סגור תצוגת כיתה
הפרק

דרך המדבר

פסוקים יז-יט

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

מדיטציה מדברית: נשמיע לתלמידים קטע מתוך הדיסק 'חולות' של מארק אליהו (אפשר לבחור כמובן גם במוזיקה אחרת).

נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולהניח ראש על השולחן. נתאר להם את עצמם כשהם יוצאים מן העיר שבה הם גרים. לאט־לאט הבתים נעלמים מאחוריהם, והם מגיעים אל המדבר. נבקש מהם לדמיין את תחושת החול בסנדלים, את הרוח החמה, את הצימאון, את הניתוק מרעשי העיר ואת הבדידות.

מבט ראשון

כדי שהתלמידים ייכנסו לאווירה ולדמיון המודרך נסביר להם את הפסוקים לפני הקריאה: 'בפסוקים שלנו מתואר שכשיצא עם ישראל ממצרים הוליך אותם האל דרך המדבר הגדול, ולא דרך ארץ פלישתים הקצרה יותר. זאת כדי שלא ייתקלו במלחמה, ייבהלו ויחזרו למצרים. כשנקרא את הפסוקים, דמיינו כיצד נראה המדבר לעם ישראל שהיה כעת יותר ממאתיים שנה במצרים, והדור האחרון הכיר רק חיי שעבוד'.

נבקש מהתלמידים להישאר בעיניים עצומות, ונקרא את פסוקים יז-יט על רקע המוזיקה שתיתן לנו אווירה מדברית. לאחר מכן נבקש מהם לפקוח את העיניים ולרשום במחברת איזו תחושה מרגיש מי שיוצא אל המדבר (חופש? אין סוף? פחד מהמרחבים הפתוחים?).

מבט שני

בעזרת התלמידים נערוך רשימה של המילים הקשות בפסוקים ונבאר אותן יחד:

  • בְּשַׁלַּח – כאשר שילח, כאשר שחרר.
  • נָחָם– הנחה אותם, הוביל אותם.
  • וַיַּסֵּב – הפנה.
  • יִנָּחֵם – יתחרט.
  • חֲמֻשִׁים – בעלי נשק ותחמושת.
  • פָּקֹד יִפְקֹד – יזכור, יגאל.

באופן אחר אפשר לקרוא יחד את הפסוקים ולשאול את התלמידים לפירוש המילים מתוך הקשר הפסוקים (מדובר בשורשים מוכרים), ואחר כך לחזור ולקרוא שוב את הפסוקים. כך לדוגמה כאשר קוראים "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" אפשר לקרוא עד סוף הפסוק ולשאול: "מה זה לדעתכם 'בשלח'?"

לאחר מכן נחלק את הכיתה לזוגות ונבקש מהתלמידים לענות על שאלות ההבנה האלה במחברת:

  • אילו דרכים עומדות בפני עם ישראל?
    אם אפשר, מומלץ להפנות את התלמידים לחיפוש תוואי הדרך המועדף בעזרת אתר התנ"ך של מכללת הרצוג, שבו מערך מפות רחב ומפורט.
    אם אין אפשרות לחפש באתר, נתלה מפה גדולה של מדבר סיני על הלוח (או נצייר) ונבקש מהתלמידים להציע שתי דרכים אפשריות לניווט, ולחשוב על היתרונות והחסרונות שלהן.
  • באיזו דרך בוחר האל להוליך אותם?
  • מדוע הוא לא לוקח אותם בדרך הקצרה יותר?
  • מה משה לוקח עמו למסע?
  • פתחו בבראשית פרק נ פסוקים כג-כו, ונסו לגלות מדוע הוא עושה זאת? למה זה היה חשוב ליוסף?
  • מה החסרונות שיש בהליכה במדבר? מה היתרונות של הליכה במדבר?

מבט שלישי

כעת נחשוב יחד על האיכויות של המדבר ועל החוויה של עם ישראל כשהם הולכים בתוכו.

