סגור תצוגת כיתה
הפרק

אהבת אלוהים את ישראל והבטחה לעתיד

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק באהבת אלוהים לעם ישראל ובהבטחתו שישובו ארצה וישתקעו בה. בראשית השיעור נעסוק בזיכרון הברית במדבר ובהצלתו של אלוהים את העם מהגלות, ובהמשכו נעמוד על הדימויים שבהם משתמש ירמיהו כדי להדגיש את ההתחלה החדשה שצפויה לעם על אדמת הארץ שהעם יבנה אותה ויעמיק בה שורש.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הבטחה ואהבה:
נשמיע לתלמידים את השיר 'דרכנו' ונקרין על הלוח את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • במה עוסק השיר הזה? (בזוג שעובר יחד דרך ארוכה)
  • מה מאפיין את הדרך הזאת? (יש בה עליות וירידות)
  • מה מבטיח הגבר לאישה? (שיש לפניהם עוד הרבה טוב; שהוא אתה בכל מה שיהיה; שהיא יכולה להישען עליו)

נערוך שיחה קצרה על מערכת היחסים המתוארת בשיר, בדגש על הבטחת הגבר לאישה שגם ברגעים הקשים והעצובים הוא אתה והוא לא יעזוב. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם השיר נקרא 'דרכנו'?
  • מהי לדעתכם הדרך הארוכה המשותפת של בני הזוג?

נכתוב על הלוח את הביטוי 'אהבת עולם' ונשאל את התלמידים:

  • איך הביטוי קשור לשיר?
  • האם לדעתכם יש דבר כזה אהבה שנמשכת לנצח?
  • מה צריך לעשות כדי שהאהבה בין האנשים תהיה אהבת עולם?

הצעה שנייה – תקווה:
נקרין על הלוח את ההמנון הלאומי מאת נפתלי הרץ-אימבר כתוב בכתב ידו מתוך אתר הספרייה הלאומית (ראו קישור גם בממערך השיעור). באתר הספרייה הלאומית מופיע גם מידע על מילות השיר, על התקופה שבה הוא נכתב ועוד. מומלץ מאוד לעיין בדברים.
נשאל את התלמידים:

  • מהי התחושה העיקרית שמתבטאת בשיר? (געגועים, כיסופים, תקווה לשוב)
  • לו היינו חוזרים מאה שנים אחורה בזמן ומספרים ליהודי בגלות שתהיה לעם היהודי מדינה ולה המנון ודגל, כיצד לדעתכם הוא היה מגיב? מדוע?

נעמוד על כך שהתקווה הוא מעין נבואת נחמה שהוגשמה, ושגם היום בשיעור אנו עתידים לפגוש נבואת נחמה שמנסה ללבות את תקוות העם היושב בגלות ומתגעגע לארצו.

הצעה שלישית – סוס פרא:
נצפה עם התלמידים בשיר מתוך הסרט 'סוס פרא'.
בקטע הזה בסרט הסוס החופשי והפראי מובל בקרון בשלג עם חבריו הסוסים ומאבד את רצונו לחיות, ולפתע זיכרון מרחבי הבר עולה בו ומעורר בו כוח ותקווה. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם הזיכרון נוסך בסוס כוחות?
  • האם לדעתכם הזיכרון הזה יצליח להחזיק אותו בחיים לאורך זמן?

נשוחח בקצרה על כוחם של זיכרונות טובים להעניק לנו תקווה ולעזור לנו לעבור מצבים קשים מכיוון שהם לא רק עוסקים בדמיון על העתיד להתרחש אלא משקפים מצב חיובי שכבר היינו בו. נעמוד על כך שאחד התפקידים של נבואות נחמה הוא להזכיר לעם שכבר היה במקום טוב יותר, ולתת לו כוח להחזיק מעמד עד שישוב לארצו.

הזמנה לקריאה

פסוקים א-ה – השיחה בין אלוהים לבין בתולת ישראל-כנסת ישראל:
הערה למורה: כיוון שאחד הנושאים המרכזיים בשיעור זה הוא המעבר מארעיות ותלישות למקום קבע, כדאי לגוון את השיעור בתזוזת התלמידים במהלך השיעור. במהלך השיעור נבקש מהתלמידים לעבור מקום (לא משנה באיזה שלב של השיעור, רק כדאי לחשוב על כך מראש). או לחלופין אפשר לבקש בתחילת שיעור מכל תלמיד לשבת במרחק של שלושה כיסאות מהמקום שלו. וסוף השיעור נשוחח על החוויה ועל הקשר שלה לשיעור.
נקרין על הלוח את פסוקים א-ה, נקרא אותם בקול ונשאל את התלמידים:

  • מה קורה בפסוקים אלה – מה מתואר בהם?
  • למי מיועדת הנבואה?

לאחר שזיהינו שמדובר בנבואה הממוענת לכלל עם ישראל. נשאל את התלמידים:

  • כיצד עם ישראל מכונה בפסוקים אלה? "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" שם שמדמה את עם ישראל לבחורה.
  • מדוע לדעתכם נבחר דימוי זה?
  • לאיזה קשר מדומה בפסוקים אלה הקשר של אלוהים עם ישראל? (לקשר בין בני זוג)

נתמקד בפסוק א – נקרין אותו על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מה פירוש המילים: "מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב"?
  • מדוע מוזכר המדבר? (המדבר הוא מקום הברית בין ה' לעמו – בו מצא העם חן בעיני ה' ובו ניתנה התורה)
  • מדוע עם ישראל מכונה "שְׂרִידֵי חָרֶב"?

נשמע הצעות ונקרין על הלוח שתי אפשרויות של פרשנות.
נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין שתי הפרשנויות? (מצודת דוד מפרש כי המילים מכוונות לתקופת ההיכרות – ראשית הקשר בין עם ישראל לה' שהתרחש לאחר נס יציאת מצרים. המדבר לדעתו הוא מדבר סיני. לעומתו הרב שטיינזלץ מייחס למילים כוונה לשלב מתקדם יותר במערכת היחסים – ההיסטוריה הקרובה – גלות השבטים לאחר חורבן הבית. המדבר לדעתו הוא ייצוג להיסטוריה של עם ישראל)

נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם לזהות מי הדובר או הדוברת בכל אחד מההיגדים בשיחה ולמלא את הטבלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נציין מראש שיש בקטע הבטחה וחשדנות – אחד הצדדים מכריז על אהבתו ומבטיח הבטחות, והצד האחר מרגיש רחוק ומסויג.
נקרא את תשובתו המעודדת של אלוהים בפסוקים ג-ה ונבקש מהתלמידים למצוא מילה מנחה (המילה "עוֹד" חוזרת שלוש פעמים). נשאל את התלמידים:

  • מה המילה המנחה מדגישה? (את השכנוע שהעתיד המתואר עוד יקרה)

נקרין על הלוח את ההבטחות שמבטיח ה' לעמו.
נבאר מילים קשות:

  • "תַּעְדִּי" – תעטי על עצמך.
  • "וְחִלֵּלוּ" – על פי רש"י לחלל פירושו להביא את הפירות בשנה הרביעית לירושלים ולקבל עליהם פדיון בכסף לאחר שלוש שנים שבהן היה היבול קודש לה'. פסוק זה מבטא יציבות של ישיבה בארץ למשך שנים – החילול מתרחש רק בשנה הרביעית (בניגוד לקללה שבה נאמר שאדם ייטע כרם ולא יזכה לחלל אותו).
  • "נֹצְרִים" – השומרים המשגיחים על השדות.

אם התלמידים שינו מקום במהלך השיעור נערוך כעת שיחה בעקבות החלפת המקומות בשיעור:

  • איך הרגשתם כשהיה עליכם לעבור מקום ולהעביר את החפצים שלכם?
  • מדוע לדעתכם קשה יותר ללמוד ככה?

נחזור להבטחות שמבטיח ה' לכנסת ישראל:

  • מדוע לדעתכם נבחרו דווקא עצים ובתים להדגים את גאולת העם בארצו?

נחשוב על השבטים האבודים המפוזרים בגולה.

  • כיצד הם מרגישים?
  • מה קשה להם ומה מפחיד אותם לדעתכם?
  • ממה נובעים הקשיים שלהם לדעתכם? (הקשיים שלהם נובעים מתחושת הארעיות, התלישות, מהידיעה שהם פליטים באדמה זרה)

נציע שבפסוקים אלה ירמיהו בוחר להשתמש בדימויים שמבטאים השתרשות במקום אחד לאורך זמן – אהבת גבר ואישה (פסוק ב); בניית בית על האדמה; נטיעת כרמים בהרי שומרון שננטשו בגלות והישארות על האדמה די שנים כדי לעלות עם פירות הכרם לבית המקדש (פסוקים ג-ה). כאשר אנו במקום ארעי, בגלות, כל היקשרות לאדמה יכולה להיקטע באחת, ואנו עלולים למצוא את עצמנו נתלשים למקום אחר. אלוהים רוצה להבטיח לעם מענה לכאבם הגדול – עוד יהיה לכם בית קבוע משלכם ובו תוכלו להיבנות בלי לחשוש מעקירה ממקומכם.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – קושי זמני:
נבקש מהתלמידים לנסות להיזכר במצבים בחייהם שהם היו שרויים בהם בקושי גדול, ומישהו הבטיח להם שהקושי זמני והוא יחלוף. התלמידים ישתפו בזוגות:

  • מה היה הקושי?
  • מי הבטיח לכם שהקושי יעבור?
  • האם ההבטחה עזרה לכם להתמודד?
  • האם ההבטחה קוימה בסופו של דבר?

אפשרת שנייה – נחמה:
נסו להיזכר בפעם שבה מישהו ניחם אתכם.

  • איך הוא ניחם אתכם?

נאזין עם התלמידים לשירה של רחל שפירא 'נחמה'.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד השיר קשור לפסוקים שקראנו?

השיר מתאר אנשים שעברו חוויה לא פשוטה, "בערת הקיץ", והם חיים את חייהם ולכאורה עוסקים בשלהם בלי לבקש גדולות ונצורות, אך בעומק הלב יש להם צורך גדול בנחמה וליבם מבקש בית. נוכל לחשוב מהן הנחמות שאנו מבקשים לעצמנו, באופן אישי וגם כעם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהבטחת ה' לעם ישראל לשוב לארצו ולשבת בה לבטח, אף שכעת מציאות זו נראית רחוקה.
מיומנויות: למדנו דימויים מתוך ההבטחה וחשבנו על פירושם ועל הבחירה דווקא בהם.
מתודה: האזנו לשיר וקישרנו אותו לפרק ולחיינו.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דרכנו
למילות השיר קרדיט: השיר 'דרכנו' שכתב יענקל'ה רוטבליט, הלחין יזהר אשדות ושר דני בסן. פורסם...
דרכנו

למילות השיר

קרדיט: השיר 'דרכנו' שכתב יענקל'ה רוטבליט, הלחין יזהר אשדות ושר דני בסן. פורסם על ידי כאן מוזיקה ב-3 ביוני 2018.

התקווה
מילות השיר 'התקווה' בכתב ידו של נפתלי הרץ אימבר
סוס פרא
קרדיט: פורסם על ידי Yaniv1169 ב-27 באוגוסט 2012.
סוס פרא

קרדיט: פורסם על ידי Yaniv1169 ב-27 באוגוסט 2012.

שרידי חרב
מצודת דוד:"עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם ישראל הנשארים מחרב מצרים המתנכלים אותם להמיתם. העם ההוא...
שרידי חרב

מצודת דוד:
"עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם ישראל הנשארים מחרב מצרים המתנכלים אותם להמיתם. העם ההוא מצא חן בעיני בעת שהלכו אחרי במדבר ארץ לא זרועה

שטיינזלץ (מופיע גם באתר):
שורדי חרב הגלויות במדבר העמים.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הבטחות ה' לעמו
1. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. (פסוק ג)2. עוֹד...
הבטחות ה' לעמו

1. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. (פסוק ג)
2. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ. (פסוק ד)
3. כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם: 'קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל ה' אֱלֹהֵינו'. (פסוק ה)

נחמה
למילות השיר קרדיט: השיר 'נחמה' שכתבה רחל שפירא ושרה אילנית. פורסם על ידי Ilanitofficial ב-6...
נחמה

למילות השיר

קרדיט: השיר 'נחמה' שכתבה רחל שפירא ושרה אילנית. פורסם על ידי Ilanitofficial ב-6 בנובמבר 2013.

לבנות ולנטוע
הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).המדרש מוסיף ומתאר את...
לבנות ולנטוע
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."
(פסוק כז)

צילום: shutterstock.com

הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).
המדרש מוסיף ומתאר את עושרם – שיש להם בית לכל עונה בשנה, בכל עונה הם משתמשים בבית מנקר עיניים מסוג שונה.

לקריאת המדרש

ולא עוד אלא טבת שבט ואדר היו מְכַסִים בתיהם בעצי ארזים, ניסן אייר סיון היו מְכַסִים בתיהם בכלי זכוכית, תמוז אב ואלול היו להם בתים של אבני שַׁיִשׁ, תשרי מרחשון וכסליו היו להם בתים של שן.
כיון שסרחו חרבו כולם, שנאמר: "וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (עמוס ג, טו).
ועתיד הקב״ה להחזירם להם, שנאמר: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."

(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, סדר ארקים א, יא)

  • המדרש יוצר קשר בין נבואת החורבן של עמוס לנבואת הנחמה של ירמיהו. איזו סיטואציה מתוארת בנבואת עמוס, וכיצד הנבואה של ירמיהו היא נחמה לנבואת התוכחה של עמוס?
תפקידה של רחל
ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב...
תפקידה של רחל
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

קבר רחל, ציור מ-1911 מתוך הספר: "The Heart of the Bible" by Ella Broadus Robertson מתוך ויקישיתוף

ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב ברוח הקודש שהגוֹלים בדרכם לגָלות בבל עתידים לעבור שם. לפיכך קבר אותה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. לכן כתוב: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיה לא, יד).

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה פב, י. ביאור לפי ספר האגדה)

  • על פי הפרק והמדרש, רחל היא אימם הבוכייה של שבטי ישראל המכונים גם בית יוסף וממלכת אפרים. היעזרו במראי המקום האלה: בראשית ל כב-כד, בראשית מח א-ב,
    וצרו אילן יוחסין של אפרים, יעקב, יוסף ורחל.
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו...
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
"בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה."
(פסוק כח)

איור: מיכל בן-חמו

בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו בוסר", כלומר אכלו ענבים שלא הבשילו (דימוי לחטא), "ושִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", כלומר ייפגמו, יאבדו את חדותן (דימוי לעונש). 

להמשך קריאה

מה שנקרא: גמול לדורות. פתגם זה ייצג את התפיסה שהייתה מקובלת בעם – הגלות תימשך בגלל חטאי האבות, ועל כן למעשי הבנים אין משמעות. ירמיהו ויחזקאל יצאו נגד התפיסה הרווחת וניבאו על העתיד לבוא – זמן שבו יתעוררו הבנים לשינוי בתפיסה זאת: "כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיהו לא, כט). מה שנקרא: גמול אישי.

  • ירמיהו מדבר על שינוי עתידי בתפיסת הגמול – מגמול לדורות לגמול אישי. הסבירו מדוע שינוי תפיסת הגמול בקרב העם הכרחי לסיום תקופת הגלות.
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ...
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."
(פסוק טז)

מטבע "ושבו בנים לגבולם" (עיצוב: רוטשילד את ליפמן, 1959). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז). היום זהו ביטוי כללי של תקווה לחזרת העם לארצו ולקיבוץ גלויות. הביטוי הוטבע על גבי מדליה ביום העצמאות הי"א למדינה בשנת 1959 לציון העלייה לישראל, וייצג את רוח הכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות".
במקביל, בעבר וגם היום, הביטוי משמש במאבק להשבת שבויים ונעדרים.

  • התאימו את הביטוי "ושבו בנים לגבולם" לאירוע אקטואלי המבטא רוח זו.
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים...
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

יעקב שטיינהרט, רחל מבכה על בניה. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי פטר לני © צילום. באדיבות המשפחה

האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים מן התנ"ך.
ביצירה זו מוצגת רחל המבכה את גורל בניה ומסרבת להינחם.

להמשך קריאה

היָגון של רחל בא לידי ביטוי בהבעת הפנים ובתנוחת הראש: עיניה עצומות, פיה פעור למחצה, ידה תומכת בראשה, והראש נוטה למטה בתפילה. תווי פניה הצעירים מנוגדים לתחושה הכבדה העולה מהיצירה. דמותה של רחל כמעט מתמזגת עם הנוף הסלעי, הופכת לחלק ממנו, כמו שבה אל האדמה.

  • יצירה זו פורסמה ב-1953, שמונה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. הסבירו את היצירה על רקע התקופה שהאומן חי בה.
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו...
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו ברחל המבכה את בניה. ההרצאה נגעה לליבו של רייכל, בעיקר בגלל הקשר שנעשה בה בין הסיפור המקראי לבין החיילים שנחטפו – גלעד שליט, אלדד רגב ואודי גולדווסר.

למילות השיר

מנעי קולך מבכי / עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
תטי אז את אוזנך לשקט
כל חסד רחמים
עוד יעלה, הנה הוא בא

כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך
כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי
ועינייך מדמעה
כי השער ייפתח לו
ויבוא בו בסערה
כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • השיר נכתב בהשראת הפרק ובהקשר מסוים, אך הרלוונטיות שלו חוצה תקופות. מהו ההקשר האקטואלי שאתם מוצאים לו היום?

קרדיט: מנעי קולך מבכי / הפרויקט של עידן רייכל, 2011

נחל קדרון
  נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין...
נחל קדרון
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר לה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה.
וְיָצָא עוֹד קַו... עַד נַחַל קִדְרוֹן..."
(פסוקים לז-לט)

נחל קדרון, מבט מצפון לדרום. צילום: Deror avi, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

מפת ירושלים, 1885. מתוך ויקישיתוף

 

נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין מורדות הר הזיתים. הנחל היה הגבול המסורתי של ירושלים העתיקה ממזרח, ולכן נזכר אצל ירמיהו כציון גבול לתחומה של ירושלים.
ראשיתו של הנחל – סמוך לעיר העתיקה בירושלים. משם הוא זורם דרך מדבר יהודה עד סופו בים המלח.

  • בסוף הפרק (פסוקים לז-לט) משרטט ירמיהו את גבולותיה של ירושלים בעת הגאולה, ועימם נמנה נחל קדרון. מה הם המעמד וההבטחה שמקבלת העיר?
רמה
רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת...
רמה
"כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" (פסוק יד)

העיר רמה. © מטח

רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת צפונית לירושלים. לפי אחת המסורות נקברה רחל בין רמה ובין גבעה, בגבול שבין נחלות בניה יוסף ובנימין: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח" (שמואל א י, ב).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 153, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע מוצגים שני הסברים למילה "רמה" – אחד פיזי ואחד מופשט. הסבירו את שניהם.
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו...
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי (הָלָכְתְּ), שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

רוג'ום, סימון דרך. צילום: shutterstock.com

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו לשוב במהרה לארץ בדרך שבה הלכו. שיטה זו של ציוני דרך נהוגה עד היום, בעיקר אצל נודדי המדבר במקומות שאין בהם תוואים בולטים.

להמשך קריאה

כיצד ידעו למצוא את הדרך בתקופת המקרא? כיצד תיארו מסלול הליכה או קו גבול? נראה שבתקופת המקרא היה מקובל לציין לזיכרון עצמים בולטים או ייחודיים – הר, נחל, גיא – ועל ידי רישום שיטתי שלהם אפשר היה לשרטט קו גבול או דרך. עדות לכך מצויה בספר יהושע, פרקים טו-יט: "לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ… וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים…" (יהושע יח, ח-ט).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 154, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • מה מטרתם של הציונים והתמרורים? היעזרו בביאור שטיינזלץ לפסוק כ.
חילול כרמים
שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי...
חילול כרמים
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

בציר ידני של ענבי שיראז ברמות נפתלי, צילום: אלי שני, מתוך ויקיפדיה

שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי שומרון יינטעו מחדש, והנוטעים יזכו לאכול את פריים – לחללם.

להמשך קריאה

על המילה "חילול" דרש איש הרוח חיים נחמן ביאליק:
"…במשך הדורות אנחנו צמצמנו המושגים שלנו, קשרנו אותם עם תוכן מיוחד. אני רוצה לגאול את הטרמינים (מושגים) הללו מן האוויר המיוחד הזה לתחום האוויר האנושי, הכללי. (אני רוצה להביא ל) סקולריזציה של המונחים האלה, 'חילול', אם לתרגם את 'סקולריזציה' במובן חול. 'מי שנטע כרם יחללנו'. יש חילול של גידוף ויש חילול של גאולה, פדיון.

(ביאליק, לשאלת התרבות העברית, דברים שבעל פה, ב עמ` קצח)

  • הסבירו, מה משמעות הפעולה של חילול כרם על פי ביאליק?