שני בתים וגעגוע
פרק ג, א-יא
בכמה מילים
פרק ג מורכב משני שירים – האחד שירה של הרעיה על משכבה בלילות, והשני שיר על המלך שלמה ומיטתו. במרכזו של הפרק שבועת האהבה.
נעיין בשני השירים – שירה של הרעיה והשיר על המלך – ונשווה ביניהם. מתוך כך נעמוד על ההבדל הגדול בין המציאות של כל אחד מנושאי השירים, וגם על הדמיון בין תחושות ליבם הכמוסות. נעמיק גם בהבנת שבועתה של הרעיה בהקשר זה מתוך סקירה של כל השבועות במגילה.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – אני נשבע:
נעורר דיון בכיתה:
- האם אתם נשבעים לפעמים? על מה?
- למה אנשים חשים צורך להישבע?
- האם אתם מבקשים מאחרים להישבע? מתי?
- מה התפקיד של שבועה?
- מה גורם לאנשים להישבע?
אפשרות שנייה – שבועת צופים:
נציג בפני התלמידים תמונה של שבועת צופים.
נשאל את התלמידים:
- מי מכיר את הסימן הזה? מה הוא מסמל?
- מתי משתמשים בשבועת צופים?
- האם גם אתם נשבעים לפעמים? מתי? כיצד? מדוע?
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – מעשי הרעיה והחלום:
נקרא יחד את פסוקים א-ה.
נבקש מכמה תלמידים לקרוא את הפסוקים בדרמטיות ובנימה המתאימה לדעתם: התרגשות / מתח / שמחה / בלבול / רגש אחר.
אחר כך נשאל בכיתה:
- מיהי הדוברת? (הרעיה)
- אילו דמויות נוספות מוזכרות? (הדוד, השומרים ובנות ירושלים)
- כיצד מכונה הדמות הגברית? כמה פעמים מוזכר הכינוי? (הכינוי "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" מוזכר שלוש פעמים)
- אילו עוד שורשים של מילים חוזרים בקטע? מדוע לדעתכם? (מילים מהשורשים בק"ש ומצ"א)
- מהו לדעתכם הרגש המתלווה לדברי הרעיה? איך אפשר לדעת? (כמיהה, אהבה, תשוקה – היא משתמשת הרבה בשורש בק"ש ובשורש אה"ב, פעולותיה נראות תזזיתיות)
- מהו רצף האירועים המתוארים בפסוקים אלה? (הרעיה מחפשת את אהובה בלילה על מיטתה ואינה מוצאת, היא קמה ממיטתה ומחפשת את אהובה ואינה מוצאת, היא מנסה להיעזר בשומרים כדי למוצאו, והם אינם משיבים דבר. לבסוף היא מוצאת אותו, מחבקת אותו ומביאה אותו אל ביתה. היא משביעה את בנות ירושלים לא לעורר את האהבה)
- אילו מן האירועים נראים מציאותיים ואלו נדמים כחלום? מדוע? (אפשר שהכול חלום, והשבועה מציאות. לכל הפחות לא סביר שהקימה בלילה, הסיבוב בעיר והמפגש עם השומרים קרו במציאות אלא הם חלום. מופרך אף יותר הוא החלק שבו היא מוצאת פתאום את הדוד, והוא בא עמה לבית הוריה. ההתהפכות בלילה על משכבה והשבועה נראים אירועים מציאותיים כי הם חוזרים כמה פעמים בספר, ובהחלט סביר שקרו)
שלב שני – השבועה:
במגילת שיר השירים נזכרות ארבע שבועות שמשביעה הרעיה את בנות ירושלים. שלוש מהשבועות כמעט זהות. השנייה שבהן מופיעה בפסוק ה בפרק ג.
נכתוב את השבועה על הלוח ונבקש מהתלמידים לבדוק גם את השבועות הנוספות במגילה ולהשוות ביניהן בטבלה (פרק ב פסוק ד; פרק ה פסוק ח; ופרק ח פסוק ד).
- האם הניסוח זהה?
- במה הוא דומה?
- במה הוא שונה?
- עיינו בהקשר שבה מוזכרת כל אחת מהשבועות, מה מצב היחסים בין בני הזוג בכל אחת מהן?
נסכם על הלוח את התשובות:
| שבועה ראשונה ושנייה פרק ב פסוק ד ופרק ג פסוק ה |
שבועה שלישית פרק ה פסוק ח |
שבועה רביעית פרק ח פסוק ד |
| "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ…" | "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי, מַה תַּגִּידוּ לוֹ? שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". | "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ?" |
| יחסי אהבה ראשונית לא שלמה, מהוססת וזהירה. | ניתוק בין בני הזוג. הדוברת מוכה ופצועה לבדה. |
יחסי אהבה ממומשת ושלמה. |
נפנה לתוכן השבועות:
הדוברת משביעה את בנות ירושלים בלשון שבועה קלה שנתלית בצבאות ובאיילות. כדי להבהיר את העניין לתלמידים, אפשר לשאול אותם במה הם נוהגים להישבע (באימא שלי, בחיים שלי, ביקר לי, במזוזה…) ולהשוות לשבועות כאן.
הדוברת דורשת מהבנות שלא יעוררו את האהבה עד שתחפץ.
נשאל את התלמידים:
- על איזו אהבה מדובר? (האהבה שלה אליו או האהבה שלו אליה)
- מדוע לדעתכם הדוברת אינה מעוניינת לעורר אותה? עד מתי?
- כיצד עשוי ההקשר של כל שבועה להסביר את ההבדל בתוכנה? (כשהאהבה בתחילתה הדוברת מבקשת לא להאיץ בה או לא לגזול את אהובה; כאשר היא לבדה היא מבקשת למסור מסר לאהובה; וכאשר אהבתם של הזוג שלמה היא מתריסה ואומרת "מה תעירו?" אי אפשר לעורר אהבה לפני זמנה)
שלב שלישי – הלילה שלו:
אל מול משכבה רדוף החלומות של הדוברת, מופיע בחלקו האחרון של הפרק תיאור של מיטת שלמה המלך ואפיריונו.
נקרא את פסוקים ז-יא ונבקש משני תלמידים לצייר על הלוח לפי המתואר בפרק את מיטת שלמה המלך ואפיריונו.
נשאל את התלמידים:
- מדוע שלמה זקוק לשישים הגיבורים? מה תפקידם? (לשמור עליו בלילה מאויביו)
- מי לדעתכם שר את השיר הזה? מדוע הוא מתאר את מיטת שלמה? (אולי הרעיה שנכספת אל מיטת שלמה – או אל מיטת אהובה שהיא מדמה לשלמה; אולי מקהלה שמתארת את עושרו וגדולתו של שלמה; אולי בנות ירושלים שלועגות לרעיה ומדגישות את הפער הגדול בינה ובין המלך)
- בשיר זה, כמו בפסוקים א-ה, נזכרים שומרים. כיצד הם מתייחסים לשלמה וכיצד הם מתייחסים לדוברת בפסוקים א-ה? (על שלמה הם מגינים ואת הרעיה הם עוצרים)
- בשיר זה, כמו בפסוקים א-ה, נזכרות בנות ירושלים. כיצד הן מתייחסות לשלמה וכיצד הן מתייחסות לדוברת בפסוקים א-ה? (אוהבות את שלמה, מטילות ספק ברעיה)
נעיין בפירוש רשב"ם לפסוק ז.
נשאל את התלמידים:
- לפי דברי הרשב"ם, מדוע הרעיה מתארת את מיטתו של שלמה? (להמחיש את הניגוד בינה לבין אהובה, שמיטתו דומה למיטת שלמה, היא אוהבת את אהובה כאילו הוא המלך שלמה)
- מהן שתי האפשרויות להבין את זהותו של הדוד? (יש המפרשים כי הדוד האהוב הוא המלך בעצמו, ויש המפרשים כי היא רק מדמה אותו לשלמה באהבתה, אך אינו אלא אדם פשוט)
- איזו מהן מתאימה ביותר לתוכן הפרק?
נסכם ונאמר שבעוד הדוברת בפסוקים א-ה משוועת לאהבה, ושנתה נטרפת בשל דאגתה וגעגועיה לאהובה, שנתו של אהובה המלך (או כמו של המלך) מובטחת – מאבטחים אותה שישים גיבורים והוא ישן על מיטה מפוארת הרצופה באהבה של כל בנות ירושלים. עם זה, גם מיטתו אינה שלמה וגם הוא יכול לפחד לאבד את הקיים. השבועה שהרעיה משביעה את בנות ירושלים מבטאת את רצונה לממש את אהבתה בשלמות אך לא להאיץ בה כדי לא לסכנה.
שתי הדמויות העיקריות בפרק (הרעיה והדוד-מלך) נעות בין תחושת ביטחון ואהבה ובין ספקות וחששות שעולים בלילה, כאשר אינם יחד. בולט השוני בין הרעיה הבודדה המגלה אומץ ומשוטטת ובין המלך-הדוד הספון במבצרו מוקף אהבה והגנה, אך שרוי בפחד. עם זה, ניכר גם הדמיון בין השניים בצורך שלהם באהבה ובספקות שטורדים את שנתם.
שלב רביעי – הפירוש המטפורי:
פרשנים רבים ראו בשיר השירים כולו משל ליחסים בין עם ישראל לאלוהים. המיטה הרעועה ושנתה הטרופה של הרעיה עשויות לסמל תקופות קשות של עם ישראל. כך למשל בפירוש רש"י לפרק.
