סגור תצוגת כיתה
הפרק

הכלה מארם נהריים

פרק כד

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את סיפור מסעו של עבד אברהם לארם נהריים במשימה למצוא כלה ליצחק ומתוך כך נעסוק בתכונות של רבקה לפי המתואר בפרק ונדון באופן אישי בתכונות הראויות לבן זוג בעינינו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר:
נאזין לשיר 'עוד מחכה לאחד' שכתב אהוד מנור, הלחין סשה ארגוב ושרה עפרה חזה ונעיין במילות השיר.
נשאל בכיתה:

  • מהן התכונות של האחד שהדוברת מחכה לו? (פיו וליבו שווים, משרה ביטחון ושלווה, מדיח את הסבל, נאמן)
  • האם לדעתכם יש אחד או אחת שעלינו לחפש, או שאפשר לפתח זוגיות עם כל אחד?
  • "כשיופיע אזהה אותו מיד" – איך יודעים שהוא האחד?
  • האם אפשר לדעת מיד שהוא האחד דעתכם?

אפשרות שנייה – ארבעים יום קודם יצירת הוולד:
נקרא את דברי רב בתלמוד הבבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א.
נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש "בת פלוני לפלוני"? (אישה מסוימת מיועדת לאיש מסוים)
  • מתי נקבע שידוכו של אדם לפי דברים אלה? מהי המשמעות של אמירה זו? (השידוך נקבע לפני שהאדם נולד, לפני שנוצר בבטן אפילו; המשמעות היא שלפי התלמוד הזיווג שלנו קבוע מראש)
  • האם אתם מאמינים שהזיווג של אדם נקבע מראש?
  • כשאומרים על זוג אוהבים שהם "נועדו זה לזו" או שהם "זוג משמיים" – למה מתכוונים? מה הופך אותם לכאלה?
  • מה בדיוק גורם לפלוני לאהוב את פלונית או ההפך?

אפשרות שלישית – ספין דייט:
נזמין את התלמידים לנסח בכתב שאלה אחת שהיו שואלים בספין דייט. נדגיש כי מטרת השאלה היא לנסות לזהות אם האדם שלפניך ראוי להיות בן הזוג או בת הזוג שלך. נבקש מתלמידים לשתף וננסה להבין מתוך השאלות מה חשוב לכל אחד בתכונות של בן הזוג או בת הזוג שלו.

אפשרות רביעית – אוהב או לא אוהב:
נקרין תמונה של פרח תלוש עלים.

  • האם אתם מכירים את המשחק? למה הוא משמש? (אוהב או לא אוהב, משחקים בו כשרוצים לנחש מה מרגיש אדם אחר כלפינו או כדי לקבל החלטה. אפשר לקרוא על המשחק)
  • האם יצא לכם לשחק בו?
  • מה גרם לכם לשחק בו, או מה מביא אנשים לשחק משחקים כאלה? (נראה שזה עונה על צורך לקבל סימן חיצוני במצב בו אין שום דרך אחרת לדעת דבר מה, שטורד את מנוחתנו או חשוב לנו מאוד)
  • האם קרה שחיפשתם סימן חיצוני מקרי אחר כדי "לדעת" משהו או כדי להחליט דבר מה?

נסביר שבפרק שנלמד היום עבדו של אברהם עורך משחק דומה לזה מול אלוהים כדי לגלות מי הכלה המתאימה ליצחק.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – שליחת עבד אברהם:
בפרק הקודם למדנו על מות שרה. פרק זה פותח במילים "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". נשאל את התלמידים:

  • שערו, במה יעסוק הפרק?

