סגור תצוגת כיתה
הפרק

הנדר

פסוקים ב-ג

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכתוב על הלוח את מילים אלו מפסוק ב: "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה'".
נזהה שתי מילים מאותו שורש ונשאל את התלמידים:

  • מה פירוש המילה נדר?
  • למה נדרשו בני ישראל לידור נדר כדי לשכנע את אלוהים לתת להם לנצח?

מבט ראשון

נקרא פסוקים א-ב ונשאל את התלמידים:

  • מהי הסיבה לנדר על פי שני פסוקים אלו?

נסביר: בשעת צרה יש המאמינים כי אלוהים יכול לעזור ולהושיע, הם מתפללים או נודרים נדר ובזכות הנדר הם מקווים שתבוא הישועה.

מבט שני- הסבר והבנה

נשאל את התלמידים:

  • מהו נדר?

נחזור על ההגדרה שהבאנו בשיעור שעבר: נדר – הבטחה חגיגית (בשבועה) שאדם מבטיח או התחייבות חמורה שהוא מתחייב. את הנדר אין להפר.
לנדר שני חלקים: תנאי והתחייבות – "אם… אז…"

נבקש מהתלמידים להעתיק את פסוק ב למחברותיהם בחלוקה לשני חלקי הנדר:
"אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי                   וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם"
אחר כך נבקש מהתלמידים לכתוב בלשונם את הנאמר בפסוק ולהסביר לנו את פשר הנדר.
נרחיב את ההסבר:
אם אלוהים יעזור לבני ישראל לנצח את הכנעני, הם לא ייקחו לעצמם שלל אלא יקדישו הכול לאלוהים. בני ישראל עוברים שינוי, מאמינים באלוהים ובעזרתו, ובוחרים להילחם.

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים מקרים נוספים בתנ"ך שבהם אנשים נדרו נדר? (יפתח, יעקב, חנה)

יפתח נדר נדר לפני צאתו להילחם בבני עמון. נפתח ונקרא בספר שופטים פרק יא פסוקים ל-לא, נזהה את המעשה ואת התנאי לקיומו.

"ל וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר: 'אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה."

  • במה דומה הנדר של יפתח לנדר של בני ישראל בפסוק ג בפרקנו?

נסביר כי בשני הנדרים הנודרים מבקשים עזרה מאלוהים לפני יציאה למלחמה ומבטיחים לה' דבר בתמורה. ייתכן שאמונתם של הנודרים מתחזקת ברגעים קשים, אנשים האמינו כי הבטחה בשבועה תעזור להם במצוקתם. ההתחייבות שונה בכל אחד מהנדרים בהתאם לתקופה ולמאורע. נסביר את נדרו של יפתח.

נחלק לתלמידים משימת בחירה:
במשימה התלמידים יבחרו אחד מן הנדרים המובאים בדף העבודה ויזהו בו מה המעשה המובטח ומה התנאי לקיומו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)

מבט לחיים

נסביר לתלמידים כי גם בימינו אנשים השרויים במצוקה או בקושי גדול בחייהם נודרים נדרים. בתקופות קשות של העם היהודי אנשים מכל השכבות נדרו נדרים בתקווה שתבוא הישועה, ונכתבו שירים וסיפורים בנושא הנדר.

נסביר כי השיר 'הנדר' נכתב בתגובה לידיעות שהגיעו לארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם השנייה על שואת יהודי אירופה. המשורר אברהם שלונסקי נשבע "לזכור – ודבר לא לשכוח" כדי ללמוד את הלקח ההיסטורי. נקרין את מילות הבית הראשון של השיר 'הנדר' מאת אברהם שלונסקי (השיר במלואו קשה ואינו מתאים לכיתה ה'), אפשר להאזין לשיר בסרטון.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: העמקנו במושג נדר, מה הביא את בני ישראל לידור נדר? במה שונה הבטחה רגילה מנדר? באילו מצבים אנשים נודרים נדרים? הקשבנו לשיר 'הנדר' מאת אברהם שלונסקי. קראנו את נדריהם של יפתח, יעקב וחנה והשווינו לנדר בפרקנו.
מיומנות: כתיבת פסוק בלשון התלמידים, חלוקת פסוק לשני חלקים.
מתודות: השוואה, דיון, כתיבה אישית, הקרנת סרטון והאזנה לשיר.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
'הנדר' מאת אברהם שלונסקי
למילות השיר. נתמקד בבית הראשון בלבד. קרדיט: יזהר כהן, שיר 'הנדר' ליום השואה, מתוך ערוץ עדנה...
'הנדר' מאת אברהם שלונסקי

למילות השיר. נתמקד בבית הראשון בלבד.