נחלק לתלמידים דף ועליו עקבות רגליים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). לצד כל עקבה עליהם לכתוב מחשבה שמלווה את עם ישראל בצעדיו הראשונים במדבר (למשל: כמה חם פה, איזה נוף יפה ופתוח, מעניין כמה זמן הנעליים שלי יחזיקו מעמד בחול וכדומה).

לאחר מכן נאסוף מהם את התשובות על הלוח ונסכם: עם ישראל יוצא אל המדבר כדי לפתוח דף חדש. במדבר השקט, הגדול והצחיח עם ישראל יכול להתגבש כעם, וצריך לסמוך על האל שיוביל אותו בבטחה אל ארץ ישראל.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה:
דרך המאפשרת תהליך – ההליכה במדבר אפשרה תהליך, מעבר ממצב של עבדות למצב של חירות. נבקש מהתלמידים לכתוב מעין יומן דרך (לחלופין אפשר להציע רישומי דרך) המתאר את התחושות והמחשבות של ההולכים בה, נבקש מהתלמידים לשים לב לשינויים שחלו במהלך הדרך.

אפשרות שנייה:
כוח המדבר – נשאל את התלמידים: מי מכם היה במדבר? מה הרגשתם? אילו הרגשות או תכונות מאפשר המדבר להולכים בתוכו?
נביא את המדבר לכיתה כדי שגם מי שלא היה במדבר יטעם ממנו:
נביא לכיתה חול ודבק פלסטי, וננחה את התלמידים לצייר את עצמם הולכים במדבר בעזרת הדבק. לאחר מכן נפזר את החול על הציור וננער. נראה כיצד החול נדבק ויוצר את התמונה שהתלמידים ציירו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: התבוננו דרך הפסוקים על חוויית היציאה ממצרים אל המדבר הגדול, הריק והלא ידוע, על ההליכה בדרך הארוכה, וכיבוד צוואתו האחרונה של יוסף להעלות את עצמותיו.
מיומנות: השתמשנו במהלך השיעור בהבעה בעל פה, באיתור מידע ובהבנת הנקרא ולאחר מכן בכתיבה יוצרת.
מתודה: השתמשנו במוזיקה ובדמיון כדי לחוש את המדבר, שוחחנו על איכויות המקום הזה ויצרנו יצירה מדברית.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חולות - מארק אליהו
האזינו למוזיקה ודמיינו את תחושת החול בסנדלים, את הרוח החמה, את הצימאון, את הניתוק מרעשי...
חולות - מארק אליהו

  • האזינו למוזיקה ודמיינו את תחושת החול בסנדלים, את הרוח החמה, את הצימאון, את הניתוק מרעשי העיר ואת הבדידות.

קרדיט: מארק אליהו, חולות.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
קפיצה נחשונית
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה...
קפיצה נחשונית
"...וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'." (יד, י)

קפיצת נחשון בצופים, כיתה ד, אילוסטרציה. צילום: Jodie Nash/shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים – קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
להמשך המדרש

אמר לו (לרבי מאיר) רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים ומתווכחים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו, עמוד ב)

לפי המדרש, נחשון בן עמינדב היה הראשון שהעז לרדת למים עוד לפני שים סוף נבקע לשניים, ולכן במהלך השנים הוא הפך להיות סמל לראשוניות ולהֶעָזָה.

  • בתנועת הצופים מקובל שהחניכים קופצים קפיצה מעל אש, הנקראת "קפיצת נחשון", ולאחריה הם מקבלים את התואר "נחשונים".
  • מדוע לדעתכם נקראת קפיצה זו "קפיצת נחשון"?
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'..." (טו, א)

ג'יימס טיסו, שירת השמחה, מאוסף המוזיאון היהודי בניו-יורק

במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב:

"… בקשו מלאכי השרת לומר שירה באותו לילה של יציאת מצרים, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?"

(מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י עמוד ב, ומסכת סנהדרין, דף לט עמוד ב).

  • על פי המדרש, מה חשב אלוהים על השירה ששרו בני ישראל?
  • בעקבות קריאת המדרש, מה אתם חושבים על השירה?
  • מה דעתכם, האם זה בסדר לשמוח כשהאויב שלך נופל?
לאות על ידכה
  כבר לפני שנים רבות פרשני התורה ניסו להבין מהי המילה "טוטפות", וחשבו שהכוונה לתפילין....
לאות על ידכה
"וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פסוק טז)

תפילין מלפני ‏000,‏2 שנים בערך, קומראן. מדבר יהודה. Jewish Content Images / Shutterstock.com

תפילין מלפני 2,000 שנים בערך, קומראן, מדבר יהודה. באדיבות רשות העתיקות. צילום: קלרה עמית

 

כבר לפני שנים רבות פרשני התורה ניסו להבין
מהי המילה "טוטפות", וחשבו שהכוונה לתפילין.

להמשך קריאה

תפילין הן "תשמיש קדושה" – חפץ שמשתמשים בו לקיום מצוות.
התפילין הן קופסאות קטנות, שבתוכן מגילות עור קטנטנות.
על המגילות הקטנטנות כתובים קטעים מהתורה.
את התפילין מניחים על הראש ועל היד.
יש תפילין של ראש, ויש תפילין של יד.
אחד הקטעים שנמצא בתוך התפילין הוא "קריאת שמע"
(ספר דברים פרק ו, פסוקים ד–ט).
אנשים מאמינים מניחים תפילין בכל בוקר בזמן התפילה.
ילדים רבים, לקראת בר המצווה שלהם, לומדים על התפילין,
ובטקס בר המצווה מניחים תפילין.

מתוך: חוברת עבודה: תורה לכיתה ג, 2015, © כל הזכויות שמורות למטח.

  • בפרק מבקשים לזכור אירוע באמצעות "וְהָיָה לְאוֹת עַל דְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" – מה מבקשים לזכור ולהזכיר באמצעות "האות" על היד ו"הטוטפות" בין העיניים?
איזה ביטוי מקראי מסתתר בתמונה?
ארץ זבת חלב ודבש" הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את השפע ואת...
איזה ביטוי מקראי מסתתר בתמונה?
"כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי…" (פסוק ה)

שבעת המינים. רוליג, (made of seven files), Wikimedia commons, CC BY-SA 4.0

ארץ זבת חלב ודבש" הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את השפע ואת התנובה של הארץ.

להמשך קריאה

הביטוי מופיע עשרים ואחת פעמים במקרא. (פעם אחת במקרא מכוּנָה גם מצרים בכינוי זה). החלב והדבש הם ממזונותיה המובחרים של ארץ ישראל בעת העתיקה.

  • מה אתם רואים בתמונה?
  • איזה ביטוי מתוך הפרק מתאים לתמונה?
קשה כקריעת ים סוף
בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. בפרק יד מסופר...
קשה כקריעת ים סוף
"...וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

.GoodStudio/shutterstock.com

בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.
בפרק יד מסופר על קריעת ים סוף – הנס שקרה לבני ישראל. הים נחלק לשניים, ובני ישראל עברו בו ביבשה בלי לטבוע.

להמשך קריאה

הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מופיע בתלמוד. כאשר רצו חז"ל לתאר קשיי פרנסה אמרו – "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".
ובהקשר של גברים ונשים נאמר – "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", כלומר קשה לשדך וליצור זוגיות.
גם היום משתמשים בביטוי לתיאור משימה קשה וממושכת, לדוגמה: לימוד השפה העברית קשה כקריעת ים סוף.

  • מדוע השוו חז"ל בין שידוך בין בני זוג לבין קריעת ים סוף ובין פרנסתו של האדם לקריעת ים סוף?
מה קרה לפרעה?
מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות. אנחנו מייחסים לאברי...
מה קרה לפרעה?
"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ." (יד, ה)

איור לב. Roman Borodaev/shutterstock.com

מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות.
אנחנו מייחסים לאברי גוף שונים רגשות מסוימים.
שימו לב כמה ביטויים וצירופים יש לנו עם המילה "לב":
מכל הלב, רוחב לב, בחפץ לב, איש כלבבי, אחד בפה אחד בלב, דברים שבלב, לב ים.

