השוואה בין שני סיפורי הבריאה
פרקים א-ב
בכמה מילים
העולם המוכר לנו נברא באופן מלא בפרק א; אולם כשמגיע פרק ב', להפתעת הקורא, יש תיאור בריאה הבנוי באופן שונה. פתאום נראה שאין צמחייה, כי אין גשם ואין אדם שיעבוד את האדמה – אלוהים בורא אדם, נוטע גן (עדן) ומצמיח עצים. אבל גם לאדם חסר משהו: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". ושוב החיסרון הוא המניע לבריאה – קודם כול בריאת החיות, שלא סיפקו את התשובה המתאימה, ואחר כך בריאת האישה – עצם מעצמיו של האדם, מענה לבדידותו הקיומית, עזר כנגדו. מהם ההבדלים המהותיים בין בריאה מאורגנת והיררכית לבין בריאה מתוך חוסר ובמענה לחוסר? מה מספרים תיאורי הבריאה השונים על מהותו של אלוהים והעולם, האישה והאדם? אילו שני מודלים שונים של זוגיות מצטיירים בפרקים אלו? מהלך ההוראה להלן מציע לקרוא את פרק ב בהשוואה לסיפור הקודם לו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שאלות:
נבקש מהתלמידים לענות מהידע הכללי שלהם על שאלות אלו:
- כיצד נברא האדם?
- כיצד נבראה האישה?
- מה נאמר להם על עצי גן העדן?
בדרך כלל הסיפור המוכר הוא הסיפור המופיע בפרק ב: בריאת האדם מהאדמה; בריאת האישה מן האיש; איסור אכילת פרי עץ הדעת. לאור התשובות שיעלו מהתלמידים, נסב את תשומת לב התלמידים לכך שהסיפור בפרק א אינו מתאר כך את הבריאה, אז מאיפה אנו מכירים תיאורים אלו? בואו נקרא.
אפשרות שנייה – ציטוט:
נכתוב על הלוח את הציטוט מפי אפלטון: "ההכרח הוא אֵם ההמצאה".
נשאל את התלמידים:
- מדוע הצורך, החוסר והכורח מובילים להמצאות ותגליות?
- מהם היתרונות והחסרונות של לידת המצאות מתוך צרכים?
- איזה מודל אחר או מודלים אחרים מובילים להמצאות ויצירה?
- מה לדעתכם עדיף: ליצור מתוך השפע או מתוך החוסר? הסבירו
הזמנה לקריאה
נקרא עם התלמידים את פרק ב פסוקים ד-כה ונסביר את המילים הטעונות הסבר. ננחה את התלמידים לתור אחר הבדלים בין סיפור הבריאה בפרק א לתיאור בפרק ב. לאחר הקריאה נשמע את תשובות התלמידים להבדלים שמצאו בין סיפור הבריאה הראשון לסיפור הבריאה השני.
נמלא יחד טבלה המשווה בין שני סיפורי הבריאה בעבודה כיתתית, בזוגות או בקבוצות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
ננתח יחד בכיתה את הטבלה וננסה למצוא אם יש מכנה משותף להבדלים בין הסיפורים:
- האם שינויי הגרסאות בין פרק א לפרק ב מצטרפים לכדי מאפיינים חוזרים?
בשיח הכיתתי ננסה לאפיין באור שונה את סיפור הבריאה בפרק א וסיפור הבריאה בפרק ב. נדון עם התלמידים:
- כיצד אפשר לפרש את עצם נוכחותם של שני סיפורי בריאה שונים בזה אחר זה?
- איך יכול להיות שבספר הספרים, הנמכר ביותר בעולם כיום, מופיעה כפילות כזו בסיפור הראשון?
- האם זו טעות מקרית או בחירה מכוונת?
- אם זו אינה טעות – מה רוצים להגיד בכך?
