עתניאל בן קנז – השופט הראשון
פסוקים ז-יא
הזמנה ללימוד
ניזכר במה שלמדנו בפרק ב – הדפוס החוזר בחיי בני ישראל בתקופת השופטים: חטא, עונש, זעקה ובקשת עזרה, תשועה – ניצחון במלחמה נגד האויב, תקופת רגיעה וחוזר חלילה.
נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות, כל קבוצה תרשום כמה שיותר ביטויים העוסקים במחזוריות: כגון גלגל חוזר, חוזר חלילה, דפוס חוזר, חוזר ונשנה, מחזוריות. קבוצה שתמצא את מספר הביטויים הרב ביותר תנצח. נאסוף את הביטויים על הלוח ונציע נוספים.
נציין בפני התלמידים כי עד עתה קראנו על הדפוס החוזר באופן כללי – תיאור החטא ("וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'"), העונש ("וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד…"), הזעקה ובקשת העזרה ("וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'"), התשועה ("וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל") והרגיעה (וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ… שָׁנָה").
החל מפסוקים אלה, לאורך כל ספר שופטים, נכיר את ביטויו של הגלגל החוזר באמצעות הסיפורים על שופטים מסוימים. נתחיל בשופט הראשון – עתניאל בן קנז.
מבט ראשון
נציג בפני התלמידים מילים חדשות החוזרות בספר שופטים פעמים רבות ונפרש אותן.
- "וַיִּחַר אַף ה" – חרון אף – כעס;
- "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד" – מסר אותם, העניש אותם באמצעות אויבים;
- "מוֹשִׁיעַ" – מציל;
- "וַתָּעָז יָדוֹ" – ידו הייתה על העליונה, ניצח במלחמה;
- "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ" – הגיעה תקופת רגיעה ושקט ממלחמות.
נספר לתלמידים כי בספר שופטים כתוב שבני ישראל חזרו שוב ושוב לעבוד את הבעלים והאשרות ("וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" – פסוק ז). נשאל את התלמידים:
- מדוע הם עבדו עבודה זרה?
נסתייע בהסבר על מעבר בני ישראל מחיי נוודות לחיים של יושבי קבע כדי לענות על השאלה. ייתכן שבני ישראל, שהיו בעיקרם רועי צאן, ראו שאצל עמי כנען יושבי הארץ הגידולים החקלאיים מצליחים, והיבול של עמי הארץ רב וטוב משלהם, הם יודעים כיצד לשמור את מי הגשמים לימי הקיץ ומצליחים טוב יותר להתמודד עם תנאי החיים הקשים. יכול להיות שבני ישראל ייחסו את ההצלחה הזאת למנהגים ולאמונה בבעלים ובאשרות.
לפי הסבר אחר קשה לנו להבין את התאווה והשקיקה לעבודה זרה. היה יצר כזה שסחף מאוד אנשים להשתעבד לאותם אלים. היו שטענו שהדחף הגדול לעבוד עבודה זרה היה גדול מהדחף המיני המוכר.
נקרא באוזני התלמידים את פסוקים ז-יא ונזמין את התלמידים להקשיב לסיפור הייחודי של עתניאל בן קנז בפסוקים אלה.
מבט שני
נכיר את סיפורו של עתניאל בן קנז באמצעות בחירה באחת מבין שתי האפשרויות שלהלן:
אפשרות ראשונה- דף עבודה מחזור ספר שופטים:
נציע לתלמידים לעקוב אחר קריאת המורה קריאה נוספת ולזהות את שלבי הגלגל החוזר. נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות ולמלא את הטבלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לכתוב את השלבים בסיפור עתניאל בן קנז במילים שלהם ולציין בסוגריים את הפסוק על פי הדוגמה.
במליאה נאסוף את דברי התלמידים, נבהיר ונרחיב באמצעות שאלות כאלה:
- מה שמו של השופט המושיע?
- מה הייחוס המשפחתי שלו – מי אחיו ומאיזה שבט הוא? (אחיו של כלב בן יפונה משבט יהודה – ראו במדבר פרק יג פסוק ו)
- מי היה האויב?
- מה אנו יודעים על העם האויב (ארם נהריים) – איפה הם חיו?
- לאילו שבטים הם הציקו?
