השופך דם פוגע בצלם אלוהים

נפתח בשאלה – איפה מופיע דינו של רוצח בפעם הראשונה בתנ"ך?
נשמע כמה ניחושים ונקרין על הלוח את פסוק ו בבראשית פרק ט:
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
נציין שחוק זה, הקובע את עונשו של הרוצח, ניתן לנח ולבניו לאחר המבול. נשאל את התלמידים:

• היכן כתוב במקרא בפעם הראשונה שאדם נברא בצלם? (בסיפור הבריאה, בראשית פרק א פסוק כו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'")
• איזו תקבולת מופיעה בחלק הראשון של הפסוק? (כיאסטית מנוגדת)

נוכל להקרין על הלוח את הפסוק בצורת תקבולת.
נסביר: מובא כאן חוק שמנוסח במבנה של מקרה (בשורה העליונה) ודין (בשורה התחתונה).
הכיאזמוס מקביל בין החטא לעונש.
בעקבות חלקו השני של הפסוק נשאל את התלמידים:

• מה משמעות המילה "צֶלֶם"?

נקרין על הלוח את ההגדרה הרלוונטית לשיעור מתוך המילון הווירטואלי 'מילוג'.
נשאל את התלמידים:

• אם כך, מה פירוש החלק השני של הפסוק "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"? (בדמות אלוהים, בצורת אלוהים)
• מה לדעתכם הוא 'צלם אלוהים' שבאדם – השכל, הבחירה החופשית, היצירה?

נקרין על הלוח שתי פרשנויות מסורתיות.
נדון בקצרה באפשרויות ונזמין את התלמידים להציע רעיונות משלהם.
נקרא בבראשית פרק ח פסוקים כ-כא ונשאל את התלמידים:

• מה הדבר הראשון שנח עושה לאחר שהוא יוצא מן התיבה? (מעלה קורבנות, ואלוהים מתיר לנח לאכול מהחיות)
• מהי התובנה שאלוהים מגיע אליה בפסוק כא? (יצר האדם רע מנעוריו)
• בעקבות פסוקים אלה שערו: מדוע אלוהים מחליט דווקא ברגע הזה לתת לנח את האיסור על שפיכת דם האדם? (להבדיל את דם האדם מדם החיות – לאחר שאלוהים התיר לנח לאכול חיות ולשפוך את דמם, הוא הבהיר שחיות מותר ואילו בני אדם אסור. הוא רצה לרסן את הנטייה הטבעית של בני האדם לעשות רע – במקרה זה, לרצוח)

נציין שההנחיה הניתנת בבראשית ט היא הנחיה כללית ולפיה כל רוצח מוכרח לשלם על מעשהו בדמו שלו. נשאל את התלמידים:

• האם החוק הזה תקף תמיד?
• האם תוכלו לחשוב על מצבים במקרא שבהם העונש על רצח אינו דווקא שפיכת דמו של הרוצח? (למשל רצח בשוגג לעומת רצח בכוונה תחילה)

בחברות מודרניות אין מרבים להעניש רוצחים בעונש מוות ויש מדינות רבות שאין בהן עונש מוות כלל. נשאל את התלמידים:

• האם ההימנעות מעונש מוות בימינו תורמת לעליית ערכם של חיי אדם או לירידתו?

נציין שהאמירה המוחלטת בפסוק היא יותר כלל יסוד מחוק מעשי, ונשאל:

• איזה ערך מבקש כלל היסוד הזה להדגיש? (ערך חיי אדם, שיש בהם קדושה מעצם בריאתו של האדם בצלם אלוהים)
• חשבו: מתי הופך הסבר זה לאיסור מפורש ונהיה לחוק של ממש? ("לֹא תִרְצָח" – עשרת הדיברות, שמות פרק כ פסוק יב)

נחזור למליאה ונשמע את התשובות. נקרין על הלוח את פסוקים כב וכג בדברים פרק כא:
"וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל-עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
נשאל את התלמידים:

