סגור תצוגת כיתה
הפרק

הזמנה למשפט

פרק יג

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את הטענות של איוב ונעמיק בהבנת גישתו האמונית ובעבודת האלוהים שלו, אך לא נימנע מביקורת על מעשיו ונדרוש משפט הוגן ביניהם. בפרק זה איוב עולה להתקפה נגד טענות רעיו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – פסל:
נצפה בצילום של הפסל 'ריקנות'.
נשאל את התלמידים:

  • אילו רגשות מעורר בכם הפסל?

נספר כי זהו פסל שיצר אלברט גיורגי כדי לבטא את האובדן והריקנות שהוא חש לאחר שאיבד את בנו. למרות הכאב והצער שיש בפסל הוא מסמל בעיניו חיפוש אחר משמעות בחייו לאחר אובדן הבן.

  • כיצד עשוי אובדן להביא לחיפוש של משמעות?
  • האם יש בפסל רמז לתקווה ולחיפוש משמעות?

הצעה שנייה – יוסל רקובר מדבר אל אלוהים:
נקרין בכיתה קטע מסיפור קצר שחיבר צבי קוליץ הכתוב כצוואתו כביכול של אדם בשם יוסל רקובר שנמצאה בין חורבות גטו ורשה "בין ערמות אבנים ועצמות אדם" בשנת 1946, ונקרא את הקטע בקול.
נשאל בכיתה:

  • מה השינוי שעבר יוסל בעקבות מאורעות השואה לפי דבריו? (פעם הרגיש שהוא חייב לאלוהים ועכשיו הוא מרגיש שאלוהים חייב לו)
  • האם לדעתכם, יש לאדם זכות לבוא בדרישות אל אלוהים? האם זה תלוי במה שעבר עליו?
  • האם הצבת דרישות לאלוהים היא ביטוי לאמונה באלוהים או ביטוי למרד?

הצעה שלישית – שמע:
נקרא את שירו של אליעז כהן 'שמע אד-ני'.
נספר כי אליעז הוא משורר דתי, ולאחר פרסום השיר פוטר מעבודתו בפנימייה חרדית בטענה שהשיר מבטא כפירה באלוהים.

  • על אילו פסוקים מקראיים מבוסס השיר? (שמע ישראל)
  • איזו טענה כלפי אלוהים עומדת בין מילות השיר לדעתכם?
  • האם השיר מבטא כפירה או אמונה לדעתכם? מדוע?

הזמנה לקריאה

לאחר שכל שלושת רעיו נשאו דברים אל איוב והעלו טיעונים נגדו. אנו עומדים לקרוא את תגובת איוב אליהם ואל טיעוניהם.
לפני שנקרא את הפרק ניזכר בטענות העיקריות של הרעים כלפי איוב:
אליפז: האסונות שבאו עליך הם תוכחה ומוסר מאלוהים, עליך ללמוד מהם ולתקן את דרכיך.
בלדד: בניך מתו כי חטאו. עליך להתחנן לאלוהים ואם אתה צדיק באמת הוא יפצה אותך בשכר כפול במקום הבנים והרכוש שאיבדת.
צופר: אם חטאת – עליך לחזור בתשובה ולבטוח באלוהים, אבל איבדת תקווה כי אתה רשע.

שלב ראשון – פסוקים א-יז:
נקרין את הפסוקים על הלוח ונקרא אותם בקול או שנקרא יחד מתוך התנ"ך.
*למורה: בשל השפה הגבוהה והקושי בקריאתה מומלץ שהמורה יקרא בפעם הראשונה את הפרק ויסביר את המילים הקשות בעת הקריאה.
נזמין את התלמידים למצוא את מסרים אלה של איוב בפסוקים א-ו (מסר אחד לכל פסוק):

  • אני רוצה לפנות בדברים לאלוהים.
  • עכשיו תקשיבו לתוכחה שלי אליכם.
  • אני יודע כל מה שאתם יודעים.
  • היה עדיף שתשתקו.
  • אתם לא מועילים בעצותיכם.
  • ראיתי ושמעתי הכול.

