יציאת סדום
פסוקים יב-כט
בכמה מילים
המלאכים מספרים ללוט שהעיר עומדת להיחרב ומזרזים אותו לצאת עם משפחתו. חתניו מסרבים להאמין ונשארים בעיר, ולוט עצמו מתמהמה ומתקשה להיפרד. המלאכים לוקחים את לוט, בנותיו ואשתו ומוציאים אותם מהעיר, ולוט עדיין מבקש להישאר בצער הקרובה, ונענה. העיר נהפכת ואשת לוט, למרות האיסור, מסתכלת לאחור והופכת לנציב מלח.
במהלך הוראה זה נבחן את התגובות השונות של הדמויות לקריאה לעזוב את העיר שעומדת להיחרב. נעסוק בקושי של לוט והסובבים אותו לעזוב את סדום, אפילו שנאמר להם שהמקום עומד להיחרב. לאורך השיעור יעלו סיבות שונות שגרמו לקושי הזה, נכתוב אותן על הלוח, ובסוף נסכם את השיעור בעזרתן.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שאלה:
נתרים את המאוחר ונספר שבשיעור נלמד שבעת בריחת לוט מסדום הפנתה אשתו את פניה לאחור והפכה לנציב מלח.
כבר בתקופות קדומות גילה האדם את יכולות השימור של המלח, המלח מוציא את הלחות מהרקמות, מייבש אותן ומונע התפתחות של בקטריות מזיקות. נשאל את התלמידים:
- מלח הוא חומר משמר מוכר, איזה תוכן נוסף יוצק המידע הזה על הפיכתה של אשת לוט לנציב מלח? למה דווקא מלח?
אפשרות שנייה – אומנות עכשווית:
נתבונן בעבודת האומנות של סיגלית לנדאו 'כלת המלח'. במהלך הפרויקט הטביעה האומנית שמלת כלה שחורה בים המלח למשך חודשיים, במהלכם צברה השמלה גבישי מלח והפכה ללבנה. התהליך תועד בצילומים של יותם פרום (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור). נעיין בכתבה על היצירה ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
אפשרות שלישית – מדרש תמונה:
נתבונן בשתי תמונות ונענה על השאלות שאחריהן.
בסוף השיעור, לאחר הלימוד, אפשר לשוב אל התמונות ולדון על האופן שבו הציירים ציירו את הדמויות ולשאול את התלמידים אם הם היו מציירים את הציורים באופן אחר.
אפשרות רביעית – שיר:
נאזין לשיר 'קחי אותי אתך' של חוה אלברשטיין – אפשר לעצור את השיר אחרי המילים "פוחד שיהפוך לנציב של מלח/ כמו אבא ואימא". אפשר להבין את השיר כשיר פרדה של אם מבנה בתהליך ההתבגרות שלו, הבן מתסכל קדימה ורוצה לעזוב ולא להיות תקוע מאחור כמו הוריו. ואפשר להבין את השיר על רקע האסוציאציות לשואה המצויות בשיר – הילד ניצל ממוות, והאם נותרת מאחור. לאחר שנאזין לשיר ונקרא את מילותיו נענה על השאלות המובאות בעזר ההוראה. על השאלות אפשר לענות לאור שתי ההבנות. בשיעור נדון בסיבות שהובילו את אשת לוט להתבונן לאחור ובקושי שלה להמשיך קדימה.
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים יב-כט בפרק יט ונבקש מהתלמידים לסמן במהלך הקריאה מילים המורות על יציאה שחוזרות על עצמן (יציאה, מילוט, ופעם אחת מנוסה ובסוף שילוח).
