סגור תצוגת כיתה
הפרק

המלכת דוד על כל ישראל

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

העם כולו (או נציגיו) באים לפני דוד ומבקשים ממנו למלוך – זהו מקרה חריג שבו העם כולו מתאחד כדי לתמוך במנהיג שאין לו, לכאורה, זכות למלוכה. אך פניית העם לדוד איננה מקרית, היא תוצאה של תקופה ארוכה שבה דוד פועל בזירה הציבורית והעם למד להכיר את יכולתיו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מנהיגות ופופולריות:
נבקש מהתלמידים לחשוב על מנהיגים שהם מכירים מהעבר ומהווה ונדון.

  • מה הופך מנהיגים לאהובים ופופולרים בקרב העם?
  • האם אדם שרוצה מאוד להנהיג יהיה בהכרח מנהיג טוב?
  • ומה לגבי מצב הפוך?
  • האם עדיף מנהיג שפנו אליו כדי שינהיג, או עדיף מנהיג שמקדם את עצמו?

אפשרות שנייה – העם דורש…
פעמים רבות בתנ"ך בא העם או נציגיו בפני השליט או נציג אלוהים בדרישה או בקשה. לעיתים הבקשות נתפסות שליליות, אך לפעמים הן מובילות להתפתחות חיובית.

  • חשבו על דרישה אחת שהעם היה יכול לדרוש מההנהגה היום. אבל זו חייבת להיות בקשה שלדעתכם כל העם היה מסכים אתה.

הרחבה יצירתית: אפשר להרחיב את הפתיחה הזאת ולאפשר לכל תלמיד ליצור כרזה מקושטת בנוסח "העם דורש…". אפשר לערוך תערוכה מהכרזות על קירות הכיתה.

אפשרות שלישית – קמפיין בחירות:
נדמיין קמפיין בחירות או נתמקד בקמפיין מסוים מהשנים האחרונות בארץ או בעולם.

  • מהם הדברים שכל מועמד מנסה להדגיש במהלך הקמפיין?
  • אילו תכונות מנסים המועמדים להציג?
  • האם לדעתכם גם בתנ"ך אפשר למצוא רמזים ל"קמפיין בחירות" באופן כזה או אחר?
  • האם חשוב למנהיג בסביבה לא דמוקרטית להיות אהוד ומוערך על ידי העם?

הזמנה לקריאה

נחלק את דף העבודה לעבודה אישית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

לאחר העבודה העצמית נשמע את תשובות התלמידים ונדון:

  • האם הפנייה של העם לדוד הייתה צפויה?
  • האם יש משהו חריג בפנייה זו?

נדגיש לסיכום – הפנייה של "כל-שבטי ישראל" לדוד היא ייחודית וממש לא ברורה מאליה. זה מקרה נדיר מאוד שבו העם כולו מתאחד ופונה לאדם בלי זכות משפחתית למלוכה (העם אינו יודע שאלוהים המליך אותו) ומבקש ממנו למלוך. מתבקש לשאול את השאלה:

  • מדוע העם מבקש מדוד למלוך?

מדוע העם מבקש מדוד למלוך?
נעיין באירועי הפרקים הקודמים ובעזרתם נבין את התהליך ההדרגתי שנבנה ביחסי דוד והעם שמוביל לבסוף לרגע השיא – בקשת העם מדוד למלוך. במהלך הקריאה נמלא את הטבלה שבדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נסכם: אנו רואים כי עלייתו של דוד למלוכה היא תהליך ארוך שנפרס על פני פרקים רבים. וכדרכו של התנ"ך, ההתגלות של אלוהים לדוד (בעזרת שמואל) על אודות המלוכה הצפויה לו, מגיעה לייעודה אחרי שנים רבות, ואחרי אירועים טבעיים רבים (נסיבתיות כפולה).
פסוק א: "וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד".

  • מה לדעתכם המשמעות שהעם בא לדוד ולא הפוך?

מבט לחיים

שלטון העם: דמוקרטיה היא צורת השלטון הנפוצה כיום בעולם המערבי והמודרני. פירושה המילולי של המילה "דמוקרטיה" הוא "שלטון העם". הדמוקרטיה לא הייתה קיימת בימי התנ"ך ולא אפיינה כלל את רוח התקופה. עם זאת, בקטע שראינו יש סגנון אחר של "שלטון העם" – העם כולו מאוחד ובוחר יחד מנהיג.

  • מה דעתכם על "שלטון העם" בסגנון זה שראינו בפרק? האם הוא יכול להתאים לימינו?
  • מהם היתרונות בכך שהעם הוא שבוחר את המנהיג שלו?
  • אילו חסרונות קיימים בשלטון העם בימינו ובתנ"ך?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ניתחנו את המשמעויות של בקשת העם מדוד למלוך והתחקינו אחר הפעולות השונות של דוד שתרמו לבניית תדמיתו כמנהיג ראוי לעם.
מיומנויות: מילוי טבלה, איתור מידע עצמאי בטקסט.
מתודות: דף עבודה, שאלות "כרטיס כניסה", דיון במליאה.

אפשר עוד...

מעניין להשוות את הקטע שלמדנו למשל יותם (שופטים פרק ט פסוקים ז-טו). ההשוואה מעלה שאלות רבות לגבי מנהיגות:

  • האם מנהיג טוב הוא מי שחפץ בהנהגה בשביל עצמו?
  • מה גורם לציבור לפנות למישהו ולבקש ממנו להנהיג?
  • לאיזה עץ במשל דוד דומה? מדוע?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חידת העיוורים והפיסחים
פרשן ימי הביניים רבי אברהם אבן עזרא ניסה אף הוא להבין את אמירתו של דוד...
חידת העיוורים והפיסחים
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה." (פסוק ו)

פרשן ימי הביניים רבי אברהם אבן עזרא ניסה אף הוא להבין את אמירתו של דוד על העיוורים והפיסחים:

לקריאת הפירוש

"כי אם הסירך: כמו הסיר. כלומר: אם תסיר למלחמתך אפילו העורים והפסחים, אז ימנעוך שלא תבא הנה, כי המגדל הזה חזק מאד ולא נירא אותך למלחמה."
(המקור עצמו אינו בידינו, ואנחנו מסיקים שכך אמר רבי אברהם אבן עזרא מתוך התייחסותו של פרשן אחר, הרד"ק.)
ההסבר שמציע רבי אברהם אבן עזרא במדרשו הוא, שבמילים אלו הביעו היבוסים את אמונתם בחוזקה של המצודה, שהיא חזקה ובטוחה עד כדי כך שאפשר להפקיד את השמירה עליה אפילו בידי עיוורים ופיסחים.
בספר "קדמוניות היהודים" הסביר יוסף בן מתתיהו, הסבר קצת אחר לדבריו היבוסים העמידו עיוורים ופיסחים לשמור על חומת המצודה, מכיוון שלעגו ולא האמינו בכוחו של דוד המלך לכבוש את המקום.

  • האם פרשנותו של ראב"ע מספקת הסבר להתייחסות לעיוורים ולפיסחים בפרק זה? נסו להציע הסבר נוסף.
"...הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ."
נציגים משבטי ישראל הגיעו לעיר חברון כדי לבקש מדוד שישלוט בממלכה המאוחדת. לאחר שנים של...
"...הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ."
"וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ." (פסוק א)

פאזל – דימוי של יצירת שלם על ידי חיבור חלקים. Maria Kazanova / Shutterstock.com

נציגים משבטי ישראל הגיעו לעיר חברון כדי לבקש מדוד שישלוט בממלכה המאוחדת. לאחר שנים של פילוג בין תומכי בית דוד ובין תומכי בית שאול, ייתכן ששבטים שמזדהים עם בית שאול מסתכנים כשהם פונים אל דוד.

להמשך קריאה

אולי מסיבה זו הם משתמשים בדימויים משפחתיים, שהם דימויים של קִרְבָה. בדרך זו הם כאילו רומזים לדוד: כמו בכל המשפחות הטובות – גם אם לפעמים רָבִים, חשוב לדעת להשלים.
היום משתמשים בביטוי "עצמך ובשרך" במשמעות דומה.

  • האם נציגי שבטי ישראל הם קרובי משפחתו של דוד? מדוע הם טוענים שהם עשויים מאותן עצמות ומאותו בשר?
דוד המוציא והמביא הלאומי
בניסיון לשכנע את דוד למלוך עליהם, הציגו נציגי שבטי ישראל טיעון שני, שעל פיו גם...
דוד המוציא והמביא הלאומי
"גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל." (פסוק ב)

3D_creation / Shutterstock.com

בניסיון לשכנע את דוד למלוך עליהם, הציגו נציגי שבטי ישראל טיעון שני, שעל פיו גם בזמן ששאול היה המלך, מבחינתם דוד היה מנהל העניינים בממלכה. הביטוי "מוציא ומביא" מבטא את יכולותיו של דוד כמנהיג בכלל – וכמנהיג צבאי בפרט, כפי שעמד בראש לוחמיו, יצא איתם למלחמה ודאג להחזירם לנחלתם.

