סגור תצוגת כיתה
הפרק

האדם מחפש משמעות

פרק ג

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נבחן את דבריו של איוב וננסה להבין את טענותיו ותחושותיו בתגובה למשבר הגדול שחווה בחייו ובאמונתו. מתוך התייחסותו של איוב למוות ולאסונות שפקדו אותו נעמוד על הקשר בין ייסורים ובין משמעות החיים, ונעסוק בתפקידו של הפחד.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – טעם לחיים:
נאזין לשיר 'שום דבר לא יפגע בי' שכתב ארז שטרק שנהרג באסון המסוקים. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – שוברים את הכלים:
נכתוב על הלוח את המילים: 'שוברים את הכלים ולא משחקים', ונשאל את התלמידים:

  • האם הביטוי מוכר לכם? מה משמעותו? (מצב שבו אחד המשתתפים איננו מרוצה ובוחר להפסיק את המשחק. משמש בהשאלה גם בהקשרים שאינם משחק – עסקה שמתבטלת, נטישה של מסגרת, פירוק שותפות, הפרת הסכם וכד')
  • האם קרה לכם שהפסקתם 'משחק' או אירוע באמצע בגלל ריב או בעיה אחרת?
  • באילו סיטואציות 'שוברים את הכלים ולא משחקים'? (בדרך כלל כאשר לא מסכימים על כללי המשחק)
  • האם הייתם פעם בסיטואציה או במסגרת שלא הסכמתם עם כלליה? האם עזבתם? מדוע?
  • האם שבירת הכלים היא מעשה בוגר?

אפשרות שלישית – נוח לו לאדם:
נקרא את דברי התלמוד הבבלי במסכת עירובין דף יג ע"ב.
נדון בכיתה:

  • על מה חולקים בית הלל ובית שמאי? (האם טוב לאדם שנברא או מוטב היה לו לא להיברא?)
  • חשבו על נימוקים לכאן וכאן – מדוע נוח לאדם שנברא ומדוע נוח לו שלא נברא?
  • מהי כוונת המילים: "עכשיו שנברא"? (כיוון שאין זה בחירה של האדם וכיוון שכבר נברא…)
  • מה לדעתכם עדיף לאדם?
  • האם יש מצבים מסוימים שבהם עדיף היה לא להיוולד?

הזמנה לקריאה

לפני שנתחיל בלימוד נחזור ונזכיר לתלמידים את המבנה הייחודי של ספר איוב. עיקר הספר הוא דיון מוסרי-תיאולוגי בין איוב לבין רעיו (פרקים ג-לז) ובין איוב לאלוהים (פרקים לח-מא). את הדיונים האלה עוטף סיפור מסגרת שעליו מבוססים הדיונים.

  • פרקים א-ב: סיפור המעשה – "התערבות" השטן ואלוהים והפגיעה הקשה באיוב הצדיק.
  • פרק ג: איוב מקלל את יום לידתו.
  • פרקים ד–לז: סבבי ויכוחים בין איוב לרעיו.
  • פרקים לח–מב פסוק ו: מענה אלוהים.
  • פרק מב פסוקים ז-יז: אחריתו של איוב.

אנו נמצאים בפרק ג, שבו איוב, לאחר שתיקה ארוכה, פותח את פיו ומגלה את סערת ליבו.

שלב ראשון – מה אומר איוב:
נקרא עם התלמידים את הפרק כולו ונסביר מילים קשות בעת הקריאה. נציין כי הפרק הזה – כמו כל פרקי הוויכוח שבלב ספר איוב – כתוב כשירה וקשה להבנה, ואילו סיפור המסגרת כתוב כפרוזה.
נתמקד בפסוק א, שבו איוב מדבר. נשאל בכיתה:

  • לפי דברי השטן (פרק ב פסוק ה), מה היה איוב אמור לעשות בשלב זה? ("אֶל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ" – לקלל את אלוהים)
  • מה הוא עושה בפועל? (מקלל את היום שבו נולד)
  • מה ההבדל? האם גם קללה זו היא נאצה כלפי אלוהים? האם היא חטא? (נראה שאין זה חטא, מכיוון שאין פגיעה באלוהים, רק ביטוי של תחושת איוב כי היה מעדיף שלא להיוולד לחיים כאלה, אך אולי יש כאן תחילת הידרדרות בעמדת איוב משום שהוא מראה שבאמת היה מעדיף שלא לקבל את הרע מאלוהים)