נקרא את פסוקים א-י במליאה. נוכל להזמין תלמידים לקרוא במשחק תפקידים: מספר, אברהם והעבד. נשאל את התלמידים:

  • מה אברהם מבקש מעבדו?
  • מהם שני הדברים שאברהם אוסר על עבדו בשבועה בפסוק ג ובפסוק ו? (לא לקחת אישה מבנות כנען; לא להוציא את יצחק מארץ כנען)
  • זהו את המילה המנחה בקטע. (אישה)
  • מהם המאפיינים של האישה הראויה ליצחק לפי דברי אברהם? (לא מבנות כנען; ממשפחת אברהם בארם נהריים)
  • בפסוק ז אברהם מזכיר שבועה נוספת. מהי השבועה? (שבועת אלוהים לאברהם לתת לזרעו את ארץ כנען)
  • מה עשוי להיות הקשר בין שתי השבועות? (השבועה שאברהם משביע את עבדו נועדה להבטיח שזרעו של אברהם ימשיך להתקיים דרך יצחק, וכך השבועה של ה' תתקיים. שני הדברים שאוסר אברהם על עבדו, גם הם נועדו להבטיח שיצחק יישאר בארץ כנען אך לא יתערב וייטמע בעם הכנעני)

שלב שני – על הבאר:
עבד אברהם מגיע אל ארם נהריים במשימה לא פשוטה, למצוא כלה ראויה ליצחק ולהביא אותה אתו בשובו לכנען. איך הוא יעשה זאת? נשמע כמה הצעות ואחר כך נקרא יחד את פסוקים יא-כז.
נשאל את התלמידים בכיתה:

  • מהי התוכנית של העבד?
  • כיצד הוא מתכוון למצוא אישה ראויה ליצחק (פסוק יד)? (הוא יערוך מבחן לאישה – הוא יבקש ממנה מים, ואם תסכים ותציע להשקות גם את גמליו, זה יהיה סימן שהיא מתאימה)
  • האם התוכנית מצליחה?
  • מה גורם להצלחתה לפי דברי העבד?
  • אילו תכונות העבד מחפש באישה המיועדת ליצחק?
  • כיצד המבחן שהציב לרבקה משקף את התכונות האלה? (המבחן בוחן את מידת החסד והחמלה של רבקה. בהיענותה לבקשת העבד להשקותו היא מגלה נדיבות וחסד כלפי זר, בהצעתה להשקות את הגמלים היא מגלה חמלה ואכפתיות יוצאות דופן)
  • האם תוכלו למצוא בפסוקים תיאור נוסף של רבקה? מהו? (בפסוק טז המספר מתאר אותה כטובת מראה ובתולה)

נקרין את פסוקים יח-כ על הלוח ונשים לב לרצף הפעלים המתארים את מעשיה של רבקה.

  • איזו תכונה נוספת משתקפת מתיאור זה? כיצד? (חריצות וזריזות – רצף פעולות: "וַתְּמַהֵר", "וַתָּרָץ"…)
  • מהן שתי השאלות הנוספות שהעבד שואל את רבקה, אחרי שעמדה במבחן שהציב (פסוק כג)? (העבד שואל לאיזו משפחה רבקה שייכת והאם יוכלו ללון בביתה.)
  • מהי מטרת השאלות האלה? האם הן מבחן נוסף? מהו? (השאלה הראשונה באה בוודאי לבחון את ייחוסה של רבקה לצורך השידוך ליצחק. אפשר שהשאלה השניה היא מבחן נוסף לנדיבות של רבקה.)
  • האם בשלב זה השלים העבד את משימתו ומילא את שבועתו לאברהם? מדוע? (לא. נראה שהוא מצא כלה ראויה, אבל עכשיו הוא צריך לגרום לה לבוא אתו לכנען)

נקרין על הלוח מדרש חז"ל העוסק במבחן שהציב עבד אברהם לרבקה.
המדרש מזהה את עבד אברהם כאליעזר וטוען שהפנייה שלו לאלוהים, כשביקש שיסייע לו למצוא כלה ראויה ליצחק הייתה 'לא כהוגן'. נשאל את התלמידים:

