סגור תצוגת כיתה
הפרק

אהבה וביקורת

פרק יג

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נתמקד בטיב היחסים בין איוב לאלוהים מתוך הבנת הגרסאות השונות של דבריו בפסוק טו: "הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל" ונבחן את ההבדלים בין עשייה מתוך אהבה לעשייה מתוך יראה. נציג גם פרשנות שרואה בפרק זה מהפך בעלילת ספר איוב כולו שמתחיל בניסיון שמנסה אלוהים את איוב והופך לדרישה של האדם מאלוהיו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – אייכה?
נאזין לשיר אייכה של שולי רנד ונעיין בדבריו של דוד פרץ.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם זוכרים איפה מופיעה השאלה "אייכה" בסיפורי המקרא? (אלוהים שואל את אדם בסיפור גן עדן)
  • האם הדובר בשיר מבקש לשמור על קשר עם אלוהים למרות הכול או לדחות אותו?
  • מה לדעתכם עשוי להוביל אדם לבקש קשר גם כאשר הוא מכאיב לו?

הצעה שנייה – "אוהב מבעט וירא שונא":
נקרין על הלוח את דברי התלמוד בעניין אהבה ויראה בחינוך ונקרא אותם.
נסביר שעל פי דברים אלה אדם צריך לחוש יראה ואהבה כלפי הוריו, מוריו או אלוהים כדי להתמיד בנאמנותו כלפיהם.

  • כיצד משלימות האהבה והיראה זו את זו בחינוך האדם? (אהבה לבד אינה מונעת מרד, ויראה לבד יכולה להביא לשנאה)
  • מה חשוב יותר בעיניכם: יראה או אהבה? מדוע?
  • האם אפשר לבוא בטענות ובביקורת כלפי אלוהים או כלפי ההורים או המורים ועדיין להישאר נאמנים להם?
  • האם נכון לעשות זאת? מדוע?

הצעה שלישית – דיון:
נשאל בכיתה:

  • האם יש מורים שמעוררים בכם יראה?
  • האם יש מורים שאתם אוהבים?
  • האם יש מורים שמשתייכים לשתי הקטגוריות?
  • אצל אילו מורים אתם לומדים טוב יותר אצל מורים שאתם אוהבים או אצל מורים שאתם קצת חוששים מהם?
  • מה עשויה להיות הסיבה לכך?
  • מהם היתרונות והחסרונות של מורה אהוב על מורה שיראים ממנו?

הזמנה לקריאה

נזכיר את דברי איוב בפסוק טו ונעיין במשנה העוסקת בדברים אלה.

  • מה ההבדל בין לעבוד מתוך יראה ובין לעבוד מתוך אהבה? (ההבדל בין לעשות דבר רק מפחד מעונש או לעשות אותו כי אני רוצה לעשות אותו. ביחסים עם אנשים – האם אני מקשיב לאדם כי אני פוחד ממנו או כי אני אוהב אותו)
  • על מה הסתמך רבי יוחנן בן זכאי כשקבע שאיוב עבד את ה' מיראה?
  • על מה הסתמך רבי יהושע בן הורקנוס כשקבע שאיוב עבד את ה' מאהבה?
  • נסו לחשוב: לפי תוכן דבריו של איוב בפרק יג – האם הוא חש אהבה כלפי אלוהים או יראה ממנו?
  • מהן המשמעויות השונות של דברי איוב בפסוק טו על פי גרסות הכתיב והקרי? (לפי גרסת הקרי איוב אומר שגם אם ה' יהרוג אותו וכבר אין ממה לפחד, הוא ימשיך לצפות לו, להאמין בו ולעבוד אותו. לפי גרסת הכתיב איוב אינו מצפה לאלוהים, כלומר, אם אלוהים פוגע בי, אני לא מייחל ומקווה אליו יותר)
  • האם בשעה שאדם נתקל בקשיים גדולים בחייו הוא צריך להמשיך ולדבוק באמונתו, או שמא המכות שקיבל מלמדות שהדרך שהלך בה לא הייתה הדרך הראויה?

בצורה אחרת אפשר לשאול אם בשעה שקרובים לנו – הורים, מורים, חברים – פוגעים בנו האם ניפרד מהם וננתק את הקשרים, או שמא נדרוש עוד יותר צדק, משום שדווקא הקרובים שאוהבים אותנו הם אילו שהזיקו לנו?
נעיין בפסוקים י-יא שאיוב פונה בהם אל רעיו בתוכחה:
י הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן.
יא הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם.
נזכיר שבפסוקים אלה איוב טוען מול רעיו שהם נושאים פנים לאלוהים ומדברים מתוך חנופה אליו.

  • לפי דברי איוב, מדוע המפגש עם אלוהים יפיל פחד על הרעים? (כי ביחסם אל איוב הם נוהגים בצביעות ובמשוא פנים כלפי אלוהים ולא על פי הצדק והאמת, ואלוהים עצמו אינו סובל משוא פנים וצביעות)
  • מהם יחסם של הרעים כלפי אלוהים? (יחס של יראה)
  • מה עשוי להיות ההבדל בין פחדם של הרעים ובין יראת אלוהים של איוב? (הפחד של הרעים הוא חשש מעונש שיקבלו, בעוד יראתו של איוב מושתתת על כבוד ונאמנות)

בפרק יג ובכל פרקי הוויכוחים בין איוב לרעיו איוב דורש הסבר לסבלו. אנחנו הקוראים יודעים שאיוב סובל על לא עוול בכפו, רק לשם הניסיון שאלוהים עורך לו. נשאל בכיתה:

  • עקב המסופר בפרקי איוב ובמיוחד בעקבות דברי איוב בפרק יג – האם איוב עומד במבחן? (תשובה אפשרית ראשונה: נראה שכן, כיוון שהוא אינו מקלל את אלוהים והסיפור מעיד עליו ש"לא חטא בשפתיו". תשובה אפשרית שנייה: אומנם נראה שאיוב אינו יוצא נגד ה' באופן מפורש ובכל זאת הוא אומר דברים קשים ולא מקבל את הדין בכניעה)
  • האם לדעתכם דרישת המשפט מול אלוהים והביטחון בצדקתו מעידים על רפיון באמונתו של איוב? (מצד אחד כן – כי היינו מצפים שיאמין באופן מלא ולא יערער אחרי דרכיו של אלוהים. מצד שני – דווקא בכניעה כזו יש ויתור על יחסי קרבה עם אלוהים ועל הבנה מלאה של דרכיו. דווקא הדרישה להבין את מעשיו באה מתוך אמונה חזקה וציפייה גבוהה של האדם מאלוהים)

נסכם: לתפיסת חז"ל עמד איוב במבחן והוא עובד את ה' מאהבה, ומתוך כך אפשר להבין שהרעים עובדים אותו מיראה בלבד. במילים אחרות, הרעים עובדים את אלוהים ונאמנים לו מתוך פחד ונמנעים ממתיחת ביקורת על מעשיו או אפילו מבחינת מעשיו באופן ענייני. איוב לעומתם עובד את אלוהים ונאמן לו מתוך אהבה וקרבה, ולכן הוא מרשה לעצמו לדרוש הסבר מאלוהים ואף לבוא אליו בדרישות, בלי להתרחק ממנו ובלי לאבד את אמונתו.
במבט כללי יותר אפשר לומר שעלילת הספר חושפת כאן את כוונת המחבר – לא להעמיד את האדם למבחן, אלא לבחון באור חדש ובאופן מעמיק את דרכי הנהגת האל את העולם, ובמיוחד את שאלת הגמול לצדיקים ולרשעים.

מבט לחיים

נעורר דיון בכיתה סביב מקומה של ביקורתיות במערכת יחסים:

  • האם קרה לכם שאדם יקר לכם פגע בכם?
  • כיצד הגבתם?
  • האם לגיטימי לחפש פשר למה שקורה לנו?
  • האם הבקשה של איוב מאלוהים לדעת את פשר צרותיו מלמדת על קרבה לאלוהים או על ריחוק ממנו?
  • האם אהבה ונאמנות שלנו לאדם תלויה במעשיו כלפינו? מתי כן ומתי לא?
  • האם למה שקורה בחייו של אדם, או בעולם בכלל, צריכה להיות השפעה על הקשר שלו עם אלוהים?
  • האם מותר וראוי לבוא בטענות כלפי אלוהים ובדרישות ממנו? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: העמקנו בהבנת ההבדל בין עמדות איוב והרעים כלפי אלוהים מתוך עיון בדברי חז"ל.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנות חז"ל.
מתודות: האזנה לשיר, לימוד בחברותא, דיון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אייכה
רנד מדמה את מסעו כמסע שגם בעודו בחושך הוא מוסיף לחתור אל האל. הוא "שואל...
אייכה

רנד מדמה את מסעו כמסע שגם בעודו בחושך הוא מוסיף לחתור אל האל. הוא "שואל ומבקש, אייכה?!", כלומר מדובר בבקשה מהותית לפתרון כל הספקות והייאוש מהבית הקודם – תחושת הימצאות האל. הפזמון המבקש את האל בשאלת "אייכה?!" כמו הופך את הפסוק "וַיִּקְרָא ה' אֱלהִים אֶל-הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), ומעמיד את האדם כמי ששואל את האל: "היכן אתה"?.

קטע מתוך מאמרו של דוד פרץ 'אייכה' מתוך אתר תרבות IL

קרדיט: פורסם על ידי שולי רנד ב-13 במאי 2018.

אהבה ויראה
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה העֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה; עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁאִם בָּאתָ...
אהבה ויראה

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה ה
עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה;
עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁאִם בָּאתָ לִשְׂנֹא, דַּע שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֵא.
וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה, שֶׁאִם בָּאתָ לְבַעֵט, דַּע שֶׁאַתָּה יָרֵא וְאֵין יָרֵא מְבַעֵט. (מואס ומורד).

משנה על פסוק טו
פסוק טו: "הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ". משנה סוטה פרק...
משנה על פסוק טו

פסוק טו: "הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ".
משנה סוטה פרק ה משנה ה
דרש רבי יהושע בן הורקנוס: לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, שנאמר (איוב פרק יג פסוק טו): "הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל".
ועדיין הדבר שקול, לו אני מצפה או איני מצפה?
תלמוד לומר (איוב פרק כז פסוק ה): "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי", מלמד שמאהבה עשה.

אמר רבי יהושע: מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה, שנאמר (איוב פרק א פסוק ח): "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע"; והלא יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה.

המניע של איוב
האם איוב עובד את אלוהים מאהבה גדולה או מפחד גדול? חכמים ניסו לענות על שאלה...
המניע של איוב
"הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל..."
(פסוק טו)

צילום: shutterstock.com

האם איוב עובד את אלוהים מאהבה גדולה או מפחד גדול?
חכמים ניסו לענות על שאלה זו, וכשהגיעו לפרק יג התגלעה ביניהם מחלוקת.

לקריאת המדרש

דרש רבי יהושע בן הורקנוס: לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, שנאמר: "הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל" (יג, טו). כלומר – אפילו אם יהרגני, אני עדיין מייחל ומצפה לו.
ועדיין הדבר לא מוחלט אם יש לקרוא "לוֹ אֲיַחֵל" או "לא אֲיַחֵל".
תלמוד לומר (יש לומר): "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי" (כז, ה), כלומר – עד מותי אשאר שלם עם ה', מלמד שמאהבה עשה.
ואילו רבן יוחנן בן זכאי היה דורש כל ימיו שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה, שנאמר: "וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (א, א).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת סוטה, משנה ה פרק ה)

  • החכמים מתווכחים מה הניע את איוב לפעול כפי שפעל. מי החכם שחושב שאיוב פעל מתוך פחד מה', ומי החכם שחושב שאיוב פעל מאהבת ה'?
  • האם משנה מה היו מניעיו של איוב – יראה או אהבה? האם המניעים של האדם חשובים או שרק הפעולות שלו חשובות?
שם נפשו בכפו
איוב מוכן "לשים את נפשו בכפו" – לסכן את חייו – בשביל להתעמת עם אלוהים...
שם נפשו בכפו
"עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי, וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי."
(פסוק יד)

צילום: shutterstock.com

איוב מוכן "לשים את נפשו בכפו" – לסכן את חייו – בשביל להתעמת עם אלוהים ולהגן על האמת שלו. זאת בניגוד לרעיו, המעדיפים להצדיק את האל ולנהוג כלפיו בחנופה.

"שם את נפשו בכפו" – ביטוי ציורי המתאר אדם שכביכול מוציא את הנפש ממקומה הנסתר, המוגן, ומסכן אותה על ידי כך שהוא מניח אותה על כף ידו. זו פעולה המסכנת את חייו של האדם.
מעניין לציין כי במקרא המילה "נפש" מייצגת גם את הגוף הגשמי.

איוב מוכן להתעמת עם האל בנוגע לאמת שלו, ובכך הוא מסכן את חייו.

  • האם אתם מכירים אנשים ש"שמו נפשם בכפם" למען האמת שלהם?
  • מה לדעתכם גורם לאדם "לשים את נפשו בכפו"?
ותשם בסד רגליי
  איוב טוען שה' הפך אותו לאויבו. ה' רודף אותו, גוזר עליו גזר דין מר...
ותשם בסד רגליי
"וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי…"
(פסוק כז)

קשר על רגלי גמל במדבר המגביל את יכולת התנועה של הגמל. צילום: shutterstock.com

סד על רגלי אסיר , 1903. מתוך ויקישיתוף.