איוב בוחר להביע את תסכולו בצורת קללה, שייתכן כי הייתה אמצעי אומנותי מקובל לביטוי סבל וייאוש. מהם המסרים של דבריו? מהן הטענות שהוא שוטח לפני רעיו ולפני הקורא?נפנה את התלמידים לדף עבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
למורה: מומלץ לשקול לפי רמת הכיתה אם לוותר על הלימוד העצמאי ובמקומו ללמוד יחד במליאה על פי השאלות בדף העבודה.
נסכם במליאה את התשובות ונשים לב למבנה של דברי איוב. הוא פותח בקללת יומו וממשיך בתיאור יתרונותיו של המוות בעבור כל הסובלים ובעבור כל בני האדם, אך רק בסוף הוא חושף את רגשותיו באופן אישי ונוגע ללב – הוא מספר על סבלו, על כאביו ועל פחדיו הגדולים שהתממשו.
נשאל בכיתה:

  • למה מרמזים דברי איוב על עולם המוות ועולם טרום-החיים (פסוקים יג-יט)? מה הוא אומר על המציאות שלנו? (מכלל הן אתה שומע לאו – בעולם שלנו אין שוויון, צדק, שקט, חופש ותיקון מוסרי, ולכן עדיף למות או לא להיוולד)
  • במה שונה טענת איוב בפסוקים כ-כב מטענותיו בפסוקים יג-יט? (הדיון כאן הוא כבר לא דיון בשאלה למה לנו חיים, אלא בשאלה למה ה' נותן לבני אדם חיים שיש בהם אומללות ומסכנות)
  • האם איוב צודק לדעתכם – האם המוות תמיד עדיף על פני חיים של סבל וייסורים?

נקרא יחד את הטקסט 'להתקיים – פירושו למצוא פשר לסבל' מאת מיכל שוורץ (ראו את הקטע בעזר ההוראה: להתקיים – פירושו למצוא פשר לסבל / מיכל שוורץ) ונדון עם התלמידים בשאלות האלה:

  • מה חסר לאיוב על פי הנאמר בקטע זה? מדוע הוא מקונן ומייחל למוות?
  • האם אפשר לזהות חיפוש משמעות ותכלית בדברי איוב בפרק? היכן? (תיאור המוות כאידיאלי מצביע באופן הפוך על המציאות כחסרת צדק וסדר ולכן חסרת משמעות)

מבט לחיים

לאור דברי איוב ומה שלמדנו בשיעור, נדון בכיתה:

  • האם איוב שכנע אתכם? האם באמת המוות עדיף על החיים? מדוע?

נזמין תלמידים לשתף:

  • האם יש לכם "למה" שלמענו אתם חיים? מהו?
  • האם ה"למה" מסייע לכם להתמודד עם קשיים וסבל? כיצד?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את מענה איוב על כל חלקיו, ראינו כי כאבו הפיזי הגדול גרר אתו גם אובדן משמעות ולכן ייחול למוות. מתוך כך דנו במשמעות החיים לנוכח הסבל והייסורים.
מיומנויות: זיהינו היפוך אירוני בטקסט והבחנו במעבר מפרוזה לשירה.
מתודות: פתחנו בשיר, מילאנו דף עבודה.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שום דבר לא יפגע בי
למילות השיר "אם יקרה לך משהו, אין לי טעם לחיים" – מהו הקשר לדעתכם בין...
שום דבר לא יפגע בי

למילות השיר

  • "אם יקרה לך משהו, אין לי טעם לחיים" – מהו הקשר לדעתכם בין אסון ואובדן לבין משמעות החיים?
  • האם החיים יכולים לאבד את משמעותם במקרים מסוימים? מתי?

קרדיט: השיר 'שום דבר לא יפגע בי' שכתב ארז שטרק ומבצעים כנסיית השכל. פורסם על ידי כנסיית השכל ב-5 בנובמבר 2013.

עירובין דף יד עמוד ב
שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים "נוח לו לאדם שלא נברא...
עירובין דף יד עמוד ב

שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל,
הללו אומרים "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא",
והללו אומרים "נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא".
נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
להתקיים – פירושו למצוא פשר לסבל / מיכל שוורץ
איוב לא מסוגל לראות טעם בחייו והוא מקלל את היום שבו נולד: "לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם...
להתקיים – פירושו למצוא פשר לסבל / מיכל שוורץ

איוב לא מסוגל לראות טעם בחייו והוא מקלל את היום שבו נולד: "לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת; מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע", הוא מקונן על עצמו ועל חייו. אל מול קינתו של איוב עולות השאלות: האם יש טעם בחיים כאלה? האם אפשר בכלל להמשיך לחיות? האם יש משמעות לכל הסבל הזה?
ויקטור פראנקל עסק בשאלות אלו בספרו "אדם מחפש משמעות". פראנקל היה ניצול אושוויץ ומייסד שיטת הלוגותרפיה העוסקת בריפוי באמצעות חיפוש אחר משמעות. פראנקל מתאר את חוויותיו ממחנה הריכוז. הוא מספר כיצד התקווה הייתה כוח מחייה וכיצד אכזבה וייאוש המיתו ממש. ליוו אותו דבריו של ניטשה: "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'", והיו למנטרה שביקש להנחיל לאסירים שהיו עמו במחנה.
עבור פראנקל, "לחיות – פירושו לסבול, להתקיים – פירושו למצוא פשר לסבל. אם יש בכלל תכלית לחיים, צריך שתהיה תכלית לסבל ולמוות".

מתוך אתר 929

האופטימיסט והפסימיסט
מסופר על יהודה בר נתן שהלך אחרי רב המנונא. שמע רב המנונא את יהודה בר...
האופטימיסט והפסימיסט
"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי."
(ג, כה)

צילום: shutterstock.com

מסופר על יהודה בר נתן שהלך אחרי רב המנונא. שמע רב המנונא את יהודה בר נתן נאנח. היות ורב המנונא ידע שאין לו כל בעיה, שאל אותו: "מדוע אתה נאנח בלי שיש חשש אמיתי? האם אתה רוצה להביא עליך יסורים?" ונימק רב המנונא את דבריו: "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (איוב ג, כה).
השיב לו יהודה בר נתן גם הוא בפסוק: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (משלי כח, יד).

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס עמוד א)

להמשך קריאה

על פי הפסוק שהביא רב המנונא, אם נחשוש ממשהו – הוא יקרה. כי החשש מביא עלינו את הדבר שממנו אנחנו חוששים.
על פי הפסוק שהביא יהודה בר נתן, עלינו להיות בחשש תמידי. ויותר מכך – מי שמקשה את ליבו ולא נמצא במצב של חשש ולבטים, בסוף יפול ברעה.

  • מהמדרש עולה מחלוקת בין תפיסות עולם, בנוגע לשאלה מה הוא המצב הנפשי האידיאלי לאדם.
    מה היא לדעתכם ההתנהלות המומלצת והבטוחה לאדם – האם להיות אופטימי ולקוות לטוב או להיות פסימי ולצפות לרע ביותר?
אויב או אוהב?
אליפז הוא הרֵעַ הראשון המדבר אל איוב. הוא אומר: "זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד,...
אויב או אוהב?
"זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ."
( ד, ז)

צילום: shutterstock.com

אליפז הוא הרֵעַ הראשון המדבר אל איוב. הוא אומר:
"זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ".

על פסוק זה מרחיב המדרש:

נח שהיה צדיק – נמלט מכל דורו,
אברהם – מכבשן האש,
יצחק – מן המאכלת,
יעקב – מן המלאך,
משה – מחרב פרעה,
ישראל – ממצרים ושקעום בים.

(ילקוט שמעוני, איוב פרק ד)

  • המדרש מדגים את טענת אליפז באמצעות דמויות מקראיות שונות. מה היא טענתו של אליפז המוכחת באמצעות דוגמאות אלה?
  • כיצד טענה זו יכולה להביא נחמה לאיוב, וכיצד היא יכולה להיות כתב אישום?
אשר יגורתי בא לי
ביטוי שמשתמשים בו גם היום ומשמעותו – מה שחששתי ממנו, קרה לי. הפועל "יגורתי" דומה...
אשר יגורתי בא לי
"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי."
(ג, כה)

צילום: shutterstock.com

ביטוי שמשתמשים בו גם היום ומשמעותו – מה שחששתי ממנו, קרה לי.

הפועל "יגורתי" דומה בצורתו לפועל "יכולתי". זהו פועל בעבר מהשורש יג"ר בבניין קל, ופירושו – פחדתי, חששתי.

בפסוק הפועל "יבוא" מופיע בזמן עתיד: "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (איוב ג, כה), אבל בלשון המקראית הוא מתאר דווקא זמן עבר.
היום אומרים: "אשר יגורתי בא לי", וכאן שני הפעלים הם בעבר כפי שמקובל בעברית של ימינו.

עיבוד. על פי: השפה העברית. כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019

  • איוב אומר בכאב: "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי".
    מה הוא הדבר שממנו פחד איוב, ושהתממש בסופו של דבר?
    (כדאי לחשוב על ההקשר של הפסוק בתוך הפרק, אך גם בתוך ההקשר של כל פרקי איוב שלמדתם.)
חושך וצלמוות
רבים סבורים שהמילה המאיימת "צלמוות" נוצרה מחיבור המילה "צֵל" והמילה "מָוֶת", אך נראה שלא כך...
חושך וצלמוות
"יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת..."
(ג, ה)

צילום: shutterstock.com

רבים סבורים שהמילה המאיימת "צלמוות" נוצרה מחיבור המילה "צֵל" והמילה "מָוֶת", אך נראה שלא כך הדבר.
שורשה של המילה היא צ.ל.מ, שמשמעו בשמית הקדומה – להיות כהה, חשוך. מכאן, שמשמעותה נרדפת למילה חושך, ולכן היא מופיעה לעיתים בצמידות למילתה הנרדפת – חושך וצלמוות.

להמשך קריאה

הסיומת המקורית של המילה היתה כנראה – וֹת, סיומת המביעה הפשטה, כמו במילים "הוללוֹת", "חכמוֹת", "נגהוֹת", כלומר היה נכון להגות אותה צלמוֹת. אולם בשל הדמיון למילה מוֹת, שהיא צורת הנסמך של המילה "מָוֶת", כנראה בדרך של אסוציאציה מדרשית הפכה צלמוֹת ל-צלמָוֶת.
עוד יש לציין שהמילה "צל" בעברית המקראית אינה קשורה במושג מוות, והיא באה בהקשר חיובי – חסות והגנה מפני השמש או מפני פגעים אחרים.

יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 39-38, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • חפשו את המילה "צלמוות" במנוע החיפוש dicta.
  • המילה "צלמוות" מופיעה בספר איוב לא פחות מעשר פעמים (בכל שאר ספרי השירה המקראיים היא מופיעה שמונה פעמים).
    מה אפשר ללמוד ממופעיה הרבים של המילה "צלמוות" על הלך הרוח של ספר איוב?
אצל איוב זה היה חד פעמי
  אצל איוב זה היה חד פעמי / נתן זך אֵצֶל אִיּוֹב זֶה הָיָה חַדפַּעֲמִי...
אצל איוב זה היה חד פעמי
"אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ."
(ג, א)

צילום: מוטי קיקיון, מתוך ויקישיתוף

 

למילות השיר

אצל איוב זה היה חד פעמי / נתן זך

אֵצֶל אִיּוֹב זֶה הָיָה חַדפַּעֲמִי
עוֹד זֶה מְדֻבָּר וְהִנֵּה זֶה בָּא
קֹדֶם הַבָּקָר, אַחַר כָּךְ הַגְּמַלִּים וְהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת
מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר, מַכּוֹת בְּרִיאוֹת.
אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַוִּכּוּחִים הַנִּצְחִיִּים,
הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, וְהַבְטָחוֹת, הַבְטָחוֹת.
אֶצְלִי זֶה לֹא כָּל כָּךְ דְּרָמָטִי.
מַכֹּנֶת קְטַנָּה בַּבֹּקֶר, לִפְעָמִים
סְתָם חֲבָטָה אוֹ טְפִיחָה מִקְרִית.
לִפְעָמִים אֲפִלּוּ תַּקָּלָה, לֹא אֱלֹהִית.
וְחַבּוּרָה קְטַנָּה, לִפְעָמִים פָּנָס בָּעַיִן
אוֹ סְתָם קְשָׁיֵי רְאִיָּה, אוֹ טְפָסִים,
אוֹ בַּעַל הַבַּיִת, עֲבוֹדָה, אוֹ מִכְתָּבִים, אִשָּׁה, בָּעֶרֶב.
וּבַיּוֹם שִׁשִּׁי שְׁתֵּי מַכּוֹת, לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה,
וּבַשַּׁבָּת נָחִים וּמִתְאוֹשְׁשִׁים.
פַּעַם חָיִיתִי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת,
שָׁם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת שְׁמִי,
ואֱלֹהִים וְהַשָּׂטָן לֹא הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶם עַל צִדְקָתִי
וּבִכְלָל אִישׁ לֹא הִטְרִיד, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, וְהָיָה
קְצָת מְשַׁעֲמֵם אַךְ הָיָה נִפְלָא. וְהַכֹּל הָיָה
בְּסֵדֶר אֲבָל לֹא כַּשּׁוּרָה. וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי
וְהִנֵּה אֲנִי נָבִיא,
אִיוֹבְצִ'יק מֻלְאָם מִזְדַּקֵּן בּוֹעֵט וְצוֹעֵק
אֲנִי אֲנִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, באילו מקומות בחיים מרגיש האדם שהוא איוב קטן – איובצ'יק?
  • "פַּעַם חָיִיתִי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, שָׁם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת שְׁמִי… הָיָה נִפְלָא…"
    מדוע בכל זאת חוזר זך אל הסבל? מה משמעות הסבל לפי שירו של זך?
איוב ורעיו
בסוף פרק ב אנו שומעים על מטרת ביקורם של רעי איוב: "…וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד...
איוב ורעיו
"וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר."
(ד, א)

ויליאם בלייק, הרעים מוכיחים את איוב, 1805, מאוסף ספריית מורגן, מתוך ויקישיתוף

בסוף פרק ב אנו שומעים על מטרת ביקורם של רעי איוב: "…וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ" (איוב ב, יא).
בציור של בלייק נראים שלושת רעי איוב ניצבים מולו כחוֹמה שקשה להתחמק ממנה – מול פניו, מתחת להם וממעל. ידיהם שלוחות לעבר איוב לא בתנועת ניחומים רכה אלא בתנועת תוכחה מאיימת, אצבעותיהם נראות חדות כקוצים. אשתו של איוב מביטה בו מודאגת במבט שואל, ואילו איוב עצמו מתחמק ממבטיהם הקשים ומביט אל השמיים.

  • בלייק צייר רגע דרמטי במפגש בין איוב לרעיו. מה הן התחושות העולות במפגש זה כפי שהן מבוטאות בציור?
צלמית אישה הרה
  "אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל". אבל לא את אלוהים, אלא "אֶת יוֹמוֹ"...
צלמית אישה הרה
"לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע."
(ג, יא)

צלמית אישה הרה, אכזיב' תקופת הברזל II, המאה ה-8 עד ה-6 לפני הספירה, חרס. אוסף רשות העתיקות, צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי דוד חריס

 

"אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל". אבל לא את אלוהים, אלא "אֶת יוֹמוֹ" – את היום שבו הוא עצמו נוצר ובא לעולם. עם חיים כאלה, איוב מעדיף שלא להיות קיים בכלל.
איוב מצטער על כך שההיריון נקלט ברחם אימו, וגם על כך שהלידה וגידולו כתינוק עברו בשלום.
בתקופת המקרא הצלמיות (פסלונים) שימשו כחפץ פולחן או כקמע. בחפירות ארכאולוגיות בארץ נמצאו אלפי צלמיות בבתים, במבני ציבור, בקברים ובמקדשים.
בחפירות אכזיב נמצאה צלמית חרס של אישה הרה. האיברים הבולטים הם בטן הריונית שהאישה מניחה עליה יד, והשדיים.

  • חשבו – מי החזיק צלמית של אישה הרה? מה הייתה המשמעות של צלמית כזו?
כשפים וקריאה בכבד
בכאבו איוב פותח בפרץ קללות שבהן הוא מבקש לשנות את העבר. הוא מקלל את היום...
כשפים וקריאה בכבד
"יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם..."
(ג, ח)

צילום: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, חפירות חצור. באדיבות פרופסור אמנון בן-תור.

בכאבו איוב פותח בפרץ קללות שבהן הוא מבקש לשנות את העבר. הוא מקלל את היום שבו נולד ואת הלילה שבו בישרו על היוולדו. הוא מבקש שאותו הלילה יקולל על ידי "אֹרְרֵי יוֹם" – מכשפים שיש ביכולתם להפוך יום ליום של מזל רע.