  • מהי שאלה 'שלא כהוגן' על פי המדרש?
  • מדוע לא ראוי לפנות כך לאלוהים?
  • מה הבעייתיות בבקשתו של עבד אברהם?
  • מדוע היא 'לא כהוגן' על פי המדרש? (המבחן שהציב אינו אחראי. כל אישה יכולה הייתה להיחשב מתאימה לו רק הייתה מציעה מים לגמלים. זה איננו מבחן מספק אלא הימור והסתמכות על ה')
  • האם תוכלו לחשוב על דרך אחרת שבה היה יכול עבד אברהם לבחון מי האישה הראויה ליצחק?
  • מה גרם להצלחת המבחן על פי המדרש? (עזרתו של ה' בכך שזימן לשם את רבקה)
  • מדוע לדעתכם קיבל אליעזר סיוע מהקב"ה בכל זאת? (תשובה אפשרית: בגלל זכותו של אברהם או בגלל תפילתו של אליעזר)
  • האם אתם מסכימים עם הביקורת של המדרש על מעשה העבד? האם לדעתכם המבחן שערך הוא אכן הימור בלתי אחראי, או שהוא עשוי להצביע על תכונות אופי ראויות?
  • מה מביא אדם לחפש סימנים כדי להחליט איך לפעול ולעשות הסכמים כאלה עם אלוהים?
  • האם זה ראוי, לדעתכם? מדוע? האם ראוי לו לאדם לסמוך על סימנים שהוא יוצר לעצמו בעוד הוא צריך לנתח את המציאות ולהחליט בעצמו?

שלב שלישי – בבית לבן:
עבד אברהם הצליח למצוא כלה ראויה. עכשיו הוא צריך להתמודד עם משפחתה. נפנה את התלמידים ללימוד בחברותא של המשך הסיפור ובו הם ישוו בין רבקה למשפחתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונסכם את עיקרי הלימוד בחברותא: גם רבקה וגם בני משפחתה מגלים נדיבות ונכונות לארח את אליעזר ומסכימים גם לנישואין עם יצחק. ואולם על רקע תאוות הבצע של לבן והיסוסם של בני המשפחה לשלח את עבד אברהם עם רבקה חזרה לכנען בולטות תכונותיה של רבקה: חמלה אמיתית כלפי הזר וזריזות במעשים (במילים אחרות: 'חסד ואמת').

שלב רביעי – פגישת יצחק ורבקה:
נקרא יחד את פסוקים סב-סז ונשאל בכיתה:

  • היכן נפגשים יצחק ורבקה בפעם הראשונה? מנין בא יצחק? (בדרך. יצחק בא מבאר לחי ראי)
  • על פי פרק כה פסוק יא, מדוע הגיע יצחק מבאר לחי רואי? מה מעשיו שם? (הוא גר שם)
  • כיצד רבקה מגיבה למראה יצחק (פסוק סד)? (נופלת מהגמל)
  • מדוע היא מתכסה בצעיף (פסוק סה)? (מתוך צניעות)
  • כיצד עבד אברהם מכנה את יצחק? (אדוני)
  • את מי כינה בכינוי זהה לאורך כל הפרק? (את אברהם)
  • מה עשוי לסמל השינוי הזה? (את המעבר בין אברהם ליצחק)
  • העבד לא מוזכר לאורך כל הפרק. כיצד היעדרות שמו מהפרק תורמת להדגשת המעבר הזה? (הם העיקר, העבד הוא רק שליח שלהם)

נסכם את תכונות רבקה העולות מתיאוריה וממעשיה בפרק בטבלה.
נשאל:

  • לאילו שלוש קטגוריות אפשר לחלק את התכונות ברשימה? (חלוקה אפשרית: מוצא משפחתי – 1,2; תכונות גופניות – 4,5; תכונות אופי והתנהגות – 3,6,7,8)

המשימה הושלמה. עבד אברהם מצא כלה ראויה והביא אותה ליצחק.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – תכונות ראויות לבת זוג:
הפרק מציג כמה וכמה תכונות של בת זוג ראויה. נזמין את התלמידים להגיב באופן אישי לקריטריונים שהוצגו בפרק:

  • האם אחת או יותר מן התכונות של רבקה שהפרק מתאר חשובה גם לכם בבן הזוג או בבת הזוג שלכם? איזו? מדוע?
  • למה היה חשוב לתורה לספר את התכונות החשובות של רבקה?
  • האם כל הקטגוריות של התכונות רלוונטיות גם כיום?
  • האם כולן חשובות לכם?
  • צרו רשימה של תכונות שחשובות לכם בבן הזוג או בבת הזוג שלכם וחלקו אותם לקטגוריות.

נזמין תלמידים לשתף בתשובות ונדון ברלוונטיות לימינו של התכונות שהוצגו בפרק.

אפשרות שניה – התמסרות:
נכונותה המוחלטת של רבקה ללכת עם עבד אברהם לא מוסברת במפורש בסיפור, אבל כפי שראינו, היא מוצגת באור חיובי אל מול ההיסוס של משפחתה. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בהחלטה כבדת משקל שתוביל ליציאה לדרך חדשה ולניתוק מוחלט ממשפחתה ומסביבתה.
נדון בכיתה:

  • האם התמסרות טוטלית כזו היא תכונה חיובית בעיניכם? מדוע?
  • האם תוכלו לחשוב על מצב שבו תהיו מוכנים לעזוב את הסביבה שלכם ולעשות שינוי כזה למען מטרה כלשהי? מתי?
  • מתי לדעתכם, כדאי לקחת זמן הסתגלות ולהתכונן למעבר או לשינוי ומתי עדיף לחתוך בבת אחת ולעשות את השינוי?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק כד וזיהינו את תכונות הכלה הראויה ליצחק, עמדנו על ההבדלים הדקים בין רבקה למשפחתה. מתוך הלימוד בפרק שיתפנו ודנו בתכונות החשובות לנו בבני זוג.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנות ימי הביניים כדי להבין את המסופר. זיהינו מילים מנחות.
מתודות: לימוד בחברותא, כתיבה אישית, דיון.

אפשר עוד...

נעיין במאמרו של עמוס חכם 'תפילת אליעזר על עין המים לפי תפיסת חז"ל', מתוך אתר הדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן בקישור זה:
ונרחיב את העיסוק בפרשנות של חז"ל למבחן שערך עבד אברהם לרבקה. הדיון עוסק באופן הראוי לבקש ולשאול.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עוד מחכה לאחד
למילות השיר קרדיט: השיר 'עוד מחכה לאחד' שכתב אהוד מנור, הלחין סשה ארגוב ושרה עפרה...
עוד מחכה לאחד

למילות השיר

קרדיט: השיר 'עוד מחכה לאחד' שכתב אהוד מנור, הלחין סשה ארגוב ושרה עפרה חזה. פורסם על ידי Guy Alon ב-19 ביולי 2011.

בבלי סוטה דף ב עמוד א
אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: 'בת פלוני לפלוני'.
בבלי סוטה דף ב עמוד א

אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: 'בת פלוני לפלוני'.

אוהב או לא אוהב
מתוך אתר ויקישיתוף. CC BY 2.0
אוהב או לא אוהב

מתוך אתר ויקישיתוף. CC BY 2.0

פסוקים יח-כ מודגשים
יח וַתֹּאמֶר: 'שְׁתֵה אֲדֹנִי'. וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר: 'גַּם...
פסוקים יח-כ מודגשים

יח וַתֹּאמֶר: 'שְׁתֵה אֲדֹנִי'. וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר: 'גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת'. כ וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.

תלמוד בבלי תענית ד עמוד א
אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן – לשניים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן....
תלמוד בבלי תענית ד עמוד א

אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן – לשניים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי.
אליעזר עבד אברהם דכתיב: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ…" (בראשית פרק כד פסוק יד)
יכול אפילו חיגרת? אפילו סומא?!
השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה.
שאול בן קיש דכתיב: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ" (שמואל א פרק יז פסוק כה)
יכול אפילו עבד?! אפילו ממזר?!
השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד.
יפתח הגלעדי דכתיב: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי…" (שופטים פרק יא פסוק לא)
יכול אפילו דבר טמא?!
השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תכונות רבקה
פסוקים מי מתאר את רבקה? או ממה אפשר להסיק את תכונותיה? מהן התכונות העולות מהתיאורים?...
תכונות רבקה
פסוקים מי מתאר את רבקה? או ממה אפשר להסיק את תכונותיה? מהן התכונות העולות מהתיאורים?
ג-ד אברהם 1. לא מבנות הכנעני.
2. מארץ מולדתו של אברהם – ארם.
יד עבד אברהם 3. גומלת חסד.
טז המספר

4. יפה.
5. בתולה.

יח-כ מעשי רבקה

6. זריזה.

סה מעשי רבקה

7. צנועה.

סז יצחק

8. אהובה, מנחמת.

  • לאילו שלוש קטגוריות אפשר לחלק את התכונות ברשימה?
אם ואחות
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ…" (בראשית כד, סז).כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר...
אם ואחות
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ."
(פסוק סז)

"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ…" (בראשית כד, סז).
כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה. וְכָל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ… מִיָּד וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה.

(מדרש בראשית רבה, פרשה ס פסקה טז)

  • הסבירו כיצד המדרש קושר בין לכתה של שרה, אם יצחק, לבין בואה של אשתו רבקה.
סימן משמיים
  על פי המדרש, אליעזר (בפרק מכונה: עבד אברהם) הסתכן ונהג באופן לא ראוי בבקשתו...
סימן משמיים
"וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי."
(פסוק יד)

רבקה ליד הבאר, מתוך בראשית וינה, סוף המאה ה-6 לספירה. מאוסף Österreichische Nationalbibliothek. באדיבות Wikimedia commons

 

על פי המדרש, אליעזר (בפרק מכונה: עבד אברהם) הסתכן ונהג באופן לא ראוי בבקשתו מאלוהים שישתף פעולה עם המבחן שקבע למציאת אישה ליצחק.

לקריאת המדרש

שלושה שאלו שלא כהוגן, ביקשו בקשה בצורה לא ראויה: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.
לשניים השיב ה' כהוגן, נענו בצורה חיובית, ולאחד השיב ה' שלא כהוגן.
אליעזר עבד אברהם – דכתיב: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ…" (בראשית כד, יד). כיוון שהציב זאת כתנאי, שאל שלא כהוגן. יכולה הייתה להיות אפילו חיגרת או עיוורת? השיבו הקב"ה כהוגן, בצורה חיובית, ונזדמנה לו רבקה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד עמוד א)

  • חז"ל לא היו מחויבים לתקינות פוליטית שמקובלת כיום.
    כשהם שואלים בתמיהה את עבד אברהם על התנאי שניסח, הם מעלים את האפשרות שהייתה יכולה לצאת לקראתו אישה עם לקות שבימים ההם נחשבה למגבלה בניהול משק הבית. מה הביקורת שמעביר המדרש על עבד אברהם?
שתה וגם גמליך אשקה
ביטוי לנדיבות ולרוחב לב. רבקה מכירה את כללי הכנסת האורחים באזורים שוממים ומדבריים, אך מתעלה...
שתה וגם גמליך אשקה

פסוק אליו מתייחסת היחידה
"וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי."
(פסוק יד)


אלכסנדר קבנל, רבקה ואליעזר, 1883, מתוך ויקישיתוף

ביטוי לנדיבות ולרוחב לב. רבקה מכירה את כללי הכנסת האורחים באזורים שוממים ומדבריים, אך מתעלה עליהם. היא דואגת להשקות את עבד אברהם ולאחר מכן את גמליו. כאשר הוא מבקש ממנה מקום לינה בלבד, היא מציעה לו גם תבן ומספוא לגמלים.

  • אילו ביטויים נוספים בשפה העברית מציינים רוחב לב ונדיבות?
ונשאל את פיה
המשימה: מציאת אישה ליצחק. לאחר דרך ארוכה עד ארם נהריים, מבחן על פי הבאר והיכרות...
ונשאל את פיה
"וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ."
(פסוק נז)

אבל פן, רבקה, ליטוגרפיה. באדיבות משפחת האומן

המשימה: מציאת אישה ליצחק. לאחר דרך ארוכה עד ארם נהריים, מבחן על פי הבאר והיכרות עם המשפחה, העבד מבקש את רשות הבוגרים (אחיה ואִימה של רבקה), אך הם מעבירים את זכות המילה האחרונה אל הנערה. עד היום משתמשים בביטוי "שאל את פיו", שמשמעותו – לברר את רצונו ואת עמדתו של האדם המדובר.

  • האם התנהגות זו – שיתוף הנערה ושאילתה לרצונה – תואמת את מעמד האישה בתקופת המקרא? הסבירו.
המפגש בין רבקה ליצחק / ג'יימס טיסו
ג'יימס טיסו היה אומן צרפתי שיצר במאה ה-19. לקראת סוף ימיו ובעקבות התחזקות אמונתו הדתית,...
המפגש בין רבקה ליצחק / ג'יימס טיסו
"וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ, וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ."
(פסוק סא)

ג'יימס טיסו, רבקה פוגשת את יצחק, מאוסף המוזיאון היהודי של ניו יורק, מתוך ויקישיתוף

ג'יימס טיסו היה אומן צרפתי שיצר במאה ה-19. לקראת סוף ימיו ובעקבות התחזקות אמונתו הדתית, ביקר במזרח התיכון. לאחר שובו לאירופה הציג בכמה תערוכות את יצירותיו המבוססות על סיפורי התנ"ך ועל הברית החדשה. בשונה מאומנים אחרים, שכף רגלם לא דרכה מעולם באזור ארץ ישראל, אפשר לזהות ביצירתו היכרות עם הנוף, עם בעלי החיים ועם הלבוש שמאפיינים את הלֶבַנְט. ביצירה עצמה אפשר לשים לב למכלול הדמויות שבפרק, לצבעוניות המדברית, ללבוש האופייני לתקופה ולאזור, להפרשי הגובה בין הגבירה לבין העבד וליצחק שיצא לשוח בשדה.

  • איזה רגע מדויק לכד טיסו ביצירתו זו? התאימו לו פסוק מהפרק.
אליעזר ורבקה / לוין קיפניס
השיר "אליעזר ורבקה" הוא שיר ילדים המבוסס על הפרק. לוין קיפניס היה מגדולי הסופרים והמשוררים...
אליעזר ורבקה / לוין קיפניס
"אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב, וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא."
(פסוק מה)

השיר "אליעזר ורבקה" הוא שיר ילדים המבוסס על הפרק. לוין קיפניס היה מגדולי הסופרים והמשוררים של ימי טרום המדינה וראשיתה. השירים והספרים שכתב חינכו את ילדי ישראל ועיצבו את זהותה המתחדשת של המדינה.

למילות השיר

נַעֲרָה טוֹבָה יְפַת עֵינַיִם,
הַטִּי כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי מַיִם.

שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כַּדִּי לְפָנֶיךָ,
אַחַר אֶשְׁאַב גַּם לִגְמַלֶּיךָ.

מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חַיִל,
הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלַּיִל?

אֲנִי רִבְקָה, יֵשׁ בַּיִת לָנוּ,
גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא עִמָּנוּ

חֵן חֵן, נַעֲרָה יְפַת עֵינַיִם,
עַל כִּי הִשְׁקֵית אוֹתָנוּ מַיִם.

נֶזֶם-פָּז הִנֵּה לְאָזְנַיִךְ
וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב עַל יָדַיִך.

מילים: לוין קיפניס (1990-1890)
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894)

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • השיר נאמן למתואר בפסוקים יז-כה, אך בכל זאת יש כמה הבדלים בינו לבין הפסוקים. מצאו לפחות אחד מהם.

קרדיט: אליעזר ורבקה – לוין קיפניס | ידידיה אדמון | בביצוע הדסה סיגלוב / שיר עד, 2014

ארם נהריים
ארץ מגוריהם של אברהם ושל משפחתו לפני שעלו לארץ כנען.בארם נהריים שכנו הערים נָחוֹר וחָרָן....
ארם נהריים
"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר."
(פסוק י)

מפת מסופוטמיה. ד"ר אורנה צפריר-ראובן

ארץ מגוריהם של אברהם ושל משפחתו לפני שעלו לארץ כנען.
בארם נהריים שכנו הערים נָחוֹר וחָרָן. משם הובאה רבקה אל יצחק, שם נשא יעקב את לאה ורחל ושם נולדו כמעט כל בני יעקב.
התורה מכנה את ארץ מגוריהם של האבות בשם "ארם נהריים", אף על פי שמבחינה היסטורית זהו שם מאוחר.

להמשך קריאה

בתעודות מצריות קדומות ובתעודות אֶל-עַמַרְנָה נזכר השם "נַהֲרֵין" כשמה של ממלכת מִיתָנִי: מהמאה ה-16 לפנה"ס כללה ממלכה זו את כל מסופוטמיה העליונה. מיתני נכבשה במאה ה-12 לפנה"ס על ידי הארמים, והם שקראו לה "ארם נהריים", כמו שנהגו לקרוא לממלכות ארמיות אחרות: ארם דמשק, ארם צובה וכדומה.
חוקרים אחרים הציעו לפרש את השם "ארם נהריים" כמתייחס לארץ ארם השוכנת בין שני הנהרות הגדולים – הפרת והחידקל.

מבוסס על "ארם נהריים", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • בדקו בתחילת הפרק, מדוע שלח אברהם את עבדו דווקא לארם נהריים? באיזה ביטוי השתמש אברהם לתיאור מקום זה?
הבאר
סיפורי המקרא מתארים את אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, כנוודים בעלי מקנה רב. כנוודים באזור...
הבאר
"וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב, וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו."
(פסוק כ)

סיפורי המקרא מתארים את אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, כנוודים בעלי מקנה רב. כנוודים באזור שעל הגבול בין המדבר לבין ארץ הַמִזְרָע, היו חייהם תלויים במים. את המים הם השיגו באמצעות חפירה של בארות. הבאר שימשה מקום מפגש מרכזי באותה התקופה. כך פגש עבד אברהם ליד הבאר את רבקה, ובחר בה להיות אישה ליצחק. גם יעקב פגש את רחל ליד הבאר, וגם משה פגש את בנות יתרו ואת ציפורה, אשתו לעתיד, ליד הבאר במִדְיָן.

מבוסס על אתר מקראנט. © מטח

  • בימינו צעירים מכירים זה את זה בחוג, בתנועת הנוער, בצבא, באוניברסיטה. בתקופת המקרא לא נפגשו בבר אלא בבאר…
    חִשבו על הנורמות המקובלות בימי קדם – מדוע שִׁמשה הבאר גם מקום מפגש רומנטי?
הגמל המבוית
הגמל נזכר במקרא כבר בסיפורי האבות (למשל – בראשית יב, טז; כד, י), אך יש...
הגמל המבוית
"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר."
(פסוק י)

הגמל נזכר במקרא כבר בסיפורי האבות (למשל – בראשית יב, טז; כד, י), אך יש חוקרים הסבורים שהגמלים הגיעו לארץ כנען רק עם כניסת הפלשתים לאזור, במאה ה-12 לפני הספירה.

