סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

פרק א, א-יב

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק בטענה של קהלת כי "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל". לכאורה העולם מלא תנועה, אבל בפועל דבר אינו משתנה, והמחזוריות בטבע – שלרוב מייצגת במקרא את היופי והחיים שבבריאה – מסמלת את חיי האדם המלאים ייאוש וחוסר משמעות. נראה כיצד תחושת החידוש והקדמה היא אשליה, ולבסוף דבר אינו נשאר בזיכרון. נסיים בשאלות העולות מתוך כל אלה – מה הטעם בכל עמלו של האדם ומה המשמעות לחייו?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר ושיחה:
נאזין יחד לשירה של לאה גולדברג 'זה מכבר' ונקרין את המילים על הלוח.
נשאל את התלמידים:

  • איזו תחושה השיר הזה מבטא?
  • מה הכוונה במילים "עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה"?
  • מה החוויה שהמשוררת מתארת בנוגע לחייה ולמותה?
  • מה הסיבה לדעתכם לחוויה הקשה שהיא מתארת?

נערוך שיחה קצרה על התחושה שהשיר מעלה ולפיה הדברים חוזרים על עצמם ואין להם משמעות, ונסביר שעל כך נלמד היום בעיוננו בפרק א של ספר קהלת.

אפשרות שנייה – שיחה פתוחה:
נבקש מן התלמידים לכתוב פעולות שגרתיות שהם עושים בכל יום או בכל שבוע (צחצוח שיניים, נסיעה באוטובוס, חוג, ביקור אצל סבתא וכו').
אחר כך נבקש לכתוב ליד כל פעולה את תכליתה – לשם מה אתם עושים אותה? (צחצוח שיניים – לשמור על בריאות השן, נסיעה באוטובוס – להגיע ממקום למקום וכו')
נשאל את התלמידים:

  • האם יש פעולות שאתם עושים ואינכם מבינים מה התכלית שלהן?
  • האם פעולות מסוימות גורמות לכם לפעמים לייאוש או לתחושת חוסר משמעות?

נבקש מהתלמידים לכתוב על פתק פעולה אחת כזאת, נאסוף את הפתקים ונקרא באופן אנונימי. אם הכיתה ברמת פתיחות גבוהה – אפשר כמובן לבקש שהתלמידים ישתפו בעל פה.
ננסה לבדוק מתי לאורך החיים אנחנו נתקפים בתחושת חוסר משמעות או ייאוש.

אפשרות שלישית – שיר ודיון:
נאזין יחד לשיר 'מיליארד טועים' של אביב גפן.
נשאל את התלמידים:

  • על מה השיר הזה?
  • מיהם מיליארד טועים ובמה הם טעו?
  • למה לדעתכם מתכוון המשפט "אם לא מצאתם – זה אולי סימן שאין"? (משמעות)
  • מה דעתכם על המשפט – "זו לא חובה לחיות, זו זכות להיות חיים"?
  • איך הוא קשור לחיפוש אחר משמעות?
  • מדוע לדעתכם השיר הזה, שכתב הזמר היוצר אביב גפן, נעשה שיר מוכר ואהוב כל כך?

נציין היום נבחן את החיפוש אחר משמעות ונדון בשאלה אם יש משמעות בחיים, ואם לא כיצד מתייחסים לחיים.

הזמנה לקריאה

נקרא את פרק א כולו ונשאל:

  • האם תוכלו לחלק את הפרק לשלושה חלקים עיקריים?

נקרין על הלוח את הפרק כולו מחולק לשלושה חלקים.
היום נעמיק בפסוקים א-יא: התובנה שקהלת פותח עמה את ספרו, ומה מביא אותו לתובנה זו. נפנה את תשומת הלב התלמידים לפסוקים א ויב ונשאל:

  • מה הכותב מספר על עצמו? (שהיה מלך בירושלים, שהוא מבניו של דוד)

נציין שמכיוון שקהלת היה מלך אפשרויות רבות עמדו בפניו להתנסויות כפי שמתואר בפרק ב פסוקים ד-י. נקרין על הלוח את פסוק ב. ונציין שהמילה "הֶבֶל" מופיעה 38 פעמים בספר קהלת, לעומת 32 פעמים במקרא כולו, ואילו בפסוק שלפנינו היא חוזרת חמש פעמים.
נשאל את התלמידים:

  • מהן משמעויות המילה "הֶבֶל"?

נקרין על הלוח את הגדרת המילה.
נשאל את התלמידים:

  • מהו ה"הֶבֶל" שקהלת מדבר עליו?
  • מדוע לדעתכם הוא חוזר עליו כל כך הרבה פעמים בפסוק הפותח את דבריו?

במילון מובאות שלוש משמעויות – לפי סדר הופעתן: משמעות קונקרטית, משמעות מטפורית ושם שאפשר לפרשו. כל אחת מן המשמעויות יכולה ללמד אותנו על משמעות ה"הֶבֶל" של קהלת.
ננסה למפות יחד במליאה את המסר שקהלת מעביר באמצעות השימוש במילה זו ונקרין על הלוח את עזר ההוראה.
נשאל את התלמידים:

  • בעקבות המשמעויות האלו, מהי אמירת היסוד שקהלת פותח בה את דבריו? (הכול חולף, ריק וחסר משמעות. תמונה קשה מיואשת ומייאשת של העולם. כיוון אחר: תמונה מפוכחת של המציאות מתוך פרספקטיבה של הנצח)

נקרא את פסוק ג ונשאל:

  • מה הקשר בינו ובין הקביעה בפסוק ב? (התחושה שהכול חסר משמעות מובילה את הכותב לשאלה מה הטעם בכל העבודה הקשה של האדם)

נציין ששאלה זו: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?" היא שאלת היסוד של ספר קהלת. לכאורה היא שאלה רטורית, שהרי כבר קיבלנו תשובה – אין יתרון – הכול הבל. אבל קהלת בכל זאת מחפש תשובות, וחיפוש זה אחר משמעות הוא שיוביל אותנו בפרקים שנלמד.

המחזוריות בטבע ובתרבות:
נקרא את פסוקים ד-יא ונשאל:

  • איזו תופעה מפרטים הפסוקים האלו? (מחזוריות)
  • באילו תחומים המחזוריות מופיעה? (הטבע וחיי האדם)

העיסוק במחזוריות הבריאה ובחיי האדם מופיעה פעמים רבים בתנ"ך – אך קהלת מציג גישה יוצאת דופן בנוגע אליה – גישה שאינה מופיעה בשום ספר אחר בתנ"ך.
נחלק לתלמידים את דף העבודה על גישתו יוצאת הדופן של קהלת למחזוריות הבריאה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונציע התבוננות נוספת: אפשר לראות בתנועה בטבע מעגל ספירלי – אומנם תנועת הטבע חוזרת על עצמה, אך דווקא חזרה זו מאפשרת חיים, ובחיים האלו יש התקדמות ומשמעות. החיים מתרחשים בין ראשית ובין סוף, והאין-סופיות מייתרת את משמעותם. קהלת אינו רואה כך את הדברים. מבחינתו, כל שינוי שקורה בעולם הוא זמני כיוון שהוא נגמר בחזרה לנקודת המוצא. הטבע אינו מאפשר שינוי אמיתי ולכן גם לא חידוש של ממש. הוא רואה בטבע מטפורה לחיי האדם וחוזר לשאלה מה מקומו של האדם בתוך עולם שהכול קורה אתו או בלעדיו?

