נחמה או תוכחה: מענה אליפז
פרק ד, א-ט
בכמה מילים
אליפז הוא הראשון מבין הרעים המדבר אל איוב. אליפז פונה אל איוב בכבוד רב, אך איננו תומך בו. נבחן את דברי אליפז ונעמוד על תפיסתו ועל טיעוניו, שבאופן מרומז מצדיקים את אלוהים ותובעים מאיוב לפשפש במעשיו. זאת משום שלטענתו אם איוב נענש ודאי שחטא. מתוך הלימוד נעסוק בניסיונות להסביר אסונות בתקופתנו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – איך מנחמים?
נצפה בסרטון "כוחה של אמפתיה", שמסביר את ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה, ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה:
- במה עדיפה אמפתיה על סימפתיה לדעתכם?
- מהן הטעויות הרווחות של גילוי סימפתיה לפי הסרטון? (מקטינים את האסון שחש האדם שמולם, נותנים עצות שלא צריך, נשארים חיצוניים למצב)
- מה עוזר לכם כשאתם זקוקים לנחמה? כיצד אתם מנחמים אחרים בדרך כלל?
נציין שהיום נעיין בדברים של חבר שבא לנחם את איוב.
אפשרות שנייה – דיון:
נשאל את התלמידים:
- מהי לדעתכם הדרך לעודד אדם ששרוי בתחושות ייאוש ומצוקה?
- מה עוזר לכם להתעודד?
נציין שהיום נעיין בדברים של חבר שמנסה לעודד את איוב.
אפשרות שלישית – החוק השלישי של ניוטון:
החוק השלישי של ניוטון קובע: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה".
נצפה בסרטון שמסביר בקצרה את החוק, מומלץ להתחיל לצפות מדקה: 02:53. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה:
- מה קרה למובי כאשר הוא הפעיל כוח כנגד הקיר? (הוא נפגע כתוצאה מהתגובה הנגדית של הקיר)
- אם נתייחס לחוק הפיזיקלי הזה כמשל, כיצד אפשר לדעתכם לנסח את החוק הזה כחוק מוסרי-דתי של פעולה ותגובה? (על כל פעולה של האדם יש תגובה מתאימה של אלוהים. אם עשה טוב יקבל טוב בתמורה ואם יעשה רע, יקבל רע)
- האם לדעתכם החוק השלישי של ניוטון מתקיים גם בשדה המוסרי-דתי?
נציין שהיום נפגוש בלימוד דמות אחת שחושבת שהחוק מתקיים גם בדת ובמוסר.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון (פסוקים א-ה):
נקרין את פסוקים א-ט על הלוח ונקרא יחד. נסביר שנחלק את דברי אליפז לשניים ובשלב זה נתמקד בחלק הראשון – פסוקים א-ה:
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר׃
ב הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל.
ג הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק. ד כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ.
ה כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל.
ו הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ.
ז זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ.
ח כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ. ט מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ.
נשאל את התלמידים:
- מהם ארבעת הדברים שנהג איוב לעשות בחייו לפי דברי אליפז (ג-ד)? מה כוונת הדימויים בדברי אליפז? (ייסר = לימד אנשים רבים, חיזק ידיים רפות, עודד במילים אדם כושל, חיזק ברכים כורעות ליפול; עזר לאנשים שסבלו מייסורים שונים, לימד אותם מה עליהם לעשות ועודד אותם)
- מה פירוש המילה "ייסרת" (פסוק ג)? (לימדת, מלשון מוסר)
- מה לימד איוב את האנשים הסובלים? (מוסר, או איך לקבל את הסבל וללמוד ממנו מה עליהם לתקן במעשיהם)
- על מה מתפלא אליפז לאור זה (פסוקים ב, ה)? (מתפלא שכאשר הייסורים מגיעים לאיוב עצמו – הוא אינו מצליח להתמודד אתם וללמוד מהם)
- מהו הביטוי המציין שאליפז אינו יכול לשתוק עוד? מדוע אינו יכול לשתוק? (וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל; כי איוב טוען טענות חמורות מאוד כנגד תפיסת הגמול ואליפז חש שהוא חייב להגיב)
- מהו המסר החבוי בדברי אליפז עד כאן? (עליך ללמוד מהייסורים ולא להישבר מהם)
שלב שני (פסוק ו):
נקרין על הלוח את פסוק ו ונבחין יחד בכיאסטיות שלו.
- מה פירוש המילה כִּסְלָתֶךָ? (לפי התקבולת זה צריך להיות קרוב במשמעות לתקוותך)
נקרין על הלוח את המקורות שבממערך השיעור.
נשאל את התלמידים:
- כיצד מסביר כל אחד מן הפירושים את המילה "כִּסְלָתֶךָ"? (רש"י – טיפשותך, מלשון כסיל; ר' יוסף קרא ושטיינזלץ – ביטחונך, אפשר לסמוך עליה)
- מה אומר אליפז על יראתו של איוב לפי כל אחד מן הפירושים? (רש"י – היראה שלו לא הייתה שלמה, אלא מוטעית ופגומה; ר' יוסף קרא – היראה שלו היא הביטחון שלו שלא יקרה לו דבר רע, כלומר אם קרה דבר רע, סימן שהיראה אינה שלמה; שטיינזלץ – איוב יכול לסמוך על יראתו, שהוא יינצל והכול יהיה בסדר)
- נסו לחשוב – איזה מבין הפירושים עולה מן התקבולת הכיאסטית שזיהינו? (פירושיהם של ר' יוסף קרא ושל שטיינזלץ – ביטחונך מקביל לתקוותך, הם קרובים במשמעות)
שלב שלישי (א-ט):
נקרא שוב את הפסוקים ונחדד את ההבנה כי אפשר לקראם בשתי דרכים:
- דברי נחמה מפורשים: חיזוק של מעלותיו ומעשיו הטובים של איוב וקריאה לאיוב להאמין כי הטוב הראוי לצדיקים עוד יגיע אליו. רק הרשעים הם אלה שאובדים כליל.
- דברי תוכחה מרומזים: ביקורת כלפי איוב שלא יודע להתמודד כראוי עם האסונות, אף על פי שידע ללמד אחרים, וכן אמירה מרומזת שאם נענש כנראה חטא. לפי רש"י דברי אליפז מכילים גם קביעה שיראתו של איוב פגומה מיסודה.
נשלים עם התלמידים את הטבלה שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נקרא את הפסוקים ונסביר כל אחד מהם בשתי הדרכים שצוינו לעיל.
בשלב זה נוכל להזמין תלמידים לקרוא את הפסוקים בטון שנראה להם מתאים לכוונת אליפז.
אחר כך נזמין את התלמידים להתרשם משתי האפשרויות ולהביע את דעתם בשאלה – לאיזו מהן התכוון אליפז בדבריו?
נסכם ונאמר שייתכן כי אליפז (או מספר סיפור איוב) מנסח במתכוון את דבריו באופן שיכול להשתמע לשתי פנים, מכיוון שאינו רוצה לומר תוכחה גלויה בפני איוב.
האם איוב יקבל את דבריו? חכו לשיעור הבא. מבטיחים לכם דרמה ועלייה להתקפה.
למורה: ככל שהוויכוח בין איוב לרעיו מתקדם, כך הולכות הטענות של הרעים כנגד איוב ומחריפות, ומתגלה בין היתר דעתו של אליפז במלואה. מפאת קוצר הזמן לא נכללו יתר מעני הרעים בתוכנית הלימודים, לכן כללנו בלימוד פרק זה תמצית של טענות הרעים בשלב הרביעי שלהלן. אפשר לחלופין לבחור שלא ללמד את השלב הרביעי כעת, ולעסוק בטענות הרעים מתוך מענה איוב בפרק יג.
שלב רביעי – עם חברים כאלה…
נעיין יחד בפסוקים האלה ונבחן מהן העמדות של הרעים:
- אליפז 1 – פרק ה פסוק ז: הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ, וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
- בלדד – פרק ח פסוקים ג-ז: אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ, וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם.
אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל, וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה, כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ, וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ.
וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד. - צופר – פרק יא פסוקים יד, יח וכ: אִם אָוֶן בְּיָדְךָ – הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה…
וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה…
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ. - אליפז 3 – פרק כב פסוקים ה-ז: לֹא רָעָתְךָ רַבָּה, וְאֵין קֵץ לַעֲוֹנֹתֶיךָ.
וכִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם, וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט.
לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם.
נזמין את התלמידים לנסות לנסח בלשונם את העמדות של הרעים.
(אליפז 1: האסונות שבאו עליך הם תוכחה ומוסר מאלוהים, עליך ללמוד מהם ולתקן דרכיך.
בלדד: בניך מתו כי חטאו. עליך להתחנן לאלוהים ואם אתה צדיק באמת הוא יפצה אותך בשכר כפול במקום הבנים והרכוש שאיבדת.
צופר: אם חטאת – עליך לחזור בתשובה ואז לבטוח באלוהים, אבל איבדת תקווה כי אתה רשע.
אליפז 3: אתה רשע וחטאת בלי סוף! פגעת בחלשים ולא עשית אִתם חסד)
נשאל את התלמידים:
- האם ייתכן שהרֵעים צודקים? אולי אחת הטענות שלהם נכונה? (לא. אנו יודעים שאיוב תם וישר בעיני אלוהים. רעי איוב טועים לחלוטין)
מבט לחיים
נקרא את דברי אלימלך בר שאול בנוגע לשואה, שמזכירים מאוד את עמדתו של אליפז.
- מדוע השואה הייתה במידה מסוימת צפויה, לדעת בר שאול? (כי כתוב בתורה שאם עם ישראל יחטא ויעזוב את אלוהים, יבואו עליו צרות גדולות)
- לאילו מצבים רומז בר שאול לדעתכם במילים "מצבים דתיים-מוסריים"? האם אתם מסכימים עם דעתו?
- האם ראוי לחפש סיבות אמוניות שגרמו לשואה להתרחש?
- האם יש קשר בין אמונה באלוהים להתמודדות עם השואה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את מענה אליפז והבחנו באפשרויות השונות להבינו. עמדנו על תפיסת הגמול של אליפז ועל הזיקה בין דבריו כאן לדברי הרעים לאורך הספר.
מיומנויות: זיהינו כפל משמעות, עמדנו על משמעותה של מילה מתוך תקבולת.
מתודות: מילאנו דף עבודה, ערכנו דיון, עשינו שימוש בקריאה דרמטית ככלי פרשני.
- על הכיאזמוס בפסוק ו, פרופ' יעקב קליין ופרופ' רן צדוק בסדרה "עולם התנ"ך" באתר כותר.
- על נאום אליפז, ד"ר מרדכי סבתו, באתר ללמוד וללמד תנ"ך.
- מאמרו של הרב יששכר יעקובסון באתר דעת עוסק בנושא החשיבה המקראית והשואה.