(למורה – הפסוקים לפי הסדר: ג, ו, ב, ה, ד, א)
נפנה את תשומת לב התלמידים לבקשה שאיוב חוזר עליה שוב ושוב:

  • בפסוק ו איוב מבקש מרעיו להקשיב לטענותיו. נסו למצוא היכן איוב חוזר על בקשתו בהמשך הפרק? (בפסוק יד ובפסוק יז)
  • מדוע לדעתכם איוב חוזר על בקשה זו שלוש פעמים? (תשובה אפשרית: כי הוא מרגיש שהם אינם מקשיבים לו, אלא מטיחים בפניו נאומים מוכנים מראש)

נשים לב שהבקשות של איוב חותמות שלושה חלקים מנאומו: א-ו; ז-יג; יד-יז.
נעיין בפסוקים ז-יא: איוב תוקף את רעיו ומאשים אותם בחנפנות ובצביעות, איוב עומד על שלא חטא במאום, ובכל זאת הם מצדיקים את אלוהים רק כדי לרצות אותו. נבקש מהתלמידים לענות בכתב על השאלה הזאת:

  • כיצד תשפיע נוכחותו של אלוהים בוויכוח על טענות רעיו? (הרעים לא יוכלו לנהוג בצביעות ולהתל באלוהים כפי שהם עושים לאיוב. הם יפחדו ממנו ולכן לא ימשיכו לומר את דבריהם)
  • איוב מאשים את רעיו פעמיים במשוא פנים (פסוקים ח וי). מהו משוא פנים? את פניו של מי נושאים הרעים במשפט שהם עורכים לטענת איוב? (משוא פנים הוא העדפה לא מוצדקת של אחד הצדדים במשפט. הם

נושאים את פני אלוהים ומניחים מראש שהוא צודק, ולא איוב, רק כי הוא אלוהים או כי הם מפחדים מאלוהים וחושבים שאם יצדיקו אותו, הוא יתייחס אליהם בחיוב יותר)
נסכם ונאמר שלטענת איוב הרעים מצדיקים את אלוהים באופן עיוור ואוטומטי ואינם דנים את איוב בצדק. אבל למרבה האירוניה אלוהים מתנגד למשוא פנים ודורש משפט צדק (ויקרא פרק יט פסוק טו), והוא יוכיחם על כך ועל טעותם בנוגע לאיוב.
נעיין יחד בפסוק יב, נציג אותו בתקבולת וניעזר בפירוש הרב שטיינזלץ כדי להבין את משמעותו.
נשאל את התלמידים:

  • נסו לזהות את התקבולת בפסוק. איזו תקבולת זו? (הפסוק בנוי בתקבולת כיאסטית – א-ב ב-א שמשווה בין איבר א לאיבר ב)
  • היעזרו בפירוש שטיינזלץ והסבירו מה טוען איוב כלפי הרעים בפסוק זה. (דבריהם חסרי משמעות כאפר, וגופם אינו מוצק – כלומר אינם אומרים דברים שהם חושבים ובוחנים בעצמם, אלא חוזרים ומזכירים רעיונות שחוקים שהם זוכרים)
  • ניזכר בדברי אליפז (פרק ד פסוק ז). מדוע איוב מכנה את דברי הרעים "זיכרונות"? (כי לטענתו הם מזכירים לו פתגמים ורעיונות כללים של תורת הגמול ואינם מדברים באופן אישי ואמפתי)

בשלב זה נפנה את התלמידים לדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור על התשובות לדף העבודה במליאה ונתמקד בהבנת פסוק טז:
ניזכר בתגובתו המאופקת של איוב לאסונות שפקדו אותו: "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו" (פרק א פסוק כ ופרק ב פסוק י) ונשאל:

  • מהן שתי הפרשנויות האפשריות לתיאור תגובתו של איוב? האם חטא? (לפי פרשנות אחת לא חטא אפילו בשפתיו וודאי שלא במעשיו. לפי פרשנות שנייה בשפתיו אמנם לא חטא, אבל בליבו דווקא כן – כלומר איבד את אמונתו ויראתו)
  • איזו מן הגרסות (הכתיב והקרי) בפסוק טז מתאימה לכל אחת מן הפרשנויות? מדוע?

