחמה?
הפסוקים מתארים שאלוהים התערב בקרב, בפסוק טו כתוב: "וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק". כלומר, אלוהים דאג למהומה שגרמה למנוסה של סיסרא וצבאו.
לאחר שסיימנו ללמוד על מערכת הקרב הראשונה נעבור למערכה השנייה – מנוסת סיסרא ומעשה יעל. נקרין על הלוח את פסוקים יא-יח, אך נעצור את פסוק יח באמצע ונקרין רק עד המילים "אַל תִּירָא". נבקש מאחד התלמידים לקרוא, ומתלמיד אחר להסביר במילים שלו את התרחשות העלילה בפסוקים.
נסביר לתלמידים מיהי יעל – יעל הייתה אשת חבר משבט הקיני, שהיו צאצאי יתרו חותן משה, ונחשבו מאז כשבט מקורב לעם ישראל. השבט התגורר באזור הקרבות שבין ישראל ובין יבין מלך חצור, והיה בשלום עם מלך חצור ועם עם ישראל.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם יעל מחליטה להכניס את סיסרא לתוך האוהל שלה?
- מה היא מתכננת לדעתכם – להסתיר אותו? לפגוע בו?
נשמע רעיונות בכיתה.
מבט שני
נבקש מהתלמידים לסדר ברצף כרונולוגי את המשפטים המובאים בדף העבודה, ולתאר את אירועי הפסוקים במילים שלהם או בקומיקס (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט שלישי
נתמקד בדמותה המיוחדת של יעל. נבקש מתנדבת (או שתיים) שישחקו את דמותה של יעל, ונערוך 'מסיבת עיתונאים' המתרחשת לאחר שמתגלה מה עשתה יעל. נסביר לתלמידים: אתם כתבים שנשלחו מטעם ערוצי תקשורת במדינה לסקר את מות סיסרא. אתם יכולים לשאול את יעל שאלה אחת בלבד. ננחה את התלמידים להכין בכיתה שאלות מגוונות (אפשר גם לבקש מהם לבחור ערוץ תקשורת מסוים ולחשוב מי הקהל שלו ואיזו שאלה מתאים לשאול. למשל: עיתון נשים – שאלות שקשורות להיותה אישה לוחמת, ערוץ חדשות צבאי – שאלה שקשורה לשחזור הקרב וכו').
לאחר שהתלמידים יכינו שאלות נערוך הצגה מאולתרת בכיתה, התלמידים ישאלו ומי שהתנדבה להיכנס לנעליה של יעל תענה, מדמיונה כמובן, על השאלות שיוצגו לה.
דמותה של יעל היא סמל לתושייה, לעורמה ולנחישות, ואפשר ללמוד מפעולתה שלא תמיד הכוח הפיזי הוא שמכריע את הקרב. סיסרא מניח שכיוון שהיא אישה, תפקידה להשקות ולהאכיל אותו. היא מנצלת את הנחת היסוד הזאת כדי לרמות אותו ולהרוג אותו בשנתו. סביר להניח שהיא גם מבינה שאם לא תהרוג אותו, יש סיכוי סביר שהוא יהרוג אותה כדי שלא תספר על מקום הימצאו.
מבט לחיים
תושייתה ותבונתה של יעל הם אלה שלמעשה הכריעו את הקרב בסופו של דבר. גם במלחמות בימינו קורה שתושיה של אדם אחד יכולה להכריע מלחמה שלמה.
נסביר:
במהלך מלחמת יום כיפור, אביגדור קהלני היה מפקד גדוד 77 בחטיבה 7 של חיל השריון. כוח סורי גדול התקדם אל תוך רמת הגולן. הכוח של קהלני היה הכוח היחיד באיזור בצד הישראלי והוא נשלח לעצור את החדירה הסורית. לקהלני היו באותה עת רק שבעה טנקים כשירים, והחיילים שהיו איתו היו מותשים אחרי שלושה ימי לחימה רצופים. כדי להצליח בקרב היה צורך לכבוש תל ששלט על העמק כולו. קהלני נתן פקודה לעלות לתל אבל אף אחד לא זז כי החיילים היו מותשים. קהלני לא ויתר. הוא קרא במכשיר הקשר: "תראו איך הסורים לוחמים כמו אריות! אנחנו צה"ל הגדול לא יכולים להיות פחות מהם!" מיד עלו החיילים למרומי התל ומשם הצליחו להשמיד מאות טנקים סורים ולמעשה הכריעו את הקרב ברמת הגולן.
נצפה בסרטון בו נזכר אביגדור קהלני במהלך הקרב.
נשאל:
- מה אנחנו יכולים לקחת מכאן לחיים שלנו, אף שעדיין איננו לוחמים ומפקדים? (לכל החלטה שאדם עושה יש השפעה על הסביבה. גם אנחנו כילדים יכולים לקבל החלטות שעשויות להשפיע על המציאות ולשנות אותה)
תלמידים שיש להם דוגמאות להחלטות מעין אלה יוכלו לשתף.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בקרב מול צבא סיסרא שעל פי הסיפור המקראי התנהל באזור הר תבור ונחל קישון, ועל אף גודלו של צבא סיסרא, ברק מצליח להכניע את צבאו:. ולמדנו את סיפור סיסרא הנמלט לאוהל יעל, וכיצד היא מביאה עליו את מותו בתחבולה מתוחכמת.
מיומנויות: קראנו מפה וניסינו להבין כיצד הטופוגרפיה משפיעה על הניצחון בקרב.
מתודות: ערכנו 'מסיבת עיתונאים' מדומיינת ליעל ובה שאלנו אותה שאלות על פעולתה האמיצה ואף ניסינו לדמיין את תשובותיה.
