סגור תצוגת כיתה
הפרק

המצות כסמל ליציאת מצרים

פסוקים יד-כ

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נציג את פסוק יד:
יד וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַָה' לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.

נקרין סרטון על אפיית מצות מהודרת, ונבקש מהתלמידים לשים לב מה מכניסים לבצק של המצות, וכמה זמן עובר מהכנת הבצק עד האפייה.

נשאל:

  • מה ההבדל בין מצות ללחם? (את בצק המצות לא מתפיחים לפני האפייה. את בצק הלחם מתפיחים, וכדי שיתפח מוסיפים שאור – עיסת מחמצת, שמכינים מקמח ומים בלבד. בקמח יש באופן טבעי נבגים של שמרי בר, והם מתסיסים את העיסה. הקמח והמים המעורבבים צריכים לעמוד שתי יממות כדי להיות מוכנים לערבוב עם בצק הלחם)

נציין שהיום נלמד על המצות כזיכרון ליציאת מצרים.

מבט ראשון - קוראים יחד

נקרין על הלוח את פסוקים יד-כ, ונקרא אותם בקול. נבקש מהתלמידים להקשיב, ולהסביר מדוע אנחנו אוכלים מצות בפסח.

מבט שני - זיכרונות ומצות

נחלק לתלמידים את הפסוקים (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), ונבקש להדגיש מילים הקשורות למצה ומילים הקשורות לזיכרון.

מבט שלישי - מצה על שום מה

  • למה לדעתכם הפכה המצה לסמל ליציאת מצרים?

נשמע את הרעיונות העולים בכיתה. נסביר שפרשנים יהודים לאורך הדורות מפרשים שהמצה מסמלת מאפייני התנהגות חיוביים.

לפי רש"י היא מסמלת ענווה, כי היא נשארת רזה ודקה ולא מתנפחת כחמץ. יש בה רק אלמנטים טבעיים בסיסיים, בניגוד ללחם שמוסיפים לו עוד חומרים כדי שיתפח. יש הטוענים שהמצה מסמלת את החירות, שהגדרתה היא נאמנות לעצמיותך בלי להיות מושפע מהלכי הרוח של הזולת וסולם ערכיו. גם המצה שומרת על צורתה המקורית, ובניגוד ללחם אינה מושפעת מן השמרים ומשאר החומרים החיצוניים.

נקרין על הלוח את ההסבר למצה כביטוי לפסח, מתוך ההגדה, ונקרא עם התלמידים.

נדבר על המצה כמבטאת זריזות: הכנת אוכל מהיר כדי להספיק לצאת בלי להתמהמה.

מבט לחיים

בפסוקים שקראנו ראינו שיש להכין מצות במהירות, כדי לא לפספס את הרגע שבו יניח פרעה לבני ישראל לצאת ממצרים, ומחשש שמא יתחרט (כפי שבאמת קרה). גם בחיים שלנו יש רגעים שצריך לתפוס בזריזות כדי לא לפספס אותם. נבקש מהתלמידים לחשוב: מה לא תרצו להחמיץ? לאיזה רגע עליכם להיות מוכנים כדי לא לפספס אותו?

נכין יחד "מצות" מיוחדות, מקרטון או מפימו. נכין ריבועים, ונצייר עליהם חורים (בקרטון) או נחורר בהם חורים בעזרת מזלגות (בפימו). נכתוב במרכז המצה משהו שאסור להחמיץ.
נבקש מהתלמידים:

  • תארו את הרגע שבו עליכם להיות מוכנים, וכתבו מה הן ההכנות שצריך לעשות כדי לא לפספס אותו.

נתלה בכיתה את המצות, כדי שנזכור לאורך השנה את מה שאסור להחמיץ.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המצה: על תהליך האפייה שלה, במה היא שונה מחמץ, ומדוע היא הפכה לסמל וזיכרון ליציאת מצרים.
מיומנויות: זיהוי מילים וצירופי מילים לפי הקשרם בכתוב, תוך הסתייעות בהסברים נלווים, איסוף פרטי מידע וצירופם לכלל תמונה מקיפה, איתור מאפיינים של סיפור תנ"כי כגון דו-שיח ומילים מנחות.
מתודות: סימון מילים מנחות בטקסט להבנת הרעיון המרכזי בו, ויישום הרעיון המופיע בטקסט לחיי הלומדים תוך פעילות יצירה בפימו וקרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אפיית מצות
ענו על השאלה: מה ההבדל בין מצות ללחם? קרדיט: סיור במאפיית המצות "כתר ההידור", מתוך ערוץ כתר...
אפיית מצות

ענו על השאלה:

  • מה ההבדל בין מצות ללחם?

קרדיט: סיור במאפיית המצות "כתר ההידור", מתוך ערוץ כתר ההידור, פורסם ביוטיוב ב-2014

דפי עבודה והעשרה לשיעור
על שום מה
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ,...
על שום מה

מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ, עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם".

מתוך הגדה של פסח

ליל שימורים – איך יודעים שהגיע הרגע?
כיצד יכלו לדעת בני ישראל שהרגע הוא הרגע? שהלילה הוא הלילה? המדרש מנסה להסביר: מה...
ליל שימורים – איך יודעים שהגיע הרגע?
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". (פסוק מב)

צללית של אב ובנו ברקע ירח מלא. Pikul Noorod/shutterstock.com

כיצד יכלו לדעת בני ישראל שהרגע הוא הרגע? שהלילה הוא הלילה? המדרש מנסה להסביר:

לקריאת המדרש

מה ראה לומר ליל שמורים… ?
משל לאשה שהיתה מצפה לבעלה שפירש למדינת הים אמר לה יהא סימן הזה בידך בעת שתראי אותו סימן דעי שאני בא ואני קרוב לבא.
כך ישראל מצפין … אמר הקדוש ברוך הוא הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם.

(שמות רבה יח, יב)

  • הסבירו את המשל – ספרו קצת על הבעל ועל האישה. מדוע האישה זקוקה לסימן?
  • ובחזרה לסיפור יציאת מצרים – מי ה"אישה"? מיהו ה"בעל"? מהו ה"סימן"?
  • כיצד המשל מפרש – את היחסים בין בני ישראל לאלוהים?
מידה כנגד מידה
פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה...
מידה כנגד מידה
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". (פסוק כט)

מסדרת איורי התנך של גוסטב דורה, המאה ה-19

פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה להסביר מדוע דווקא באמצע הלילה

לקריאת המדרש

ויהי בחצי הלילה… כך מצרים הפכו גזירתן על ישראל:
שיהיו עושין ביום ובלילה
ושנתנו מלאכת איש על אשה ומלאכת אשה על איש
אף האלהים הפך עליהם את הדין והרגן בלילה…

(שמות רבה יח, ט)

  • הסבירו במילים שלכם את שתי הדוגמאות ל"היפוך" שעשו המצרים לבני ישראל.
  • "מידה כנגד מידה" היא סוג של עונש אשר לפיו מענישים מישהו בעונש הדומה למעשה שעשה. לפי המדרש, כיצד השעה שבה התקיימה מכת בכורות היא בבחינת "מידה כנגד מידה"?
מה העבודה הזאת לכם?
האם הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מתוך הפסוק נשמע לכם מוכר? בוודאי! אלה הם דברים...
מה העבודה הזאת לכם?
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם". (פסוק כו)

איור מהגדת פסח: 4 הבנים. Dafna A.meron/shutterstock.com

האם הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מתוך הפסוק נשמע לכם מוכר?
בוודאי! אלה הם דברים של הבן הרשע מההגדה של פסח.

להמשך קריאה

בסדר הפסח שבהגדה משולבים קטעים ופסוקים מתוך סיפור יציאת מצרים המסופר בתורה, וגם מתוך התנך כולו.
מדוע שיבצו חכמים את הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" בפיו של הרשע?
כי מצד אחד הוא מתעניין ושואל, אבל מצד אחר הוא מוציא את עצמו מהכלל וקצת מתנשא.

  • הסבירו: מה בביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מבטא גם סקרנות ועניין, ובד בבד גם התנשאות?
  • תארו מצב (או ציירו או מצאו תמונה מתאימה) שדרכו אפשר לבטא את תשובת הרשע.
ליל שימורים
  למדנו כל הלילה למבחן! זה היה ליל שימורים! מכירים את הביטוי "ליל שימורים"? ולא,...
ליל שימורים
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". (פסוק מב)

הגדה לליל שימורים, 1891, מתוך ויקיפדיה

קריאה לאור פנס בליל חורף. Tomsickova Tatyana/shutterstock.com

 

למדנו כל הלילה למבחן! זה היה ליל שימורים!
מכירים את הביטוי "ליל שימורים"? ולא, הכוונה היא לא לכך שמישהו אכל תירס מקופסאות שימורים במשך כל הלילה…
"ליל שימורים" הוא לילה שבו לא ישנים.

להמשך קריאה

מקור הביטוי הוא בפסוק שלנו – המתאר לילה שבו בני ישראל לא ישנו והתכוננו לקראת היציאה ממצרים. מדוע הוא מכונה "ליל שימורים"? הסבר אחד הוא כי הלילה הזה ייזכר ויישמר לדורות. הסבר אחר הוא כי בלילה הזה אלוהים שמר עליהם.
והיום? משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר מצב מיוחד, לילה מיוחד שבו לא ישנים מפני שמתכוננים לקראת משהו. במסורת היהודית מכנים "ליל שימורים" גם את ליל שבועות ואת ליל הושענא רבה (בסיום חג הסוכות) שבהם לומדים תורה. כמו כן, מכנים את הלילה שלפני ברית המילה של התינוק "ליל שימורים" – מכיוון שזה לילה שבו יש הנוהגים ללמוד ולהתפלל לשלומו של התינוק לפני הברית.

  • עכשיו אתם: תארו אירוע או מצב מיוחד שבו מישהו (אפילו אתם) לא ישן כל הלילה, ומתאים לספר על הלילה הזה כי "זה היה ליל שימורים!"
מכת בכורות
האומן מיכאל פולאק הוא אומן יהודי, אשר נולד בגרמניה בשנת 1929. בשנת 1938, כשהיה בן...
מכת בכורות
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". (פסוק כט)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פולאק הוא אומן יהודי, אשר נולד בגרמניה בשנת 1929. בשנת 1938, כשהיה בן 9, בלילה של פרעות ביהודים ("ליל הבדולח") חשה משפחתו את השנאה הגוברת כלפי יהודים והם החליטו לברוח ולהציל את חייהם.

להמשך קריאה

מיכאל גדל באירנלד ושם הוא למד אומנות, לאחר מכן עבר לארצות הברית ומשם – עלה לארץ בשנת 1950.
יצירותיו עוסקות בזיכרונות הילדות מגרמניה, בחיי הקיבוץ בארץ, ובסיפורי התנך.

הביטו ביצירה.

  • כיצד היצירה מבטאת את הכתוב בפסוק?
  • אילו עוד פרטים ורגשות באים לידי ביטוי ביצירה?
והיה היום הזה לכם לזיכרון...
  בשנת 1946 קמה ועדת חקירה משותפת לאנגלייה ולאמריקה כדי להחליט החלטות הנוגעות לפליטים היהודים...
והיה היום הזה לכם לזיכרון...
"וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ". (פסוק יד)

וויליאם הלסל, ה"מייפלאואר" בנמל פלימות', ציור, 1882, מאוסף מוזאון המעפילים האמריקני, מתוך ויקישיתוף

ראש הממשלה דוד בן־גוריון ורעייתו פולה בשיט על סיפון אוניית קרב בים התיכון, 1949. צילום: לע"מ

 

בשנת 1946 קמה ועדת חקירה משותפת לאנגלייה ולאמריקה כדי להחליט החלטות הנוגעות לפליטים היהודים באירופה ולשאלת ארץ ישראל. דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל התבקש להעיד בפני הוועדה וכך אמר בהתייחסו לזיכרון יציאת מצרים

להמשך קריאה

"לפני שלוש מאות שנה ומעלה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגלייה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה, ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים – וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסוואטית – יודע בדיוק באיזה יום הם יצאו, בחמישה עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מצות, ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן – באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות. ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבא בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים".

מתוך עדותו של דוד בן־גוריון בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית, 1946

  • הפסוק מתאר את יציאת מצרים כאירוע שיש לזכור לדורות, לעתיד.
  • קראו את דבריו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן־גוריון, אשר נאמרו בשנת 1946. האם פסח אכן נזכר לדורות? כיצד?
  • לפי דבריו וככל הידוע לכם, כיצד זיכרון אירוע יציאת מצרים עורר השראה לאורך הדורות?
המסע מתחיל
המסע מתחיל! רבים מנסים למצוא את מסלול יציאת מצרים ולקשר בין המקומות המצוינים בפסוקים למקומות...
המסע מתחיל
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף". (פסוק לז)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי

המסע מתחיל! רבים מנסים למצוא את מסלול יציאת מצרים ולקשר בין המקומות המצוינים בפסוקים למקומות המוכרים לנו היום ולנסות למקם את המסלול במפה.

  • מצאו בפסוק את שם המקום שממנו יצאו בני ישראל.
  • מצאו סימון של מקום זה במפה שלפניכם.
מזוזה
  למילה "מזוזה" יש בעברית שתי משמעויות קרובות זו לזו. האחת, תיאור חלק בפתח הכניסה....
מזוזה
"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם". (פסוק ז)

סט איורי דלתות. Afanasia/shutterstock.com

מזוזה, קולמוס וקלף, David Cohen 156 /shutterstock.com

 

למילה "מזוזה" יש בעברית שתי משמעויות קרובות זו לזו.
האחת, תיאור חלק בפתח הכניסה.
האחרת, תשמיש קדושה שקובעים בפתח, ובו כתובות שתי פרשיות מסֵפר דברים.

  • להבנתכם, מה משמעות המילה "מזוזה" בפסוק?
לוח השנה
את חג הפסח אנחנו חוגגים בחודש ניסן. ואת ראש השנה – אנחנו חוגגים בחודש תשרי....
לוח השנה
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". (פסוק ב)

את חג הפסח אנחנו חוגגים בחודש ניסן.
ואת ראש השנה – אנחנו חוגגים בחודש תשרי.

אבל אם תקראו את הפסוק תראו שכתוב שם כי החודש שבו חל חג הפסח הוא החודש הראשון בשנה! איך זה יכול להיות? ניסן הוא בכלל לא החודש הראשון…

להמשך קריאה ולמילות השיר

לוח השנה בתורה הוא קדום יותר מהלוח שאנחנו משתמשים בו היום, ולפי לוח השנה זה – נקבע שהחודש הראשון הוא החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים. ולכן כשאנו קוראים בתורה – שמות החודשים מסודרים לפי הסדר שלהם (החודש הראשון, החודש השני וכן הלאה).
אחרי שעם ישראל הגיע לארץ כנען, הוא הוגלה לבבל, חי שם במשך תקופה, ואימץ את המנהגים המקומיים של הבבלים, בין היתר – את לוח השנה המקומי. שם, אצל הבבלים, החודש הראשון בשנה הוא חודש "תשרי". (באכדית קדומה "תשריתו" משמעו התחלה). הלוח הבבלי החליף את לוח השנה המקורי מהתורה, והחודשים קיבלו שמות חדשים.
והשאר – היסטוריה.

שנים עשר ירחים
מילים ולחן: נעמי שמר

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגִּי רָקַד

בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ
בְּטֵבֵת בָּרָד
וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה
לְיוֹם אֶחָד.

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ
מִן הַפַּרְדֵּסִים
בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ
כָּל הַחֶרְמֵשִׁים

בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח
בְּסִיוָן הִבְכִּיר
בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ
אַחַר קָצִיר

תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת
חָלְפוּ, חָלְפוּ בִּיעָף
גַּם שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִיָּר,
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מדוע לדעתכם נקבע בתורה כי החודש הראשון הוא החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים? (נסו לחשוב על המשמעות הסמלית ועל עוד דברים שקורים בטבע בחודש זה).
  • היעזרו בשירה של נעמי שמר "שנים עשר ירחים" – מה שמו של החודש שהיה בתקופת התורה החודש הראשון? ומהו מספרו כעת?
  • נסו לחשוב האם יש עוד "לוחות שנה" שאימצנו ואנחנו רגילים להשתמש בהם?

קרדיט: 12 ירחים – שיר ילדים – שירי ילדות אהובים – הופ! שירי ילדות ישראלית, 2012

זכר ליציאת מצרים
מכת חושך.. מכת בכורות… ליל שימורים… ו… יציאת מצרים!
זכר ליציאת מצרים
"וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ". (פסוק יד)

מכת חושך.. מכת בכורות… ליל שימורים… ו… יציאת מצרים!

  • מהן ההנחיות? כיצד להפוך את ליל יציאת מצרים לאירוע היסטורי שייזכר לדורות?
  • מדוע לדעתכם כבר באותו הרגע ציוו משה ואלוהים לזכור את ליל יציאת מצרים לדורות לעתיד?
  • ומה דעתכם – זה הצליח?

קרדיט: סיכום שבועי –  שמות יא–טו 929 / תנך ביחד 929, 2015

איך מכינים מצות?
אחד המאכלים האופניים ביותר לחג הפסח הוא המצות. מקור המצות הוא לא במנהג של עדה...
איך מכינים מצות?
"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם". (פסוק לט)

אחד המאכלים האופניים ביותר לחג הפסח הוא המצות. מקור המצות הוא לא במנהג של עדה כזו או אחרת, אלא בתורה עצמה, והפסוק שלפנינו מסביר את הסיבה לאכילת המצות.

למתכון מצות

מצרכים (לכ־12 מצות בינוניות)
500 גרם קמח לבן
375 מ"ל מים (בערך כוס וחצי)
1/2 כפית מלח
1 כפית סוכר (לא חובה)

שלבי ההכנה
*מחממים תנור ל־250 מעלות.
מערבבים בקערה את כל המרכיבים עד שנוצר בצק.
לשים עוד כ־3 דקות, לא יותר. אין צורך להתפיח!
מחלקים את הבצק ל־12 חתיכות. מכל חתיכה יוצרים עיגול בצק.
מרדדים על השיש או על משטח חלק ונקי את כדורי הבצק לצורת מצה עגולה, בערך בעובי של 1 מ"מ.
אפשר להשאיר צורת עיגול או לחתוך לצורת מרובע ולחורר במצה חורים בעזרת מזלג.
שמים את המצה בתבנית ומכניסים לתנור. אופים כדקה עד דקה וחצי על צד אחד, פותחים את התנור והופכים למשך עוד כדקה ומוציאים.

  • לפי הפסוק, מדוע אוכלים מצות?
  • התבוננו בסרטון. כיצד גורמים לכך שבצק המצות לא יחמיץ?
  • רוצים גם אתם להכין מצות בבית? בבקשה! ההכנה תיעשה בליווי מבוגר.

קרדיט: מצות אביב – איך אופים מצות?/ ערוץ ההידברות, 2011