נשאל את התלמידים:
- איזו אווירה נוצרת מהחזרה על המילים האלה? (אווירה של דחיפות ובהילות שהולכת ומתגברת)
- היכן לוט ומשפחתו נמצאים כאשר הפסוקים משתמשים בפועל 'יצא' והיכן הם נמצאים כאשר הפסוקים משתמשים בפועל 'מלט'? (יצא – לוט ומשפחתו נמצאים בתוך העיר, מלט – לוט, בנותיו ואשתו נמצאים מחוץ לעיר)
- מתי היציאה הופכת להימלטות? במה שונה הימלטות מיציאה? (היציאה הפכה להימלטות ברגע האחרון, כשהם עוזבים את העיר. ייתכן כי יציאה היא בנחת ויש זמן התארגנות בעוד בהימלטות יש תחושה של דחיפות גדולה)
יציאה – בתוך העיר: פסוקים יב-יז:
נקרא את פסוקים יב-יז, נסביר בקצרה את ההתרחשות ונשאל:
- "וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו" – מה פירוש הצחוק הזה? ואיזה צחוק אחר הוא מזכיר? (חוסר אמונה, בדומה לשרה בפרק יח פסוק יב. ואולם הצחוק כאן בא בבניין פיעל, ובמשקל זה יש לו קונוטציות מיניות כפי שמופיע לא פעם בלשון המקרא, למשל בפרק כו פסוק ח. בהקשר שלנו בשל הפריצות המינית הרבה שנפוצה בסדום משמעות זו מקבלת תוקף)
- מדוע החתנים לא האמינו ללוט? (ר' סעדיה גאון: "צחקו ואמרו תופים וטנבורים אתה רואה בעיר, ותאמר: היא נהפכת". וייתכן שלוט עצמו לא היה משוכנע מאוד ולכן גם לא הצליח לשכנע את חתניו)
- מה הקונפליקט של לוט? וכיצד הקונפליקט נפתר לבסוף? (ייתכן שלוט אינו מאמין לגמרי לדברי המלאכים, ייתכן שהוא מצטער על כל משפחתו שאינה מגיעה עמו, וייתכן שהוא מצטער על ממונו. רש"י: "כדי להציל את ממונו". הקונפליקט לא נפתר, המלאכים אוחזים בלוט ובמשפחתו ומוציאים אותם מהעיר)
מילוט – מהעיר והלאה: פסוקים יז-כב:
נקרא את פסוקים יז-כב, נסביר בקצרה את ההתרחשות, נדגיש את תחושת הדחיפות שיש בפסוקים ונשאל:
- מדוע לדעתכם המלאכים אומרים ללוט לא להסתכל לאחור? (אפשר להרחיב בפרשנים אלה: רד"ק – "כדי שלא יתעכב בעודו מתבונן בעיר נהפכת". רש"י – "אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול" – לוט ניצל רק בזכות אברהם ולא מגיע לו לראות את הפורענות שלהם בעודו ניצל ממנה. רשב"ם – "בשביל צער חתניו שבעיר")
- מדוע לוט מבקש להישאר בצער ולא לעלות להר? (ייתכן שלוט חושש שלא יצליח להגיע ולטפס עד להר; ייתכן שאינו רוצה להגיע להר ששם נמצא אברהם – כפי שכותב רש"י; וייתכן שקשתה עליו הפרדה והוא רצה להישאר בסביבה המוכרת לו)
ההפיכה – פסוקים כג-כט:
נקרא את פסוקים כג-כט ונסביר בקצרה את ההתרחשות (אפשר להראות תמונה של נציב מלח המכונה 'אשת לוט' בשיפולי הר סדום).
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם הסתכלה אשת לוט לאחור?
- למה הפכה דווקא לנציב מלח? (ייתכן שמתה, אבן עזרא כותב שנציב מלשון מצבה. ייתכן שבאופן מטפורי יותר ההבטה לאחור גרמה לה להיתקע)
הערה למורה – לפני השיעור נתלה ברחבי הכיתה את הטקסטים בדף ההעשרה, אפשר גם לחלק אותו כדף עבודה (ראו דף גם בממערך השיעור).
נזמין את התלמידים לעיין בטקסטים, להבין מה לדעת הכותבים הסיבה שאשת לוט הסתכלה לאחור, ולעמוד ליד סיבה שהם מסכימים לה. נשמע מכמה תלמידים במה בחרו ומדוע.
נסכם את השיעור באמצעות רשימת הסיבות שנוצרה על הלוח במהלך השיעור לדברים שגרמו לדמויות להישאר בסדום, באופן ממשי או באופן נפשי: חתנים – אי אמון; אשת לוט – געגוע, דאגה למשפחה, אי ראייה של עתיד אחר, סקרנות; לוט – דאגה למשפחה, ממון שנשאר מאחור, קשיים גופניים, רצון להישאר במוכר.
מבט לחיים
- עם איזו סיבה מבין הסיבות שרשמנו אתם מזדהים? מה גורם לכם להתקשות לעזוב מקום, אפילו שהוא רע בעבורכם? יש משהו שאינו מופיע ברשימה?
- מדוע אנחנו מסתכלים לאחור?
- מתי ההסתכלות לאחור מניעה אותנו קדימה ומתי היא תוקעת אותנו?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור עסקנו בקשיים של לוט ושל הסובבים אותו לעזוב את סדום, ראינו כי חתניו לא האמינו, וכי אשתו הסתכלה לאחור מגעגוע, סקרנות ודאגה, וכי לוט עצמו התקשה להיפרד מביתו, ממונו ומהסביבה המוכרת לו.
מיומנויות: מילים חוזרות, טעמי המקרא כפרשנות, השלמת פערים.
מתודות: שירה ומקורות חיצוניים, מדרש תמונה, שיר ודיון.
חמלה:
בפסוק טז כתוב: "בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו" – המילה חמלה נדירה במקרא (אך השורש חמ"ל מופיע הרבה). נשאל את התלמידים:
- למה ה' חומל על לוט?
- מהי חמלה לדעתכם?
- מה יוצר הניגוד בין החמלה להרס שסביב?
מאמרים:
- מאמר 'משמעותו הפסיכולוגית של הטעם שלשלת' של יחיאל שוקרון.
- מאמר 'אשת לוט' של ענת ישראלי עצמון.