נתמקד בבריאת האיש והאישה – בעקבות הטבלה נאפיין כל אחד מהסיפורים: נדגיש את ההבדלים בין אדם הנברא "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים" לאדם שהוא "עָפָר מִן הָאֲדָמָה"; בין אדם שאלוהיו מברך אותו ומייעד לו לשלוט בעולם, לכבוש ולרדות, לבין אדם המקבל ציווי לשמור את האדמה ולעובדה. נבחן את הפער בין תיאור בריאת האישה עם האדם מלכתחילה, לבין תיאור בריאת האישה אחרי האדם מצלעו. נחשוב עם התלמידים:
- אילו שני דגמים של אנשים ואילו שני מודלים של זוגיות מצטיירים פה?
- מה עמדותינו כלפי כל אחד מסיפורי בריאה אלו, על העולם והאדם המצטיירים בהם?
נדון יחד:
- איזו דמות אלוהים מצטיירת בכל אחד מסיפורי הבריאה?
- מה המניע לבריאה הנראה מכל אחד מהסיפורים, ואיזה תיאור עדיף בעיניכם?
אפשר לחלק לתלמידים בריסטולים ולהנחות אותם ליצור בקבוצות ציורים או דגמים של שני הפרופילים: האדם הנברא בפרק א, והאדם הנברא בפרק ב: מה כל אחד מהם עושה? על מה הוא חושב? איפה נמצאת האישה ביחס לאדם?
לאחר הדיון, שמיעת פרשנויות התלמידים להבדלים בין סיפורי הבריאה, וציור שני סוגי האדם נקרא מדבריו של הרב סולובייצ'יק (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נדגיש לתלמידים כי הרב סולובייצ'יק מתאר שתי גישות שונות לפרשנות ההבדל בין סיפורי הבריאה: הוא מראה כיצד מסבירה התיאוריה של מבקרי המקרא את כפילות זו. לאחר מכן הוא מתאר תשובה אחרת, שאותה הוא מציע לפתרון סוגיית הכפילות. תשובתו של הרב סולובייצ'יק מתייחסת לכפילות שיש באדם – שני טיפוסים שנמצאים במינון שונה בין אדם לאדם. האחד "יוצר ובעל הדר" והשני "נכנע ועניו". נסביר בכיתה את כל אחת משתי הגישות האלה ונחדד עם התלמידים את עמדותיהם בנוגע לשני כיווני פרשנות אלו.
נזמין את התלמידים לסגור מעגל לפתיחה שנבחרה:
- מה אפשר לומר מתוך הפסוקים על שאלת מניעי היצירה מתוך השפע או החוסר?
- איזה מבין סיפורי הבריאה מוכר יותר לדעתכם, ולמה?
לאור הלימוד בשיעור, בחינת ההשוואה בין הסיפורים וקריאת פרשנות – ננחה את התלמידים לכתוב את עמדתם המנומקת:
- כיצד לדעתכם נכון להסביר את הכפילות בסיפורי הבריאה במקרא?
אפשר לסיים בקריאת השיר 'סיפור' של אסתר אטינגר, המתכתב עם מיתוס הקשר הזוגי בסיפורי הבריאה (ראו דף עבודה עם מילות השיר גם בממערך השיעור).
נזמין את התלמידים לשתף, בשיח או בכתיבה:
- באילו מצבים אתם מזדהים יותר עם האדם המתואר בפרק א, ומתי אתם קרובים לאדם המתואר בפרק ב?
- מה נולד בחייכם באופן מסודר ומאורגן, ומה נוצר דווקא מתוך החוסר והצורך?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: מהלך ההוראה השני מעמיק בשאלת היחס בין שני סיפורי הבריאה המובאים בזה אחר זה במקרא. פירוט ההשוואה בין הסיפורים, ומתוך ההשוואה – נדרשת משמעותה.
מיומנויות: קריאת פסוקים ואיתור ההבדלים בין תיאורים מקבילים; הסקת מסקנות מתוך ההשוואה הטקסטואלית; אבחנה בין פרשנות ביקורת המקרא לפרשנות מסורתית.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף; עריכת השוואה בין הפסוקים; דיון פרשני; כתיבה עיונית ואישית.
- שני דגמים של זוגיות – פוסט באתר 929.
- שני מודלים של נשיות – מאמר מחקרי של הספרייה הוירטואלית באתר מטח הסוקר את תפיסת האישה ועיצובה בבראשית פרקים א-ג.