להמשך קריאה

הגמל החד-דבשתי המוכר לנו מצוי במערב אסיה, בדרום אסיה ובצפון אפריקה, ואילו במדבריות אסיה המרכזית מצוי גמל דו-דבשתי. תכונותיו ומבנה גופו של הגמל מאפשרים לו לשרוד בתנאי המדבר הקשים, בעיקר בשל יכולתו לאגור בקיבתו ובדבשתו כמויות גדולות של מזון ומים המספיקות לו לימי מחסור. הגמל מכונה "ספינת המדבר", משום שבתקופות קדומות שימש אמצעי תחבורה והובלה מרכזי בין המדבריות. גם בעבודות חקלאיות נעזרו בגמל, למשל בחרישה, את השדות זיבלו בגללים שלו ואף הצבא נעזר בו – לצורכי הובלה ומלחמה. חלב הנאקה שימש לשתייה.

  • מה היא הטענה של הדובר בסרטון? האם טענה זו משפיעה על הסיפור מבחינתכם? הסבירו.

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 3: שחר האומה / כאן 11 לשעבר רשות השידור, 2016

נישואים בתקופת המקרא
בסיפור זה אנו שומעים על השידוך הראשון במקרא. למעשה, זהו המקור המפורט ביותר במקרא כולו...
נישואים בתקופת המקרא
"כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק."
(פסוק ד)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

בסיפור זה אנו שומעים על השידוך הראשון במקרא. למעשה, זהו המקור המפורט ביותר במקרא כולו המספר על תהליך הנישואים – השידוך על תנאיו, האירוסים, מתן המוהר וכניסת האישה לביתה החדש. אף את עניין הינומת הכלה היו שלמדו מכך שרבקה כיסתה את פניה בראותה את יצחק. מהלך העניינים נראה אקראי, אבל תפילות העבד וההתנהלות הפלאית, כמעט על פי תוכנית עלומה, רומזות להתערבות אלוהית מאחורי הקלעים.

מבוסס על דליה מרקס, "חיי שרה, חיי רבקה" הדרשה השבועית, התנועה הרפורמית.

  • ערכו השוואה בין המתואר בפרק לבין ההיכרות והנישואים בימינו. אילו מהשלבים המתוארים בפרק מתרחשים גם היום, ואילו לא?
מבט על הפרשה / סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר על פרשת "חיי שרה", מתוך תוכנית הלילה של חדשות ערוץ 2.
מבט על הפרשה / סיון רהב מאיר
"וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן. וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ…"
(פסוקים כט-ל)

סיון רהב מאיר על פרשת "חיי שרה", מתוך תוכנית הלילה של חדשות ערוץ 2.

  • צפו בסרטון עד דקה 0:46 וחזרו לפסוקים כח-לב. מה ההבדל הגדול בין ההתנהגות של לָבָן לבין התנהגותה של אחותו רבקה כלפי עבד אברהם?

קרדיט: מאליעזר והגמלים, ועד לג'יפ בכביש 90 | פינה לפרשת חיי שרה מתוך תוכנית הלילה / סיון רהב מאיר, 2018

סימנים - בראשית כד
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על בראשית פרק כד. את מי בעצם התאימו למי...
סימנים - בראשית כד
"וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד - הוּא אֲדֹנִי, וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס."
(פסוק סה)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על בראשית פרק כד. את מי בעצם התאימו למי בשידוך הזה? האם חשבו בכלל על יצחק? כיצד ייתכן שרבקה לא היססה לרגע? והאם השידוך היה מוצלח?

  • הדוברים מתייחסים לדמיון בין אברהם לבין רבקה. ציינו נקודת דמיון אחת בין השניים.

קרדיט: סימנים – בראשית כד / 929 תנך ביחד, 2015