מה עושים עם האדישות?
פסוקים ד-טז
בכמה מילים
בהמשך לבריחתו של יונה מהשליחות הוא נכנס לאדישות, הוא יורד פיזית אך גם רוחנית, נראה שהוא מתנתק מהמתרחש סביבו עד לשלב שהוא הולך לישון ולא אכפת לו מהסערה המתחוללת, או שאכפת לו ודרך ההתמודדות שלו היא בריחה. נדון על האדישות של יונה ואדישות בחיינו, נבחן את דמותו של יונה לאור הדמויות הנוספות בפרק – המלחים והים.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה: שאלה
מה אנחנו עושים כשאיננו מסכימים עם משהו שמבקשים ממנו לעשות (למשל, בקשה של אחד ההורים, אחים, מורה וכו')?
הצעה שנייה: שמיעת שיר
נשמע עם התלמידים פעמיים את השיר של אביתר בנאי 'כלום לא עצוב'.
בפעם הראשונה לא ניתן לתלמידים את המילים ולאחר ההשמעה נשאל:
- איזו תחושה השיר יוצר?
נשמע את השיר שוב אך הפעם ניתן לתלמידים את מילות השיר (ראו את מילות השיר בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- מהו הרעיון או הבעיה שמעלה השיר?
"כלום לא עצוב, הכול כרגיל"
- האם השיר עצוב או שמח?
- מדוע לדעתכם המלחין כתב לטקסט כל כך קשה לחן קצבי ושמח.
"ולי זה נראה פתרון ללכת אתך לישון" –
- האם שינה היא הפתרון?
- מתי שינה היא פתרון?
- השלימו בעצמכם סוף אחר למשפט "ולי זה נראה פתרון ל…".
הצעה שלישית: ציר אנושי
נצייר על רצפת הכיתה ציר, בקצה אחד נכתוב: 'אדיש', בקצה האחר נכתוב: 'פועל'. נקרא היגדים וכל תלמיד צריך להחליט אם הוא אדיש לסיטואציה או פועל בסיטואציה. דוגמאות להיגדים: אימא מבקשת עזרה במטבח; בדרך חזרה מבית ספר, כבר רוצה להגיע הביתה, ורואה זקנה שקשה לה לסחוב את הקניות; יש הפגנה על נושא שחשוב לי במרחק של שעה וחצי נסיעה; שולחים לי עצומה ומבקשים שאחתום עליה; אחותי אינה מצליחה לפתור את שיעורי הבית שלה; כל הכיתה נענשת בגלל משהו שעשיתי.
- איפה אני בדרך כלל?
- לפי מה אני מחליט מתי להיות אדיש ומתי לפעול?
הצעה רביעית: משימה עם תלמיד 'שתול'
נחלק את הכיתה לקבוצות וניתן משימה (לדוגמה: כל קבוצה מקבלת עשר קשיות וסלוטייפ וצריכה לבנות את המגדל הכי גבוה). בכל קבוצה המורה תבקש מתלמיד אחד לא לשתף פעולה ולא לעבוד עם הקבוצה. בסוף המשימה נשאל את התלמידים:
- האם כולם עבדו?
- האם הפריע לכם שהיה תלמיד שישב בצד ולא עזר?
- האם התעמתם אתו?
- אם כן, מה עלה בשיח?
- האם שאר התלמידים נאלצו לעבוד קשה יותר?
הזמנה לקריאה
נקרא עם התלמידים את פסוקים ד-יז ונסביר בעל פה לפי הצורך.
ניתוח הפסוקים והעמקה
משימה המלווה את הקריאה
נחלק לתלמידים עותק של הפסוקים ונבקש מהתלמידים לסמן את הפסוקים בצבעים שונים: בצבע אחד לסמן מילים מנחות (מילה או שורש החוזרים בטקסט וחזרתם מעבירה מסר בטקסט), ובצבע שני לסמן את הפעלים (נסמן יחד על הלוח את הפעלים הבולטים: ירד, סער, ירא. ראו פסוקים לסימון גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים להכניס את הפעלים לטבלה בחלוקה לפי מי שעושה את הפעולות (ראו טבלה לפעלים גם בממערך השיעור).
|
יונה |
מלחים |
ים |
|
וַיָּקָם לִבְרֹחַ וַיֵּרֶד וַיִּמְצָא וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם |
וַיִּירְאוּ וַיִּזְעֲקוּ וַיָּטִלוּ וַיִּקְרַב וַיֹּאמֶר וַיֹּאמְרוּ וַיַּפִּלוּ וַיֹּאמְרוּ וַיִּירְאוּ וַיַּחְתְּרוּ וַיִּקְרְאוּ וַיִּשְׂאוּ וַיְטִלֻהוּ וַיִּירְאוּ וַיִּזְבְּחוּ וַיִּדְּרוּ |
הוֹלֵךְ וְסֹעֵר וַיַּעֲמֹד |
דיון במליאת הכיתה בעקבות העבודה האישית:
נשאל את התלמידים:
- מה אפשר ללמוד מהטבלה שמילאתם על יונה ועל המלחים?
- מי פעיל יותר?
- מה לדעתכם זה יכול ללמד אותנו?
על פי סימון המילים המנחות והפעלים, ושיוכם לדמויות אפשר לאפיין את הדמויות ולהצביע על תהליך שהן עוברות לאורך הפרק. (הירידה של יונה, האקטיביות של המלחים, העלייה של הים). המלחים והים יוצרים הנגדה לדמותו של יונה (הנגדה – כלי ספרותי שמשמש לאפיון דמויות בעזרת יצירת ניגוד ישיר או עקיף ביניהן). המלחים הם שמניעים את העלילה בפרק זה, הם פועלים בלי הרף למצוא פתרון לסערה שאליה נקלעו. יש להסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך שגם כאשר יונה מבין שהסערה באשמתו ומוצא פתרון, הוא מבקש מהמלחים להטיל אותו למים והוא ממשיך בחוסר פעילות שלו. יונה נוהג בפסיביות עד למצב של שינה ולאחר מכן הפסיביות נמשכת גם אחרי שהמלחים מעירים אותו.
נתמקד עכשיו בתהליך הפיזי והרוחני שעובר יונה. נשאל את התלמידים:
- סיפור יונה מלווה בירידות. הפועל ירד מופיע כמה פעמים. נקרא יחד את פסוק ג' ולאחריו את פסוק ה', ונקרין על הלוח את גרף הירידה של יונה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
- מהי משמעות הירידה של יונה?
- מדוע יונה נרדם בסיטואציה הרועשת, ההיסטרית והדרמטית ביותר בסיפור?
פירושו המילולי של הפועל ירד הוא עבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך למילה ירד יש פירוש נוסף: נעשה גרוע יותר ממה שהיה. בפסוקים מתוארת לנו ירידה פיזית של יונה וזו באה לסמל את הירידה הרוחנית שלו. הוא נהיה אדיש עד לשלב שבו הוא נרדם. יש ניתוק של יונה מהמצב שבו הוא נמצא וזאת בניגוד לים הסוער ולמלחים הפעילים.
התמודדות עצמאית עם פרשנות מודרנית
נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הפסוקים ולהוכיח מהכתוב את האמירות הבאות:
- יונה ידע כי הוא לא יכול לברוח מאלוהים. (אף שיונה מחליט לברוח לים כביכול מתוך תפיסה טריטוריאלית שלפיה האל נמצא רק בארץ, אנו רואים בפסוק ט שהוא מכיר בכך שה' עשה את השמיים ואת הארץ וכי יש לו שליטה על הים ולכן גם כאשר בחר לברוח לים הוא ידע שלא יוכל להתחמק לאורך זמן מאלוהים)
- יונה ידע שהסערה בים היא באשמתו. (בפסוק יב יונה אומר: "כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם")
נחלק את התלמידים לזוגות ונחלק לזוגות דף ובו הפרשנות של מאיר שלו להירדמות של יונה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נספר לתלמידים כי פרשנים ואנשי רוח רבים לאורך הדורות עסקו בדמותו של יונה ובתגובתו לשליחות. נבקש מהם לקרוא את דבריו של מאיר שלו ולענות על שאלות אלה:
- ממה בורח יונה לפי שלו?
- מה מסמלת הירדמותו?
- האם לדעתכם הוא נרדם בעיקר מתוך ייאוש או אנוכיות? הסבירו
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- האם גם אנחנו, כמו יונה לעיתים אדישים כלפי אירועים המתרחשים סביבנו?
נכתוב על הלוח רשימה של נושאים שהיו בחדשות בתקופה האחרונה ונבקש מהתלמידים להגיב למה הם אדישים מתוך הרשימה ולמה לא. נשאל את התלמידים:
- כיצד אפשר להימנע מאדישות?
- האם בשלב ראשון די להיות מודעים לכך שאירועים מתרחשים סביבנו כל הזמן?
- אחרי שמתעניינים ומפסיקים להיות אדישים, כיצד אפשר לפעול, למצוא פתרון ולעזור?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ניתחנו את דמותו של יונה בניגוד לים ולמלחים. עסקנו באדישות של יונה, בירידה שלו אל ירכתי הספינה ובהירדמות שלו חרף הסערה המתחוללת בים. דיברנו על השינה כמבטאת אדישות ופסיביות וכיצד אפשר להתנהג אחרת ולנהוג באקטיביות כמו המלחים.
מיומנויות: זיהוי מילים מנחות ופעלים, זיהוי הנגדה וכיצד היא מעצבת את הדמויות, למידה בחרותות של פרשנות מודרנית.
מתודות: חווינו את נושא האדישות מתוך שירים והיזכרות בסיטואציות שבהן היינו אדישים; ראינו את הירידה של יונה בעזרת תרשים; זיהינו את הפעולות של יונה ואת אלו של המלחים דרך סימון הפעלים והמילים המנחות בטקסט; בחנו את תגובתו של יונה; ניתחנו פרשנות מודרנית על הטקסט; ולבסוף התוודענו לאירועים שקורים סביבנו והצגנו דרכים למנוע אדישות והצענו דרכים לפעול למציאת פתרונות.