קרדיט: יזהר כהן, שיר 'הנדר' ליום השואה, מתוך ערוץ עדנה שרייבר, פורסם ב-2013

וכי נחש ממית או נחש מְחַיֶה?
בפרק כא יש לנחשים שני תפקידים סותרים: מצד אחד הם גורמים למוות, ומצד שני מרפאים....
וכי נחש ממית או נחש מְחַיֶה?
"וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה' וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם" (פסוק ז)

נחש הנחושת מתוך הספר: "The story of the Bible from Genesis to Revelation", ויקישיתוף

בפרק כא יש לנחשים שני תפקידים סותרים: מצד אחד הם גורמים למוות, ומצד שני מרפאים. איך זה יכול להיות?
גם חכמי המשנה שאלו את אותה השאלה:

לקריאת המדרש

וכי נחש ממית, או נחש מחיה?
אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים [מתים].

(משנה, סדר מועד, מסכת ראש השנה, פרק ג משנה ח)

  • לפי הפסוק – על פי מה נקבע אם אדם יִתְרַפֵּא או ימות?
  • לפי המדרש – לפי מה נקבע אם אדם יִתְרַפֵּא או ימות?
  • כיצד המדרש מפחית מכוחו של פסל נחש הנחושת? מדוע לדעתכם המדרש עושה זאת?
קופת חולים
המדרש מתעכב על הביטוי "וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ" ואומר: לא נשוך נחש בלבד, אלא כל הנשוך...
קופת חולים
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי." (פסוק ח)

MSSA/shutterstock.com

המדרש מתעכב על הביטוי "וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ" ואומר:

לא נשוך נחש בלבד, אלא כל הנשוך – אפילו נשך פתן ועקרב וחיה רעה וכלב.

(ילקוט שמעוני, במדבר כא)

  • מה דעתכם – מדוע הוסיף המדרש על האנשים שיכולים להירפא אם יסתכלו על הנחש, גם את בעלי החיים?
נחש הנחושת
נחש הנחושת, שבסיפור שלנו יש לו סגולות של ריפוי, הפך להיות הסמל של חיל הרפואה...
נחש הנחושת
"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס, וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי." (פסוק ט)

סמל חיל הרפואה. דובר צה"ל.

סמל חיל הרפואה. דובר צה"ל.

נחש הנחושת, שבסיפור שלנו יש לו סגולות של ריפוי, הפך להיות הסמל של חיל הרפואה בצבא ההגנה לישראל.

  • מדוע לדעתכם נבחר הנחש לסמל חיל הרפואה?
  • מלבד הנחש מופיעים בסמל חיל הרפואה עוד מוטיבים – מהם? מדוע הם מופיעים לדעתכם בסמל חיל הרפואה?
להעלות על נס
בפסוק כתוב כמה פעמים שמשה צריך לקחת את הנחש ולשים אותו על נֵס. מה זה...
להעלות על נס
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס, וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי." (פסוקים ח-ט)

בפסוק כתוב כמה פעמים שמשה צריך לקחת את הנחש ולשים אותו על נֵס.
מה זה נֵס?
למילה נֵס יש כמה משמעויות. המשמעות המוכרת יותר – התרחשות לא טבעית, פלא. המשמעות המוכרת פחות – דֶגֶל.

כמו בשיר "שאו ציונה נס ודגל" – שיר שכתב נֹחַ רוזנבלום בעקבות הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1898, בהשראת מילות התנ"ך, ספר ירמיהו, פרק ד פסוק ו: "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ".

