נקרא את פרק טז פסוקים ט-יב – חוקי חג השבועות.
נשאל:
- על פי פסוקים אלה מתי יש לחגוג את חג השבועות? (שבעה שבועות מהחל חרמש בקמה)
- מה פירוש "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה"? (מהרגע הראשון שהחרמש מתחיל לקצור את הקמה – השיבולים)
כלומר, את חג השבועות יש לחגוג שבעה שבועות לאחר זמן תחילת קציר העומר – קציר שחל ביום השני של הפסח – טז בניסן.
- האם לפסח, למשל, יש תאריך נקוב בלוח השנה? (כן, ארבעה עשר בחודש ניסן)
נוכל לציין שגם לסוכות ליום הכיפורים ולראש השנה יש תאריכים מסוימים שאינם קשורים בספירת ימים. התאריכים מצוינים בוויקרא פרק כג.
כעת נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולערוך במחברת רשימה של מאפייני חג השבועות שאפשר למצוא בפסוקים ט-יב.
נקרין את הרשימה על הלוח.
נשאל את התלמידים:
- מה פירוש "מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (פסוק י)?
נקרין על הלוח את פרשנותו של ר' יוסף בכור שור לפסוק זה.
נשאל את התלמידים:
- על פי ר' יוסף בכור שור, מהן שתי המשמעויות של המילה "מִסַּת"? (מס או יכולת כלכלית)
- כיצד יש להבין את הציווי בפסוק י? (חובה על כל אחד לתת על פי יכולתו)
נפנה את התלמידים למקורות שונים שמספרים על החג: שמות כג טז; שמות לד כב; במדבר כח (אפשר לפי קבוצות) ונשאל:
- מתוך הפסוקים האלה ועל פי הרעיונות המודגשים בהם, מהם שמות החג שאנו מכירים לשבועות?
נקרין על הלוח את השמות ומקורם.
נסביר את משמעות השם חג הקציר: ניזכר בספירת השבועות מרגע החל חרמש בקמה ונסביר: העומר הוא קציר השעורה המבשילה מוקדם יותר מהחיטה, ואילו בשבועות קוצרים את החיטה. נשאל את התלמידים:
- מה משותף לכל השמות האלו? (הם קשורים בתקופה שבה נחגג החג, בעיקר מן ההיבט החקלאי)
"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
נציין כי סביב ספירת השבועות מפסח ועד שבועות קיימת מחלוקת פרשנית מפורסמת בין הפרושים לצדוקים (כיתות בימי בית שני). נקרא את הדיון בתלמוד הבבלי על ממתי יש לספור.
נשאל את התלמידים:
- מהן שתי הדרכים להבין את המילים "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת"? ומה עומד בבסיס כל פרשנות? (הדרך הראשונה היא ממחרת חג הפסח, כלומר, טז בניסן – פרשנות זו נשענת על ההנחה שהמילה שבת כאן פירושה שבתון – חג; הדרך השנייה היא ממחרת השבת הסמוכה לפסח, כלומר, מיום ראשון שאחרי החג – פרשנות זו נשענת על ההנחה ששבת כאן היא שבת ממש).
- מתי עשוי להיות הבדל במועד תחילת הספירה ולפיכך גם במועד חג השבועות? (בשנים שבהן חג פסח אינו חל בשבת)
- נסו לחשוב: מדוע הציווי המקראי קושר בין חג שבועות לחג הפסח?
- מה עשוי להיות הקשר בין חג השבועות ובין יציאת מצרים?
אפשרות להרחבה – מתן תורה:
נשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים שם נוסף לשבועות שלא הופיע בכלל בשיעור עד כה ואינו קשור לחקלאות? (חג מתן תורה)
- מה הקשר בין שבועות ובין מתן תורה?
נבקש מן התלמידים לפתוח בשמות פרק יט פסוק א ונשאל:
- מתי התרחש מעמד הר סיני? ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם")
- אם סופרים אחורה חמישים יום מהחודש השלישי לאיזה חודש נגיע? (החודש הראשון – ניסן – שבו מציינים את חג הפסח. כך שלמעשה אם סופרים חמישים יום מפסח, מגיעים לתאריך שבו כנראה התקיים מעמד הר סיני)
נציין שבתקופת התלמוד נקבע גם כי התאריך של חג השבועות – ו בסיוון, שהוא החודש השלישי – הוא זמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמוד ב). במקרא עצמו כאמור אין לחג ציון תאריך (חודש ויום), אך התאריכים מתאימים. קביעה חז"לית זו הוסיפה לחג פן נוסף: היסטורי-רוחני.
נסכם ונאמר שראינו בשיעור את הרב-גוניות של החג על פי הדגשים שלו בוויקרא ובדברים ואחר כך את ההתפתחות הנוספת של החג בתפיסת חז"ל.
בחברותות או במליאה נקרא יחד את דבריו של חיים נחמן ביאליק.
נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על תפיסת עולם זו?
- האם אתם מסכימים שיש צורך להמשיך לחגוג ולשמר את "חגי אבותינו" בהתאמה לרוח התקופה?
- כיצד אפשר לשמור על החג שיישאר רלוונטי בלי לפגוע במהותו?
נוכל לערוך שיחה על כלל החגים או להתמקד בחג השבועות:
- אילו מנהגים שלו אנו מקיימים כיום?
- איזה צד מודגש בו יותר – הצד החקלאי-חברתי או הצד הרוחני-היסטורי?
- אילו מן הצדדים האלה רלוונטיים יותר לחיים שלכם, אם בכלל?
- האם יש מנהגים אחרים שהייתם מציעים כדי לשמר את הקשר בין העם ובין החג בתוך המציאות שהשתנתה?
לסיכום נוכל לקרוא יחד את שירו של יהודה עמיחי 'עשרת הדברות' המשלב יפה בין מתן תורה ובין הצורך בשמירה על מהויות בתוך מציאות משתנה.
תוכן: עסקנו ברעיון של חג השבועות, דנו בשינוי שעבר על החג ובאופן שבו אנו מתייחסים לחגים בימינו.
מיומנות: השווינו בין שני מקורות שונים על ענייני החג.
מתודות: עבודה בזוגות, ודיון במליאת הכיתה.