סגור תצוגת כיתה
הפרק

דוד מול גלית – קטן מול גדול

פסוקים ד-נא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הוראה זה נתמקד בלב ליבו של הפרק – הקרב בין דוד וגלית. ננתח את תמונת המצב לפני הקרב, כאשר דוד, נער צעיר וחסר ניסיון, מבקש להילחם בגלית, ענק אימתני ולוחם מנוסה. ההשוואה בין דוד וגלית מדגישה את המוטיב המרכזי של הסיפור – ניצחון של קטן מול גדול, חלש מול חזק. נתעמק במוטיב זה שהופך את הסיפור הזה לרגע סמלי ומכונן בתנ"ך ובתרבות המערב בכלל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מה מיוחד בקרב דוד וגלית?
סיפור דוד וגלית הוא מהסיפורים המוכרים בתנ"ך, וזכה לאינספור עיבודים בתרבות ובאומנות, בפתח מהלך הוראה זה ננסה להבין יחד מדוע. נדון:

  • מה לדעתכם מעניין ומיוחד בסיפור דוד וגלית?
  • מהו לדעתכם המסר של הסיפור?

אפשרות שנייה – מי חזק יותר?
נתחיל במשחק קצר עם הכיתה: "מי חזק יותר?". בכל סיבוב נציג שני אנשים או שתי ישויות מתחומים שונים ונערוך הצבעה בכיתה בשאלה – מי מהם חזק יותר? אפשר לגוון ולשאול – מי היה מנצח בקרב? לדוגמה:

  • ברצלונה או בית"ר ירושלים? (כדורגל)
  • צה"ל או צבא ארצות הברית?
  • כיתה ז1 או כיתה יב1?
  • סופרמן או בטמן?

נסכם: אנו רואים כי בעולם שלנו יש יחסי כוחות די ברורים, ובדרך כלל קל להעריך איזה צד הוא החזק יותר ומי צפוי לנצח בקרב. ואולם הסיפורים המעניינים הם דווקא במקרים שבהם שלא כציפיות שלנו, הצד שנתפס קטן וחלש הוא שגובר, כפי שקורה בסיפור דוד וגלית.

הזמנה לקריאה

בפרק זה שתי דמויות שונות מאוד נפגשות לקרב הרה גורל. נשווה בין המידע הנמסר בפרק על שתי הדמויות רגע לפני הכניסה לקרב. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). מומלץ לתת זמן עבודה של 10-15 דקות.

נסכם את תמונת המצב העולה מהטבלה: ההשוואה בין דוד וגלית חושפת יחסי כוחות מאוד בעייתים. מצד אחד ניצב ענק בעל שריון מפואר, נשק אימתני וניסיון צבאי עשיר; מולו ניצב נער צעיר, בלי ציוד צבאי או נשק ראוי לשמו ובלא ניסיון צבאי. אם לא די בזה, חשוב להזכיר שהקרב בין שני אלו אמור להכריע את המערכה בין פלשתים לבני ישראל (ראו פסוקים ח-ט).

לאור כל זאת, לא מפתיע ששאול מתנגד תחילה ליציאתו של דוד לקרב: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: 'לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ'" (פסוק לג).

אז איך דוד ניצח?
נעיין בפסוקים מג-מז וננסה להבין מהו בדיוק ה"נשק הסודי" של דוד. עם כניסתם לשדה הקרב גלית מקלל את דוד ואת אלוהיו, ובפסוק מה דוד עונה (נכתוב את הפסוק על הלוח):
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: 'אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ'".

  • על מה שם גלית את מבטחו? מה גורם לו להיות בטוח שינצח בקרב? (גלית נשען על היתרון המובהק שלו בנשק – נדגיש את המילים: "בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן")
  • על מה דוד שם את מבטחו? (דוד נשען לחלוטין על אמונתו באלוהים – נדגיש את המילים: "ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל")

הנשק הסודי של דוד, שמאפשר לו להיכנס לקרב המאיים בביטחון מוחלט ובסופו של דבר לנצח, הוא האמונה שלו באלוהים. דוד בטוח לחלוטין באמונתו ויודע שאלוהים יעזור לו לנצח את הענק הפלשתי (כפי שאפשר לראות גם בפסוק לו). במובן הזה, סיפור דוד וגלית אינו רק סיפור של קטן מול גדול אלא גם סיפור של ניצחון האמונה על הכוח הפיזי. נקרא את פסוקים מח-נא.

מבט לחיים

דוד וגלית בתרבות
קרב דוד וגלית הוא ביטוי ראשוני ומובהק למוטיבים קטן מול גדול ותחכום מול עוצמה – הצד החלש והקטן, שהוא גם הערכי והטוב מנצח במאבק שנראה חסר סיכוי.
מאז ועד היום מוטיב זה חוזר ומופיע באינספור תחומים: קולנוע, אומנות, היסטוריה, ספורט ועוד…

משימת חשיבה:

  • בחרו את אחד מהתחומים שהעלינו וחשבו על ייצוג אחד של מוטיב קטן מול גדול בתרבות שלנו. (דוגמה מתחום הספורט – עירוני קריית שמונה, קבוצה קטנה בעלת תקציב קטן, זכתה באליפות ישראל בכדורגל בעונת 2011/2012)

נערוך רשימה על הלוח של הדוגמאות שהתלמידים יעלו ונחלק לפי תחומים. נשאל:

  • מה מעניין או מיוחד בדוגמאות שהבאתם?
  • מדוע לדעתכם אנחנו זוכרים דווקא סיפורים כאלה ("סיפורי סינדרלה")?
  • כיצד הדוגמאות שהבאתם מסבירים את הפופולריות של סיפור דוד וגלית?

לחלופין אפשר לשאול:

  • היכן אנחנו כפרטים וכחלק מעם ומדינה מזדהים עם דמותו של דוד, "קטנים" ולמרות זאת מנצחים?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את הניגוד הבולט בין דוד וגלית בפרק. למרות יתרונו הבולט של גלית בתחום הצבאי, דוד מנצח בזכות ביטחונו באלוהים.
מיומנויות: השוואת שתי דמויות על פי תבחינים, בחינת מוטיב "קטן מול גדול".
מתודות: טבלה, עבודה עצמית, ניתוח פסוק על הלוח.

אפשר עוד...

דוד וגלית בהיסטוריה ובתרבות
אפשר להרחיב את הדיון שהחל בשיעור ולהתעמק באינספור ההופעות של מוטיב זה – מסינדרלה ועד מלחמת העצמאות. אפשר להתעמק בדוגמה מסוימת שקרובה ללב המורה.

מאמר
מעניין לקרוא את המאמר הקצר של ח"כ ציפי חוטובלי באתר 929. המאמר מדבר על הקשר בין מיתוס "דוד וגלית" (קטן מול גדול) לנרטיב הציוני.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
בגדי המלך
חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת...
בגדי המלך
"וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן." (פסוק לח)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת שאיש אינו מוכן לקחת על עצמו. האם נעלה בדעתנו שהמפקד יסיר את מדיו ואת קסדתו וילביש בהם את הטירון היומרני? סביר להניח שלא. אך זה בדיוק מה שעשה שאול.

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

לכאורה – גַדְלוּת נפש. שאול המלך האמין ביכולתו של דוד, הנער האדמוני האלמוני, והיה מוכן להניח את האגו שלו בצד לטובת המלחמה בפלשתים. אך המדרש מעניק את גדלות הנפש לדוד דווקא.

וכן אתה מוצא בדוד המלך, כיון שהלך להילחם עם גָּלְיָת אמר לו שאול אתה לא תוכל ללכת אל הפלשתי הלז להילחם כי נער אתה… אמר לו שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו, מיד השיבו דוד: ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה (שם לז). מיד: וילבש שאול את דוד מדיו (שם לח). וכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם (שמואל א ט, ב). כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו (=מתאימים לו) מיד נכנס בו עין רעה. כשראה דוד שהלבין פני שאול, אמר לו: לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסירם דוד מעליו (שם יז, לט). הא למדת שאפילו יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך. (ויקרא רבה כו, ט). גילה וכמן, "נכנס לנעליו הגדולות של המלך", אתר מיזם 929
  • רגע לפני הקרב הגדול נוצרת קִרבה בין המלך שאול לנער דוד. איזו תכונה של דוד עולה מהמדרש ואיזו תכונה של שאול?
  • בספר שמואל, הבגד מסמל פעמים רבות את התפקיד. מה הסמליות שמביע הסיפור המקראי? 
כעסו של אליאב
כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.מניין לנו? מאליאב. שנאמר:...
כעסו של אליאב
"וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ."
(פסוק כח)

איור: shutterstock.com

כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.
מניין לנו? מאליאב. שנאמר: "וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".
להמשך המדרש

וכאשר שמואל הלך למשוחַ את בְּנֵי ישי, על כולם כתוב: לא בזה בחר ה׳, ורק על אליאב כתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ". מכאן, שהיה אוהב אותו עד עכשיו ואחר כך נמאס עליו, שאילו לא היה כעסן היה ראוי לגדולה.

(מעובד. על פי: תלמוד בבלי,מסכת פסחים, דף סו עמוד ב. ביאור על פי הרב עדין שטיינזלץ)

  • האם תגובתו של אליאב, ובמיוחד בחירת המילים שלו, מידתית למעשיו של דוד?
  • על פי המדרש, מה היה המחיר של מעשהו זה?
בחרב ובחנית ובכידון
בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד...
בחרב ובחנית ובכידון
"אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל…" (פסוק מה)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד משיב בנחישות ובאמונה בניצחונו שיוכיח "כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל… כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה…" (פסוקים מו-מז).

להמשך קריאה

וכך היה. בלי חרב ובלי חנית, רק עם אבן קֶלַע שפוגעת "בּוּל בפוני", מפיל דוד את הענק הפלשתי. והעם רודף אחר הפלשתים ומכה בהם מכה ניצחת.

מתוך מיזם 929

  • דוד קובע באמירתו זו כי כלי הנשק המתקדמים לא יביאו תועלת לפלשתים במלחמתם בישראל. מה לדעתכם המקור לביטחון הגבוה של דוד?
אִישׁ הַבֵּנַיִם
אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם"...
אִישׁ הַבֵּנַיִם
"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגָּת..." (פסוק ד)

אדם נלחם בצללית. frankie's/shutterstock.com

אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם" – כדי לנהל דו קרב עם לוחם מן הצד שכנגד; המנצח בדו קרב מנחיל את הניצחון לעמו ללא קרב נוסף.

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

להמשך קריאה

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

  • אפשר לראות ב"איש הביניים" נוהל מפתיע של המרת שפיכות דמים גדולה בעת מלחמה, בקרב בין שניים בלבד. מה הדבר יכול ללמד על מלחמות בעת העתיקה?
בול בפוני
בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את...
בול בפוני
"...וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה." (פסוק מט)

בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את הסיפור התנ"כי על דוד וגָּלְיָת. השיר נבחר ל"שיר השנה" באותה שנה.

למילות השיר

גוליית / כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון

זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כָּאוּב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים –
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מִפִּיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בַּגַנוֹן אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לְחַיוֹת,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקווה שלא ידרוך עליי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה הָמוֹן סוֹאֵן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וּגְדִי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אליי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הָרוּגַטְקָה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מַלְכֵּנוּ,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו…

מקווה שלא ידרוך עליי
מקווה שלא יקפוץ עליי
הנה בא אלינו גוליית

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • השיר מציע פרשנות הומוריסטית אך גם מדרשית, לפעמים הוא נאמן לסיפור ולפעמים, כמו המדרש, מוסיף או משנה פרטים. היכן יוצרי השיר נצמדו לסיפור, והיכן אִפשרו לעצמם לשנות?

קרדיט: כוורת -גוליית / מוזיקה ישראלית, 2011

לא לבעלי לב חלש
האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב...
לא לבעלי לב חלש
"וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ." (פסוק נז)

קאראווג'ו, דוד עם ראש גוליית, 1610 בערך. מאוסף גלריה בורגזה, רומא. מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב ביד אחת ואת ראשו של גָּלְיָת ביד האחרת. הבעת פניו של דוד אינה ברורה לחלוטין, אך לא משתקפת בה שמחת ניצחון אלא חמלה ואפילו צער.

להמשך קריאה

לימים תיאר יהודה עמיחי באופן דומה את תחושת אי-הנוחות של דוד: "וְלֹא יָדַע פִּתְאֹם הֵיכָן יָנַח אֶת רֹאשׁ גָּלְיָת שֶׁמִּשּׁוּם מָה שָׁכַח וְעוֹד הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּתַלְתָּלָיו" (דוד הצעיר / יהודה עמיחי). קארווג'יו נחשב לאבי סגנון הבארוק – סגנון באומנות שהתאפיין בהדגשת ניגודים, במורכבות רעיונית, בתנועה וביצירת דרמה בעזרת שימוש באור וצל. קארווג'יו בחר בקפידה מה להבליט במשחקי האור והצל ביצירותיו, ואפשר לראות זאת גם ביצירה זו. הבעת פניו החומלת של דוד, גופו הנערי, מובלטים באור ועומדים בניגוד לראשו העצום של גָּלְיָת, שמובלט גם הוא.

קראו פסוקים נא-נז והביטו ביצירה.

  • של מי החרב שנושא דוד?
  • איזה פסוק מתארת היצירה? הסבירו בחירתכם.
מה עושה פה ירושלים?
ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק...
מה עושה פה ירושלים?
"וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ." (פסוק נד)

ירושלים. babayuka/shutterstock.com

ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק הוא אָנַכְרוֹנִיזְם (הזכרת פרט ביצירה, המאוחר לזמן כתיבת היצירה).