 

איוב טוען שה' הפך אותו לאויבו. ה' רודף אותו, גוזר עליו גזר דין מר וקשה ואף שם את רגליו בסד של אסירים – לוח עץ גדול ובו חריצים לרגליים.
סד הרגליים הוא דימוי לכך שה' מגביל את איוב, מונע ממנו ללכת, אינו משחרר אותו מכבליו.
הצירוף "נתון בסד" מבטא תחושה של אדם שמשהו מגביל אותו ומצר את צעדיו.

  • לפי הציטוט – מה הוא הסד של העיתונאי?
    "העיתונאי נדרש, דרך קבע, להתמודד עם משימות של איסוף מידע וכתיבתו כשהוא נתון בסד של לוח זמנים וכאשר אימת "שעת האפס" מרחפת מעל."
חברים בעת צרה
איליה רפין, בן המאה ה-19, היה אומן רוסי ממוצא אוקראיני שנודע בסגנונו הריאליסטי. יצירותיו עסקו...
חברים בעת צרה
"הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה אָנִי, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה."
(פסוק יג)

איליה רפין, איוב וחבריו, 1869, שמן על קנבס, מתוך ויקישיתוף

איליה רפין, בן המאה ה-19, היה אומן רוסי ממוצא אוקראיני שנודע בסגנונו הריאליסטי. יצירותיו עסקו פעמים רבות בקונפליקטים דרמטיים מיתולוגיים, אך גם בחייהם של פשוטי העם – האיכרים והפועלים, והיו פרי של מחקר מדוקדק וגרסאות רבות.

להמשך קריאה

בציור זה מופיעים איוב, רעיו ואשתו. הציור ריאליסטי ומפורט עד לפרטי פרטים – דוגמאות הבד, התכשיטים הנוצצים, העשב היבש. באופק הצבעים רכים ופסטליים והאור עולה, אך במוקד ההתרחשות – ההצללה, הבעות הפנים ותנוחות הגוף מעידות על אווירת נכאים מתוחה וטעונה. איש אינו מביט ברעהו, כל אחד שקוע במחשבותיו.

  • מה הדינמיקה בין איוב לרעיו כפי שבא לידי ביטוי בציור? האם זו הדינמיקה העולה מתוך הפרק?
אייכה / שולי רנד
איוב מתוסכל. הוא יודע שהוא חף מכל חטא, והוא מוכן להתעמת עם ה' ולהוכיח את...
אייכה / שולי רנד
"וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי."
(פסוק כב)

איוב מתוסכל. הוא יודע שהוא חף מכל חטא, והוא מוכן להתעמת עם ה' ולהוכיח את צדקתו. "וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי", הוא פונה לאל ואומר – ענה לי, כדי שנוכל לקיים דיאלוג.

למילות השיר

אייכה / מילים ולחן: שולי רנד

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות,
לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות,
אנה מפניך אסתתר?
מה אטען, מה אצטדק, מה אדבר?
חנון ורחום הן לפניך גלוי,
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי,
נלחם בעצבות, בייאוש המכרסם כתולעת,
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת.
קולות מהעבר לוחשים לי לעצור,
אבל אני מוסיף בחושך לחתור,
ושואל ומבקש,
איה, איה, אייכה?
אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים,
אני הולך וכושל, הוא הולך ומעצים.
נשמה קדושה, אל נא תבכי שבורת כנף,
הן תעידי עליי כמה הייתי נכסף,
כשסודות מהעבר פקדו עליי לעצור,
אבל אני מוסיף בחושך לחתור,
ושואל ומבקש,
איה, איה, אייכה?
בסופו של יום הן אפלט אל החוף,
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף,
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר,
ושואל ומבקש וכוסף,
איה, איה, אייכה?

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה הן החוויות והתחושות העולות ממילות השיר?
  • האם לדעתכם איוב של פרק יג היה מזדהה עם השיר הזה? האם היה משנה משהו בשיר או מוסיף עליו?
  • להרחבה – קראו על הרקע הביוגרפי של שולי רנד. היכן ניתן לראות את סיפורו האישי של שולי רנד במילות השיר?

