סוכות – חג השמחה הגדול

עלייה לרגל:
נשאל את התלמידים:

• מדוע נקראים החגים רגלים?
• איזה עיקרון מקראי מבטאת החובה לעלות למקדש שלוש פעמים בשנה?
• מה אפשר להשיג בעזרת חוק זה?

נסביר כי על פי תיאורי המקרא העלייה לרגל הייתה מלווה בהתרגשות גדולה, בשירה ובשמחה. העולים ראו בעלייה לרגל זכות חשובה. עדות אחת לכך אפשר לראות בתהילים פרק קכב: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ".
ניזכר יחד בשני השיעורים הקודמים: למדנו על שני חגי העלייה לרגל – פסח ושבועות. כעת אנו ניגשים ללמוד על החג השלישי והאחרון – סוכות.
נשאל את התלמידים:

• האם יש לכם רעיון לקשר כלשהו בין חג שבועות לחג הסוכות, ברוח השיעור הקודם?

נציין ששבועות – חג הביכורים – מציין את קציר החיטה ותחילת היבול. סוכות, לעומתו, מגיע לאחר הקיץ, ומציין את סוף תקופת היבול העונתי.

• האם אתם מכירים שם שמבטא את הצד החקלאי של חג הסוכות? (חג האסיף – שמות פרק לד פסוק כב – החג שבו מסיימים לאסוף את התבואה ושאר הפירות מן השדות אל הבתים)

כעת נקרא את פסוקים יג-יז ונשאל:

• על פי פסוקים אלה, מהן מצוות החג? (לחגוג את החג במשך שבעה ימים, לאסוף מן הגורן ומן היקב, לשמוח בחג, לשתף את העבד והאמה, הגר האלמנה והיתום בשמחת החג)

"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ":
נעיין בפסוקים ונשאל:

• כמה פעמים מצוות השמחה חוזרת בנוגע לחג הסוכות? (פעמיים)

נבקש מן התלמידים לפתוח בחוקי חג הסוכות בספר ויקרא פרק כג פסוק מ ונשאל:

• האם גם כאן מופיעה מצוות השמחה? (כן, "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם")

כך שלמעשה מצוות שמחה בסוכות חוזרת שלוש פעמים בהנחיות החג. נשאל:

• למה לדעתכם דווקא בסוכות אנו מצווים לשמוח במיוחד?

נשמע כמה הצעות.
נחלק את דף העבודה או נקרין את המקורות העוסקים בקשר בין חג השבועות למצוות השמחה על הלוח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונרחיב על מוטיב השמחה המאפיין את חג הסוכות.
על פי הפרשנים אנו רואים שחג הסוכות בא בזמן מיוחד מאוד לאחר שהאדם עבר את מעגל השנה החקלאי וראה שכל הגידולים החקלאיים הניבו פרי. השפע מצוי בידיו, וכמו כן תמו הימים הנוראים ויום הכיפורים מאחוריו. על כן הוא נהיה חג המזוהה עם השמחה עד כדי כך שאחד משמותיו הוא 'זמן שמחתנו'.

מה עושים עם כל הטוב הזה?
מתוך הקריאה במקורות ראינו שמצוות השמחה, על אף חשיבותה, נושאת בתוכה גם צדדים מורכבים שיש לתת עליהם את הדעת, למשל – שמחה שמובילה הוללות. נשאל את התלמידים:

• האם יש לכם רעיונות נוספים מדוע יש לשים גם לשמחה סייגים ומגבלות?

נקרין על הלוח פסוקים מתוך ספר דברים פרק ח.
נשאל את התלמידים:

• מהו החשש שמופיע בפסוקים הללו, וכיצד הוא קשור לשפע ולשמחה? ("וְרָם לְבָבֶךָ" – מרוב שפע וטוב יגבה ליבו של האדם, והוא יחשוב שכוחו שלו הביא לו את כל זה, וישכח שכל מה שניתן לו הוא מתנה מאלוהים)
• מדוע מסוכן שאדם יחשוב ש"כוחו ועוצם ידו" הוא הנותן לו את השפע? (הוא ייעשה יהיר, השפע יהיה לו מובן מאליו והוא יאבד את האמונה באלוהים ובחסדו)
• האם יש לכם רעיון למצווה נוספת בחג הסוכות שיכולה לסייע לאדם ללמוד צניעות וענווה ואינה מופיעה בדברים פרק טז? (ישיבה בסוכה)

נציין שמצווה זו מופיעה בוויקרא פרק כג. נערוך יחד במליאה השוואה בין חוקי החג בדברים לחוקים בוויקרא ונבדוק כיצד הם משלימים זה את זה בשמירה על מהות החג.
נקרין על הלוח טבלת השוואה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נבקש מכמה תלמידים לפתוח בוויקרא פרק כג פסוקים לג-מד בעוד האחרים יישארו בדברים פרק טז ונמלא יחד את הטבלה במליאה.
נשאל את התלמידים:

• מה הקשר בין מצוות הישיבה בסוכה ובין האפשרות ללמוד צניעות וענווה? (לא מזמן, ביציאת מצרים, ישבנו בסוכות והיינו ארעיים ונודדים. גם זה חלק מהקיום האנושי)

נסכם בכך שהשמחה שהתורה מכוונת אליה בחג הסוכות אמורה להוליד מתוכה גם נדיבות, חמלה וענווה. כל אלה יכולים להרבות טוב בעולם ולהוביל את האדם לשלום פנימי ולשלום עם העמים השכנים.

נדון בשאלת יכולתו של האדם לשמוח. נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם אפשר לצוות על האדם להיות שמח?

נקרין על הלוח את אמירתו המפורסמת של ר' נחמן מברסלב "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן).
נשאל את התלמידים:

• על איזו שמחה לדעתכם מדבר רבי נחמן?
• מה יכול להקל על האדם להיות בשמחה?
• מה יכול להפריע לו?

נערוך שיחה פתוחה על האפשרות להיות שמחים בחלקנו: חשוב לזכור להודות ולהעריך על השפע שניתן לנו לא רק בחגים אלא לאורך השנה, ויכול להיות שמי שיודע להעריך את השפע בחייו – השמחה תבוא לו באופן טבעי.

תוכן: למדנו על מצוות השמחה המיוחדת לחג הסוכות ועל סיבותיה, ועסקנו במהות החג – השמחה בחלקנו והצניעות מול השפע האופייני לחג האסיף, וכיצד הם קשורים לישיבה בסוכה.
מיומנות: ערכנו טבלת השוואה בין שני מקורות על חג הסוכות.
מתודות: הכרנו ציטוט של ר' נחמן על השמחה והבענו את דעתנו עליו, ערכנו דיון בנוגע לנוכחות השמחה בחיי האדם.