סגור תצוגת כיתה
הפרק

היכרות עם הסיפור, הדמויות ומניעיהן

פרק כב

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נציג בפני התלמידים את הדמויות המשתתפות בסיפור, פעולות וציטוטים שלהן ונבקש מהם לשער מה מהלך הסיפור במילים שלהם. נעלה שאלה לקראת הקריאה, נקרא את הפסוקים ונבדוק אם השערותינו התאמתו.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ
בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, מלך מואב וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר:
"וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם"
בִּלְעָם – קוסם, נביא, מכשף "וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי"

סיפור משוער במילים שלנו: עם ישראל מתקרב למואב, בלק, מלך מואב, חושש מהם ומבקש מבלעם הקוסם לקלל את עם ישראל. בלעם אומר: "אני אתן לכם תשובה לפי מה שינחה אותי אלוהים".
שאלות מטרימות לקריאה:

  • מה תהיה ההנחיה של אלוהים?
  • האם בלק יצא לקלל את עם ישראל?

מבט ראשון - מפגש עם הפסוקים

נפתח את חומש במדבר פרק כב ונקרא את הפרק עד פסוק יד, בעת הקריאה נסביר מילים קשות, נעצור ונענה על השאלה ששאלנו לקראת הקריאה. נציין שצפוי כי בלעם לא יקלל את עם ישראל, אבל נקרא הלאה ונגלה מה באמת קרה. במהלך הקריאה נקפיד להוסיף חיוּת לדברי הגיבורים ובעיקר הומור בשיאו של הסיפור במפגש בלעם והאתון עם המלאך (פסוקים כח-לא). פעמים רבות מתבלבלים הלומדים בין שמותיהן של הדמויות העיקריות בסיפור זה: בלק ובלעם.
נורה לתלמידים לאתר בטקסט את שמות המלך והנביא ולרשום פרטים לגבי כל דמות במחברת.

מבט שני - הסבר ושאלות הבנה

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

בתום העבודה הפרטנית נסכם: בלק בוחר לפנות לבלעם, שידוע בכוחו הרוחני, כדי להתמודד עם עם ישראל משום שבלק מבין שלחימה פיזית רגילה לא תצליח. בלעם מסרב לבוא כיוון שאלוהים אוסר עליו. בהמשך הוא יוצא לדרך, אך רק לאחר שהוא מקבל אישור מסויג מאלוהים והוא מבין שתפקידו יהיה לומר את המילים שאלוהים יאמר לו. בדרך הוא מקבל תזכורת ליכולותיו המוגבלות – האתון שלו רואה לפניו את מלאך האלוהים. כשהמלאך מתגלה אל בלעם הוא שוב מדגיש באוזניו שיאמר רק את מה שאלוהים יאמר לו.

מבט שלישי

נדון במליאה:

  • מה יכול לעורר תמיהה בתגובת בלעם לפניית המשלחת השנייה?
  • מדוע בלעם מתכנן לשאול את אלוהים שנית, הרי כבר קיבל מענה ברור? (רצונו למלא את דרישות בלק ולקבל את הפרס המוצע לו גובר)
  • האם על סמך הכתוב אפשר לשער מה רצונו האישי של בלעם? (שני רמזים לרצונו מהפסוקים: 1. הפנייה החוזרת לאלוהים, אף שכבר קיבל תשובה שלילית; 2. חבישת האתון בכוחות עצמו לקראת היציאה למואב, אף שאדם במעמדו יכול להותיר את העבודה השחורה לנעריו)
  • מהו רצון אלוהים?

נחזור ונקרא את תשובת אלוהים השנייה בפסוק כ.

  • מה יכול לעורר תמיהה בתשובה זו? (מדוע האל מצווה על בלעם ללכת, הרי קודם אסר עליו?)
  • האם רצון אלוהים השתנה?
  • מה סיפר בלעם לבלק על חוויותיו בדרך?
  • מה אפשר ללמוד מכך? (בלעם מבהיר שיוכל לעשות רק כדברי אלוהים, אך משמיט את נקודת המוצא שנמסרה לו – שבלתי אפשרי לקלל את עם ישראל. בתוכו בלעם עדיין מקווה שימצא פִּרצה)
  • מה חשב בלק כשבלעם הגיע?

נסכם את הדיון: בלעם משתוקק לקלל את ישראל בשל רצונו לזכות בעושר ובכבוד ואולי גם בשל שנאה כלפי ישראל. הוא מתעלם מהדברים הברורים של אלוהים בפסוק יב "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא", אך אלוהים אינו משנה את דעתו. הוא מוליך את בלעם במסלול המתאים לו. בלק מרוצה שבלעם הגיע ומצפה לקבל את מה שביקש.

מבט לחיים

בשיעור למדנו שלמרות האיסור הראשון שהוטל על בלעם הוא חזר וביקש ללכת, ואלוהים אכן אמר לו ללכת, אך לא חזר בו מההכרזה שאי אפשר לקלל את ישראל.
נבקש מהתלמידים לחשוב על מקרה שבו אף שדבר נאסר עליהם, הם המשיכו לבקשו ו"לנדנד". נזמין תלמידים לשתף את הכיתה בסיפוריהם.

  • האם בסופו של דבר בוטל האיסור?
  • איך הסתיים המקרה?
  • מה התחושה של אדם שרוצה משהו אך יודע שאסור לו?
  • איך מתמודדים מול זה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: המואבים חוששים מישראל ומחליטים לגייס את בלעם ואת קסמיו לעזרתם.
מיומנות: איתור דמויות בטקסט, הבנת רצף העלילה ומניעי הדמויות.
מתודות: הצגת ציורים, דף עבודה, דיון במליאה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
למה לא על סוס?
שאלו שרי מואב את בלעם: מה טעם אין אתה רוכב על סוס, שהוא ראוי לך...
למה לא על סוס?
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב." (פסוק כא)
"וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, וַיֹּאמֶר לֹא." (פסוק ל)

Callipso / Shuttestock.com

Authentic travel / Shuttestock.com

שאלו שרי מואב את בלעם:
מה טעם אין אתה רוכב על סוס, שהוא ראוי לך יותר?
אָמַר להם: באחו הנחתי אותו, את הסוס, לרעות, ולכן אני רוכב על חמור.
מִיָּד: "וַתּאמֶר הָאָתוֹן אל בלעם, הֲלֹא אָנכִי אֲתֹנְךָ" (במדבר כב, ל) שאתה משתמש בי כל הזמן.

(תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד, עמוד ב, באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

  • התבוננו בתמונות וקראו את המדרש. מדוע חשבו שרי מואב שראוי יותר שבלעם ירכב על סוס?
  • קראו במדרש את תשובת האתון. איזו תכונה והיבט של מערכת היחסים בינה לבין בלעם היא מציגה בתשובתה לשרי מואב ולבלעם?
חוצפה!
אמר רב נחמן: חוצפה, אפילו כלפי אלוהים – מועילה. בהתחלה כתוב: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" ולבסוף...
חוצפה!
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא." (פסוק יב)
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה." (פסוק כ)

STUDIO GRAND OUEST / Shutterstock.com

אמר רב נחמן:
חוצפה, אפילו כלפי אלוהים – מועילה.
בהתחלה כתוב: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" ולבסוף כתוב: "קוּם לֵךְ אִתָּם".
אמר רב ששת:
חוצפה היא כמו מלכות בלי כתר.

(לפי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א)

  • סמנו בפסוקים את הציטוטים שמביא רב נחמן במדרש
  • כיצד הגיע רב נחמן למסקנה שחוצפה מועילה?
  • מה דעתכם על הקביעה של רב ששת?
  • ספרו על מקרים שבהם חוצפה יכולה להועיל, ועל מקרים שבהם חוצפה יכולה להזיק.
ותפתח האתון את פיה
גם אצלכם אומרים לפעמים: "ויפתח החמור את פיו ויאמר…" או "ותפתח האתון את פיה ותאמר…"...
ותפתח האתון את פיה
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים." (פסוק כח)

Eric Isselee / Shutterstock.com

גם אצלכם אומרים לפעמים: "ויפתח החמור את פיו ויאמר…" או "ותפתח האתון את פיה ותאמר…" ואז מי שמדבר יצא חמור או אתון?

להמשך קריאה

אז מסתבר שלא המצאתם שום דבר. הביטוי הזה לקוח מפה.
*אגב, מעניין לדעת שבניגוד למה שמקובל לחשוב, החמור והאתון הם דווקא חיות חכמות.

  • היום הביטוי הזה הוא ביטוי גנאי ודרך להקניט זה את זה. האם כך גם בביטוי המקורי?
יצאתם גדולים!
לפעמים נדמה לנו שאפשר "לחפף", "להחליק", לעשות משהו אסור בלי שישימו לב. אנחנו מנסים להקטין...
יצאתם גדולים!
"וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה." (פסוק יח)

Maryna Pleshkun / Shutterstock.com

לפעמים נדמה לנו שאפשר "לחפף", "להחליק", לעשות משהו אסור בלי שישימו לב.

להמשך קריאה

אנחנו מנסים להקטין את המעשה ואומרים לעצמנו: "בקטנה". ובכן, אתם לא הראשונים להשתמש בביטוי הזה. גם בלעם הרגיש שיש עבירה שהיא "גדולה" ויש עבירה שהיא "קטנה".

  • האם בלעם מרגיש שהוא יכול להמרות את פי אלוהים – בדבר קטן או בדבר גדול?
  • הסבירו במילים שלכם את דבריו.
ותפתח האתון את פיה
האתון (הנקבה של החמור) היא דמות חשובה בסיפור, אפילו שאין לה שם. האתון רואה יותר...
ותפתח האתון את פיה
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים." (פסוק כח)

מתחם שרק באולפני יוניברסל, לוס אנג'לס, 2015 Anton_Ivanov / Shutterstock.com

האתון (הנקבה של החמור) היא דמות חשובה בסיפור, אפילו שאין לה שם. האתון רואה יותר מבלעם ומבינה את ההתרחשות טוב ממנו, ולכן גם סופגת ממנו מהלומות. אבל אז אלוהים פותח את פיה ומאפשר לה לדבר בשפת בני האדם ולנזוף בבלעם על התהגותו כפויית הטובה אליה. הסיפור מציג את האתון כדמות נוגעת ללב, ואת בלעם כמי שאינו רואה ואינו מרחם.
השימוש בביטוי "ותפתח האתון את פיה" נפוץ היום, אך משתמשים בו באופן הפוך מכוונתו המקורית. בעוד הסיפור התנ"כי מעורר כבוד כלפי האתון המדברת, היום השימוש בביטוי נועד ללעוג לאדם שמדבר, על כך שלכאורה אינו אומר דברי טעם או במילים אחרות: תראו מי שמדבר!
  • כיצד הדמות של האתון מדגישה לנו את העיוורון של בלעם ואת החסרונות שלו כנביא?
האתון של רמברנדט
  רמברנדט היה אומן הולנדי שחי במאה ה-17. הוא היה צייר מפורסם, שהזמינו אצלו ציורים...
האתון של רמברנדט
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ." (פסוק כג)

רמברנדט, "בלעם ואתונו", 1626, שמן על לוח עץ. מאוסף Musée Cognacq-Jay, מתוך ויקישיתוף

רמברנדט, "דיוקן עצמי", 1640, שמן על בד. מאוסף המוזיאון הלאומי, לונדון. מתוך ויקישיתוף

 

רמברנדט היה אומן הולנדי שחי במאה ה-17. הוא היה צייר מפורסם, שהזמינו אצלו ציורים רבים בכסף רב, אך בסוף ימיו ירד מעמדו החברתי והוא איבד את נכסיו. הוא המשיך לצייר, ויש אומרים שציוריו הגדולים ביותר הם דווקא מתקופה זו.

להמשך קריאה

"בלעם ואתונו" היא יצירה בסגנון הבארוק, הסגנון האומנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18, ושרמברנדט היה אחד מאבותיו. סגנון הבארוק התאפיין בפאר, בתנועה, בדרמטיות ובהדגשת ניגודים. את המאפיינים הללו אפשר למצוא בקלות ביצירה. שלוש הדמויות הראשיות – בלעם, המלאך והאתון – יוצרות משולש של תנועות גוף מובלטות והנפות (חרב ומקל). היצירה מדגישה את הקשר בין המלאך לאתון – כנפי המלאך בצבע גופה של האתון, וזווית הנפת החרב כמעט זהה לזווית ראשה של האתון. מצד שני מודגשים הניגודים:
הניגוד בין בלעם למלאך – המלאך לבוש בלבן, צבע שמסמל טוהר וקדושה, לעומת בלעם שלבוש באדום, צבע שמסמל יצריוּת.
הניגוד בין בלעם לאתון – באופן סמלי, בלעם, שאמור להיות נביא וקוסם, פיו סגור ועיניו מוצללות, ואילו האתון עיניה פקוחות לרווחה וכך גם פיה.
הניגוד בין בלק, בלעם והמלאך – בלעם רכוב על אתון שמסרבת לזוז. בלק נראה מאחוריו (מעליו), רכוב על סוס לבן אציל, ואילו למלאך יש כנפיים משלו.

  • זהו את הדמויות המופיעות בציור. תארו את התנועות שבציור – מי נראה מוביל ומי מוּבל?
בלעם ואתונו
הרמן שטרוק היה צייר ואומן הדפסים יהודי, אשר נולד בברלין בסוף המאה ה-19 ונפטר בחיפה...
בלעם ואתונו
"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ." (פסוק כב)

הרמן שטרוק 1938. מתוך ויקיפדיה העברית

הרמן שטרוק, "בלעם נלחם במלאך", 1929, תחריט

הרמן שטרוק היה צייר ואומן הדפסים יהודי, אשר נולד בברלין בסוף המאה ה-19 ונפטר בחיפה באמצע המאה ה-20.

להמשך קריאה

הוא היה גם פעיל ציוני והשתתף בכמה כינוסים של הקונגרס הציוני והיה בוועד המנהל של הקרן הקיימת לישראל. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא תחריט של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה.
בתחריט שלפנינו, שנראה כמעט כמו סקיצה ראשונית, הדמות הריאליסטית ביותר היא של האתון. אנו יכולים לראות בבירור את פיה ואת עיניה הפקוחות. דמותו של המלאך, לעומת זאת, מתעתעת – נראית ולא נראית, נדמה שהיא חלק מהרקע, מהעננים.

בציור שלוש דמויות: בלעם, האתון ומלאך ה'.

  • נסו לדרג – איזו דמות נראית הכי אנושית? איזו הכי פחות?
  • בעזרת אילו אמצעים אומנותיים נוצרו תחושות אלו?
  • מהי לדעתכם עמדתו של האומן על המפגש בין השלושה?
ויחנו ב...
בני ישראל הולכים ומתקרבים לארץ כנען. הם פוגשים את הכנענים, את האמורים ואת אנשי הבשן,...
ויחנו ב...
"וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ." (פסוק א)

בני ישראל הולכים ומתקרבים לארץ כנען. הם פוגשים את הכנענים, את האמורים ואת אנשי הבשן, והמפגשים לא תמיד פשוטים. בני ישראל זקוקים למקום לחנות בו ולמקום לעבור דרכו, והעמים לא תמיד שמחים לעזור.

  • לפי הפסוק – היכן חנו (הקימו מחנה) בני ישראל? בשטח של איזה עם?
  • האם בני ישראל חנו בעבר המזרחי של הירדן או בעברו המערבי?
אל העיר פתור
המיקום המדויק של העיר פתור אינו ידוע. משערים שהיא נמצאת על יד נהר פרת, לא...
אל העיר פתור
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ, לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי." (פסוק ה)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

המיקום המדויק של העיר פתור אינו ידוע. משערים שהיא נמצאת על יד נהר פרת, לא רחוק מהעיר כרכמיש.

  • מה המרחק בין מואב לבין פתור (כרכמיש)?
  • מדוע לדעתכם קרא בלק לקוסם ממקום כל כך רחוק? האם לא היו קוסמים במואב?
כתובת בלעם
בשנת 1967 נמצאה בחפירות בירדן כתובת דיו על טיח, כנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, הכתובה...
כתובת בלעם
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ, לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי." (פסוק ה)

כתובת בלעם, 800 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזיאון ירדן, עמאן. באדיבות אתר Livius.org

בשנת 1967 נמצאה בחפירות בירדן כתובת דיו על טיח, כנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, הכתובה בשפה שהיא שילוב בין ארמית לכנענית.

להמשך קריאה

הכתובת הייתה קטועה מאוד, אך למרות זאת הצליחו החוקרים לפענח כמה שורות:
ספר בלעם בר בעור, איש חוזה אלוהין הוא. ויאתו (=ויבואו) אליו אלוהין בלילה, ויחז מחזה כמשא אל. ויאמרו לבלעם בר בעור: כה יפעלו… איש לא ראה מה שמעת.
ויקם בלעם מן מחר… ולא יאכל, ובכה יבכה. ויעל עמו אליו ויאמרו לבלעם בר בעור: לם (=למה) תצום ותבכה? ויאמר להם: שבו אחווכם מה שדין יפעלו, ולכו ראו פעולת אלוהין.

כן! בלעם מהסיפור שלנו מופיע בכתובת הקדומה, ומסופר עליו שהוא ניבא אסון גדול, שאפשר היה להינצל ממנו באמצעות הקמת מקדש.

  • אילו נקודות דמיון אתם מוצאים בין הסיפור המופיע בתנ"ך לבין הכתוב בכתובת?
  • האם לדעתכם זו הוכחה שבלעם אכן היה קיים? נמקו את עמדתכם.
אתון
נעים מאוד, האתון. תעודת זהות: שם: אתון מין: נקבה שם הזכר: חמור שם משפחה: בהמה...
אתון
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב." (פסוק כא)

Sun_Shine / Shtterstock.com

נעים מאוד, האתון. תעודת זהות:
שם: אתון
מין: נקבה
שם הזכר: חמור
שם משפחה: בהמה ממשפחת הסוסיים
צליל: נְעָרָה (אִי אָה)
זמן היריון: 12 חודשים
מספר צאצאים: ולד אחד בכל המלטה
שם הצאצא: עַיִר
תוחלת חיים: 50-20 שנה.
מזון: צמחוני
מאפיינים גופניים: אורך כ-2 מטרים, משקל כ-250 קילו, ראש גדול, אוזניים זקופות ורעמה דלילה.

להמשך קריאה

החמור והאתון סובלים מדימוי שלילי, מקובל לחשוב שהם עקשנים וטיפשים, אך זה לא נכון! הם בעלי חיים בעלי כושר סיבולת והתמדה, יכולת נשיאת משאות כבדים ובכלל לא טיפשים.

  • אילו תכונות ומאפיינים של האתון מצאתם באתון של בלעם?
הפוך...
בסרטון תיאור מקוצר של אירועי פרק כב – בלק בן צפור, מלך מואב, שמע על...
הפוך...
"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ." (פסוק כב)

בסרטון תיאור מקוצר של אירועי פרק כב – בלק בן צפור, מלך מואב, שמע על המלחמה בין ישראל לבין סיחון מלך האמורי, ועל הניצחון של ישראל. הוא נבהל והחליט לקרוא לבלעם בן בעור, נביא וקוסם, כדי שיקלל את עם ישראל.

  • המלך בלק שכר את שירותיו של הקוסם המפורסם בלעם כדי שיקלל את בני ישראל, אבל התוכנית לא הצליחה. מדוע?

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר יט- כג / 929 תנך ביחד