נשמע את התלמידים ונסכם את האפשרויות:

  • אפשרות אחת: איוב שחטא בליבו כבר בתגובתו בפרק ב, מעצים כאן את חטאו ואומר בפיו שאיננו מייחל לאלוהים עוד, כפי שמשתמע מגרסת הכתיב.
  • אפשרות שנייה: על פי גרסת הקרי איוב מביע כאן את אמונתו השלמה באלוהים למרות האסונות שהמיט עליו ומכאן אנו מבינים שגם בתגובתו בפרק ב לא היה שמץ של חטא.

לסיכום השלב הראשון: איוב נחוש לעמוד מול אלוהים ולשטוח את טענותיו, הוא מודע לסיכון הגדול שבכך עד כדי מוות שאלוהים יגזור עליו, אבל הוא אינו חושש כיוון שאמונתו אינה תלויה ביחס של אלוהים אליו והמוות, כידוע (פרק ג) אינו מאיים עליו. הוא בטוח בצדקתו ומאמין שאלוהים בסופו של דבר יפעל בצדק.

שלב שני – תנאים למשפט:
נקרא את פסוקים יח-כח ואחר כך נקרין את פירוש הרב שטינזלץ על הלוח.
איוב מזמין את אלוהים למשפט אך קובע שני תנאים לקיומו (פסוקים יח-כ).
נשאל בכיתה:

  • מה שני התנאים של איוב לעריכת המשפט עם אלוהים (פסוקים כא-כב)? (התנאי הראשון הוא שאלוהים יסיר מעל איוב את ייסוריו ויאפשר לו לדבר בחופשיות. התנאי השני הוא שיתקיים דיאלוג ששני הצדדים בו מדברים)
  • מה איוב מבקש שאלוהים יגיד במשפט ביניהם (פסוק כג)? (מהם החטאים של איוב)

בפסוק כד איוב מדבר על הסתרת פנים. השוו בין הסתרת הפנים כאן להסתרת הפנים בפסוק כ לעיל:

  • מי גורם להסתרת הפנים? מה משמעותה? (בפסוק כ איוב מבקש שאלוהים יסיר את מכותיו, ואיוב לא יצטרך להסתתר מפני מכות האל; בפסוק כד ה' מסתיר את פניו ואינו זמין לאיוב. אפשר לראות בדבריו של איוב הקבלה בין שני החלקים: בחלק הראשון – פסוקים כ-כב – איוב מפרט מהם התנאים שלו להפסיק להסתתר מפניו של אלוהים ולבוא למשפט ובחלק השני הוא מבקש מאלוהים שיפסיק גם הוא להסתיר את פניו)
  • איפה בדברי איוב בפרק ראינו דוגמה נוספת לכך שאיוב רוצה משפט הוגן בינו לבין אלוהים? (ההתנגדות שלו למשוא הפנים שנוהגים הרעים באלוהים – ראו פסוקים ח וי)
    בסיום דבריו בפרק זה איוב מוסיף שתי טענות (פסוקים כו-כח).
  • על מה אלוהים מעניש אותו על פי טענת איוב בפסוק כו? מדוע אין זה הוגן? (על חטאים שאולי חטא מימי ילדותו כאשר עדיין לא היה מודע למעשיו)
  • כיצד אלוהים מגביל את איוב על פי טענתו בפסוק כז? (אלוהים קושר את צעדיו ומגביל את תנועתו כמו שעושים לאסירים)
  • מהו הקשר בין הדימויים בפסוק כה לדימויים בפסוק כח? (*למורה: הדימויים מסומנים בצהוב בעזר ההוראה) (כולם מציגים את האדם כיצור חלש וחסר משמעות הנועד לבליה ולכיליון)
  • נסו לחשוב: מדוע איוב משתמש בדימויים אלה? כיצד הם מחזקים את טענותיו? (מדגיש את חוסר השוויון ביחסי הכוחות בינו ובין אלוהים ומחזק את הדרישה שלו להגינות כלפיו)

נסכם: איוב שוטח את טענותיו על חוסר הצדק וחוסר ההגינות בדרך שאלוהים נהג בו ודורש משפט צודק בלא משוא פנים ובלי הסתר פנים. כלומר, הוא מצפה שאלוהים לא יסתתר אלא יעמוד מולו ויגיב לטענותיו בלי להשתמש בכוחו או במעמדו העצומים.
אל מול רעיו המצדיקים את אלוהים באופן אוטומטי ואינם בוחנים באופן ענייני את מעשיו, איוב מציג עמדה אמונית שונה לחלוטין: הוא נאמן לאלוהים ואינו מורד בו, אך אינו מוכן לקבל את מעשיו בלי הסבר.

מבט לחיים

נערוך דיון בכיתה:

  • האם קרה לכם פעם שנענשתם ולא ידעתם למה?
  • איך הגבתם?
  • האם ביקשתם הסבר לעונש או הנחתם שהעונש צודק או שחשבתם שאין טעם לנסות לשנותו?
  • האם כאשר קורה לכם דבר רע אתם נוטים לשאול את עצמכם למה הוא קרה?
  • האם אתם מניחים שהסיבה קשורה בטעות או בעבירה על החוק שעשיתם, או שאתם בטוחים שאין זה בגללכם?
  • האם אתם חושבים שלפעמים דברים קורים בלי סיבה?
  • האם זה מפריע לכם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את טענות איוב כלפי רעיו וכלפי אלוהים בפרק יג. עמדנו על המורכבות ביחסים בין האדם המאמין לאלוהים ועוררנו דיון על הדרך שבה אנו מקבלים דברים רעים שקורים בחיים שלנו.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנים, עסקנו במשמעות השונה של גרסות הכתיב והקרי וזיהינו דימויים דומים.
מתודות: דף עבודה, דיון בכיתה ועיון בסיפור.

אפשר עוד...

על צידוק הדין במאמרה של אלינער ברקת מתוך האתר חכמות בנתה ביתה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ריקנות
Mélancolie by Albert Gyorgy Geneva, Switzerland 2012
ריקנות

Mélancolie by Albert Gyorgy Geneva, Switzerland 2012

יוסל רקובר מדבר אל אלוהים
לא אוכל לומר שיחסי לאלוהים לא השתנה אחרי כל מה שעבר עלי. אבל אני יכול...
יוסל רקובר מדבר אל אלוהים

לא אוכל לומר שיחסי לאלוהים לא השתנה אחרי כל מה שעבר עלי. אבל אני יכול כן לומר, בביטחון מוחלט, שאמונתי בו לא נתערערה כמלוא הנימה. פעם, כשחיי היו טובים, התייחסתי אליו כאל מי שמרעיף עלי בלי הרף מחסדו, ולפיכך – כאל מי שאני חב לו תמיד. עכשיו אני מתייחס אליו כאל מי שחייב גם לי, וחייב לי הרבה. ומכיוון שאני מרגיש שגם הוא חייב לי, אני סבור שיש לי הזכות לבוא אליו בדרישות.

(צבי קוליץ, יוסל רקובר מדבר אל אלוהים, הוצאת משרד הביטחון 2000, עמוד 20)

שמע אד-ני / אליעז כהן
שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָדוְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָבְּכָל לְבָבְךָוּבְכָל נַפְשְׁךָוּבְכָל מְאֹדֶךָוְהָיוּ הַבָּנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר...
שמע אד-ני / אליעז כהן

שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד
וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
בְּכָל לְבָבְךָ
וּבְכָל נַפְשְׁךָ
וּבְכָל מְאֹדֶךָ
וְהָיוּ הַבָּנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נֶהֱרָגִים עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם
עַל לְבָבְךָ
וְשִׁנַּנְתָּם בִּרְקִיעֶיךָ
וְדִבַּרְתָּ בָּם:
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ
וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ
וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל
יָדֶךָ (סְפָרוֹת כְּחֻלּוֹת זַרְחָנִיּוֹת) וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין
עֵינֶיךָ (כְּמוֹ פְּגִיעַת הַצַּלָּפִים)
וּכְתַבְתָּם (בְּדָם) עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ
וּבִשְׁעָרֶיךָ.

פסוקים א-יז מחולקים
א הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי, שָׁמְעָה אָזְנִי וַתָּבֶן לָהּ. ב כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם אָנִי, לֹא...
פסוקים א-יז מחולקים

א הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי, שָׁמְעָה אָזְנִי וַתָּבֶן לָהּ.
ב כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם אָנִי, לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם.
ג אוּלָם אֲנִי אֶל שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהוֹכֵחַ אֶל אֵל אֶחְפָּץ.
ד וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר, רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.
ה מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה.
ו שִׁמְעוּ נָא תוֹכַחְתִּי וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִׁיבוּ.