- עיינו בדברים פרק ב פסוק יד והסבירו לאיזו תקופה רש"י מתכוון? מיהם הנזופים? (שלושים ושמונה שנים במדבר לאחר חטא העגל, הנזופים הם בני ישראל)
- מהו הדמיון בין מצב הרעיה המתואר בפרק ובין מצבו של עם ישראל בתקופה זו? (נעזבים, בודדים, בלילה, מחפשים את דרכם, מסתובבים ונודדים ממקום למקום)
לאור פרשנות זו שרואה בשיטוטי הרעיה בעיר סמל לנדודי ישראל במדבר או בגלויות נסו לחשוב:
- את מי מסמלים השומרים הסובבים בעיר? את מי עשויות לסמל בנות ירושלים? (השומרים הם אולי עמלק ועמים אחרים שנלחמו בישראל במדבר או העמים השולטים בעם ישראל בימי הגלות; ובנות ירושלים הם העמים האחרים שמדיחים את עם ישראל לעבודה זרה במדבר או להתבוללות בגלות)
- מה מסמלת השבועה שהרעיה משביעה את בנות ירושלים? (התנגדות לניסיונות להשכיח מעם ישראל את זהותו, התחייבות לשמור אמונים לאלוהים גם אם יתמהמה)
נמשיך לבחון את השאלות האלה בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – תזמון מדינת ישראל:
למדנו בשיעור על משמעותן האלגורית של השבועות במדרש, בהשפעתן על מצבו של עם ישראל בגלות, וכן על עמדתם של המתנגדים לתנועה הציונית.
נדון בכיתה:
- האם לדעתכם מדינת ישראל יכלה לקום לפני 1948?
- במה הקמתה הייתה תלויה יותר – ביוזמה של המקימים או בנסיבות החיצוניות?
- האם לדעתכם, יש זמן נכון ונסיבות מתאימות להתחיל דבר חדש כדי שיצליח, או שאין משמעות לזמן, והכול תלוי ברצונו של האדם ובמעשיו?
אפשרות שנייה – תזמון קשרים זוגיים:
נדון בכיתה:
- מתי לדעתכם כדאי לפעול בעקבות רגשי אהבה ולקדם את הקשר הזוגי ומתי עדיף לחכות?
- מה עשוי להיות המחיר ומה עשוי להיות הרווח בכל בחירה?
משימה:
- כתבו הודעת טוויטר פרטית (עד 280 תווים) לרעיה משיר השירים או לאדם אחר שמתלבט אם לפעול כדי לקדם את האהבה או לחכות. בהודעה כתבו את עצתכם לרעיה או לאותו אדם כיצד לפעול.
הצעה למורים: פתחו חשבון טוויטר או פייסבוק או איסטגרם אמיתי על שם הרעיה וצייצו בשמה את פסוקים א-ג. אחר כך הזמינו את התלמידים לכתוב לה תגובות ברשת החברתית.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק ג פסוקים א-יא, והעמקנו ברגשות הבאים לידי ביטוי בשיר הראשון, וברצף האירועים שמשווה לו אופי של חלום. למדנו על השבועות בשיר השירים ועל משמעותן. עיינו בשיר על המלך שלמה ובמרכיביו השונים.
מיומנויות: זיהינו מילים וביטויים מנחים וערכנו השוואה בין חלקי הפרק ובין השבועות במגילה.
מתודות: פתחנו בדיון בשאלות אישיות מתוך האזנה לשיר או צפייה בתמונה. קראנו באופן דרמטי את הפסוקים ולאחר עיון בפרק סיימנו במשימה אישית למחשבה ובדיון.
שלוש השבועות בהיסטוריה:
נקרא את מאמרו של יהודה איזנברג 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' מתוך אתר דעת, ונעמיק עוד בהשפעת השבועות על ההיסטוריה היהודית.
עין גדי:
נקרא את הערך 'עין גדי' באנציקלופדיה היהודית מתוך אתר דעת בקישור זה.
נשאל את התלמידים:
- מה מאפיין את אנשי קהילת עין גדי בתקופת המקרא?
- מהו הסוד של עין גדי?
- כיצד הוא משתקף בממצאים הארכיאולוגיים בבית הכנסת של עין גדי?
- במה תורם המידע בערך להבנת דמותה של הרעיה בשיר השירים?
נשי שלמה:
נעיין במאמרו של הרב דוד סבתו 'השיר של שלמה' מתוך אתר ישיבת מעלה אדומים ונשאל את התלמידים:
- מהן שתי האהבות של שלמה לפי המאמר?
- כיצד הן עומדות זו מול זו?
- במה תורם הסיפור על שלמה במלכים להבנת תיאור המיטה והאפריון שלו בשיר השירים?
- האם לדעתכם חתונותיו הרבות של שלמה מעידות על כוח או על חולשה?