להמשך קריאה

היום משתמשים בביטוי במשמעות דומה, כשמדברים על מישהו ששולט בעניינים ואפשר לסמוך עליו שינהל אותם כראוי. ואולם יש לסייג ולציין שעיתים נלווית לביטוי משמעות שלילית של אדם המנצל את מעמדו כדי לקדם אינטרסים אישיים.

  • האם הנציגים צריכים לשכנע את דוד לשלוט בהם או שהם יודעים שזו כוונתו ממילא? חשבו: לאיזה רגש של דוד הם פונים באמצעות טיעון "המוציא והמביא"?
ירושלים - העיר שמחברת יחדיו
דויד המלך בחר בעיר היבוסית מאחר שהמיקום הגיאוגרפי שלה היה ניטרלי לשבטים, ולכן יכלה להיות...
ירושלים - העיר שמחברת יחדיו
"וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה." (פסוק ה)

חיילים מכוח צנחנים, שהיו מהראשונים שהגיעו לכותל המערבי. צילום: דויד רובינגר, לע"מ

דויד המלך בחר בעיר היבוסית מאחר שהמיקום הגיאוגרפי שלה היה ניטרלי לשבטים, ולכן יכלה להיות העיר שתאחד את הממלכה מחדש. אילו רק ידע איזו השפעה עצומה תהיה לבחירה זו…

להמשך קריאה

ירושלים כבר מזמן איננה רק עיר. היא סמל ומיתוס עבור היהודים ועבור בני הדתות המונותאיסטיות האחרות, הנצרות והאיסלם, וגם עבור מאמינים בדתות אחרות (למשל, הבהאים).
ירושלים עברה תהפוכות רבות, ואחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה של העיר מופיע בתמונה אייקונית זו של הצנחנים הבוכים ליד הכותל. הצילום מנציח את רגעי הגעתם של לוחמים מכוח הצנחנים, שפרצו לעיר העתיקה, והם מביטים, לראשונה בחייהם, בכותל המערבי, השריד לבית המקדש.
צלם העיתונות דויד רובינגר מספר שהגיע לכותל 15 דקות אחרי הצנחנים, וכך הצליח לתפוס את מבט ההתפעמות בפניהם. הזווית שממנה צילם מוסיפה לכך (לדבריו, הוא נאלץ להשתטח על הקרקע בשל הצפיפות שהייתה באותו הזמן במקום). הצילום מצליח ליצור חיבור בין קודש לחול ובין עבר להווה של ירושלים בפרט וישראל בכלל.

  • התבוננו במבטם של הצנחנים. כיצד הצילום מייצר קשר בין רגשותיהם לבין המתואר בפרק זה? מדוע לדעתכם צילום זה הפך לאייקון תרבותי?
עמק רפאים
כששמעו הפלשתים על המלכת דוד, הם נערכו בעמק רפאים להילחם בו. במקורות נוספים במקרא מופיע...
עמק רפאים
"וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד, וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה. וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים." (פסוקים יז-יח)

בית העם של הקהילה הטמפלרית, רחוב עמק רפאים 1, ירושלים. Asafpr at Hebrew Wikipedia

כששמעו הפלשתים על המלכת דוד, הם נערכו בעמק רפאים להילחם בו. במקורות נוספים במקרא מופיע תיאור של עַם בשם "רפאים", ונאמר על בני העם ההוא שהיו גדולי ממדים, ענקים ממש.

להמשך קריאה

לפי ספר יהושע, שכן העם הזה בעמק באזור ירושלים. ענק אחר מוכר לנו והוא גלית הפלשתי, ששם אימו היה "הָרָפָה", ולכן יש המשערים שהפלשתים היו צאצאי הרפאים.
נחל רפאים זורם בעמק, והוא נחשב פורה ומתאים לחקלאות. בזמן השלטון העותמני היו במקום יישובים של חקלאים פלסטינים. ב 1873 רכשו הטמפלרים, שהיו גרמנים נוצרים, חלק משטחים אלו והקימו עליהם מושבה בשם "רפאים". הם נתנו את השם על בסיס זיהוי האזור עם עמק רפאים המתואר במקרא. היום שטח זה מוכר בשם "המושבה הגרמנית" בירושלים, ורחוב עמק רפאים הוא אחד מרחובותיה הראשיים והוא מרכז של מסחר ובילוי בעיר.

  • כמה קרבות התקיימו בין דוד לפלשתים, לפי המסופר בפרק, והיכן התרחשו?
עיר יבוסית
המקרא מספר על כמה כיבושים של ירושלים הכנענית: על ידי יהושע ( יהושע פרק י)...
עיר יבוסית
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ (...) וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד." (פסוקים ו-ז)

מפת ממלכת דוד, הממלכה המאוחדת 968-990 לפני הספירה. קרטוגרפיה: תמר סופר. © מטח

המקרא מספר על כמה כיבושים של ירושלים הכנענית: על ידי יהושע ( יהושע פרק י) ועל ידי שבט יהודה (שופטים א), ולמרות זאת בימי דוד ירושלים היא עדיין עיר נוכרית-יבוסית. דוד בחר בירושלים כבירת ממלכתו משיקולים פוליטיים: ירושלים לא הייתה מזוהה לא עם שבט יהודה ולא עם שבט בנימין. היא הייתה עיר נוכרית, ולכן שמרה על ניטרליות במאבקים בין השבטים.

להמשך קריאה

על פי הפרק, יש בעיר מצודה (האזור המלכותי, המבוצר), והיא נקראת "ציון". לאחר כיבוש העיר בחר דוד לשבת במצודה, ששכנה כנראה בחלק העליון של הגבעה, ושינה את שם המקום ל"עיר דוד". במזרח הקדום היו מקרים רבים שמלך של שושלת חדשה כובש או בונה לו בירה חדשה וקורא לה על שמו.

זהר הרקוב, גלי דינור וגליה דורון, להקים ממלכה: פרקים מספר שמואל, 2005. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • מדוע בחר דוד בעיר הזאת, ומה אפשר ללמוד על העיר משמותיה השונים?
כלכלה גלובלית
  מאין החולצה שלכם? והטלפון? היום מתייחסים לעולם כאל "כפר גלובלי" שבו מתקיימים קשרים כלכליים,...
כלכלה גלובלית
"וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר, וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד." (פסוק יא)

הובלת ארז לבנוני. תבליט מקיר ארמון סרגון השני, אשור, 713-716 לפנה"ס. כיום באוסף הלובר, פריז. צילום: (Jastrow (2006. מתוך ויקישיתוף.

צילום: Jerzy Strzelecki , Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

מאין החולצה שלכם? והטלפון? היום מתייחסים לעולם כאל "כפר גלובלי" שבו מתקיימים קשרים כלכליים, מסחריים ופוליטיים בין מדינות שונות. לקשרים אלו יתרונות לצד חסרונות. הסיבות לסחר בין-מדיני אינן מסתכמות בהעברת סחורות ממדינה למדינה. למעשה, באמצעות סחר נוצרות בריתות בין עמים. גם היום וגם בתקופתו של דוד.

להמשך קריאה

בפרק – דוגמה לקשרי המסחר הבין-לאומיים שהתקיימו בין ישראל לממלכת צור (לבנון של היום). חירם מלך צור שלח לישראל את הסחורה שברשותו, עצי ארז הלבנון, שישמשו את דוד בבניית ארמונו. נראה שחירם שמע על דוד ועל יכולותיו, ועל כן רצה לקיים עימו יחסים פוליטיים תקינים. דוד כמלך דומיננטי קיים קשרים דיפלומטיים שונים עם ממלכות השוכנות סביב ישראל, והמסחר הוא דרך אחת ליצירת ברית בין מדינות. דרך נוספת היא קשרי נישואין. בדרך זו הִרְבָּה שלמה, בנו של דוד…

  • חשבו: מדוע שלח חירם סחורה ועובדים לדוד? מה מלמד רצונו של חירם ליצור קשר עם מלך שזה עתה הומלך, על מנהיגותו של דוד?
הצינור של דוד ו"פִּיר ווֹרְן"
בשנת 1867 חפר ארכיאולוג בריטי בשם צ'רלס ווֹרְן בירושלים וחשף מערכת מים קדומה. החפירות בסביבת...
הצינור של דוד ו"פִּיר ווֹרְן"
"וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד, עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת." (פסוק ח)

סר קפטן צ'ארלס ווֹרְן, מגלה התעלה, לפני 1927. מתוך ויקישיתוף

פִּיר ווֹרְן, צילום של Deror avi, 2009>. ©. מתוך ויקישיתוף

בשנת 1867 חפר ארכיאולוג בריטי בשם צ'רלס ווֹרְן בירושלים וחשף מערכת מים קדומה. החפירות בסביבת חומות העיר חשפו תעלה אנכית – פִּיר – בעומק 13 מטר. על פי השערתו של צ'רלס וורן, דרך הפיר יכלו תושבי העיר להגיע בסתר אל מחוץ לחומות העיר לנקודה שבה שאבו מים ממעיין הגיחון.

להמשך קריאה

וורן וחוקרים אחרים סברו שהמערכת כולה או חלקה היא "הצינור" המוזכר בספר שמואל בתיאור כיבוש העיר בידי דוד. ביסוס לטענה נמצא בספר דברי הימים, בסיפור על יואב שר הצבא של דוד, שחדר לעיר דרך "הצינור".
תיאוריה זו הייתה מקובלת במשך למעלה ממאה שנים, אבל משנת 1995 ההשערה שנויה במחלוקת בשל תיארוך הממצאים הארכיאולוגיים.
לאחרונה שופץ פיר וורן, והוא פתוח לקהל הרחב כחלק מן הגן הארכיאולוגי של עיר דוד.

  • מדוע זיהו חוקרים את "פיר וורן" עם "הצינור" שעליו מסופר בפרק זה? איזה פער מידע יכול פריט ארכיאולוגי זה להשלים?
דוד מלך ישראל
בסרטון מתוארות פעולותיו של דוד כדי לתפוס את מקומו כמלך על הממלכה כולה לאחר מות...
דוד מלך ישראל
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ, אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ." (פסוק ד)

בסרטון מתוארות פעולותיו של דוד כדי לתפוס את מקומו כמלך על הממלכה כולה לאחר מות שאול ויהונתן.

  • היכן ממוקמת העיר ירושלים? מדוע מיקומה הגיאוגרפי גרם לדוד לבחור בה לבירתו החדשה?

קרדיט: שמואל ב א-י: דוד מלך ישראל! / 929 תנך ביחד

כיצד כבש דוד את ירושלים?
בסרטון מוצג ניסיון לשחזר את הטקטיקה הצבאית של דוד בזמן כיבוש העיר מן היבוסים. שיחזור...
כיצד כבש דוד את ירושלים?
"וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד." (פסוק ז)
"וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר, וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ."
(דברי הימים א, פרק יא, ו)

בסרטון מוצג ניסיון לשחזר את הטקטיקה הצבאית של דוד בזמן כיבוש העיר מן היבוסים. שיחזור זה משלב בין המתואר בפרק שלנו ובין המתואר בדברי הימים.

  • מה המידע שמוסיף התיאור בספר דברי הימים לסיפור כיבוש ירושלים? לפי דעתכם, מדוע הוסיף אותו הסופר של ספר דברי הימים?

קרדיט: כיצד כבש דוד המלך את ירושלים / Megalim Institute מכון מגלי"ם

מדוע בחר דוד בירושלים לבירתו
אין בירושלים אוצרות טבע או נמל טבעי והיא גם לא יושבת על עורק תחבורה בינלאומי....
מדוע בחר דוד בירושלים לבירתו
"בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד, בְּמָלְכוֹ; אַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלָךְ. ה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה, שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה."

אין בירושלים אוצרות טבע או נמל טבעי והיא גם לא יושבת על עורק תחבורה בינלאומי. מדוע, אם כן, בחר בה דוד המלך להיות בירת מלכותו?

  • על פי הסרטון, מדוע בחר דוד להפוך דוקא את ירושלים לבירתו? במה הבחירה בירושלים תרמה ליציבות שלטונו של דוד?

מדוע בחר דוד בירושלים לבירתו, 2017, מכון מגלי"ם

ארמון המלך דוד
בארמון 'בית הארזים' שהקים דוד המלך בעזרת חירם מלך צור נוסדה מלכות בית דוד ששלטה...
ארמון המלך דוד
"וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד." (שמואל ב, ה יא)

בארמון 'בית הארזים' שהקים דוד המלך בעזרת חירם מלך צור נוסדה מלכות בית דוד ששלטה למעלה מ-400 שנה. הסרט מזמין את הצופה להיכנס אל שרידי ארמונו של דוד ולצפות באירועים מרכזיים שהתרחשו בו.

  • מהיכן ייבא דוד את חומרי הגלם לבניית ארמונו? אילו מסרים שידרה בניית הארמון? ואיך בנייתו תרמה ליציבות ואופי מלוכתו של דוד?

קרדיט: ארמון המלך דוד, 2017, מכון מגלי"ם