סגור תצוגת כיתה
הפרק

בית לחם ושדה מואב

רות א

מבט מלמעלה

בפרק הראשון של מגילת רות אנו מתוודעים לרקע לאירועים המתרחשים בה – תקופת השופטים – ולמשפחתו של אלימלך העוזבת את יהודה בימי רעב ופונה אל מואב. בני המשפחה מתים כולם מלבד נעמי והיא שבה ליהודה. עם נעמי שבה ליהודה גם רות והיא קושרת את גורלה בגורל עמה ואלוהיה של חמותה. מתוך קריאת הפסוקים והבנתם נדון באחריות חברתית, ביכולת לעמוד לימין האחר וביכולתו של אדם לקבוע את גורלו באמצעות מעשיו.

מידע כללי
  • ספר רות
  • יחידת הפרקים פרק א
  • קבוצת גיל כיתה י
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מדרשי שם
  רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת....
מדרשי שם
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצירה של זאב רבן מ-1930 המתארת את משפחת אבימלך בעזבה את העיר בית לחם לשדה מואב. באדיבות משפחת האמן.

 

רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מַחְלוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם.

(מדרש רות רבה, פרשה ב, ה)

  • יש הרואים בדברים המיוחסים לאלימלך במדרש טעם לפגם, ומזהים בהם יוהרה, ויש הרואים בהם נבואה לעתיד לבוא. הסבירו את שתי הדעות.
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו....
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, הגלות מיהודה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו. ומפני מה נענשו ומתו בגולה? מפני שיצאו מהארץ לחוץ לארץ. שנאמר: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט).
להמשך המדרש

ומה פירוש "הֲזֹאת נָעֳמִי"?
אמר ר' יצחק: אמרו – ראיתם מה עלה בגורלה של נעמי, שיצאה מהארץ לחוץ לארץ ולא זאת בלבד שלא ניצלה שם מצרות, אלא ירדה לגמרי ממעמדה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף צא, עמוד א. ביאור שטיינזלץ)

  • בדרך כלל מדרשים מנסים לענות על שאלה שעולה ואין לה מענה ברור בפסוקים, תוך התבססות על הכתוב במקומות אחרים במקרא. מהי השאלה העולה בפרק? ועל סמך מה ניתנה התשובה במדרש זה?
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי...
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ", כלומר אל תפצירי בי לעזוב אותך, וממשיכה את דבריה בפירוט: דרכך דרכי, עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי. רות מצהירה כי בחירתה נעשית בלב שלם.

בשירו של אביתר בנאי "תל אביב" שילב האמן את הכרזתה של רות.

למילות השיר

תל אביב

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכול איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אביתר בנאי משתף מהרהורי ליבו בעקבות שינוי שעבר – התקרבות לדת. מדוע לדעתכם הוא בחר לשלב בשירו את הפסוק ממגילת רות? מה ההבדל בין דבריו לבין הביטוי כפי שהוא מופיע בפסוק?
הֲזֹאת נָעֳמִי?
נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן...
הֲזֹאת נָעֳמִי?
"וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם, וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי." (פסוק יט)

החזרה לבית לחם. זאב רבן. באדיבות משפחת האמן

נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן מספרת לקורא שוב ובקצרה את סיפורה של נעמי – גבירה שירדה מגדולתה. פניה אינן יכולות להסתיר את האובדן שחוותה.
היום הביטוי "הזאת נעמי?" מבטא שינוי גדול שעשה אדם, לטוב או לרע, המעורר תדהמה בקרב מכריו.

  • כיצד אתם מבינים את שאלתן של הנשים: הזאת נעמי? באיזו אִינְטוֹנַצְיָה (הַנְגָנָה) נאמרו הדברים? ובאיזה אופן המשמעות משתנה בעקבות האינטונציה?
רות ונעמי - אז והיום
  בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור...
רות ונעמי - אז והיום
"...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (פסוק יד)

רות ונעמי מלקטות, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

ז'אן פרנסואה מילה, המלקטות, 1857, מאוסף מוזיאון ד'אורסה, מתוך ויקישיתוף

 

בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור שנראה כמו שוק ירקות לאחר שעות הפעילות. הברית, הקשר בין רות ונעמי המקראיות והגורל המשותף שלהן ("עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי"), מורגשים היטב גם בין שתי הנשים שבתצלום. 

להמשך קריאה

נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים – בעלי השדה חייבים היו להשאיר לקט עבור הנזקקים. בתצלום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מלוכלך ובסיטואציה שנראית משפילה. במקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו, כשברקע מאחוריהן ערמות אשפה. גם האישה המבוגרת יותר נאלצת להתכופף וללקט.
נדמה שהיחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית. המלקטות שתיאר ז'אן פרנסואה מילה באמצע המאה ה-19, למרות היותן איכרות עניות הנאלצות לאסוף את התבואה שנשארה אחרי הקציר, נדמה שמצבן היה טוב יותר ומשפיל פחות מזה של הדמויות בתצלום של עדי נס.

על פי: ענת בסר, אתר מקראנט. © מטח

  • הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה ביצירה של הצייר מילה מתחלף אצל הצלם עדי נס בתמונת סוף יום בשוק מקומי. מדוע לדעתכם בחר הצלם בתפאורה זו לתצלום המבוים?
פֹּה גָרָה גֵרָה
גֵרָה אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹראֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹרוְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹרעַל עִקְבוֹתָיִךְ...
פֹּה גָרָה גֵרָה
"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ." (פסוק יח)

נעמי וכלותיה, גוסטב דורה, המאה ה-19

צילום: נאוה סמל. צילום: איציק שוקל, Nava Semel, CC BY 4.0

למילות השיר

גֵרָה

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הָעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלַיִךְ, יְדַבְּרוּ בָּךְ סָרָה
לְעוֹלָם תִּהְיִי בִּשְבִילָם "הַזָּרָה"
נָכְרִיָּה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָּרָה גֵּרָה".

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה – לֹא כַּלָּה
בַּמּוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הָעָם שֶלִי בִּפְחָדָיו מְכֻתָּר
וְנועֵל אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי כָּל אִיש זָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִּדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם " הָעָם הַנִּבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִבָּם הַנִּסְגָר
וְהַכּוֹל מֵאֵימַת הָאַחֵר, לֹא מֻכָּר
בַּשּׁוּק, בָּרְחוֹב, בַּכִּכָּר
תָּמִיד יְזַהוּ בָּךְ אֶת אוֹת הַנֵּכָר.
הַלַּיְלָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִּי לֹא עַמֵּךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָּתִי כְּמוֹ בִּתִּי

כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתְּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִי
עַד יוֹם מוֹתֵךְ
עַד יוֹם מוֹתִי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • בשירה של נאווה סמל, השיחה בין נעמי לרות ממשיכה מעבר לנאמר בפסוקים. השיר מעלה שאלות בנוגע ליחס של החברה הישראלית היום לזרים שבקרבה. איזו מין מראָה מוצבת כאן לפנינו כחברה?
בית לחם יהודה
  בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי...
בית לחם יהודה
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה." (פסוק ב)

חיתוך עץ צבעוני של האומן יעקב שטיינהרדט המתאר את השביל המוביל אל חומות בית לחם, 1955. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" נועד כדי להבדילה מיישוב אחר, שנמצא בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

להמשך קריאה

נראה שבית לחם נוסדה בתקופת ההתנחלות הישראלית. מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, אשר הגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה כמסופר במגילת רות.

  • מה היא האירוניה (משמעות הפוכה ממה שנאמר בפועל, עוקצנות, לעגנות) הנוצרת בפרק ומתלווה אל שם המקום "בית לחם"?
תקופת הקציר
הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה...
תקופת הקציר
"וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב, וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים." (פסוק כב)

קציר במצרים, המאה ה-11-13, מתוך ויקישיתוף

הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה בראשית הקיץ – "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיה, ח, כ) – ואורכה כשלושה חודשים. אך בעוד תחילת קציר השעורים סמוכה לחג הפסח, קציר החיטים נערך כשבעה שבועות לאחר מכן, סמוך לחג השבועות.
השעורה והחיטה הן משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ (דברים ח, ח), והן הרקע לסיפור אהבה ארץ ישראלי.

  • המקרא אינו נוהג להזכיר תיאורי זמן לציון מועדי התרחשותם של אירועים, אלא אם כן שמור לתיאור הזמן תפקיד מיוחד בעלילה. הציעו הסבר מדוע בסיפור זה מצוין הזמן המדויק.
ויהי רעב בארץ
במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן...
ויהי רעב בארץ
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ..." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה", המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן הארץ בשל רעב. כך עשה אברם וכך עשה גם יצחק, וגם בנוגע אליהם נכתב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". נראה כי המספר המקראי מבקש ליצור זיקה לסיפורי האבות.

להמשך קריאה

אך למרות השימוש באותו התיאור, הסיפור במגילת רות הוא גם ההיפוך של הסיפורים בספר בראשית. אברם שב ממצרים ברכוש גדול, יצחק הצליח בגרר ובני ישראל שירדו למצרים מעטים יצאו ממנה רבים.
גורלה של נעמי לא שפר עליה כגורל שאר הגולים מארצם: היא שבה לארצה ולעירה לאחר שבעלה ובניה מתו.

  • הגירתם של בני משפחת אלימלך מוצגת כנובעת מהרעב ששרר בארץ. אילו סיבות מביאות להגירה לארץ אחרת היום?
רות בזווית אישית
פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.
רות בזווית אישית
"...כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.

  • מהו הרגע בתהליך הגיור של פלורנס רואו, שהזכיר לה את חילופי הדברים בין נעמי לרות בפרק?

קרדיט: תנך לכולם: רות מזוית אישית/מקראנט אתר התנך, 2012