- מה המידע שהכתוב נותן לנו על טיבו של המלך האויב על פי שמו? (רשעתיים)
- כמה זמן נאנקו בני ישראל תחת עול הארמים?
- עיינו במפה, האם ייתכן שהארמים לחצו את בני שבט יהודה, שבטו של עתניאל?
- מה זה אומר לנו על עתניאל כאדם וכמנהיג?
אפשרות שנייה- מעגלים:
נחלק את הכיתה לקבוצות של חמישה תלמידים לכל קבוצה נחלק דף מעגלים שבמרכזו ייכתב שם השופט – עתניאל בן קנז (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
כל אחד מתלמידי הקבוצה יקבל מספר מ-1 עד 5 ויכתוב בדף שלב אחד של הגלגל החוזר על פי מספרו. הכתיבה בדף תהיה משותפת, כל תלמיד יכתוב מהצד שלו לפי המספר שקיבל וכך הטקסטים ייצרו "סיבוב". מספרי השלבים הם:
- חטא
- עונש
- זעקה לה'
- הצלה, תשועה
- סיום ורגיעה
כל תלמיד יכתוב את השלב על פי מספרו על הדף המשותף ויסביר אותו במלים שלו.
לדוגמה תלמיד מספר 4 יכתוב:
4. הצלה, תשועה- עתניאל בן קנז, אחי כלב, נבחר להיות המושיע. הוא נלחם וניצח את מלך ארם.
בסיום הכתיבה תלמידי הקבוצה יסובבו את הדף כך שיוכלו לקרוא ברצף מעגלי את סיפורו של עתניאל בן קנז. הסיבוב ימחיש את הגלגל החוזר.
במליאה נבדוק ונחדד נקודות הדורשות הבהרה באמצעות שאלות בדומה למה שהוצג לעיל באפשרות הראשונה.
מבט שלישי
נתמקד בפסוק י: "וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם, וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם". המידע העיקרי שיש לנו לגבי עתניאל בן קנז מצוי בפסוק זה. נאתר את הפעלים ודרכם נכיר את עתניאל המושיע:
"וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה'":
- מה פירושה של רוח ה'?
- אנו יודעים כי רוח זו הובילה את עתניאל לצאת ולהילחם נגד עם המרוחק מרחק רב משבטו, שבט יהודה. לאור זאת, מהי רוח ה'? (רוח הנותנת אומץ, גבורה, מובילה לסולידריות חברתית, להקרבה למען הזולת ולהיחלצות למען מי שזקוק)
"וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל":
- מה עשה עתניאל כשופט? (שופט בורר על פי החוק)
"וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה":
- מי יזם את המלחמה?
- מהו התפקיד שעתניאל בן קנז לקח על עצמו?
- מה משמעות המושג שופט בהקשר זה? (מצביא, מנהיג צבאי, איש מלחמה)
"וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ… וַתָּעָז יָדוֹ…" – עתניאל ניצח במלחמה:
נזמין את התלמידים לקרוא שוב את פסוקים ז-יא (אפשר שכל תלמיד יקרא פסוק, אפשר לקרוא בשקט, אפשר להתחלק לזוגות ולקרוא פסוק פסוק, כל אחד בתורו).
נעמיק עוד בדמותו של המנהיג עתניאל בן קנז. נשאל את התלמידים:
- מה אנו יודעים על עתניאל ומה איננו יודעים? (למשל איננו יודעים כיצד נלחם, מי עזר לו, כמה חיילים היו לו, מאילו שבטים היו הלוחמים, כמה זמן נמשכה המלחמה)
נסביר לתלמידים שהמידע שיש לנו על עתניאל בן קנז מוגבל, ועם זה נוכל להציב את השאלה:
- מה מייחד את מנהיגותו של עתניאל בן קנז?
נכתוב על הלוח את השאלה ונבקש מהתלמידים להגדיר את מנהיגותו במילה אחת או שתיים. (שופט / לוחם / מפקד / מנהיג צבאי / מנהיג לאומי / מנהיג דתי)
*לתלמידים מתקשים נחלק רשימת הגדרות והם יבחרו הגדרה אחת שמתאימה לדעתם למנהיגותו של עתניאל, נבקש מהתלמידים להסביר את בחירתם ולבסס אותה על מה שלמדנו.