להמשך קריאה

הרי לא ייתכן שדוד הביא את ראשו של גָּלְיָת לעיר ירושלים, שבאותה העת הייתה תחת שלטון יבוסי. יש הסבורים שזו הוכחה לכך שהסיפור נכתב זמן רב לאחר מכן, ועל כן הטעות. לעומתם, יש הסבורים שאִזכורה של ירושלים מבטא הבטה קדימה, כלומר שדוד עתיד להביא את ראשו של גָּלְיָת לירושלים אחרי שיכבוש אותה.

  • האם שמתם לב לאִזכור המפתיע של ירושלים? איזו משתי הגישות המוצגות המסבירות את האזכור אתם נוטים לקבל?
עמק האלה
הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה. עמק האלה הפורה ורחב הידיים...
עמק האלה
"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שׂוֹכֹה… וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים." (פסוקים א-ב)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה.

להמשך קריאה

עמק האלה הפורה ורחב הידיים היה אזור מעבר חשוב בין אזור ההר (תחום התיישבותו של עם ישראל) לבין השפלה ומישור החוף (תחום מושבם של הפלשתים והכנענים), ועל כן מאבק השליטה על העמק ועל הדרכים המובילות אליו היה בלתי נמנע.

מתוך: גליה דורון, "מראה מקום: דוד וגולית בעמק האלה", אתר מקראנט, מטח

התבוננו במפה והתבססו על הקטע המצורף, וענו:

  • היכן נמצא עמק האלה? מדוע התרחש הקרב בין ישראל לפלשתים דווקא שם?
  • מוצאו של דוד מבית לחם, האם נתון זה שופך אור על רצונו להשתתף במלחמה?
כלי התקפה
דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל...
כלי התקפה
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

קלע. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל ביד אחת וקֶלַע בשנייה.

להמשך קריאה

לילקוטו הוא מלקט חמש אבנים חלקות מהנחל – להישמר מפני הארי והדוב. והקלע בהיכון – כלי נשק מעץ, המשמש ליידוי אבנים במהירות. סיבוב הקלע בתנופה הרצויה משחרר את האבן אל המטרה.

  • פירוט כליו הפשוטים של דוד עומד אל מול הפירוט הארוך של הציוד המשוכלל שנושא גָּלְיָת הפלשתי (פסוקים ה-ז). למי מהשניים עומד היתרון בשדה הקרב? נמקו דבריכם.
כלי הגנה - מגן וצינה
  מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם...
כלי הגנה - מגן וצינה
"וְכוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ... וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (פסוקים ה-ז)

שימו לב לצורת המגנים העגולים בתיאור המלחמה בין עמי הים לרעמסס ה-3 ב"מקדש המתים" של רעמסס השלישי. במדינת הבו, מצרים.

שימו לב לצורת המגנים העגולים של לוחמי רעמסס השני בתבליט ממקדש השמש של אבו סימבל.

 

מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם אוחז בידו כדי לשמור על גופו מפגיעת חיצים, אבנים או חרבות.

להמשך קריאה

המגן הוא קל, עגול בדרך כלל, ונישא ביד שמאל. הלוחם מכניס את אמתו באחת משתי רצועות עור הקשורות בחלק הפנימי של המגן, ומחזיק בידו את הרצועה השנייה. המגן אינו מספק הגנה לכל הגוף, והוא מתאים ללוחם הלובש שריון. מגן שנעשה מעץ כוסה בעור ובכפתורי מתכת. המגן נזכר בשירת דבורה (שופטים ה' 8), בקינת דוד (שמואל ב, א' 21) ועוד. הצינה (מלכים א, י' 16) היא מגן ארוך המספק הגנה לכל הגוף ונשען על הארץ. מקובל היה שאת הצינה של הלוחם נשא לפניו חייל אחר שנקרא "נושא הצינה" (שמואל א, י"ז 7). © מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה

  • גָּלְיָת היה מכוסה באמצעי הגנה מכף רגל ועד ראש, ואף היה אדם שנשא צינה עבורו. לעומתו, דוד ויתר על אמצעי ההגנה ששאול הציע לו בשל משקלם הכבד. למי מהשניים היה יתרון בשדה הקרב? נמקו את דבריכם.
גבורה, טקטיקה ואמונה
גבורה, טקטיקה ואמונה
"וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים."
(פסוק ב)

  • בסרטון מוצגות הגבורה, הטקטיקה והאמונה כחוזקות של דוד, שבזכותן ניצח את גָּלְיָת. לאיזו מהן היה תפקיד מרכזי יותר? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: דוד וגוליית/מכון מגלי"ם, 2018

דוד וגָּלְיָת - אז והיום
בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם...
דוד וגָּלְיָת - אז והיום
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

  • בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם רומזים על הקשר של הסיפור לימינו. הציגו את עמדתו של אחד הדוברים, האם אתם מסכימים איתו?