אתם מוזמנים להוסיף… יש עוד המון!

  • על פי הביטויים, מה הם הרגשות שאנחנו מייחסים ללב?
  • חפשו את הצירוף עם המילה "לב" המופיע בפרק. חִשבו – מה המשמעות שלו?
חציית הים
איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות....
חציית הים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

איוואן אייווזובסקי, חציית ים סוף, 1891, מתוך ויקישיתוף

איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות. הציור הזה, כמו יתר ציורי הים שלו, דרמטי מאוד.

להמשך קריאה

מצד אחד הוא רֵאָלִיסְטִי (גלי הים נראים כמו במציאות, ממש כמו צילום) ומצד שני יש בו אווירה של אגדה, אווירה מכושפת ומכַשפת את המתבונן.
האומן מצליח להעביר אלינו את גודל המעמד, את העוצמה שלו, את היותו אירוע מלא הוד אך גם מפחיד. המפגש בין ניגודים – שמיים ומים, אור וחושך – מעצים את הדרמה. האומן ממחיש לנו אירוע שחורג מחוקי הטבע הרגילים, שמזכיר את סוף העולם וגם את בריאת העולם, שבה האל הבדיל בין השמיים למים ובין האור לחושך.

  • מה הרגש הכי חזק העולה מהציור לדעתכם?
הנשים בחציית הים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות. פלק צייר בסגנון שנקרא "נָאִיבִי".

להמשך קריאה

אומנות נָאִיבִית מתאפיינת בצבעים עזים, במבט ילדותי ותמים על העולם, בכנות ובהומור, ומקרינה שמחה ושלווה.
בציור הזה בחר האומן להעמיד במרכז את הסצנה של שירת מרים והנשים. שלוש דמויות הנשים, האוחזות תוף, כלי מיתר ומצילתיים, תופסות מקום נכבד משטח היצירה. בחלק השמאלי אנו רואים את ההתרחשות שבדרך כלל תופסת מקום מרכזי – פרעה ופרשיו טובעים בים סוף.

  • התבוננו בציור. כיצד רצה האומן לתאר את חציית ים סוף? מה הוא רצה להדגיש?
ארץ זבת חלב ודבש?
"ארץ זבת חלב ודבש" הוא כינוי מקראי לארץ ישראל, ובאמצעותו מתארים את השפע ואת התנובה...
ארץ זבת חלב ודבש?
"וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ ... אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ." (פסוק ה)

איור: מיכל בן-חמו

"ארץ זבת חלב ודבש" הוא כינוי מקראי לארץ ישראל, ובאמצעותו מתארים את השפע ואת התנובה של הארץ.

  • התבוננו באיור של האומנית ומאיירת ספרי הילדים מיכל בן חמו.
  • כיצד היצירה משנה את הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" כפי שאנחנו מכירים אותו?
  • איזו אמירה המאיירת מנסה להביע?
עמוד האש
  בפסוקים כא–כב מתואר אלוהים המוביל את העם בדרכו. אולם כאשר ג'אקופו טינטורטו, האומן הוונציאני...
עמוד האש
"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה." (פסוק כא)

ג'אקופו טינטורטו, עמוד האש, 1577-78, שמן על בד, 370X275 ס"מ. אוסף Scuola Grande di San Rocco, ונציה. מתוך ויקישיתוף

 

בפסוקים כא–כב מתואר אלוהים המוביל את העם בדרכו.