ז הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה? ח הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם לָאֵל תְּרִיבוּן? ט הֲטוֹב כִּי יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ? י הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן.
יא הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם, וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם.
יב זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם.
יג הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי, וַאֲדַבְּרָה אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָה.

יד עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי.
טו הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ.
טז גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא.
יז שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם.

פסוק יב – תקבולת ופירוש
"זִכְרֹנֵיכֶם           מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר          גַּבֵּיכֶם" פירוש...
פסוק יב – תקבולת ופירוש

"זִכְרֹנֵיכֶם           מִשְׁלֵי אֵפֶר

לְגַבֵּי חֹמֶר          גַּבֵּיכֶם"

פירוש הרב שטיינזלץ
(יב) זִכְְְרֹנֵיכֶם, הדברים שאתם מזכירים ומשננים מִשְְְׁלֵי, משולים לאֵפֶר, ואין להם קיום. לְְגַבֵּי, ערמות, או: גופי חֹמֶר משולים גַּבֵּיכֶם. גביכם או גופיכם אינם מוצקים, אלא הם עשויים חומר המתעוות ומקבל כל צורה שמטביעים בו. דבריכם נאמרים בביטחון עצמי, אך לא אמרות פיכם ולא גופיכם יציבים וחסינים.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
פירוש שטיינזלץ לפסוקים יח-כח
(יח) הִנֵּה־נָא עָרַכְְְתִּי מִשְְְׁפָּט לפני אלוקים, יָדַעְְְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְְְדָּק. (יט) מִי־הוּא יָרִיב, המסוגל לריב עִמָּדִי?! כִּי־עַתָּה...
פירוש שטיינזלץ לפסוקים יח-כח

(יח) הִנֵּה־נָא עָרַכְְְתִּי מִשְְְׁפָּט לפני אלוקים, יָדַעְְְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְְְדָּק. (יט) מִי־הוּא יָרִיב, המסוגל לריב עִמָּדִי?! כִּי־עַתָּה אם יהיה מי שיעמוד בריב אתי, אַחֲרִישׁ, אשתוק וְְאֶגְְְוָע. בינתיים אין מי שימנע אותי לעמוד במשפט. עתה איוב פונה ישירות לאלוקים: (כ)  אַךְְְ־שְְׁתַּיִם, את שני הדברים הבאים אַל־תַּעַשׂ עִמָּדִי, אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר, ואחשוף את כל אשר על לבי : (כא) כַּפְְּךָ המפליאה בי מכות מֵעָלַי הַרְְְחַק, וְְשנית , אֵמָתְְךָ אַל־תְְּבַעֲתַנִּי, לא תבהיל אותי. כל עוד אני כפוף מפני הסבל שאתה מייסר אותי בו, ומפני אימתך, אינני יכול לבטא את המתחולל בלבי. אני זקוק לחירות כלשהי כדי לומר את דברי. (כב) וּקְְְרָא וְְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ־אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי. נוכל לקיים דו – שיח. אני מבקש שתבהיר לי: (כג) כַּמָּה יש לִי עֲוֹנוֹת וְְחַטָּאוֹת? וטיבם של פִּשְְְׁעִי וְְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי. (כד)  לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְְְתִּיר, וְְתַחְְְשְְׁבֵנִי לְְאוֹיֵב לָךְְְ?! אינני יודע כמה חטאים ואילו חטאים יכולים להצדיק את יחסי האיבה האלה. (כה) האם עָלֶה נִדָּף, שכבר נשר מן העץ תַּעֲרוֹץ, תשבור?! וְְהאם אֶת, אחרי קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְְְדֹּף?! (כו) כִּי־תִכְְְתֹּב עָלַי מְְרֹרוֹת, שאתה גוזר עלי גזרות מרות כל כך, וְְתוֹרִישֵׁנִי, ואתה מוריש לי עֲוֹנוֹת נְְעוּרָי, חטאים שכבר תיקנתי וכיפרתי עליהם. ואולי: חטאים שחטאתי עוד לפני שהתבגרתי. (כז) וְְתָשֵׂם בַּסַּד, מעין כבל עץ שהונח על רגלי אסירים, את רַגְְְלַי. וְְתִשְְְׁמוֹר את כָָּל־אָָרְְְחֹתָי, דרכי, עַל־שָָׁרְְְשֵׁי רַגְְְלַי תִּתְְְחַקֶּה, אתה שם חוק, גבול, לכפות רגלי, כך שלא אוכל לזוז או לעשות שום דבר. (כח) וְהוּא האדם כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ׃