מבט לחיים
נעסוק במושג 'מנהיגות'. נבחר אחת משתי האפשרויות המוצעות להלן:
אפשרות ראשונה- שיח כיתתי:
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות. חצי כיתה תעסוק בשאלה מהן התכונות שנדרשו ממנהיג בתקופת המקרא; החצי האחר יעסוק בשאלה מהן התכונות הנדרשות ממנהיג בימינו.
במליאה נאסוף את דברי התלמידים ונשווה בין התכונות הראויות למנהיג בתקופות קדומות לעומת התכונות הדרושות ממנהיג בימינו. נראה שיש תכונות רבות משותפות. ננהל שיח מעמיק הדן בתכונות של מנהיג ראוי.
נסכם את הדברים ונזכיר תכונות כגון חוזק נפשי, סמכותיות, ניסיון חיים, שיקול דעת, נחישות, כבוד לאדם, אהבת אדם, יחסי אנוש טובים, יושר, צניעות, הקפדה על התנהגות מוסרית ושמירה על החוק, מוסריות וערכיות ביחס לעצמו וביחס לזולתו.
מנהיג הוא צריך להסתכל קדימה על אף מצבי חוסר ודאות. עליו להתוות דרך, להעמיד במעשיו דוגמה אישית ולפעול למען טובת העם מתוך תחושת שליחות ורצון להיטיב. מנהיג טוב שם את טובתו ורווחתו האישית במקום נמוך בסדרי העדיפויות שלו, הוא מוכן להקריב ולהוביל בבטחה אל עתיד טוב יותר.
*הערה: חשוב להדגיש את הערכים החיוביים, את עשיית הטוב, את השמירה על החוק ואת תרומת המנהיג לקיום חברה טובה יותר ולקידומה, שכן גם מנהיגי חבורות רחוב או משפחות פשע, להבדיל, חולקים חלק מהתכונות שהזכרנו.
אפשרות שנייה- משחק – מהי מנהיגות ראויה?
נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל פתקים שעל כל אחד מהם כתובה תכונה אחת של מנהיג (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
התלמידים בקבוצה יתבקשו למיין את הפתקים שקיבלו לשלוש קטגוריות ואלו הן:
- תכונות חשובות ביותר למנהיג.
- תכונות חשובות במידה מסוימת למנהיג.
- תכונות שאינן כה חשובות למנהיג.
התלמידים ידונו בקבוצות ויחליטו מה מידת חשיבותה של כל אחת מהתכונות (אם יש חילוקי דעות וחוסר הסכמה לגבי הקטגוריה המתאימה לתכונה מסוימת, יוציאו תלמידי הקבוצה מהמשחק את פתק התכונה שלגביה אין הסכמה).
המגבלה: בקטגוריית התכונות החשובות ביותר יכולות להיכלל חמש תכונות לכל היותר (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
במליאה יציגו הקבוצות רק את התכונות שנבחרו להיות התכונות החשובות ביותר, יסבירו וינמקו את בחירתן, וידגימו את התכונה ממנהיג מהמקרא או מתקופתנו. הקבוצה ה"מנצחת" היא זו שעמדה במשימה על שלושת חלקיה באופן מלא:
- חמש תכונות
- מתן הסבר הגיוני ומנומק לכל תכונה שהוצגה
- מתן דוגמה ממנהיגים במקרא או מתקופתנו
*הערה: אין זה משחק תחרותי ולכן גם הניצחון אינו על קבוצה אחרת אלא עמידה במשימה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: הכרנו את פעולתו ואת מנהיגותו של עתניאל בן קנז. עסקנו במושג 'מנהיגות' והבחנו בין מנהיגים מסוגים שונים. בדקנו מהן התכונות שנדרשו ממנהיג בתקופות קדומות לעומת ימינו. ראינו שיש תכונות רבות המתאימות לתקופות שונות.
מיומנויות: הפקת מידע ממוקד על פי הטקסט הכתוב, יצירת הכללות על פי מידע נקודתי, קריאת שפת המקרא ו"תרגומה" למילים שלנו, הערכה של חשיבות תכונות, התאמתן לתפקיד ומיונן.
מתודות: הבנת מילים חדשות הייחודיות לשפת המקרא, ניהול דיון ערכי על מנהיגות ראויה באמצעות שיח כיתתי או באמצעות משחק.