כמו הטבע כך האדם:
נקרא את פסוקים ח-יא ונשאל:

  • במי מתמקדים פסוקים אלה? (באדם ובמהלך חייו)
  • לאיזו מסקנה הם מובילים? (אותה מסקנה כמו בנוגע לטבע – הכול חוזר על עצמו, ואין חדש תחת השמש)
  • מה תפקידו של פסוק ח בתוך רצף הדברים? (מעין סיכום שהוא גם פתיחה לנושא הבא: "כָּל הַדְּבָרִים" – כל מרכיבי הטבע, ו"כָּל הַדְּבָרִים" – כל חיי ומעשי האדם וכן כל הדברים שיאמר)

נפרט על הלוח יחד את המסקנות שקהלת מגיע אליהן בנוגע לחיי האדם:

  • לא יוכל איש לדבר, לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע.
  • מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה.
  • אין חדש תחת השמש.
  • מי שיאמר "ראה זה חדש" – טועה
  • אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים.

נשאל את התלמידים:

  • איזה אמצעי אומנותי מופיע בפסוק ח?

תקבולת משולשת:

נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש שהעין לא תשבע מלראות והאוזן לא תמלא משמוע?

נציג את פרשנות הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין אי יכולתו של האדם לדבר, לראות ולשמוע את כל מה שהיה רוצה ובין תחושת חוסר המשמעות? (ידיעה זו יכולה לגרום לו להתייאש ולוותר מראש)

נקרא את פסוק י ונשאל:

  • במה שונה פסוק זה משאר הפסוקים? (קהלת מגיב כאן למישהו אחר שיאמר לו שיש חדש, וסותר את דבריו)
  • מדוע לדעתכם חשוב לקהלת לענות למי שחושב שיש דברים חדשים בעולם ולהתנגד לתפיסה זו? לאיזו התנהגות אנושית הוא מגיב כאן? (לאדם יש יכולת לתת משמעות לדברים מנקודת מבטו. קהלת רוצה להדגיש שזוהי רק אשליה)

נקרא את פסוק יא ונשאל:

  • מה מוסיף לנו פסוק יא בנוגע לחוסר המשמעות בחיי האדם? (לא רק שהכול הולך וחוזר – כלומר, מגיע אל סופו – אלא שגם אין זיכרון למה שנעשה ונעלם)
  • מדוע לדעתכם קהלת יוצר קשר בין הזיכרון ובין חיי האדם?

נחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד בזוגות בנושא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה, נאסוף את התובנות שעלו בלימוד הזוגות ונסכם: פרק א של ספר קהלת נפתח במסקנה חד-משמעית וקשה מאוד לעיכול, והפסוקים שלמדנו באים להציג כיצד הגיע קהלת למסקנה הזאת. כלומר, חשוב לקהלת לפרט שמסקנה זו היא תוצאה של התבוננות בעולם ושיחה עם אנשים, ולהציג טענות משכנעות לדבריו. בהמשך נראה כיצד על אף התחושה הקשה של חוסר המשמעות, קהלת אינו מוותר ויוצא למסע שמנסה בכל זאת לענות על השאלה: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", ומה משמעות מעשי האדם, אם בכלל יש משמעות.

מבט לחיים

נדון על קביעתו של קהלת כי "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם מוביל אדם לתחושה כזו בנוגע לחייו?
  • באילו מצבים אתם מזדהים עם תחושה כזו?
  • איך אתם מתמודדים ברגעים שבהם תוקפת אתכם תחושת חוסר-משמעות בנוגע לחייכם?
  • האם השינויים הרבים בעולם בשנים האחרונות וההתקדמות הטכנולוגית של העולם בזכות האדם משנים משהו מאמירתו של קהלת?