המניע של איוב
האם איוב עובד את אלוהים מאהבה גדולה או מפחד גדול? חכמים ניסו לענות על שאלה...
המניע של איוב
"הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל..."
(פסוק טו)

צילום: shutterstock.com

האם איוב עובד את אלוהים מאהבה גדולה או מפחד גדול?
חכמים ניסו לענות על שאלה זו, וכשהגיעו לפרק יג התגלעה ביניהם מחלוקת.

לקריאת המדרש

דרש רבי יהושע בן הורקנוס: לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, שנאמר: "הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל" (יג, טו). כלומר – אפילו אם יהרגני, אני עדיין מייחל ומצפה לו.
ועדיין הדבר לא מוחלט אם יש לקרוא "לוֹ אֲיַחֵל" או "לא אֲיַחֵל".
תלמוד לומר (יש לומר): "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי" (כז, ה), כלומר – עד מותי אשאר שלם עם ה', מלמד שמאהבה עשה.
ואילו רבן יוחנן בן זכאי היה דורש כל ימיו שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה, שנאמר: "וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (א, א).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת סוטה, משנה ה פרק ה)

  • החכמים מתווכחים מה הניע את איוב לפעול כפי שפעל. מי החכם שחושב שאיוב פעל מתוך פחד מה', ומי החכם שחושב שאיוב פעל מאהבת ה'?
  • האם משנה מה היו מניעיו של איוב – יראה או אהבה? האם המניעים של האדם חשובים או שרק הפעולות שלו חשובות?
שם נפשו בכפו
איוב מוכן "לשים את נפשו בכפו" – לסכן את חייו – בשביל להתעמת עם אלוהים...
שם נפשו בכפו
"עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי, וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי."
(פסוק יד)

צילום: shutterstock.com

איוב מוכן "לשים את נפשו בכפו" – לסכן את חייו – בשביל להתעמת עם אלוהים ולהגן על האמת שלו. זאת בניגוד לרעיו, המעדיפים להצדיק את האל ולנהוג כלפיו בחנופה.

"שם את נפשו בכפו" – ביטוי ציורי המתאר אדם שכביכול מוציא את הנפש ממקומה הנסתר, המוגן, ומסכן אותה על ידי כך שהוא מניח אותה על כף ידו. זו פעולה המסכנת את חייו של האדם.
מעניין לציין כי במקרא המילה "נפש" מייצגת גם את הגוף הגשמי.

איוב מוכן להתעמת עם האל בנוגע לאמת שלו, ובכך הוא מסכן את חייו.

  • האם אתם מכירים אנשים ש"שמו נפשם בכפם" למען האמת שלהם?
  • מה לדעתכם גורם לאדם "לשים את נפשו בכפו"?
ותשם בסד רגליי
  איוב טוען שה' הפך אותו לאויבו. ה' רודף אותו, גוזר עליו גזר דין מר...
ותשם בסד רגליי
"וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי…"
(פסוק כז)

קשר על רגלי גמל במדבר המגביל את יכולת התנועה של הגמל. צילום: shutterstock.com

סד על רגלי אסיר , 1903. מתוך ויקישיתוף.

 

איוב טוען שה' הפך אותו לאויבו. ה' רודף אותו, גוזר עליו גזר דין מר וקשה ואף שם את רגליו בסד של אסירים – לוח עץ גדול ובו חריצים לרגליים.
סד הרגליים הוא דימוי לכך שה' מגביל את איוב, מונע ממנו ללכת, אינו משחרר אותו מכבליו.
הצירוף "נתון בסד" מבטא תחושה של אדם שמשהו מגביל אותו ומצר את צעדיו.

  • לפי הציטוט – מה הוא הסד של העיתונאי?
    "העיתונאי נדרש, דרך קבע, להתמודד עם משימות של איסוף מידע וכתיבתו כשהוא נתון בסד של לוח זמנים וכאשר אימת "שעת האפס" מרחפת מעל."
חברים בעת צרה
איליה רפין, בן המאה ה-19, היה אומן רוסי ממוצא אוקראיני שנודע בסגנונו הריאליסטי. יצירותיו עסקו...
חברים בעת צרה
"הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה אָנִי, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה."
(פסוק יג)

איליה רפין, איוב וחבריו, 1869, שמן על קנבס, מתוך ויקישיתוף

איליה רפין, בן המאה ה-19, היה אומן רוסי ממוצא אוקראיני שנודע בסגנונו הריאליסטי. יצירותיו עסקו פעמים רבות בקונפליקטים דרמטיים מיתולוגיים, אך גם בחייהם של פשוטי העם – האיכרים והפועלים, והיו פרי של מחקר מדוקדק וגרסאות רבות.

להמשך קריאה

בציור זה מופיעים איוב, רעיו ואשתו. הציור ריאליסטי ומפורט עד לפרטי פרטים – דוגמאות הבד, התכשיטים הנוצצים, העשב היבש. באופק הצבעים רכים ופסטליים והאור עולה, אך במוקד ההתרחשות – ההצללה, הבעות הפנים ותנוחות הגוף מעידות על אווירת נכאים מתוחה וטעונה. איש אינו מביט ברעהו, כל אחד שקוע במחשבותיו.

  • מה הדינמיקה בין איוב לרעיו כפי שבא לידי ביטוי בציור? האם זו הדינמיקה העולה מתוך הפרק?
אייכה / שולי רנד
איוב מתוסכל. הוא יודע שהוא חף מכל חטא, והוא מוכן להתעמת עם ה' ולהוכיח את...
אייכה / שולי רנד
"וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי."
(פסוק כב)

איוב מתוסכל. הוא יודע שהוא חף מכל חטא, והוא מוכן להתעמת עם ה' ולהוכיח את צדקתו. "וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי", הוא פונה לאל ואומר – ענה לי, כדי שנוכל לקיים דיאלוג.

למילות השיר

אייכה / מילים ולחן: שולי רנד

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות,
לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות,
אנה מפניך אסתתר?
מה אטען, מה אצטדק, מה אדבר?
חנון ורחום הן לפניך גלוי,
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי,
נלחם בעצבות, בייאוש המכרסם כתולעת,
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת.
קולות מהעבר לוחשים לי לעצור,
אבל אני מוסיף בחושך לחתור,
ושואל ומבקש,
איה, איה, אייכה?
אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים,
אני הולך וכושל, הוא הולך ומעצים.
נשמה קדושה, אל נא תבכי שבורת כנף,
הן תעידי עליי כמה הייתי נכסף,
כשסודות מהעבר פקדו עליי לעצור,
אבל אני מוסיף בחושך לחתור,
ושואל ומבקש,
איה, איה, אייכה?
בסופו של יום הן אפלט אל החוף,
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף,
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר,
ושואל ומבקש וכוסף,
איה, איה, אייכה?

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה הן החוויות והתחושות העולות ממילות השיר?
  • האם לדעתכם איוב של פרק יג היה מזדהה עם השיר הזה? האם היה משנה משהו בשיר או מוסיף עליו?
  • להרחבה – קראו על הרקע הביוגרפי של שולי רנד. היכן ניתן לראות את סיפורו האישי של שולי רנד במילות השיר?

קרדיט: שולי רנד / אייכה, גלגלצ הערוץ הרשמי, 2019

טופלי שקר
משמעות המילה "טָפַל" – הדביק, מרח, טָח. באמצעות צירוף הזה רומז איוב כי רעיו הם...
טופלי שקר
"וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר..."
(פסוק ד)

דוגמא לטיח צבוע על קיר, אתר הרודיון המאה הראשונה לפנה"ס. המשלחת לחקר הרודיון, האוניברסיטה העברית (צילום: טל רוגובסקי)

משמעות המילה "טָפַל" – הדביק, מרח, טָח. באמצעות צירוף הזה רומז איוב כי רעיו הם כבנאים רמאים, שמטייחים את קירות הבית בטיח פגום או שמטייחים את הקירות הסדוקים בטיח, כדי שלא ייראו הסדקים בבית. במעשים אלה הם גורמים להתמוטטות הבית מבלי שניתן יהיה להבחין בסימני אזהרה מוקדמים.
פרשנות אחרת לצירוף – רעיו הם כרופאים רמאים, המורחים על הפצעים משחות מזויפות.

מבוסס על: גרשון גליל (עורך ומרכז), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 88, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • על פי המטאפורה שבה השתמש, במה האשים איוב את רעיו?
  • בדקו את ההקשר של הביטוי בתוך הפסוק. איזו מבין שתי הפרשנויות טובה יותר בעיניכם?
בגדים ורקב בעת העתיקה
איוב מדבר על גורלו של האדם. עש הוא חרק הניזון מבדים, וייתכן כי המילה "רקב"...
בגדים ורקב בעת העתיקה
"וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה, כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ."
(פסוק כח)

צילום: shutterstock.com

בגד פשתן, נחל חבר. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

איוב מדבר על גורלו של האדם. עש הוא חרק הניזון מבדים, וייתכן כי המילה "רקב" מקבילה למילה "עש" שבצלע השנייה של הפסוק ומשמעותה – תולעת הגורמת לריקבון. איוב מדמה את האדם לבגד שנרקב ונאכל על ידי חרקים.

להמשך קריאה

האריגים העשויים חומרים אורגנים כמו צמר, פשתן, משי וכותנה, אינם ממצא שכיח בחפירה הארכאולוגית. כפי שאיוב מתאר, הבגד על פי רוב נאכל על ידי מזיקים שונים, מתפורר ונעלם בפרק זמן קצר בתנאי האקלים הים-תיכוני של ארץ ישראל.
המצב שונה לחלוטין באזור מדבר יהודה והנגב. בזכות תנאי יובש קיצוניים נמצאו פיסות אריג שהצליחו להשתמר אלפי שנים, ומאפשרים לנו הצצה נדירה לעולם הלבוש בעת העתיקה.
בתקופת המקרא שימש הבגד גם כפריט שהעיד על מעמדו החברתי והכלכלי של הלובש, ועל כן הושקע מאמץ ניכר בהכנתו. הכנת בגד כללה: עיבוד חומר הגלם, צביעה, טווייה ואריגה.
בשונה מהיום, בגד שהתבלה ונקרע לא נזרק, אלא נעשו בו תיקונים ונתפרו עליו טלאים כדי לחזור ולהשתמש בו. לאחר שיצא מכלל שימוש, נגזר הבגד לפיסות קטנות ונעשו בו שימושים נוספים – מטליות, תחבושת ועוד.

(עיבוד. מבוסס על נעמה סוקניק, אופנה בעת העתיקה, אתר 929)

  • על פי הדימויים שבהם הוא משתמש, מה חושב איוב על גורלו של האדם בעולם?
  • אילו הייתם צריכים להשתמש בדימוי כדי לתאר את חווית קיומו של האדם בעולם – מה היה הדימוי שבו הייתם בוחרים?
ספרות החוכמה - איוב
שלושה ספרים נכללים בספרות החוכמה המקראית – איוב, קהלת ומשלי.ספרות החוכמה פונה אל האדם האוניברסלי,...
ספרות החוכמה - איוב
"הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ."
(פסוק טו)

שלושה ספרים נכללים בספרות החוכמה המקראית – איוב, קהלת ומשלי.
ספרות החוכמה פונה אל האדם האוניברסלי, אך לא מדובר בספרות חילונית, הנחת היסוד היא האמונה באלוהים. ספרות החוכמה מדגישה את המוסר האישי, את הוויית היחיד ואת הצלחתו. ספרות זו עונה על שאלות של מוסר ושאלות פילוסופיות כמו "צדיק ורע לו" ושאלת קיום השגחה אלוהית בעולם.
ספרות החוכמה מיוחדת בכך שהיא נטולה כל התייחסות לאומית, היא כללית ופונה אל האדם באשר הוא.

  • צפו בסרטון (עד הדקה 3:28) וענו – מה הייחוד של ספר איוב בהשוואה לספרי החוכמה האחרים בתנ"ך.

קרדיט: The Book of Job/ The Bible Project, 2016