להמשך קריאה

אולם כאשר ג'אקופו טינטורטו, האומן הוונציאני בן המאה ה-16 מתאר את עמוד האש, הוא בוחר להעצים דווקא את דמותו של משה. הוא שם את דמותו של משה במרכז הציור כאשר נקודת המבט שלו היא מלמטה כלפי מעלה. בציור רואים את גופו החזק של משה שהנפח שלו מודגש על ידי אורות וצללים, מבטו הפונה למעלה וידו המושטת.
העצמת דמותו של משה מפרשת את הטקסט המקראי פרשנות מיוחדת.
מתוך: ענת בסר, 929

  • מה בוחר להראות האומן הוונציאני ג'אקופו טינטורטו במרכז התמונה שמתארת את עמוד האש?
  • מדוע הוא בוחר להראות זאת לדעתכם?
ים סוף בימינו
הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי....
ים סוף בימינו
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם." (יד, כט)

הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ (תעלה שחפרו בין השנים 1869-1859 כדי להקל על שינוע סחורות בים).

להמשך קריאה

הים האדום הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות רבות נוספות על שם צבעים. האחרים הם: הים השחור, הים הלבן והים הצהוב. הים האדום נקרא כך עוד מהעת העתיקה, ויש השערות רבות בנוגע למקור שמו.
המליחות הגבוהה של המים והטמפרטורה הקבועה אפשרו למינים רבים של דגים ובעלי חיים אחרים להתפתח בו, ורִיף האלמוגים שלו עשיר ומגוון.

  • מִצאו מידע על בעל חיים או דג שנמצאים בים סוף ולא שמעתם עליהם לפני כן, ולמדו את חבריכם.

קרדיט: שונית אילת מדברת / עיריית אילת, 2014

איפה חצו בני ישראל?
נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש...
איפה חצו בני ישראל?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם." (יד, ב)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש הטוענים כי בני ישראל חצו את הים באזור הדלתא של מצרים, כלומר שחצו בשפך נהר הנילוס או באזור האגמים, לאורך הנהר, ולא בים עצמו.

להמשך קריאה

אחרים סבורים שבני ישראל חצו דווקא בצפון הים האדום, באזור ים סוף המוכר לנו כיום. ויש שאינם מחפשים את המיקום המדויק של מיקום החצייה כי אינם מאמינים שהוא חשוב להבנת הסיפור השלם.

  • התבוננו במפה ומִצאו על גביה את שמות המקומות הנזכרים בפרק.
  • לפי מקומות אלו, הציעו טענה משלכם על המקום שבו חצו בני ישראל את הים, והסבירו מדוע.
קצה המדבר
קצה המדבר
"וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פסוק יח)

  • הסרטון מתאר את הדרך שעשו בני ישראל ממצרים לכנען לפי המקומות הנזכרים בתנ"ך.
  • מצאו בפרק שמות של מקומות ומצאו אותם על גבי המפה.
  • מדוע המפה נותנת לנו אפשרויות שונות לדרך שעשו בני ישראל?

קרדיט: יציאת מצרים מהאוויר – Exodus. ערוץ היוטיוב של חדשות 2

רוח קדים
מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא...
רוח קדים
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם." (יד, יג)

מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא שגרם לכך? בפרק מוזכרת רוח חזקה מאוד שנשבה כל הלילה – רוח קדים.

להמשך קריאה

רוח קדים היא רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר, היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע תאוריות שונות למה יכול לגרום לים לסגת ולבני אדם ללכת בתוכו, אחת מהן היא הרוח החזקה.

  • מִצאו את הפסוקים בפרק הרומזים על מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בזמן קריעת ים סוף.
  • לפי הפרק, מי גרם לקריעת הים? מִצאו הוכחה בפסוקים.

קרדיט: רוח חזקה/maor golian, 2017

תוף מרים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

צלמית (דמות קטנה) עשויה חרס מנגנת בתוף. תקופת הברזל, המאה ה-8 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים".

תוף מרים הוא התוף העתיק והבסיסי בעולם. גרסתו הראשונית הייתה עשויה ממסגרת עץ עגולה שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים: עז, כבש ואפילו דג. הגרסה המוקדמת ביותר של תוף מרים המוכרת לנו, בת 3,500 שנה, נמצאה בעיראק.