נוכל להרחיב את הדיון בשאלת המשמעות ולקרוא יחד ציטוט מתוך ספרו של ויקטור פרנקל 'האדם מחפש משמעות'.
נדון בשאלות אלה:

  • כיצד קשורים דבריו אלה של פרנקל לשאלות ששואל קהלת?
  • האם קהלת יכול היה להרשות לעצמו להתייאש כי לא חי בתנאי חיים קיצוניים?
  • האם יש נסיבות חיים שבהן אנחנו חייבים למצוא משמעות מיד אף שהכול נראה לנו חסר טעם?
  • איזו תשובה היה נותן פרנקל לשאלותיו של קהלת בנוגע למציאת משמעות?
  • אילו תשובות נוכל לתת אנו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על קהלת המכריז שהכול הבל הבלים, ובאמצעות התבוננות על מחזוריות הבריאה מסיק כי אין חדש תחת השמש גם בחיי האדם.
מיומנות: למדנו טקסט בחברותא.
מתודה: שמענו שיר ושוחחנו בעקבותיו

אפשר עוד...

מאמרו של דוד סבתו 'המבוא לספר – ההבל והמחזוריות' מתוך אתר ישיבת הר עציון

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
זה מכבר
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי יצחק אמיתי ב-19 ביוני 2016.
זה מכבר

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי יצחק אמיתי ב-19 ביוני 2016.

מיליארד טועים
למילות השיר קרדיט: פורסם בערוץ מוזיקה ישראלית, אין תאריך פרסום.
מיליארד טועים

למילות השיר

קרדיט: פורסם בערוץ מוזיקה ישראלית, אין תאריך פרסום.

פרק א מחולק
פתיחה ומסקנה: הכול הבל הבליםא דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם: ב הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר...
פרק א מחולק
  1. פתיחה ומסקנה: הכול הבל הבלים
    א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם: ב הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
  2. מה יתרון האדם? מחזוריות הטבע והתרבות מבטאת את חוסר המשמעות שבחיים
    ג מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?
    ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. ו הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. ז כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. ח כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. ט מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר, רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא, כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה.
  3. ניסיון לתת משמעות לחיים באמצעות החוכמה ומסקנה
    יב אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם. יג וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם, הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. יד רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. טו מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. טז דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם, וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת. יז וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת, יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ. יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה – רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת – יוֹסִיף מַכְאוֹב.
הגדרת המילה הבל
הֶבֶל1. אֵד העולה מן הפֶּה או מגוּף חַם.2. בר שאין בו ממש, שווא, אפס, שטוּת,...
הגדרת המילה הבל

הֶבֶל
1. אֵד העולה מן הפֶּה או מגוּף חַם.
2. בר שאין בו ממש, שווא, אפס, שטוּת, איוולת.
3. בנם של אדם וחווה.

(מתוך מילון ספיר)

משמעויות ההבל
הבל קונקרטי – משב רוח חם שיוצא מן הפה ומתנדף – כלומר, רוח מהירה, חולפת...
משמעויות ההבל
  • הבל קונקרטי – משב רוח חם שיוצא מן הפה ומתנדף – כלומר, רוח מהירה, חולפת בלתי נראית. משב הרוח החולף הזה מדגיש את חווית הארעיות בעולם.
  • הבל מטפורי – דבר שאין בו ממש, שאין בו טעם, הוא ריק. לדוגמה, ישעיהו פרק ל פסוק ז: "וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ". כלומר, מצרים לא יעזרו בכלל.
  • הבל הוא שמו של בנם של אדם וחוה שנרצח בידי קין, הבל מופיע בבראשית פרק ד, וחייו כצל עובר. שמו מרמז על סופו – חולף וכלה. כך גם יחסו של קהלת אל החיים – הכול מסתיים בכיליון ולכן הכול חסר משמעות מלכתחילה.
דפי עבודה והעשרה לשיעור
שטיינזלץ על פסוק ט
לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר את כל מה שהיה רוצה לדבר, לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת את כל מה...
שטיינזלץ על פסוק ט

לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר את כל מה שהיה רוצה לדבר, לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת את כל מה שהייתה רוצה לראות, וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ כדי סיפוקה.

האדם מחפש משמעות
"אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים בצריף לצריף כדי לעודד רוחם...
האדם מחפש משמעות

"אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים בצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח, כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות. בסופו של חשבון מתברר, כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה. מכאן שביסודם של דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה, להכריע בעצמו, מה הוא יהיה – מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד".

(ויקטור פרנקל, 'האדם מחפש משמעות')

מטמא את הידיים
באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים: כל כתבי הקודש...
מטמא את הידיים
"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם."
(פסוק א)

צילום: shutterstock.com

באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים:

כל כתבי הקודש מטמאין את הידיים.
שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים.
רבי יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים, וקהלת – מחלוקת.
רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים, ושיר השירים – מחלוקת.

(משנה, מסכת ידים, פרק ג משנה ה)

להמשך קריאה

איך ייתכן שספרי קודש מטמאים את ידיו של הנוגע בהם?
התשובה טמונה בהבנה של תקופת חז"ל. בתקופה זו הייתה חשיבות גדולה לשמירה על טהרה. חז"ל קבעו שמי שנוגע בספרי הקודש מטמא את ידיו, כדי שאנשים לא יתייחסו אליהם כמו אל ספרים רגילים אלא ישמרו עליהם בהקפדה, יתנו להם מעמד מיוחד ונבדל וישמרו על קדושתם.

  • לפי המדרש, קדושתם של אילו ספרי תנ"ך שנויה במחלוקת?
  • מה עמדתו של רבי יהודה כלפי מעמדו של ספר קהלת ומה עמדתו של רבי יוסי?
  • מהיכרותכם עם קהלת פרק א, מה לדעתכם יכול להסביר את הפקפוק בקדושתו של ספר קהלת?
ההולכים והנשארים
אמר רבי יהושע בן קרחה:הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם...
ההולכים והנשארים
"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת."
(פסוק ד)

צילום: shutterstock.com

אמר רבי יהושע בן קרחה:
הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד.
וכי מי נברא בשביל מי?
ארץ נברא בשביל דור, או דור נברא בשביל הארץ?
לא ארץ בשביל דור,
אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך הוא בולה (מלשון בליה, תהליך של התפרקות והתפוררות).
והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך אינה בולה.

(מדרש קהלת רבה, א, ד, ה)

  • לדעת רבי יהושע, מדוע הפסוק היה צריך להיות מנוסח אחרת?
  • רבי יהושע מציע רעיון העונה על תהייתו מדוע הפסוק מנוסח כפי שמנוסח. לדעתו, מה הרעיון העומד מאחורי הפסוק כפי שהוא מנוסח בקהלת?
אין חדש תחת השמש
הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה...
אין חדש תחת השמש
"...וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה מביע, בנימה מעט צינית, את התחושה ששום דבר לא השתנה ואין מה לצפות לשיפור, כי אותם הדברים חוזרים וקורים שוב ושוב.
הביטוי מבטא חיים שסובבים על ציר סגור, כמו טבעת או חישוק, בניגוד לציר הזמן הלינארי והמתפתח המוכר לנו מתפיסות פילוסופיות אחרות במקרא וגם בעת המודרנית.

  • מה דעתכם – האם קהלת אמר "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" בנימה צינית או בנימה אחרת?
  • אילו פסוקים נוספים בפרק א מביעים את הרעיון שאין חדש תחת השמש?
הבל הבלים
38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל....
הבל הבלים
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל. במופעים אחרים של המילה 'הבל' במקרא נמצא אותה במשמעות רוח (ישעיה טז, יג: "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל"), וכן הבל כדבר חולף, ההיפך מנצח (תהלים קמד, ד: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר") הבל כדבר חסר תועלת וערך (ירמיה מט, יט: "הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל") ואפילו הבל כשקר (משלי לא, ל: "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי").

מבוסס על התקציר של 929 קהלת א וגם על מילוג

  • "הבל הבלים" בקהלת משמעו – חוסר ערך, אפסות, ריקנות. בימינו קיבל הביטוי משמעות של דברים מופרכים או מטופשים, שטויות. המשמעות של המילה "הבל" היא אוויר, אדים (הבל פה, למשל).
    מה הקשר בין "הבל פה" לבין משמעויותיו השונות של הביטוי "הבל הבלים"?
הנער והדרך
"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים...
הנער והדרך
"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים מתייחסים ל"דרך" שהיא מטפורה לחיים, כשההתמקדות מופנית לסוֹפהּ.

להמשך קריאה

שירי סוף הדרך / מילים: לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאוד – אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד – אמר הָעֶלֶם
הדרך אָרְכָה עד מאוד – אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך…
לקריאת השיר המלא

  • לדעתכם, מה אומרת לנו לאה גולדברג, באמצעות שלוש הדמויות ההולכות בדרך, על האמירה של קהלת: "אין כל חדש תחת השמש"?
בחדר האמבטיה
נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את...
בחדר האמבטיה
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל." (פסוק ב)

באדיבות זאב ברקן

נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.
הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את הארעיות ואת הזמן החולף. המדיום הוא המסר, שכן אנחנו יכולים לדמיין מה קרה דקות אחדות אחרי שהצילום תיעד את הכיתוב.

להמשך קריאה

מסגרת החלון משמשת מסגרת למילים הכתובות ונותנת להן נוכחות ומשמעות. הנוכחות פרדוקסלית מעט כי המתבונן מבין כאמור שעוד מעט יימחקו המילים והמסגרת תישאר ריקה מתוכן.
החלון משלב חדש וישן, מרכיבים מתקופות זמן שונות – המסגרת עשויה מפרופיל מתכת מודרני ואילו הזגוגית מיושנת, בסגנון שרווח בארץ בשנות ה-50 וה-60 והיום נחשב וינטג' – רמז נוסף לחלוף הזמן.

  • כיצד ממחיש תצלום זה את תפיסתו של קהלת? התייחסו לבחירת מיקום המיצג ו"החומרים".
    אתם מוזמנים ליצור עבודת אומנות שממחישה את הביטוי "הבל הבלים".
    אפשר גם רק לתאר – כיצד הייתם מעצבים עבודת אומנות כזו? באיזה מיקום הייתם בוחרים? באילו חומרים?
עמל בעת העתיקה
בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים,...
עמל בעת העתיקה
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

שער החומה בבקעת תמנע, מכרות של מרבצי נחושת המיוחסים לתקופת שלמה המלך. באדיבות ארז בן יוסף ומשלחת החפירות הארכאולוגיות המחודשות לבקעת תמנע של אוניברסיטת תל אביב.

בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים, חוצבי אבנים, כורי אבנים ומתכות יקרות, חרשים, מסגרים, סופרים, פקידים, טוות, אורגות, משרתות ועוד בעלי ובעלות מלאכה.

להמשך קריאה

בדרך כלל תיאורי העמל נמסרים כדרך לתאר את הדמות, אך באמצעותם אנחנו יכולים ללמוד על עולם העבודה של אנשי המקרא: הרועה, למשל, מחויב לדאוג למזון, למים ולמחסה לעדרו ולהגן על העדר מחיות רעות.
חרש הנחושת נדרש למיומנויות מסוג אחר לגמרי: לבנות תנור חמר, לספק לתנור הזה כמות מדויקת של חמצן ופחם, לשמור על טמפרטורה של 1,200 מעלות צלזיוס, להזרים פנימה כמות קבועה של אוויר ולהוסיף לקדרה תערובת מורכבת של מינרלים.

מבוסס על: דליה מזורי, "חרשי הנחושת בתמנע: עבדים או מכשפים?", 28.8.2014. © כל הזכויות שמורות למקור ראשון.