• במה עוסקים פסוקים אלה? (מה עושים לרוצח שהומת לאחר מותו)
• מה אסור לעשות לפי הפסוקים האלה? (להשאיר אותו בלילה על העץ)
• מה צריך לעשות עם הגופה לאחר התלייה? (לקבור אותה באותו יום)
• מה הקשר בין החובה הזאת לבין "קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי"? מדוע יש לחוס על כבודו של פושע, ואיך זה קשור לאלוהים? (ביזוי המת פירושו ביזוי האל, כי המת נברא בצלם אלוהים)

נציין שיש פרשנים שהרחיבו רעיון זה וסברו שכאשר משאירים מת תלוי משאירים חלק מאלוהים תלוי על העץ, ומובן שזה מבזה אותו.
נשאל את התלמידים:

• בהמשך לדיון על הרעיון של 'צלם אלוהים' – מהו צלם אלוהים שבאדם לפי מקור זה? (הגוף שלו)
• מה מיוחד באיסור זה ומה הוא מוסיף לנו על משמעותו של צלם אלוהים? (צלם אלוהים נשמר באדם גם לאחר מותו. לכן יש להביא את גופו לקבורה ראויה ומכובדת גם אם מדובר בפושע מורשע, כיוון שאין לפגוע בכבוד אלוהים)

נדגיש שעקרון צלם אלוהים שבאדם בא כאן לידי ביטוי ביתר שאת, כיוון שהוא מדגיש שמדובר בכל אדם באשר הוא אדם. גם הפושע הנורא ביותר נברא בצלם אלוהים, וגם את גופתו אסור להשחית או לבזות, על אף המעשה הנורא שעשה.

ומה יגידו השכנים?
לא רק שמהתפיסה המקראית שלפיה כל אדם נברא בצלם אלוהים נגזרים איסור רצח ומצוות קבורה מכבדת למת, אלא יש לה משמעויות נוספות – התפיסה ייחודית מאוד בתוך ההקשר ההיסטורי ונבדלת מן המנהגים שהיו מקובלים בקרב עמי האזור. נחלק לתלמידים דף על רעיון זה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסביר: תפיסת העולם שלפיה "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" מובילה לשוויון בין בני האדם בנוגע לקדושת החיים בשתי דרכים:

• מניעה של המרת חיים של אדם אחד בחיים של אחר – כי אדם אחד אינו יכול לשלם מחיר של מעשה לא מוסרי שעשה אדם אחר.
• מניעת מצב שבו יעדיפו לקחת חיים של מי שלכאורה שווים פחות: אי אפשר להרוג עבד במקום להרוג את אדונו, כיוון שחיי העבד שווים בדיוק לחיי האדון.

נסכם בקריאת סיום המאמר של ליבוביץ' במליאה.
נסביר שלמעשה, בתפיסת עולם זו המקרא מניח תשתית רעיונית להומניזם ולשוויון ערך האדם, שממנו נגזרות זכויות אדם. כל אפליה בין דם לדם היא פסולה, כי כולנו נבראנו בצלם אלוהים.

נבחן את רעיון ערך החיים וקדושתם בדיון בנושא המתת החסד.
נקרא יחד כתבה מתוך אתר ynet על המתת חסד (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נתמקד בבקשתה של האישה למות בכבוד, ובכך שבידיו של הבעל סרטון שבו היא מצהירה בדעה צלולה על רצונה למות ונשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם במדינות רבות החוק אוסר המתת חסד?
• האם לאדם אחד יש סמכות לסיים ביודעין את חייו של אדם אחר?
• האם המתה כזו יכולה להיחשב לרצח בכוונה תחילה?
• האם המתת חסד פוגעת בקדושת החיים או דווקא שומרת על קדושת החיים?

תוכן: למדנו על ערך קדושת החיים ועל ערך חיי האדם, הנגזרים מבריאת האדם בצלם אלוהים וראינו כיצד רעיון זה מוביל לאיסור רצח ולשמירה על כבוד המת.
מיומנויות: השווינו בין מנהג ישראל למנהגי המזרח הקדום וראינו כיצד החקיקה המקראית שונה בתפיסת עולמה מהמקובל בעמי האזור.
מתודות: קראנו שיר או צפינו בסרטון על אחד מרעיונות השיעור.