להמשך קריאה

במזרח הקדום רווחה האמונה שאפשר לשלוט על כוחות נסתרים באמצעות פעולות או מילים, ובקיצור – כישוף. לכשפים הייתה השפעה גדולה על כל תחומי החיים, והעוסקים בהם נהנו ממעמד חברתי מכובד ביותר.
דוגמה לסוג של כשפים היא הקריאה בכבד. בחצור נמצאו חמישה שברים של דגמי כבד עשויים מחרס, ועל שלושה מהם נמצאו גם כתובות. דגמי החרס שימשו מעין "מילונים" שבעזרתם פירשו סימנים על כבדים אמיתיים של בעלי חיים שהוקרבו זה עתה על המזבח במקדש. אם לכבד הייתה בליטה עגולה בצד שמאל, למשל, ככל הנראה 'האל יסלח לאדם'; שֶקע חשוד היה עשוי לבשר כי 'עבד ימרוד באדוניו'.

מבוסס על: "נבואה כבדה", אתר הסודות של חצור. כל הזכויות שמורות © סנונית

  • איוב מבקש לקלל את היום שבו נולד ופותח לנו פתח הצצה לעולם הקללות והכישופים שהיה מוכר לאנשי תקופתו.
    כיצד הקריאה בכבד או כל סוג אחר של ניבוי העתיד משמשים ככישוף או כאמצעי לשליטה על המציאות?
איוב בתיאטרון
ההצגה "איוב" היא מסע מוזיקלי–תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית של איוב. ההצגה עלתה בכיכובם של ששון...
איוב בתיאטרון
"לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת, מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע."
(ג, יא)

ההצגה "איוב" היא מסע מוזיקלי–תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית של איוב. ההצגה עלתה בכיכובם של ששון גבאי בתפקיד איוב, קרן הדר בתפקיד אשת איוב ושחקנים מתיאטרון האינקובטור.

להמשך קריאה

על ההצגה כתב העיתונאי מיכאל הנדלזלץ:
אחד השיאים של המונולוגים מהספרות הדרמטית הקלאסית הוא המונולוג של "המלט". ולצידו, על "פסגת הר סיני" של המונולוגים , תחת מעטה הענן האלוהי התיאטרלי, ניצב מונולוג "קללת היום" שנושא איוב בפרק השלישי של הספר הנושא את שמו.
יהיה אשר יהיה מי שכתב אותו, בעברית, כמה (יש ויכוח בין חוקרים כמה) מאות לפני הספירה, בארץ עוץ בדויה, הרי הוא גם הוא עוסקים ביחסים (וביחסיות) שבין להיות ולא להיות, אור וחושך, טוב ורע, רוגע ורוגז, יש ואין, תנועה ודום, חיים ומוות.

מבוסס על: מיכאל הנדלזלץ, "להיות או לא להיות", אתר מיזם 929.

בטריילר מופיעות הדמויות של אלוהים, השטן, איוב, אשת איוב ורעיו.
התמקדו בדמויות של אלוהים ושל רעי איוב.

  • באיזה אופן עוצבו דמויות אלה (לבוש, אביזרים, בימוי, טון דיבור)?
  • מה רצו לומר יוצרי ההצגה על הדמויות באמצעות עיצוב זה?

קרדיט: איוב – טריילר / תיאטרון האינקובטור, 2017

סיפורו של איוב
איוב מטולטל בהתמודדות עם סֵבֶל נורא ללא סיבה נראית לעין, וכך גם רעיו ואפילו הקוראים....
סיפורו של איוב
"וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר."
(ג, ב)

איוב מטולטל בהתמודדות עם סֵבֶל נורא ללא סיבה נראית לעין, וכך גם רעיו ואפילו הקוראים. מה עושה הסבל לאמונה? לתובנות המוכרות על שכר ועונש? מה הוא עושה לרעות?

בסרטון המסכם את ספר איוב, מחשבותיו של איוב והשיח בין הרעים לבינו מוצג על רכבת הרים.

  • מה הדימוי נועד להמחיש?
  • איזה דימוי אחר הייתם בוחרים כדי להציג את הסיטואציה שבה נמצא איוב מול הרעים?

קרדיט: ספר איוב / 929 תנך ביחד, 2017