קרדיט: שולי רנד / אייכה, גלגלצ הערוץ הרשמי, 2019

טופלי שקר
משמעות המילה "טָפַל" – הדביק, מרח, טָח. באמצעות צירוף הזה רומז איוב כי רעיו הם...
טופלי שקר
"וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר..."
(פסוק ד)

דוגמא לטיח צבוע על קיר, אתר הרודיון המאה הראשונה לפנה"ס. המשלחת לחקר הרודיון, האוניברסיטה העברית (צילום: טל רוגובסקי)

משמעות המילה "טָפַל" – הדביק, מרח, טָח. באמצעות צירוף הזה רומז איוב כי רעיו הם כבנאים רמאים, שמטייחים את קירות הבית בטיח פגום או שמטייחים את הקירות הסדוקים בטיח, כדי שלא ייראו הסדקים בבית. במעשים אלה הם גורמים להתמוטטות הבית מבלי שניתן יהיה להבחין בסימני אזהרה מוקדמים.
פרשנות אחרת לצירוף – רעיו הם כרופאים רמאים, המורחים על הפצעים משחות מזויפות.

מבוסס על: גרשון גליל (עורך ומרכז), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 88, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • על פי המטאפורה שבה השתמש, במה האשים איוב את רעיו?
  • בדקו את ההקשר של הביטוי בתוך הפסוק. איזו מבין שתי הפרשנויות טובה יותר בעיניכם?
בגדים ורקב בעת העתיקה
איוב מדבר על גורלו של האדם. עש הוא חרק הניזון מבדים, וייתכן כי המילה "רקב"...
בגדים ורקב בעת העתיקה
"וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה, כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ."
(פסוק כח)

צילום: shutterstock.com

בגד פשתן, נחל חבר. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

איוב מדבר על גורלו של האדם. עש הוא חרק הניזון מבדים, וייתכן כי המילה "רקב" מקבילה למילה "עש" שבצלע השנייה של הפסוק ומשמעותה – תולעת הגורמת לריקבון. איוב מדמה את האדם לבגד שנרקב ונאכל על ידי חרקים.

להמשך קריאה

האריגים העשויים חומרים אורגנים כמו צמר, פשתן, משי וכותנה, אינם ממצא שכיח בחפירה הארכאולוגית. כפי שאיוב מתאר, הבגד על פי רוב נאכל על ידי מזיקים שונים, מתפורר ונעלם בפרק זמן קצר בתנאי האקלים הים-תיכוני של ארץ ישראל.
המצב שונה לחלוטין באזור מדבר יהודה והנגב. בזכות תנאי יובש קיצוניים נמצאו פיסות אריג שהצליחו להשתמר אלפי שנים, ומאפשרים לנו הצצה נדירה לעולם הלבוש בעת העתיקה.
בתקופת המקרא שימש הבגד גם כפריט שהעיד על מעמדו החברתי והכלכלי של הלובש, ועל כן הושקע מאמץ ניכר בהכנתו. הכנת בגד כללה: עיבוד חומר הגלם, צביעה, טווייה ואריגה.
בשונה מהיום, בגד שהתבלה ונקרע לא נזרק, אלא נעשו בו תיקונים ונתפרו עליו טלאים כדי לחזור ולהשתמש בו. לאחר שיצא מכלל שימוש, נגזר הבגד לפיסות קטנות ונעשו בו שימושים נוספים – מטליות, תחבושת ועוד.

(עיבוד. מבוסס על נעמה סוקניק, אופנה בעת העתיקה, אתר 929)

  • על פי הדימויים שבהם הוא משתמש, מה חושב איוב על גורלו של האדם בעולם?
  • אילו הייתם צריכים להשתמש בדימוי כדי לתאר את חווית קיומו של האדם בעולם – מה היה הדימוי שבו הייתם בוחרים?
ספרות החוכמה - איוב
שלושה ספרים נכללים בספרות החוכמה המקראית – איוב, קהלת ומשלי.ספרות החוכמה פונה אל האדם האוניברסלי,...
ספרות החוכמה - איוב
"הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ."
(פסוק טו)

שלושה ספרים נכללים בספרות החוכמה המקראית – איוב, קהלת ומשלי.
ספרות החוכמה פונה אל האדם האוניברסלי, אך לא מדובר בספרות חילונית, הנחת היסוד היא האמונה באלוהים. ספרות החוכמה מדגישה את המוסר האישי, את הוויית היחיד ואת הצלחתו. ספרות זו עונה על שאלות של מוסר ושאלות פילוסופיות כמו "צדיק ורע לו" ושאלת קיום השגחה אלוהית בעולם.
ספרות החוכמה מיוחדת בכך שהיא נטולה כל התייחסות לאומית, היא כללית ופונה אל האדם באשר הוא.

  • צפו בסרטון (עד הדקה 3:28) וענו – מה הייחוד של ספר איוב בהשוואה לספרי החוכמה האחרים בתנ"ך.

קרדיט: The Book of Job/ The Bible Project, 2016