למילות השיר

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
מילים: נח רוזנבלום
לחן: נח זלודקובסקי

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֶה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה

יַחַד נֵלֵכָה נָא נָשׁוּבָה
אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,
אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!
נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים
בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.

אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,
מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה,
אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!

  • על מה משה צריך לשים את נחש הנחושת? מדוע?
  • מה משמעות הביטוי "לשאת נס" בשיר?
  • העלה על נס – ביטוי שמשמעותו פיאר, שיבח. מה הקשר בין השימוש בביטוי היום לבין המשמעות הראשונית בתנ"ך?

קרדיט: שיר עד – שאו ציונה נס ודגל – נח רוזנבלום | נח זלודקובסקי / העמותה למורשת הזמר העברי, 2015

נחש הנחושת על הר נבו שבירדן
צילום: Jerzy Strzelecki, 2001, מתוך ויקישיתוףעל פי המסופר בספר דברים, משה לא זכה להיכנס לארץ...
נחש הנחושת על הר נבו שבירדן
"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי." (פסוק ט)

צילום: Jerzy Strzelecki, 2001, מתוך ויקישיתוףעל פי המסופר בספר דברים, משה לא זכה להיכנס לארץ כנען. אלוהים ציווה עליו לעמוד על הר נבו, ורק להסתכל על הארץ. שם על ההר, לפי המסופר, מת משה.

להמשך קריאה

רבים ניסו לגלות היכן בדיוק נמצא הר נבו. לפי המסורת, מדובר בהר שנמצא במערב ירדן ויש ממנו תצפית על כל ישראל. על ראש ההר יש כנסייה ולידה פסל מיוחד. מדוע הנוצרים הקימו שם כנסייה? ובכן – התנ"ך קדוש ליהודים, אבל גם לנוצרים. הנוצרים מכנים את הספר הקדוש להם "הברית החדשה" ואת התנ"ך "הברית הישנה". סיפורי התנ"ך וארץ ישראל, שבה נולד ישו (הדמות המרכזית בנצרות), קדושים עבורם. לכן הקימו כנסייה במקום הקדוש שבו, לפי המסורת, מת משה רבנו.
לצד הכנסייה יש פֶּסֶל של הַפַּסָל האיטלקי ג'ובאני פנטוני. הפסל המיוחד משלב בין נחש הנחושת לבין דמותו של ישו הצלוב.

  • זהו בתמונת הפסל את ישו הצלוב.
  • זהו בתמונת הפסל את נחש הנחושת.
  • כיצד מבטא הפסל שילוב של שתי דתות – יהדות ונצרות?
נחשים מְרַפְּאִים
במרבית סמלי הרפואה בעולם המערבי מופיע סמל הנחש. בחירה מפתיעה, לא? הרי נחשים נתפסים כמסוכנים....
נחשים מְרַפְּאִים
"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי." (פסוק ט)

סמל ארגון הרפואה הבינלאומי. Iuri Silvestre/shutterstock.com

במרבית סמלי הרפואה בעולם המערבי מופיע סמל הנחש. בחירה מפתיעה, לא? הרי נחשים נתפסים כמסוכנים.

להמשך קריאה

מתברר שבתרבויות רבות בעולם, הנחש קשור לרפואה. בתרבויות המזרח הקדום היה נהוג להאמין שהנחשים שומרים על עצים שיש להם סגולות מרפא, ותפקידם להרחיק את מי שרוצה לפגוע בעצים המיוחדים.
הסבר אחד לקשר בין הנחש לרפואה הוא מתוך המיתולוגיה. האגדה מספרת שאקסלפיוס, אל הרפואה, נהג להשתמש בנחשים לצורכי ריפוי (הנחשים הביאו לו עלים מיוחדים, ונחשים לא ארסיים ליקקו פצעי חולים). הסבר אחר הוא כי התכונה המיוחדת של הנחשים – יכולת השלת העור – מסמלת את יכולתו של גוף האדם להתחדש ולרפא את עצמו.

הסמל של "ארגון הבריאות העולמי" מבוסס על סיפורו של אסקלפיוס – אֵל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית. המטה מסמל את הסַמְכוּת, והנחש מסמל את הרפואה.

סמל ארגון "יד שרה" – עמותה ישראלית התנדבותית, העוסקת בעזרה רפואית ובהשאלת ציוד רפואי למי שזקוק לכך. זו עמותה שחשוב להכיר ולדעת על קיומה, וגם בסמל שלה מופיע הנחש.

  • בקטע שלפניכם יש הסברים שונים לבחירה דווקא בנחש כסמל הרפואה. מהם?
  • הסבירו כיצד הסיפור בפרק כא משתלב גם הוא בסיפורים על יכולתו של הנחש לרפא.
  • התבוננו בסמל "ארגון הבריאות העולמי" והסבירו את האלמנטים שבו.
  • האם אתם זוכרים עוד סיפור על נחש בתורה? כיצד הוא קשור לאחד ההסברים שקראתם?
עֲלִי בְאֵר
בהשראת פסוק יז, המתאר את "השירה הזאת", כתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק את השיר...
עֲלִי בְאֵר
"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ." (פסוק יז)

בהשראת פסוק יז, המתאר את "השירה הזאת", כתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק את השיר "עלי באר". את השיר הלחינה שרה לוי תנאי, וביצעה הזמרת נחמה הנדל.

למילות השיר

עֲלִי, בְּאֵר, עֲלִי!
בְּאֵר, עֲלִי
וּצְקִי מֵי פָּז
מְלוֹא הַדְּלִי!

שֶׂה צַח וָרַךְ,
שֶׂה צָמֵא לִי
יָבוֹא וְיֵשְׁתְּ
מִמֵּי הַדְּלִי.

  • במה השיר דומה לסִיטוּאַצְיָה המתוארת בפסוקים יז-יח? במה השיר שונה?
  • לו הייתם אתם כותבים את "השירה הזאת" – אילו מילים הייתם כותבים?

קרדיט: שיר עד – עלי באר – חיים נחמן ביאליק | שרה לוי-תנאי | בביצוע נחמה הנדל / העמותה למורשת הזמר העברי, 2014

עושים חשבון!
  בני ישראל מנסים, ללא הצלחה, למצוא דרך לעבור בה כדי להגיע לכנען. הפעם הם...
עושים חשבון!
"וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה… וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן… וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ." (פסוקים כג-כה)

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי, מתוך ויקישיתוף. אין ולא יהיה קובץ אחר. אם אתן לא מסתדרות עם הפורמט הזה חפשו תוכנות המרה בגוגל

 

בני ישראל מנסים, ללא הצלחה, למצוא דרך לעבור בה כדי להגיע לכנען.
הפעם הם פונים לסיחון, מלך האמורי, וגם הוא מסרב להם.

  • מצאו בפסוקים את שם עיר הבירה של ממלכת האמורי.
  • מצאו את מיקומה במפה.
  • כיצד הגיבו בני ישראל כאשר לא נתנו להם לעבור?
  • האם תגובה זו דומה לתגובות קודמות של בני ישראל או שונה מהן?
נחל ארנון
נחל ארנון ( בערבית: ואדי אלמוג'ב) הוא נחל איתן (כלומר – הזורם כל השנה) הנמצא...
נחל ארנון
"מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבוּל הָאֱמֹרִי, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן." (פסוקים יג-יד)

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי, מתוך ויקישיתוף.

Bargotiphotography / shutterstock.com

נחל ארנון ( בערבית: ואדי אלמוג'ב) הוא נחל איתן (כלומר – הזורם כל השנה) הנמצא בעבר הירדן המזרחי ונשפך לים המלח. אורכו כ-76 קילומטרים, והוא חלק משמורת טבע מוכרזת של "הרשות הממלכתית לשמירת הטבע" בירדן.

להמשך קריאה

הנחל זורם בתוך קניון (גיא צר שבצידיו מצוקים תלולים) וזרימתו חזקה מאוד. בנחל מפלים רבים ואי אפשר לחצות אותו ברגל, למעט במקום אחד – מעבר ערוער – שבו עובר הנחל מזרימה צפונה לזרימה בכיוון מערב (לכיוון ים המלח). בתקופת המקרא היה נחל ארנון הגבול הטבעי בין ממלכת האמורי לממלכת מואב.

  • נחל ארנון נמצא ב"עבר הירדן המזרחי". אם כן, בשטחה של איזו מדינה הוא נמצא?
  • לאחר המעבר בנחל ארנון, נדמה שמצב רוחם של בני ישראל מתחיל להשתפר. מדוע לדעתכם? (רמז – הביטו בתמונה)
מצאנו נחשים!
צלמיות (פסלי) נחשים נמצאו במקומות שונים בארץ, למשל בנחל התנינים שבעמק חפר, בתל חצור הצפוני,...
מצאנו נחשים!

נחש (כלי דמוי בעלי חיים), תל מבורך, שנהב, תקופת הברונזה המאוחרת. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

צלמיות (פסלי) נחשים נמצאו במקומות שונים בארץ, למשל בנחל התנינים שבעמק חפר, בתל חצור הצפוני, בעקרון שבשפלת יהודה ובפארק תמנע שבערבה.

  • חפשו ב"גוגל ארץ" (Google Earth) את שמות המקומות שבהם נמצאו צלמיות נחשים.
  • האם אפשר ללמוד משהו על תופעת השימוש בצלמיות נחשים, מהפריסה הארצית שבה הם נמצאו?
מהו שָׂרָף?
המילה "שָׂרָף" מופיעה בפרק פעמיים. פעם אחת בתיאור הנחשים שנשכו את העם: "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים" ופעם...
מהו שָׂרָף?
"וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל." (פסוק ו)

Vladislav T. Jirousek/shutterstock.com

המילה "שָׂרָף" מופיעה בפרק פעמיים. פעם אחת בתיאור הנחשים שנשכו את העם: "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים" ופעם שנייה בתיאור הפעולה שצריך משה לעשות: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף…"

להמשך קריאה

למילה שָׂרָף כמה הסברים:

  • סוג של נחש ארסי
  • דמות מלאך
  • נוזל דביק המופרש מענפי העצים
  • איזו משמעות של המילה "שָׂרָף" מתאימה לדעתכם בכל אחת מהמופעים שלה בפסוק?
מספר הסיפורים לבמדבר כא
גם בפרק זה מבקשים בני ישראל לעבור בשטח שהוא בשליטה של מישהו אחר. הפעם –...
מספר הסיפורים לבמדבר כא
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ." (פסוקים כא-כב)

גם בפרק זה מבקשים בני ישראל לעבור בשטח שהוא בשליטה של מישהו אחר. הפעם – שטח האמורי, והעומד בראשם הוא המלך סיחון.
אפשר כמובן להבין את בקשתם של בני ישראל, ואפשר גם להבין את הסירוב של המלך סיחון.

  • בעזרת הקריינות קל יותר להבין: מה מבקשים בני ישראל? מהם שני הדברים שהם מבטיחים לא לעשות, ומהי ההבטחה שלהם?
  • האם הבקשה של בני ישראל לעבור בשטח האמורי מבטאת כבוד לאמורי או זלזול בו?
  • הציגו את הטיעונים האפשריים של בני ישראל בבקשתם לעבור בשטח האמורי.
  • הציגו את הטיעונים האפשריים לסירוב של סיחון מלך האמורי.

קרדיט: סיפור התנ"ך, במדבר כ"א עם אברהם כהן. פסוקים כא-כב. מתוך אתר מטח

תלאות הדרך
מכשולים רבים ותלאות רבות חָווּ בני ישראל בדרך לכנען. ועכשיו, רגע לפני סופם של הנדודים,...
תלאות הדרך
"וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר, כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל." (פסוק ה)

מכשולים רבים ותלאות רבות חָווּ בני ישראל בדרך לכנען. ועכשיו, רגע לפני סופם של הנדודים, נדמה שהבעיות רק הולכות וגדלות, הקשיים רק מתעצמים.

  • באילו צרות נתקלים בני ישראל לפי הסרטון?

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר יט- כג/929 תנך ביחד, 2015