  • מִצאו תמונות של תופים מהעולם הדומים לתוף מרים.
זיכרון
העברת הסיפור מאב לבנו היא המפתח לשימור הזיכרון. הבנים ושאלותיהם והאב ותשובותיו מופיעים בכמה מפסוקי...
זיכרון
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם." (פסוק ח)

העברת הסיפור מאב לבנו היא המפתח לשימור הזיכרון.

להמשך קריאה

הבנים ושאלותיהם והאב ותשובותיו מופיעים בכמה מפסוקי יציאת מצרים ומשם – אל ארבעת הבנים בהגדה של פסח.

  • איך ארבעת הבנים בהגדה של פסח קשורים לפרק שלנו? (רמז: חפשו את המילים זכר, הגדת בפרק)

קרדיט: נעמי שמר – ארבעה אחים. ערוץ היוטיוב של חינוכית מוזיקה

בחודש האביב
אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה ובו חל המעבר מהחורף לקיץ. האביב מאופיין בהתחממות הדרגתית...
בחודש האביב
"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב." (פסוק ד)

אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

להמשך קריאה

האביב מאופיין בהתחממות הדרגתית של מזג האוויר ובפריחתם של מיני צמחים רבים. ולכן מסמל פריחה והתחדשות.
ישנן הגדרות שונות לעונת האביב, אשר משתנות לפי האקלים המקומי והתרבות המקומית.
ההגדרה המטאורולוגית קובעת כי האביב הוא התקופה שבין החודשים הקרים בשנה (החורף) לחודשים החמים בה (הקיץ). בחצי הכדור הצפוני תקופה זו חלה סביב החודשים מרץ, אפריל ומאי, ואילו בחצי הכדור הדרומי תקופה זו חלה סביב החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר.

בפרק יציאת מצרים מתרחשת באביב. הכתוב מוסר לא רק את התאריך אלא גם את העונה: אביב.
וגם את חג הפסח ימשיכו לקיים – מכאן והלאה דווקא באביב.

  • איזה חודש הוא האביב?
  • ואיך אתם יודעים שמגיע האביב?

קרדיט: "איך יודעים שבא אביב?", מילים ולחן: דתיה בן דור, מבצעים: נירה רבינוביץ' וישראל גוריון. ערוץ היוטיוב של חינוכית ראשונים בעולם.

קריעת הים
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם." (טו, יט)

הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים המצליחים בכל הזמנים. הסרט זכה בפרס האוסקר על האפקטים המיוחדים שבו, בימים שבהם עדיין לא היו אפקטים ממוחשבים.

  • צפו בהמחשה של קריעת ים סוף מתוך הסרט, וכתבו את המילה הראשונה שעולה בראשכם בעקבות הצפייה.

קרדיט: Moses Parts the Sea – The Ten Commandments (6/10) Movie CLIP (1956) HD/Movieclips, 2011

שירו לה' כי גאֹה גאָה
"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ..." (טו, ו)

  • על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף?

קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד 929 2015

תנ"ך בחרוזים
מדוע אלוהים ומשה לא לוקחים את העם דרך ארץ פלשתים? מדוע בחר אלוהים להוביל את...
תנ"ך בחרוזים
"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא." (פסוק יז)

  • מדוע אלוהים ומשה לא לוקחים את העם דרך ארץ פלשתים?
  • מדוע בחר אלוהים להוביל את העם דרך המדבר לפי שמות פרק יג?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – בני ישראל יוצאים ממצרים. ערוץ היוטיוב של חינוכית ראשונים בעולם

סרטון סיכום 929 פרקים יא–טו
מה התפקיד של התפילין בסרטון? קרדיט: 929 סיכום שבועי- שמות יא-טו. ערוץ היוטיוב של 929...
סרטון סיכום 929 פרקים יא–טו
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ." (פסוק ט)

  • מה התפקיד של התפילין בסרטון?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- שמות יא-טו. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד