יחידות לימוד לכיתה י

חובה: ספר בראשית

יחידת בחירה: על אהבה וחסד

יחידת בחירה: דוד ויהונתן

שיר השירים ב-ג

פרקים ב-ג

מבט מלמעלה

בפרק ב הדוד והרעיה ממשיכים לא להיפגש. הרעיה חולת אהבה, והדוד כבר מראה רצון לממש את המפגש ביניהם. עם זה, הפרק מסתיים במרחק בין הזוג האוהב.
בפרק ג מובאים שני שירים – האחד שירה של האישה על משכבה בלילות, והשני שיר על המלך שלמה ומיטתו. במרכזו של הפרק שבועת אהבה.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר שיר השירים
יחידת הפרקים פרק ב
קבוצת גיל כיתה י
נושאים מרכזיים ביחידה געגוע וחיפוש שבועת אהבה
מספר שיעורים מומלץ 3
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש מרץ

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

ארבע השבועות

חז"ל למדו מהופעת המילים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם…" ארבע פעמים במגילת שיר השירים, כי מדובר...

מדרשים ארבע השבועות

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ."
(ב, ז)

צילום: shutterstock.com

חז"ל למדו מהופעת המילים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם…" ארבע פעמים במגילת שיר השירים, כי מדובר בארבע שבועות שהשביע ה' את ישראל.

ר' חלבו אומר:
ארבע שְׁבוּעוֹת יש כאן השביע לישראל:
שלא ימרדו על המלכיות,
ושלא ידחקו על הקץ,
ושלא יגלו את מִסְתְרֵיהֶם לאומות העולם,
ושלא יעלו חומה מן הגולה.
אם כן למה מלך המשיח בא?
לקבץ גליותיהן של ישראל.

(עיבוד. לפי: מדרש שיר השירים רבה, פרשה ב פסקה ז)

חז"ל ראו בשיר השירים משל המתאר את מערכת היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים.
לפי חלק מהפרשנויות, ארבע השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל. המושג "ארבע השבועות" עומד בלב המחלוקת הדתית בין קבוצות דתיות אנטי-ציוניות, כמו חסידות סאטמר, הנוהגות להציג את המדרש כראיה תאולוגית נגד הציונות ונגד הקמת מדינת ישראל, לבין קבוצות דתיות ציוניות, הסבורות שכיום אין לשבועות האלה תוקף מחייב.

כיצד לדעתכם יש לפרש את השבועה הרביעית: "ושלא יעלו חומה מן הגולה"?

שושנת פלאים ברוכת אל

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) –אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן:...

מדרשים שושנת פלאים ברוכת אל

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת."
(ב, ב)

צילום: shutterstock.com

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שיר השירים ב, ב) –
אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ
שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשׁוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים,
וּמְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ.

להמשך המדרש

לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לָדַעַת מֶה עָשָׂה, וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים.
הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בּוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּזְכוּת שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס.
כָּךְ הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

חז"ל ראו בשיר השירים משל המתאר את היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים.
מהו המשל במדרש וכיצד אפשר לפרש אותו?

עומד אחר כותלנו

משמעות הצירוף "עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" בפסוק – מישהו שנמצא קרוב מאוד, שאורב מבחוץ. באמצעות השימוש...

ניבים וביטויים עומד אחר כותלנו

"דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים."
(ב, ט)

חוֹלַת אַהֲבָה

הרעיה בשיר השירים מדמה את עצמה כאן ל"חוֹלַת אַהֲבָה", כיוון שהאהבה מתפשטת בכל גופה והגעגוע...

ניבים וביטויים חוֹלַת אַהֲבָה

"סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
(ב, ה)

איור: shutterstock.com

הרעיה בשיר השירים מדמה את עצמה כאן ל"חוֹלַת אַהֲבָה", כיוון שהאהבה מתפשטת בכל גופה והגעגוע לאהובה מחליש אותה.

להמשך קריאה

הַבַּלְשָׁן (חוקר לשון) רוביק רוזנטל התייחס לנושא בהומור מסוים:
"…וזה המקום להזכיר: אהבה היא עניין מסוכן לבריאות הנפשית והפיזית, וכרוך בסכנת חיים. על כך מספרת לנו השפה, בוודאי באגף הסלנג, המציע מילים וביטויים נרדפים לתחושת האהבה. הביטויים נכתבים בזכר ובנקבה לסירוגין, ללמדנו שהאהבה מסוכנת לשני הצדדים.

גנוב עליה. גזורה עליו. הרוס עליה. חולָה עליו. חם עליה. משוגעת אחריו. מטורף אחריה. נדלקה עליו. קרועה עליו. שפוט שלה. מתה עליו.

ולא רק בסלנג: חולת אהבה אני. מים רבים לא יכבו את האהבה. נאמנים פצעי אוהב. אחוז בעבותות אהבה. עזה כמוות אהבה."

מבוסס על רוביק רוזנטל: "חולה עליך, אחי המבריז", הזירה הלשונית, 19.8.2016.

האם לדעתכם נכון לדמות את מי שמאוהב נואשות ל"חולה אהבה"? אם לא, המציאו דימוי חלופי.

הינך יפה

המוזיקאי עידן רייכל כתב את השיר "הינך יפה" בהשראת הפסוקים בשיר השירים. הינך יפהמילים ולחן:...

תרבות ואומנות הינך יפה

"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו."
(ג, א)

המוזיקאי עידן רייכל כתב את השיר "הינך יפה" בהשראת הפסוקים בשיר השירים.

למילות השיר

הינך יפה
מילים ולחן: עידן רייכל

במיטתי כבר שבועות ביקשתי
את שאהבה נפשי, ולא מצאתיו.
חיפשתי בין כל רחובות העיר
העמוסה שקרים הזאת, ולא מצאתיו.
מצאוני השומרים הסובבים בעיר
אך אהובי, כמעט ולא מצאתי אותו,
אך לא ארפה ממנו עד שאביאו אל תוך עירי,
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי.

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה.
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה?
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי.

הינך יפה רעייתי, אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה.
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה?
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי.

עיינו בפרקים ב-ג בשיר השירים. אילו מילים בשירו של עידן רייכל מבוססות על הכתוב במקרא ואילו מילים נוספו? מה דעתכם על החיבור שיצר עידן רייכל?

קרדיט: הפרויקט של עידן רייכל – הנך יפה / Idan Raichel – עידן רייכל, 2015

ניצנים נראו בארץ

ניצנים נראו בארץמילים: מתוך שיר השיריםלחן: נחום היימן ניצנים נראו, נראו בארץ עת זמיר...

תרבות ואומנות ניצנים נראו בארץ

"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ."
(ב, יב)

למילות השיר

ניצנים נראו בארץ
מילים: מתוך שיר השירים
לחן: נחום היימן

ניצנים נראו, נראו בארץ
עת זמיר הגיע, עת זמיר.
ניצנים נראו, נראו בארץ
עת זמיר הגיע, עת זמיר.

כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו
הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.
כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו
הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.

מילים מן המקורות

השיר, שהלחין נחום היימן, מוכר כמעט לכל מי שהתחנך במערכת החינוך בישראל. מילות השיר, הכוללות תיאורי טבע, לקוחות מהפסוקים.
הכינו קליפ לשיר, שיתאר את מילותיו, או הסבירו כיצד הלחן מבטא את כוונת הפסוקים.

קרדיט: יוריק בן דוד – ניצנים נראו בארץ/ כאן מוזיקה

בית היין

"בֵּית הַיָּיִן" הוא ביטוי יחידאי במקרא, ולכן יש כמה השערות בנוגע למשמעותו. יש הסבורים כי...

סיפורו של מקום בית היין

"הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה."
(ב, ד)

בשווקים וברחובות

המילה "שוק" מציינת במקרא דווקא רחוב (בדומה לאכדית), ואילו המילה "רחוב" מציינת כיכר רחבה או...

סיפורו של מקום בשווקים וברחובות

"אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו."
(ג, ב)

אשישות

אֲשִׁישׁוֹת – מאפה עממי שנהוג היה לאכול בימי חג ומועד. מן הכתוב בספר הושע (פרק...

ריאליה מקראית אשישות

"סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
(ב, ה)

אפריון

המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של...

ריאליה מקראית אפריון

"אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן."
(ג, ט)

מהמיטות של תות-ענח'-אמון, מלך מצרים. קבר תות-ענח'-אמון, המאה ה-14 לפני הספירה, מצרים. מתוך "עולם התנ"ך". כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של המִשְׁנָה קיבלה המילה משמעות של מיטה, ובכלל זה מיטת כלולות בעלת חופה. בהקשר של פסוק ט לא ברור אם מדובר בחפץ מיטלטל או ברהיט שהיה קבוע במקום אחד.

להמשך קריאה

לבניית האפריון השתמשו בחומרים מובחרים ויקרים, כמו זהב, כסף, עץ ארז וצבע הארגמן. בתקופת המקרא היו מיטות רק למלכים, לשרים ואנשים עשירים, ואילו פשוטי העם נהגו לישון על הרצפה.
על פי סברה אחת, פסוקים ט-יא מתארים את מיטת הכלולות של המלך שלמה, וזהו למעשה שיר שחובר לכבוד חתונתו עם בת מלך נוכרי. השיר מתאר את קבלת הפנים לנסיכה הזרה, שנישאה באפיריון המלכותי שנשלח לכבודה. על פי סברה אחרת, אפשר שהנערה מדמה את מיטת אהובה, המרופדת ירק בסוכת הגן שלהם, לספה מהודרת בארמון המלך.

מבוסס על מיכאל פוקס ויעקב קליין (עורכים), עולם התנ"ך – ספר מגילות – שיר-השירים, 2002, עמ' 40. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי