סגור תצוגת כיתה
הפרק

המלאכים בסדום

פסוקים א-יא

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בהמשך לשיחת אברהם ואלוהים על אודות סדום שני מלאכים יוצאים מאברהם אל עבר סדום לבדוק אם אכן "כצעקתה" ואם יש עשרה צדיקים בעיר. לוט מקבל את פניהם, מארחם, מאכילם ומציע להם ללון. אנשי העיר מנער ועד זקן סבים את הבית ודורשים את האורחים, לוט מגן על אורחיו ואף מציע תמורתם את שתי בנותיו, אנשי סדום מסרבים להצעה ורק הסנוור שהמלאכים מטילים על אנשי סדום מציל את לוט. במהלך הוראה זה נבחן את התנהגות אנשי סדום ואם לוט היה ראוי או לא היה ראוי להינצל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שאלה:
סדום ועמורה הם סמל לחברה מקולקלת כל כך שאין לה זכות קיום. נשאל את התלמידים:

  • איזו התנהגות, לדעתכם, של חברה או תרבות היא גרועה כל כך שבגללה מגיע לה להיחרב?

אפשרות שנייה – דיון בביטוי:
נדון בביטוי 'צדיק בסדום', נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש הביטוי 'צדיק בסדום'? (משל לאדם טוב יחיד בקרב רשעים)
  • האם הביטוי משבח את הצדיק או מבקר אותו? כלומר, אם אותו צדיק היה במקום אחר הוא היה סתם אחד, ואולי אפילו קצת רשע. או שאולי דווקא בגלל הפער בינו לבין האנשים הרשעים הסובבים אותו צדיקותו גדולה?

בסוף השיעור אפשר לחזור ולדון בביטוי בנוגע לדמותו של לוט.

אפשרות שלישית – דיון בביטוי:
סדום היא סמל לתרבות רעה, הגמרא משתמשת במונח 'מידת סדום' כדי לתאר התנהגות כזו. רש"י מפרש את הביטוי (במסכת בבא בתרא דף יב ע"ב): "זה נהנה וזה אינו חסר". כלומר אם אדם יכול לעזור לחברו בלי שהוא ניזוק מכך בשום אופן והוא מסרב ללכת לקראת חברו זו מידת סדום.
נציג את המושג ונבקש מהתלמידים לחשוב על סיפור שהם מכירים שבו באה לידי ביטוי המידה הזאת או מידה הפוכה לה.

הזמנה לקריאה

נפתח בתזכורת של האירועים האחרונים מהפרק הקודם – לאחר הבשורה על הולדת יצחק שני המלאכים פונים לסדום (המלאך השלישי סיים את שליחותו לאחר שבישר על הולדת יצחק – ראו רש"י פרק יח פסוק ב). אלוהים אומר לאברהם שהוא יורד לבדוק אם אכן סדום חוטאת ואז דינם כליה. אברהם, בתגובה, מנהל משא ומתן עם אלוהים על כמות הצדיקים שבעבורם לא יחריב אלוהים את סדום. בפרק יט מתואר המשך הליכתם של שני המלאכים לסדום. נשאל את התלמידים לקראת הקריאה:

  • מה לדעתכם מטרת ההליכה של שני המלאכים לסדום? (יש דיון בפרשנים אם מטרתם להחריב את סדום – רש"י פרק יח פסוק לג; או לבדוק את סדום – אברנבאל פרק יט פסוק א)

נקרא את פסוקים א-ג בפרק יט ונסביר בקצרה את המתרחש. נשאל את התלמידים:

  • האם מעשי לוט מזכירים לכם מישהו אחר? (אברהם)

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף ישוו התלמידים בין הכנסת האורחים של לוט להכנסת האורחים של אברהם – תלמיד אחד ימלא את הצד של אברהם ותלמיד שני ימלא את הצד של לוט, ואחר כך יענו יחד על השאלות.

נאסוף את הדומה והשונה שבין הכנסות האורחים – יש דמיון רב בין הכנסת האורחים של לוט לבין הכנסת האורחים של אברהם, ונראה כי לוט למד הרבה מאברהם בזמן הרב שהיה אתו. עם זה, ניכר שאברהם טרח ועשה רבות יותר בעבור אורחיו. את הפער שבין ההצעה של לוט לתת מקום לינה לאורחים לבין ההצעה של אברהם רק לאכול ולנוח אפשר להבין לאור השעה ביום שהאורחים הגיעו ראו רשב"ם על פסוק א בפרק יח.
נשאל את התלמידים:

  • אם הכנסת האורחים של לוט הייתה טובה כל כך מדוע העדיפו המלאכים להישאר ברחוב? (אפשר לומר כי המלאכים באו לבדוק אם אכן סדום רשעה, וברחוב הם יכולים להיחשף באופן טוב יותר לתרבות של המקום, ואפשר לומר שהמלאכים לא רצו לסבך את לוט כי ידעו שהכנסת אורחים אסורה בסדום. המלב"ים כותב בפסוק ב: "וַיֹּאמְרוּ: לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין" – בל יעברו את חוקי המדינה)

נמשיך לקרוא את פסוקים ד-יא, ונבקש מהתלמידים להסביר בעל פה מה קורה בפסוקים.
נשאל את התלמידים:

  • מי מגיע לביתו של לוט? וכיצד הם נקראים? (אנשי סדום מגיעים, והפסוק חוזר ומזכיר אותם בהגדרות שונות: אנשי העיר / אנשי סדום / מנער ועד זקן / כל העם / מקצה)
  • על מה מעידה החזרה הזאת? (כולם הגיעו. מלבד לוט אין שום צדיק בעיר)

נענה על שאלת הדריכה:

  • האם יש עוד צדיקים בסדום? (אין, רק לוט. צדיק בסדום)

נמשיך ונשאל שאלות הבנה:

  • מהי "הכנסת האורחים" של אנשי סדום, מה אנשי סדום רוצים לעשות לאורחים? (הם רצו לאנוס אותם. "וְנֵדְעָה אֹתָם" – ידיעה פירושה לקיים יחסי מין, בדומה לבראשית פרק ד פסוק א: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ". רשב"ם כותב: "וְנֵדְעָה אֹתָם" – משכב זכור)
  • מה מציע לוט? (את שתי בנותיו שלא ידעו איש תמורת שלום האורחים)
  • מה עונים אנשי לוט להצעה ומה עושים המלאכים? (אנשי סדום מזלזלים בלוט וניגשים לשבור את הדלת. המלאכים מכניסים את לוט הביתה ומכים את אנשי סדום בסנוורים. אנשי סדום אינם מצליחים למצוא את פתח הבית ומתייאשים)

נענה עם התלמידים על שאלת הדריכה:

  • האם אנשי סדום רעים וחטאים? (כן, נדגיש כי סדום נחרבת בעבור חטא מוסרי ולא רק על חטא של אדם פרטי אלא זוהי תרבות מקולקלת. נזכיר את דור המבול שהעולם נחרב בזמנו בגלל חטאים מוסריים)

נקרא את הפסוקים האחרונים בפרק יח – פסוקים לב-לג שבהם מתואר סוף הדיון בין אברהם לאלוהים, ונשאל את התלמידים:

  • אלוהים מבטיח שלא ישחית בעבור עשרה צדיקים, לוט כלל אינו נזכר בדיון. ועכשיו ראינו כי אין עשרה צדיקים והעיר עומדת לפני כיליון. מה אם כן דינו של לוט?

נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים דברים לזכותו ולחובתו של לוט. נכין שני כובעים – אחד לסנגור ושני לקטגור, נניח את שני הכובעים על ראשי התלמידים באקראי, מי שהכובע על ראשו צריך לומר משהו לזכותו או לחובתו של לוט. נכתוב את הדברים שנאמרים על הלוח.
(זכות: מכניס אורחים, אינו מקבל את חוקי העיר הרעים, מגן על אורחיו – ניכר שלמד דברים רבים מאברהם. חובה: מציע את שתי בנותיו, הצעה קשה מאוד)

לסיום נקרא את פסוק טז ואת פסוק כט, ונשאל:

  • לפי פסוקים אלו מדוע אלוהים מציל את לוט בסופו של דבר? (לוט ניצל בגלל חמלת ה', או בגלל הקשר שלו לאברהם או בגלל מעשיו היחסית תקינים, לעומת שאר אנשי סדום)

מבט לחיים

לוט הושפע גם מאברהם וגם מסדום, אברהם מייצג את הבית וסדום היא החברה שבה הוא חי.

  • מה לדעתכם חזק יותר ומשפיע על האדם – הבית או החברה?
  • איך נוצר מצב שחברה שלמה מתנהגת באופן כל כך לא מוסרי?
  • האם יש לכם דוגמאות על אירועים נוספים מההיסטוריה שדרכם אולי תנסו להבין איך מגיעים למצב כזה?

בדומה למבול, גם כאן אלוהים מחליט להחריב את סדום ולא לנסות לתקן אותה.

  • באיזה מצב לדעתכם עדיף להרוס מלתקן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שאלנו שתי שאלות דריכה בעקבות שליחות המלאכים: האם אנשי סדום חוטאים? והאם יש עשרה צדיקים בעיר? וראינו כי כל אנשי העיר בלי יוצא מן הכלל חוטאים בקלקול מוסרי, ומכאן שדינם כליה. לאחר מכן דנו במעמדו של לוט ואם הוא ראוי להינצל – האם הוא למד מאברהם? ראינו את הכנסת האורחים של לוט, ומצד שני את ההצעה לתת את בנותיו להמון במקום אורחיו.
מיומנויות: השוואה ודיוק בפסוקים.
מתודות: כובעי קטגור סנגור, דף עבודה, דיון בביטוי.

אפשר עוד...

שדה סמנטי – בית:
אפשר להסב את תשומת לב התלמידים לשימוש במילים מהשדה הסמנטי של הבית: בית, פתח, שער, דלת, רחוב, צל קורתי; ולמתח בין מי שמוזמן אל תוך הבית ובין מי שרוצה להתפרץ פנימה, ומי שבאופן עקבי ביתו בשער, כלומר, עומד בין העיר לבין החוץ, בין תרבות החוץ לבין תרבות הפנים.

מאמר:
להרחבה ראו מאמרו של יונתן גרוסמן, 'הצלת לוט מסדום'.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מה שמה של אשת לוט
"אמר להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה...
מה שמה של אשת לוט
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח". (פסוק כו)

sandsun / Shutterstock.com

"אמר להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית, אשתו של לוט, נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא. וראת אחרי השכינה, ונעשית נציב מלח, שנאמר: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח".

(פרקי דרבי אליעזר)

להמשך קריאה

המדרש מתאר את אשת לוט באופן אנושי במיוחד. תחילה ניתן לה שם. נוסף על כך, המניע שלה על פי המדרש הוא אימהי ואף נוגע ללב.

  • האם פנייתה לאחור נובעת מחוסר אמונה או מאנושיות? מה מציע המדרש?
אף אדם אינו אִי
"ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת...
אף אדם אינו אִי
"וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית ה' אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו". (פסוק יד)

Ebtikar / Shutterstock.com

"ארבע מידות באדם:
האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום.
שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך, חסיד.
שלי שלי ושלך שלי, רשע".

(משנה מסכת אבות ה, י)

להמשך קריאה

חז"ל במדרש זה עוסקים בערך הנתינה. קל להבין את את מידת החסיד ואת מידת הרשע, אך מידת הבינוני הקרויה גם מידת סדום, קשה יותר להבנה. לכאורה, האדם אשר אינו לוקח דבר מאדם אחר אינו רשע, אף אם אינו חולק משלו. חז"ל מכנים זאת "מידה בינונית", אך גם בכינוי נוקב יותר – מידת סדום.

  • כיצד התמונה מתייחסת בצורה מודרנית ל"מידת סדום" המתוארת במדרש?
צדיק אחד. בסדום.
ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט...
צדיק אחד. בסדום.
"וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר". (פסוק טו)

תמונה של אדם (כנראה אוגוסט לנדמסר) נמנע מלהצדיע במועל היד הנאצי האופייני, בזמן אירוע של המפלגה הנאצית בשנת 1936. צלם לא ידוע. מתוך ויקישיתוף

ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט היא יחסית בלבד להתנהגותם של אנשי סדום, או אולי הוא היה צדיק באופן מוחלט, ללא השוואה. שאלה דומה שאלנו לגבי נח, שעליו נאמר כי היה צדיק בדורותיו, אמירה שאפשר להבינה בשני אופנים. בימי שניהם העניש האֵל את בני האדם האחרים במים ואחר כך באש, והצדיקים באופן המוחלט או היחסי – שרדו.

  • מה דעתכם, האם אפילו אדם "רגיל" יכול להיחשב צדיק בתקופה של רשעות מוחלטת? ואולי להפך, האם קשה במיוחד להישאר צדיק בין רשעים רבים?
מיטת סדום
במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח...
מיטת סדום
"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם". (פסוק ה)

Morphart Creation / Shutterstock.com

במיתולוגיה היוונית מתואר מנהגו של שודד בעיר איתקה בשם פרוקרוסטס שהיה נוהג להזמין עוברי אורח ללון במיטה בביתו, ומְעַנֶה אותם לפי מידות המיטה: אלו שהיו ארוכים ממנה – קוצצו איבריהם, ואלו הנמוכים ממנה – נמתחו כדי שיתאימו לה.

להמשך קריאה

מעניין שבתלמוד הבבלי מופיעה אגדה פולקלוריסטית (סיפור עממי) דומה, ועל פיה מנהגם של אנשי העיר סדום בעוברי אורח בעירם היה דומה למנהגו של פרוקסטס:
"הויא להו פורייתא דהוו מגני עלה אורחין. כי מאריך – גיזי ליה; כי גוץ – מתחין ליה"
היתה להם מיטה שהיו משכיבים עליה את האורחים. מי שהיה ארוך – מקצצים אותו; מי שהיה נמוך – מותחים אותו.
(בבלי, סנהדרין קט ע"ב)

לא ידוע איזו תרבות הושפעה מן האחרת, או האם שתי המעשיות מושפעות ממקור היסטורי אחר, של תרבות הודו או פרס. כך או כך מיטת סדום, או מיטת פרוקרוטס נותרה שם נרדף לעוול, אך לא כמו בסיפורים אלו – אין הכוונה לעינוי פיזי, אלא לעינוי מנטלי, שנובע מהניסיון לכפות על אדם להתיישר לפי חוקים או נהלים תרבותיים מסוימים.

  • מהם הגלגולים ההיסטוריים והתרבותיים של הסיפור על סדום ועמורה? האם הסיפור המקראי הושפע מסיפור של תרבות אחרת או להפך?
שיכור כלוט
  סיפור זה עוסק בטאבו (איסור תרבותי) שקיים בתרבות היהודית והאנושית ברובה – יחסי מין...
שיכור כלוט
"וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא… וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ". (פסוק לג)

nikamo / Shutterstock.com

ברנרדו קוואלינו, "בנות לוט משקות את לוט", 1644 בערך, שמן על בד. מאוסף הלובר, מתוך ויקישיתוף

 

סיפור זה עוסק בטאבו (איסור תרבותי) שקיים בתרבות היהודית והאנושית ברובה – יחסי מין בין ילדים להוריהם. מעניין שגם לנח קרה אירוע דומה לאחר המבול, שהייתה בו שכרות של אחד מבניו.

להמשך קריאה

כיום מקובל להשתמש בביטוי "שיכור כלוט" לתיאור מצבו של אדם שתוי מאוד, שכשירותו המוסרית והבנתו בין טוב ורע נפגמה. ייתכן שההשוואה בין מקרה נח ובין מקרה לוט מסייעת לנו להבין מדוע דווקא שכרותו של לוט זכתה לביטוי זה.

  • מה הקשר שיוצר היין בין סיפור המבול לסיפור סדום ובין נח ללוט? מה המסר בקישור הזה?
להתבונן אחורה על אשת לוט
נִרְאֶה שֶׁהִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. אַך מִלְּבַד סַקְרָנוּת יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לִי סִבּוֹת אֲחֵרוֹת. הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר...
להתבונן אחורה על אשת לוט
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח". (פסוק כו)

ויסלבה שימבורסקה, 2009. צילום: © Mariusz Kubik, ויקישיתוף

נִרְאֶה שֶׁהִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.
אַך מִלְּבַד סַקְרָנוּת יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לִי סִבּוֹת אֲחֵרוֹת.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּצַעַר עַל קַעֲרַת הַכֶּסֶף.
שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן – אֲגַב קְשִׁירַת הַסַּנְדָּל.
שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף לְהַבִּיט בְּעָרְפּוֹ הַצַּדִּיק
שֶׁל אִישִׁי, לוֹט.

להמשך קריאה

בְּוַדָּאוּת פִּתְאוֹמִית, כִּי לוּ מַתִּי,
אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עוֹצֵר.
בְּסַרְבָנוּתָם שֶׁל עֲנָוִים.
בְּאֹזֶן כְּרוּיָה לְקוֹלוֹת הַמִּרְדָּף.
הֲלוּמַת דּוּמִיָּה, בְּתִקְוָה שֶׁהָאֵל יַחֲזֹר בּוֹ.
שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ נֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לָרֶכֶס.
חַשְׁתִּי בְּקִרְבִּי זִקְנָה. רִחוּק.
רֵיקוּת נְדוּדִים. תַּרְדֵּמָה.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּהַנִּיחִי אֶת צְרוֹר חֲפָצַי.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בַּחֲרָדָה לְאָן אֶצְעַד.
עַל הַשְּׁבִיל הוֹפִיעוּ נְחָשִׁים,
עַכְבִישִׁים, עַכְבְּרֵי-שָׂדֶה וְגוֹזְלֵי בַּז.
כְּבָר לֹא טוֹבִים וְלֹא רָעִים – פָּשׁוּט כָּל מַה שֶּׁחַי
זָחַל וְדִלֵּג בַּמְּהוּמָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מֵחֲמַת בְּדִידוּת.
מִבּוּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְלֶטֶת בִּגְנֵבָה.
מֵרָצוֹן לִצְעֹק, לָשׁוּב. רַק אָז, כְּשֶׁרוּחַ קָם,
הִתִּיר שְׂעָרִי וְהֵנִיף שִׂמְלָתִי.
דִּמִּיתִי שֶׁרוֹאִים זֹאת מֵחוֹמוֹת סְדוֹם
וּפוֹרְצִים בִּצְחוֹק רָם, פַּעַם וְעוֹד פַּעַם.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּזַעַם.
לְהַשְׂבִּיעַ עַצְמִי בְּאָבְדָּנָם הַגָּדוֹל.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִכָּל הַסִּבּוֹת שֶׁצֻּיְּנוּ לְעֵיל.
הִבַּטְתִּי שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי.
זֶה רַק הַסֶּלַע פָּנָה אָחוֹר, נוֹהֵם מִתַּחְתַּי.
הַנָּקִיק קָטַע לְפֶתַע אֶת דַּרְכִּי.
עַל שְׂפַת הַצּוּק דִּדָּה אוֹגֵר, זָקוּף עַל כַּפּוֹתָיו הַזְּעִירוֹת.
שְׁנֵינוּ הִבַּטְנוּ אָז לְאָחוֹר.
לֹא, לֹא, אֲנִי רַצְתִּי הָלְאָה,
זָחַלְתִּי, נָסַקְתִּי,
עַד שֶׁחֲשֵׁכָה צָנְחָה מִשָּׁמַיִם
וְעִמָּהּ חָצָץ חַם וְצִפֳּרִים מֵתוֹת.
מִקֹּצֶר נְשִׁימָה סָבַבְתִּי סְחוֹר-סְחוֹר.
אִלּוּ רָאוּנִי, וַדַּאי הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת.
לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁעֵינַי הָיוּ פְּקוּחוֹת.
אֶפְשָׁר שֶׁנָּפַלְתִּי וּפָנַי אֶל הָעִיר.

ויסלבה שימבורסקה, "אשת לוט", תרגום לעברית, רפי וייכרט, מתוך הספר "בשבח החלומות", הוצאת קשב לשירה, 2004. © כל הזכויות שמורות למחברת ולמתרגם.

  • מה הניע את אשת לוט להתבונן לאחור לפי המשוררת?
  • האם מוסיפה המשוררת עוד משמעות לתיאור "ותבט אשתו מאחריו"?
הנשק הסודי של אורחי לוט
  ציור זה של ז'רר הואט מחַיֶה את הרגע שבו התערבו אורחיו של לוט, והתגלו...
הנשק הסודי של אורחי לוט
"טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". (פסוק ד)
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח". (פסוק יא)

גרארד הואט, אנשי סדום מוכים בסנוורים על ידי המלאכים, 1728. Image courtesy Bizzell Bible Collection, University of Oklahoma Libraries.

 

ציור זה של ז'רר הואט מחַיֶה את הרגע שבו התערבו אורחיו של לוט, והתגלו במעשה הניסי שלהם כמלאכים. הואט הוא צייר הולנדי מהמאה ה־17, אשר צייר וחרט בעיקר נושאים דתיים, מיתולוגיים והיסטוריים.

להמשך קריאה

האומן מצליח להעביר את כל ההתרחשויות שקרו ברגע זה בו זמנית: לוט עדיין ממשיך לחצוץ בגופו בין אורחיו ובין ההמון; האורחים־המלאכים מסנוורים את ההמון וכבר אוחזים בדלת כדי לסגור אותה; ההמון הרב מסתנוור, והאנשים הרבים מתוארים בשלבים שונים של סִנווּר שמונע מהם פעולה.

  • מדוע דווקא ה"סנוורים" הוא האמצעי שבו השתמשו המלאכים? מה מסמל האור הרב בהשוואה לדרישת אנשי סדום?
סדום
  לוט בוחר להתיישב באזור כיכר הירדן, אזור שממקום תצפיתו שבבית אל נראה ירוק ופורה,...
סדום
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה". (פסוק א)

סדום - מיקום משוער. צילום: שועל, GFDL, ויקישיתוף

נציב אשת לוט. צילום: Wilson44691) Mark A. Wilson), ויקישיתוף

 

לוט בוחר להתיישב באזור כיכר הירדן, אזור שממקום תצפיתו שבבית אל נראה ירוק ופורה, זאת אף על פי שרשעותם של אנשי סדום ועמורה הייתה כנראה כבר ידועה.
כיום בדרך לים המלח אפשר לראות את נציב המלח המכונה " אשת לוט", ויש אף מערה ומפעל הנקראים על שם סדום, אך אין ודאות מחקרית כי זה המיקום המדויק של סדום המקראית, על אף המלח.

  • מה אפשר ללמוד על לוט מבחירתו להתיישב בסדום ועמורה?
ים המלח וכיכר הירדן
  כיכר הירדן הוא האזור שבו נהר הירדן נשפך לים המלח. באזור זה יש שפע...
ים המלח וכיכר הירדן
"וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט". (פסוק כט)

מפת אזור ים המלח. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן . © מטח

פרֵדת אברהם מלוט, פסיפס מכנסיית סנטה מריה מג'ורה ברומא, 132-10 לספירה. מתוך ויקישיתוף

 

כיכר הירדן הוא האזור שבו נהר הירדן נשפך לים המלח. באזור זה יש שפע של מעיינות והוא נחשב לנווה מדבר פורה. בפרק יג מסופר שלוט בוחר לאזור מחיה את "ערי הכיכר" סדום ועמורה, ובבראשית יט מסופר כיצד חרבו ערים אלו.

במפה מסומן מיקומן המשוער של סדום ועמורה לפי הסיפור המקראי, ואולם באזור לא נמצאו עד כה שרידים ליישובי קבע גדולים.

  • מה אפשר ללמוד על לוט מבחירתו להתיישב בכיכר הירדן הפורה ולא לאפשר זאת לדוֹדו – אברהם? האם מהפכת סדום ועמורה שופכת אור נוסף על בחירה זאת?
עמון ומואב – צאצאי לוט
    מואב ועמון הם עמים שֵמיים אשר ישבו סמוך לבני ישראל, מזרחית לים המלח...
עמון ומואב – צאצאי לוט
"וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם". (פסוקים לז-לח)

מפה המציינת את כנען, מואב ועמון. Rutimatan, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

מצבת מישע המואבית, בה מסופר על כיבוש מואב על ידי עומרי ואחאב מלכי ישראל ועל כיבוש ממלכת עמון. מאוסף הלובר. צילום: Henri Sivone at flickr, CC BY 2.0

 

 

מואב ועמון הם עמים שֵמיים אשר ישבו סמוך לבני ישראל, מזרחית לים המלח ולירדן, בערך באזור שאליו נמלטו לוט ובנותיו. סיפורים שונים במקרא מעידים על סכסוכים מתמשכים שהיו עם עמים אלו.

להמשך קריאה

לחבל הארץ הצפוני של מואב לא היו גבולות ברורים, והם אשר גרמו לסכסוכים בין שלוש ממלכות: ישראל הקדומה, מואב ועמון.
בזמן שיבת ציון, אסרו עזרא ונחמיה באיסור מוחלט להינשא לנשים מעמים אלו, כנראה מטעמים של התבוללות. מגילת רות מציגה עמדה הפוכה – דוד המלך נולד לשושלת שמוצאה מרות המואבייה. הפולמוס הזה אינו מקרי, והוא משקף את החשש מתרבויות קרובות אך שונות. סיפור לידתם של בני לוט משקפים את המתח הזה.

  • חשבו – אילו שני מסרים סותרים על עמון ומואב מעביר המחבר המקראי באמצעות סיפור זה? כיצד המפה המצורפת תורמת להבנת מסרים אלו?
הכנסת האורחים של לוט
פרק זה נפתח כמו בפרק הקודם, בהכנסת אורחים, והפעם לוט הוא המארח. הכנסת האורחים במזרח...
הכנסת האורחים של לוט
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה". (פסוק א)

אירוח בדואי. H1N1/ Shutterstock.com

פרק זה נפתח כמו בפרק הקודם, בהכנסת אורחים, והפעם לוט הוא המארח. הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. לוט אירח את האורחים המלאכים בביתו, והציע להם אוכל, משקה ומנוחה. באמצעות התיאורים הללו נוצרת סימטריה בין שתי הדמויות, אשר מדגישה הבדלים מסוימים אך בעיקר מחדדת את התנהלותם על פי קוד תרבותי רווח.

  • במה שונה האירוח של לוט משל אברהם? האם השוני קשור רק באישיותם או גם במקום שבו הם גרים?
זוהי סדום נהדרת (?!)
יוצרי ארץ נהדרת מתארים את שהתרחש בסדום המקראית בהומור האופייני להם.
זוהי סדום נהדרת (?!)
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב...". (פסוק א)

יוצרי ארץ נהדרת מתארים את שהתרחש בסדום המקראית בהומור האופייני להם.

  • הסרטון מתאר בהקצנה את חטאי אנשי סדום. אולם הוא מעלה שאלה מרתקת: האם אפשר להישאר אדם ישר בסביבה של חוטאים? או שמא נורמות הסביבה מחלחלות ומשפיעות?

קרדיט: זוהי סדום – קדימון (בימוי: אדם סנדרסון, מולי שגב, 2010) / ChannelIsraeli