"וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה"

נקרין על הלוח את הפרק כולו ונחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים להדגשה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסביר את המילים מפסוק ז: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ" – העיניים שלו לא כהו, כלומר, ראייתו נשארה חדה.
"וְלֹא נָס לֵחֹה" – מלשון לחלוחית, כלומר רעננות – הרעננות שלו לא עזבה אותו. משה היה פעיל, נמרץ וצלול עד הרגע האחרון – הזקנה לא החלישה אותו. אלוהים שמר עליו בשיאו עד מותו.
נשאל את התלמידים:

• מה ניכר מתוך הדגשה זו?

הדגש בפרק הוא על מות משה, והסמכת יהושע שלובה במשה ובפעולתו.

• מה עיקר הדברים שנאמרים על משה? (שלא כהתה עינו ולא נס ליחו, שלא קם עוד נביא כמותו, שהוא ידע את אלוהים פנים אל פנים, שעשה בשם ה' אותות ומופתים רבים)
• מה הדבר המרכזי שנאמר על יהושע? (שהוא מלא רוח חכמה, ושמשה סמך את ידיו עליו)

מתוך הפסוקים אנו יכולים לראות שמות משה הוא מוות רב ערך וחשיבות לעם, ושלא בקלות אלוהים והעם עוברים למנהיג הבא, אף שמשה מעביר את ההנהגה אל יהושע בצורה מסודרת מאוד.

נקרין על הלוח את פסוק ו:
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
נשאל את התלמידים:

• לפי הפסוק הזה, מי קבר את משה?

נשמע את תשובות התלמידים.
נסביר כי לא יכול להיות שכל עם ישראל קברו אותו, כי המילה "וַיִּקְבֹּר" מופיעה בלשון יחיד. גם לא כתוב על אדם אחר שקבר אותו. אז מי זה יכול להיות?
נקרין על הלוח את תשובתו של רש"י.
נשאל:

• מי קבר את משה לפי רש"י? (אלוהים בעצמו)

רש"י מצטט בדבריו דעה נוספת של רבי ישמעאל.

• מי קבר את משה לפי דעה זו? (הוא בעצמו)
• איך אדם יכול לקבור את עצמו?

נקרין על הלוח את פירושו של ר' אברהם אבן עזרא.
נשאל:

• עם איזו מהדעות שמביא רש"י מסכים האבן עזרא? (עם דעתו של רבי ישמעאל)
• איך הוא מסביר שמשה קבר את עצמו? (משה כמובן לא כרה לעצמו קבר, נשכב בו וכיסה את עצמו בעפר. ר' אברהם אבן עזרא מסביר שהוא נכנס למערה שהייתה באזור, ושם מת)
• איפה משה קבור? (אף אחד לא יודע: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה")

נקרא יחד את פסוק י:
וְלא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".

• איך הייתם מתארים את הקשר בין אלוהים למשה? במה הוא היה מיוחד?

הפסוק מתאר את הקשר של משה לה' כקשר של "פנים אל פנים", כלומר, קרבה גדולה זה אל זה. לא מסופר בתנ"ך על עוד מקרה שבו אלוהים קובר בעצמו אדם.
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם רצה אלוהים לקבור בעצמו את משה?

סיבות אפשריות:

• אלוהים רצה להיפרד ממשה בעצמו בגלל האהבה הגדולה שלו אליו.
• דווקא בגלל ייחודיותו של משה – הנביא הקרוב ביותר לאלוהים, לא רצה אלוהים שעם ישראל ידע את מקום קבורתו – כדי שהקבר שלו לא ייעשה מוקד עלייה לרגל. משה עלול היה להפוך לדמות שסוגדים אליה. העלמת מקום קבורתו מדגישה שמשה הוא רק שליח ה' ולא אלוהים בעצמו.
• משה לא נכנס לארץ, אך הוא הולך להיות קרוב לאלוהים, ואלוהים בעצמו מטפל בו.

נערוך בכיתה פרדה חגיגית ממשה – תוכנית 'חיים שכאלה' למשה. כדי שהתלמידים יכירו מעט את אופי התוכנית, נוכל להראות לתלמידים בקצרה את הפתיחה לתוכנית 'חיים שכאלה' שערכו לרבקה מיכאלי.
נכתוב על הלוח רשימה של אירועים חשובים מחיי משה. התלמידים יעלו מזיכרונם אירועים ונוסיף משלנו: משה נשלח בתיבה ליאור ונמשה בידי בת פרעה; משה הורג איש מצרי שהיכה איש עברי; משה והסנה; משה מוציא את בני ישראל ממצרים; משה ואהרון מנצחים בקרב על עמלק; משה מקבל את לוחות הברית; משה שובר את לוחות הברית וכן הלאה.
נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה ונזמין אותם להכין הצגה או ציור של האירוע. לאחר מכן נבחר מתנדב שיהיה משה ומתנדב שיהיה מנחה האירוע. כל קבוצה תציג בזמנה את האירועים מול משה, והוא יצטרך להגיב לאירוע (מומלץ לבחור תלמיד בעל נטיות משחק ויכולת אלתור).

נעסוק בנושא פרדה מאדם קרוב. נשאל את התלמידים:

• האם הייתם צריכים להיפרד ממישהו שאתם אוהבים?
• האם אתם חוששים מפרדה כזו? למה?
• מה יכול לעזור לנו להיפרד מאנשים שאהובים עלינו מאוד?
• מה נשאר אתנו אחרי שהם הולכים? (הסיפורים, התמונות, הזיכרונות)

נוכל לסכם ולומר שבאמצעות ההיזכרות באדם אהוב או בזכות ההליכה בדרכיו הוא ממשיך להיות קרוב אלינו.

תוכן: נפרדנו ממשה רבנו. למדנו על האופן שבו מצטיירת דמותו בפרק זה ועל ייחודיותה של הדרך שבה הוא מסתלק מן העולם המשקפת את קרבתו המיוחדת לאלוהים לאורך כל חייו.
מיומנויות: קראנו את הפסוקים והדגשנו תכנים שונים, ערכנו דיון בעקבות הפסוקים.
מתודות: ערכנו סיכום לחייה של דמות חשובה באמצעות יצירת תוכנית 'חיים שכאלה' והבעה בתיאטרון ויצירה.