תפילת נחמיה

שלב 1: פסוקים א-ג
נקרא את פסוקים א-ג.

פסוק א – "דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה". נשאל את התלמידים:

• מי היה נחמיה ומה הקשר בינו לבין עזרא? (השם נחמיה נזכר במקרא בפעם הראשונה בספרי עזרא-נחמיה. על פי התלמוד הבבלי, בבא בתרא דף יד עמוד ב, ספרי עזרא ונחמיה הם שני חלקים של חיבור אחד בשם עזרא)

נקרא את פסוק ב בפרק ב בספר עזרא ואת פסוק טז בפרק ג בספר נחמיה. נחמיה מוזכר שם ברשימת "בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה" וברשימת בוני החומה.

נפתח בנחמיה פרק ב ונקרא את פסוקים א-ה. בפסוקים אלה נחמיה מבקש מהמלך: "תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה, אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי, וְאֶבְנֶנָּה". נשאל את התלמידים:

• מה נחמיה מבקש?
• האם הוא נענה בחיוב? (המלך נענה לבקשתו, ונחמיה עולה ליהוד מדינתא בשנת עשרים למלך ארתחשסתא הראשון, ככל הנראה היה זה בשנת 445 לפני הספירה, כתשעה עשורים אחרי הצהרת כורש וכשבעים שנה אחרי חנוכת בית המקדש השני).

נשוב לפסוק ב בפרק א ונשאל:

• מיהו חנניומה הוא מבקש מנחמיה? (חנני עמד בראש המשלחת שהגיעה לנחמיה בשושן הבירה)

בפסוק ב כתוב: "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי" – נסביר כי הכינוי "אַחַי" הוא דרך פנייה מקובלת לבעלי תפקידים שווים, כפי שהיום אנחנו מכירים בדיבור בין שני חברים לצבא או סתם אדם קרוב.אך ייתכן גם שחנני היה קרוב משפחה של נחמיה.

נקרא את פסוק ג – חנני מגיע מירושלים ומספר לו: "וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ".

נשאל:

• מי היה בצרות? האם אלו תושבי יהודה שנשארו עוד מימי החורבן? (לא. הנשארים מן השבי הנזכרים בדברי חנני אינם שרידיהם של תושבי יהודה מימי החורבן ב-586 לפני הספירה, אלא גולי בבל שכבר חזרו ליהודה)

נבקש מהתלמידים לחפש בפסוק מילות תואר הממחישות ומדגישות את מצבה של יהודה. ("בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה"– לשון לעג, קלון ובוז משמשת בזיכרונות נחמיה מוטיב מרכזי הממריץ לבנות את החומה ולהשיב ליהודה את מעמדה הנכבד – השוו פרק ב פסוק יז; פרק ג פסוק לו; ופרק ה פסוק ט)

מזיכרונות נחמיה עולה הרושם כי חנני מספר לו על אירוע שקדם אך במעט לעליית נחמיה.

כדי להבין טוב יותר את הרקע לנחמיה פרק א עלינו לחזור אחורה לעזרא פרק ד – כתב השטנה של רחום ושמשי. בפרק ד בעזרא הבונים מכונים כך "היהודים אשר עלו מעמך אלינו לירושלים" (על פי תרגום פסוק יב). מכינוי זה אפשר להבין כי רחום ושמשי אינם מאשימים את הבונים בבנייה שלא כחוק אלא להפך – בנייה ברישיון המלך. טענתם היחידה של רחום ושמשי נגד הבונים היא שבניית החומה משמשת להם מסווה למזימות מרד.

שלב 2: התפילה
לפני שנקרא את התפילה נפתח ברקע – נחמיה מגיב בבכי, אבל וצום ומתחיל להתפלל מיד עם הישמע השמועות מיהודה.

• מדוע נזכר נחמיה לבכות עכשיו? ומי הם השבויים שעליהם הוא שואל?

נחמיה מגיב לשמועות שמגיעות אליו בעודו יושב בשושן הבירה בתפקיד המשקה למלך ארתחשסתא הראשון, על אירוע שהתרחש ביהודה כמה שנים קודם לכן. נחמיה ידע על ההתקפה שבה נשבו שבויים, כך אפשר לראות בשאלתו לחנני: "וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים, הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם" – משמע שידע על ההתקפה, אלא שהיקפה של הפורענות לא היה ידוע לו. נחמיה אינו בוכה על חורבן ירושלים משנת 586 לפנה"ס אלא על אירוע מאוחר הרבה יותר. נחמיה מתפלל על בני ישראל, מתוודה "עַל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", ומתוודה גם על חטאיו עצמו: "וַאֲנִי וּבֵית אָבִי חָטָאנוּ" (פסוק ו). הרב שטינזלץ מציג אפשרות נוספת שהשבי אינו אלא כינוי לגלות, כלומר נחמיה שואל על מצב היהודים שנשארו בירושלים כל זמן הגלות.

שלב 3: הבנת הנקרא
נקרא את פסוקי התפילה וננסה לשרטט את התהליך שנבנה בתפילה זו:

1. כמה פעמים מופיעה המילים "אָנָּא" או "נָא" בתפילה.
2. מה נחמיה מבקש מאלוהים?
   א. נחמיה מבקש את תשומת הלב של אלוהים (פסוקים ה-ו).
   ב. נחמיה מבקש שאלוהים יזכור את תנאי בריתו עם עם ישראל (פסוק ח).
   ג. נחמיה מבקש שה' יאזין לוושיצליח את עמידתו של נחמיה לפני איש אחד (פסוקים ט-יא).
3. קראו בעיון את פסוקים ו-ח: "וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ, וַאֲנִי וּבֵית אָבִי חָטָאנוּ. חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ וְלֹאשָׁמַרְנוּ אֶת הַמִּצְוֺת וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶתמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ. זְכָר נָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶתמֹשֶׁה עַבְדְּךָ לֵאמֹר: אַתֶּם תִּמְעָלוּ אֲנִי אָפִיץ אֶתְכֶם בָּעַמִּים".מדוע נחמיה מזכיר את חטאיו ואת חטאי העם בתפילת בקשה כזו? האומנם אלוהים יעזור לנחמיה לאחר שהוא מזכיר לא רק את חטאיו ואת חטאי משפחתו אלא גם את חטאי העם מאז ימי משה ועד ימיו?
   בשאלה זו נדון בחלק הבא – הסטריאוטיפיות של התפילה.

שלב 4: הסטריאוטיפיות שבתפילת נחמיה
התפילה של נחמיה בפרקנו רוויה בציטוטים, בעיקר מספר דברים ומתפילת שלמה.

נחלק לתלמידים את דף העבודה: תפילת נחמיה – השוואת מקורות ובו הם ימצאו את הקטעים ששובצו בתפילת נחמיה.

(למורה: יש גם דמיון רב בין תפילת נחמיה לתפילות בדניאל פרק ט פסוקים ג-יט,ובעזרא פרק ט פסוקים ה-טו)

השוואה זו מלמדת אותנו שהתפילה של נחמיה לא נוצרה יש מאין, אלא היא משוקעת בקטעים מקראיים, מטבעות לשון שרובן מדו-שיח בין דמות מסוימת כמו משה, שלמה או דניאל לאלוהים. עובדה זו שופכת אור על מסורת משותפת לז'אנר של טקסטים אלו.

נחמיה משתמש במסורות קודמות כדי להעצים את תפילתו, להשתכנע ולשכנע. כך למשל הוא מזכיר את תאריו של ה' – שומר הברית והחסד. נראה כי אזכור זה של תוארי האל בספר דברים פרק ז רומז לבקשת נחמיה כי כמו בגאולת מצרים הנזכרת בדברים, גם דור שבי ציון יזכו לגאולה שלמה (רמז למשימתו של נחמיה בירושלים) ואולי אף בקשה סמויה לעבור בשלום את התייצבותו מול מלך זר אחר – ארתחשסתא מלך פרס.

שלב 5: מצלול
בתפילה חוזרים צלילי האותיות שי"ן ומ"ם פעמים רבות (ראו דף עבודה: תפילת נחמיה – מצלול מסומן). הצלילים החוזרים הם אמצעי ספרותי נוסף המבטא את הרעיונות המרכזיים בתפילת נחמיה.

המילים: שמע, שמר, שם מבטאות את האמונה של נחמיה באלוהים ובקשר שלו עם ישראל.

כפי שראינו, נחמיה מתפלל את תפילתו כאשר הוא מתוודע למצוקת העם. בחלק הבא של היחידה נבחן כמה ביטויים של פנייה לאל מחיי היום-יום ולבטים בנוגע לתפילה בעת מצוקה – היכן האל והאם חייבים אותו כדי להתפלל?

שלב א: תפילות מתוך מצוקה
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל תפילה ותצטרך לנתח אותה:

• מתי נכתבה?
• מי כתב אותה?
• לאיזו מטרה?
• איזו תפיסה משתקפת מהתפילה?
• מאילו נושאים התפילה בנויה?
• האם יש מבנה קבוע לתפילות או שהוא משתנה מתפילה לתפילה?

התפילות שייבחנו הן: תפילה ליציאה לקרב ותפילה לפרנסה טובה (ראו דף עבודה: תפילות).

שלב ב: מטרת התפילה
לעיתים רבות האדם נושא תפילה בעת משבר ומצוקה.

• היכן האל במצבים אלו?
• האם חייבים אותו כדי להתפלל?

אפשרות ראשונה לדיון: תפילה בלי אלוהים
נבקש מהתלמידים לקרוא את הקטע שבדף העבודה: תפילת אתאיסטים ולהציג את עמדתם בכיתה בשאלה זו:

• האם יש תפילה חילונית?

אפשרות שנייה לדיון: תפילה והצלה
נצפה עם התלמידים בריאיון עם הרב ישראל מאיר לאו, על שואה ואמונה (ראו עזר הוראה: ריאיון עם הרב לאו).

יש עדויות כיצד קורבנות רבים בשואה נשאו תפילה רגע לפני הכניסה לתאי הגזים או במקרים אחרים של יאוש וסבל. נדון עם התלמידים:

• האם אותם יהודים התפללו להצלה או שהם התפללו אף שידעו שלא ינצלו?
• האם מטרת התפילה היא להביא לתוצאה כרצון המתפלל או שמא יש לתפילה מטרות אחרים?

תוכן: למדנו את פרק א בנחמיה – הפנייה לנחמיה ותפילתו.ביארנו את אירועי התקופה ואחר כךעסקנו בווידוי על החטאים בתפילה שמטרתה בקשת ישועה מהאל והשווינו את התפילה לתפילות בדברים ובעזרא. דנו בכמה תפילות מודרניות ובנסיבות שבהן אדם מוצא את עצמו מתפלל–בין שהנמען הוא אלוהים ובין שלא.

מיומנויות: השווינו בין מקורות ומצאנו שיבוצים סטריאוטיפיים של קטעים מהתפילה. פגשנו באמצעי הספרותי מצלול.

מתודות: פתחנו במשימת כתיבה אישית, זיכרון, חוויה של תפילה. המשכנו בלימוד צמוד של הפסוקים והשוואה למקורות נוספים. סיימנו בדיונים פילוסופיים על מקומה של התפילה בצמתים קשים בהיסטוריה האנושית.