  • בעולם של היום אנשים מוערכים פעמים רבות לפי סוג העבודה שלהם.
    האם קהלת מבחין בין סוגי עמל שונים? האם הוא מעריך את האדם לפי תחום עיסוקו או שהוא מתבונן בעולם בצורה כללית יותר?
משלי אחיקר
סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.עדות לספרות חוכמה כזו...
משלי אחיקר
"וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם, הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ."
(פסוק יג)

פפירוס ארמי משנת 500 לפנה"ס ועליו סיפור אחיקר החכם, מוצג במוזאון החדש בברלין. צילום: Yair Haklai, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.
עדות לספרות חוכמה כזו אנחנו מוצאים בספר "מִשְׁלֵי אחיקר", ספר מְשָׁלים שנכתב במקור בארמית בתקופת ממלכת אשור.

להמשך קריאה

משלי המוסר שבספר משולבים בעלילה על אחיקר – סופר ויועץ חכם בחצר מלכי אשור. סיפור המסגרת מזכיר קצת את סיפור מרדכי ואסתר – אחיקר, שהיה חשוך ילדים, אימץ את אחיינו נדן וחינך אותו כדי שיוכל למלא את מקומו. במהלך החינוך לימד אחיקר את אחינו משלי חוכמה, כמו זה:

נדן בני!
כי תשמע דבר ומת בלבבך, ולאיש אל תגלנו,
פן יהיה כגחלת בפיך, ונכווית בה וחיבלת לנפשך,
ועל האלוהים תלונתך.
בני,
אל תגד כל אשר תשמע,
ואשר תראה – אל תגלה.

(תוכלו לקרוא עוד משלים כאן)

בסופו של דבר האחיין התגלה ככפוי טובה. הוא לא החזיר לאחיקר טובה תחת טובה ובבגרותו אף האשים את דודו בבגידה. אחיקר נדון למיתה, אך ניצל ברגע האחרון.
כעבור זמן הציב פרעה, מלך מצרים, אתגר למלך אשור, וכשמלך אשור גילה שאחיקר חי הוא מיהר לשלוח אותו למצרים להתייצב בשמו בפני פרעה.
אחיקר נדרש לענות על חידות ולמלא משימות שונות כדי להוכיח את חוכמתו, למשל לכתוב איגרת שהחכמים יודו שטרם ראו כמותה, לבנות ארמון בין שמים וארץ, לקלוע חבלים מחול הנהר ולתקן אבני רחיים שבורות. אחיקר עמד בכל המשימות וזכה עבור מלך אשור בהתערבות מול פרעה.

  • בספרויות המזרח הקדום אפשר להבחין בשני סוגי חוכמה: חוכמה מעשית, המלמדת את האדם כיצד להתנהג בחיי היום-יום, וחוכמה עיונית, פילוסופית, העוסקת בשאלות שברומו של עולם.
    לאיזה סוג ספרות חוכמה משתייכים משלי אחיקר ולאיזה סוג משתייך ספר קהלת?
פילוסופיית החיים של קהלת
הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך...
פילוסופיית החיים של קהלת
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך הספר.

  • בהתייחס לפילוסופיית החיים של קהלת, האם לדעתכם מגילת קהלת היא פסימית או אופטימית?
  • כיצד ייתכן שספר זה קיבל מקום בין כתבי הקודש של העם היהודי?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד, 2018

מדעים מדויקים
קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין...
מדעים מדויקים
"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם."
(פסוק ה)

קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין חדש תחת השמש. אולם האם הידע המדעי של קהלת היה מדויק?

  • מה ההבדל בין הידע המדעי שהיה בידי קהלת על תנועת השמש וכדור הארץ, לבין הידע המדעי שיש בידינו היום?

קרדיט: יום בכדור הארץ / מכון דוידסון – סרטוני מדע

הפילוסופיה של קהלת
קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.
הפילוסופיה של קהלת
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.

  • לפי הסרטון, מה הפילוסופיה של קהלת?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד