סגור תצוגת כיתה
הפרק

הנקמה

פרק טו

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נחזיר את התלמידים לסוף פרק יד ונשאל:

  • כיצד נהג שמשון לאחר שגילה כי הפלשתים גילו את חידתו בעזרתה של אשתו? (פרק יד פסוק יט: "וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַּעַל בֵּית אָבִיהו")
  • כיצד מרגיש שמשון כלפי האישה שאהב ובחר להינשא לה?
  • כיצד ינהג לדעתכם?
  • האם יחזור אליה?
  • אם יחזור, מה יגלה?

נבקש מהתלמידים להציע כמה תרחישים אפשריים.

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים א-ח ונסביר את העלילה בעת הקריאה. נבקש מהתלמידים לשים לב לפעולות ששמשון עושה:

  • ספרו כמה פעלים מיוחסים לשמשון בפסוקים.

מבט שני

עברו ימים ואולי תקופה ארוכה, כעסו של שמשון שכך והוא החליט לסלוח לאשתו, הוא בא להתפייס עמה.

  • מה הוא מגלה? (שהיא נישאה בינתיים לאיש אחר)

נתמקד בתשובתו של אבי אשתו (נלמד את המושג חותן – חותנו, ונוסיף את המושג חמות – חמותו) בפסוק ב:

  • איך הוא מסביר לשמשון מדוע אינו יכול להיפגש עם אשתו?

האב מוכן לתת לו בת אחרת.

  • איזה ספור תנכ"י מזכיר לנו סיפור זה? (סיפור יעקב ורחל, לבן הבטיח ליעקב את רחל ונתן תחתיה את לאה אחותה הבכורה)
  • איך שמשון מגיב על הידיעה כי אשתו ניתנה לאחר, ועל ההצעה לשאת את אחותה תחתיה? (מאיים וכועס)

נכתוב על הלוח את הפעלים שסימנו התלמידים בחלק הראשון של השיעור: "וַיִּפְקֹד", "וַיֹּאמֶר", "וילך","וַיֹּאמֶר", "וַיֵּלֶךְ", "וַיִּלְכֹּד", "וַיִּקַּח", "וַיֶּפֶן", "וַיָּשֶׂם", "וַיַּבְעֶר", "וַיְשַׁלַּח", "וַיַּבְעֵר", "וַיֹּאמֶר", "וַיַּךְ", "וַיֵּרֶד", "וַיֵּשֶׁב".

  • מה אפשר ללמוד מריבוי הפעלים? (שמשון פועל בדחיפות ובעוצמה מול פלשתים)
  • מה מניע את שמשון לפעול כך? (שמשון מרגיש פגוע כי אשתו נלקחה ממנו ומחליט לנקום בפלשתים)

נבקש מהתלמידים לספר על התחבולה שבה בחר שמשון לפגוע בפלשתים: לתפוס שלוש מאות שועלים, להעמידם צמודים זה לזה בזנבותיהם ולהניח לפיד בוער בין זנבותיהם כדי לשרוף את שדות פלשתים, וכל זה בכוחות עצמו.

  • האם שמשון מצליח? (כן)
  • האם הפלשתים מגלים מי שרף את השדה? (כן, "שִׁמְשׁוֹן, חֲתַן הַתִּמְנִי")
  • במי הם פוגעים בתגובה למעשהו של שמשון? (הם שורפים את אשתו ואת אביה)
  • מדוע לדעתכם הם לא פוגעים ישירות בשמשון? (אולי הם מפחדים ממנו)
  • מהי תגובתו של שמשון? (מכה בפלשתים מכה גדולה)

נזהה את התגלגלות הנקמה. נבקש מהתלמידים להשלים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
בשיח בכיתה נדון על רצף האירועים שהוביל לנקמה אחר נקמה, נשאל:

  • היכן אפשר היה לעצור את מעגל הנקמה?
  • מי יכול היה לעצור אותו?
  • איך אפשר היה לנהוג אחרת?
  • מה לדעתכם יהיה הצעד הבא?
  • לאן הנקמה תוביל?

מן הסתם מעשיו של שמשון זכו לתהודה רבה בקרב בני עמו ובקרב הפלשתים.

  • מה הם חושבים?
  • מה הם אומרים זה לזה?

נזמין שני תלמידים לקדמת הכיתה שישחקו ויכוח פנימי בין אנשי שבט יהודה. נבקש מאחד התלמידים להציג טיעונים בעד התנהגותו של שמשון ומהתלמיד השני להציג טיעונים נגד התנהגותו של שמשון. נעודד את התלמידים להשתמש בידע שצברו על פעולותיו של שמשון ועל מושג הנקמה.
נקרא את המשך הפרק – פסוקים ט-כ ונשאל:

  • מה דרשו הפלשתים מאנשי יהודה? (להסגיר את שמשון)
  • מדוע לא סירבו אנשי שבט יהודה לדרישת הפלשתים? (פחד מפלשתים)
  • מהי טענתם של אנשי יהודה כלפי שמשון? מצאו את הפסוק המתאים והסבירו אותו. (פסוק יא: "הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים, וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ?")

שמשון מסכים שאנשי יהודה יסגירו אותו לפלשתים בתנאי אחד.

  • מהו התנאי? (שלא יהרגו אותו בעצמם אלא ימסרו אותו קשור לפלשתים)
  • מדוע הסכים שמשון להסגיר את עצמו לאנשי יהודה? (הבין את המצב שאנשי יהודה נמצאים בו, ידע שיצליח להשתחרר מפלשתים)

שמשון אסור בחבלים נמסר לידי הפלשתים.

  • איך שמשון מצליח להשתחרר מכבליו? (הוא הצליח להשתחרר מהכבלים בקלות כאילו הם נמסו)
  • מה הדבר הראשון ששמשון עושה כשהוא משתחרר מהכבלים? (מכה 1,000 איש מהפלשתים)
  • באיזה כלי נשק הוא עושה זאת? (לחי חמור)

פסוק טז כתוב במקצב שונה מעט, כמו שיר. נציע לתלמידים שמעוניינים לנסות להלחין את הפסוק (אפשר בסגנון ראפ, זה מתאים ).

  • מה הבעיה ששמשון נתקל בה בפסוק יח? (הוא צמא, ואין לו מים)

הוא פונה אל אלוהים.

  • מה הטיעון שלו? (אם אמות בצמא הפלשתים יתפסו אותי וחבל שזה יקרה אחרי כל מה שעבר עליי)
  • האם אלוהים נענה לבקשתו? כיצד? (כן, ה' מוציא לו מים מהמכתש)

ביחידת הפסוקים יש שני שמות סמליים של מקומות.

  • מה הם? מה הם מסמלים? ("רמת לחי" מזכירה לנו את כלי הנשק שבו השתמש שמשון ו"עין הקורא" מזכירה לנו ששמשון קרא שם אל אלוהים)

מבט שלישי

בחלק זה נעסוק במושג נקמה – מהי נקמה? מדוע אנשים רוצים לנקום? האם נקמה היא פתרון?
נבקש מהתלמידים להציע פרשנויות שונות ולהביא סיפורים מחייהם האישיים המתארים נקמה.
נשאל את התלמידים:

  • למה הובילה הנקמה?
  • האם בכך שנקמתם הסתיים העניין או שנקמו בכם בחזרה?

נפנה את התלמידים להתעמק בזוגות בדף העבודה.

מידע למורה:
הנקמה ביהדות אסורה כנקמת היחיד ברעהו על פי הפסוק "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ויקרא פרק יט פסוק יח). לעומת איסור הנקמה על היחיד, בממד הלאומי הנקמה מותרת כלפי עמים הצוררים ואויבים את עם ישראל, כדברי הפסוק: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים" )תהילים פרק קמט פסוק ז). נקמה זו לעיתים אף נתפסת כחובה דתית. אחד הנימוקים המרכזיים לכך הוא שהגויים בדרך כלל מנסים להדיח את היהודים מאמונתם באלוהי ישראל, לכן בהקשר זה בתנ"ך מוטיב הנקמה די רווח: בספר במדבר מסופר על אלוהים שמצווה את משה לפני מותו לנקום את נקמת ישראל מיד המדיינים, שהחטיאו את בני ישראל ופגעו בהם: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים – אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ "(במדבר פרק לא פסוק ב). ממד הנקמה בולט ביחס לעמלק שכלפיו קיים ציווי כוללני: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים פרק כה פסוקים טז-יט).
האל ביהדות מצטייר לא רק כאל חסד ורחמים שטוב לכול, אלא גם כאל מעניש ונוקם. בהתאם לכך, בתפילות ובמזמורים שונים ישנה ציפייה ובקשה שה' ינקום בעמים שפגעו בישראל, לדוגמה בתהילים: "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים" (תהילים פרק צד פסוקים א-ב).

מבט לחיים

נלמד את הפתגם מפרקי אבות פרק ד משנה א: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" ונבין את דברי חז"ל כי גבורה אינה דווקא בכוח אלא באיפוק.
שמשון מכונה במקומות רבים "שמשון הגיבור". נציג בפני התלמידים את חלקו הראשון של הפתגם: "איזהו גיבור?" נבקש כי יענו על שאלה זו, ישלימו את הפתגם.

  • מיהו גיבור?
  • האם הגבורה נמדדת בכוח?

נציג בפני התלמידים את המשכו של הפתגם "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" ונבין את המילים:

  • כובש – תופס אזור במלחמה, לוכד, משתלט, מתגבר, מכניע, משעבד.
  • יצרו – היצר שלו – דחף פנימי, חשק, תשוקה, רצון שקשה להשתלט עליו.

כדי להסביר את המושג 'יצר' נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מרגישים לפעמים רצון עז לעשות דבר מה וקשה לכם לשלוט בו או להימנע מרצון זה?

נעזור במתן דוגמאות: לשחק בטלפון בזמן השיעור; לשחק במשחק מחשב; לצפות בטלוויזיה עוד ועוד; לאכול חטיפים וממתקים; להציק לאחד הילדים וכו'…
נקרא את הסיטואציות שלהלן, והתלמידים יציעו פתרונות כיצד לכבוש את היצר בכל מצב:

  • אני כועס על מישהו ואני רוצה להרביץ לו, או לקלל – אני מתאפק ועוצר את עצמי.
  • אני עומד בתור ורוצה מאוד להיות ראשון – אני מתאפק, לא דוחף, ולא נדחף לראש התור.
  • אני יודע את התשובה ורוצה מאוד לענות עליה – אני מחכה עד שהאחרים יסיימו את דבריהם.
  • אני רוצה לצפות עוד קצת בטלוויזיה – סוגר את המקלט בשעה שקבעתי יחד עם הוריי.
  • אני רוצה עוד חטיף ועוד ממתק – אך מסתפק במה שקיבלתי או שלקחתי.
  • רק עוד משחק מחשב אחד – מסיים לשחק כעבור כמה משחקים כפי שקבעתי עם הוריי.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו על נקמתו החוזרת של שמשון בפלשתים ונקמתם החוזרת בו ולמדנו בצורה מעמיקה על מושג הנקמה. הצגנו גם את הצד השני של אותו מטבע – התאפקות, כיבוש היצר.
מיומנויות: זיהוי ריבוי פעלים ומשמעותו, קריאת מקורות יהודיים ולמידה על יחסם לנקמה. פיתוח חשיבה ביקורתית ושיח לגבי המושגים נקמה, גבורה ואיפוק.
מתודות: ספירת פעלים בטקסט, מילוי תרשים זרימה בנושא נקמה, העלאת השערות בנוגע לעמדתן של הדמויות המקראיות, שיתוף אישי בנושא הנקמה, העלאת פתרונות לסיטואציות הדורשות התאפקות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
לא צריך אף אחד
"כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים בַּמִּלְחָמָה… כָּךְ שִׁמְשׁוֹן מִדָּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּלְחִי...
לא צריך אף אחד
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ." (טו, טז)

Masha Arkulis / Shutterstock.com

"כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים בַּמִּלְחָמָה… כָּךְ שִׁמְשׁוֹן מִדָּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" (שופטים טו, טז).

(מדרש תנחומא, ויחי י״ב:א׳)

להמשך קריאה

בברכה שבירך יעקב את כל בניו, הוא בירך את בנו דן: "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (מט, טז).

  • כיצד הסיפורים על שמשון בפרקים שקראתם, מוכיחים ששמשון אינו צריך עזרה של אחרים במלחמותיו?
מידה כנגד מידה
שִׁמְשׁוֹן מָרַד בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שופטים...
מידה כנגד מידה
"וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים." (טז, כא)

רמברנדט, הפלשתים מנקרים את עיני שמשון, 1636. מאוסף Städel Museum, מתוך ויקישיתוף

שִׁמְשׁוֹן מָרַד בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שופטים יד, ג).
אַף הוּא לָקָה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:
"וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו" (שופטים טז כא).

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט עמוד ב)

להמשך קריאה

נדמה לנו שהחלק המפורסם ביותר בגופו של שמשון הוא השיער שלו, אבל המדרש מבקש להאיר ולהדגיש עוד חלק.

  • איזה איבר מדגיש המדרש?
  • אפשר לומר ששמשון קיבל עונש של "מידה כנגד מידה".
    הסבירו טענה זו.
שׁוֹק עַל יָרֵךְ
הביטוי "לְהַכּוֹת שׁוֹק על יָרֵךְ" מתאר ניצחון מוחץ. הביטוי לקוח מהתיאור המקראי של שמשון, שהיכה...
שׁוֹק עַל יָרֵךְ
"וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה..." (טו, ח)

Aha-Soft /Shutterstock.com

הביטוי "לְהַכּוֹת שׁוֹק על יָרֵךְ" מתאר ניצחון מוחץ. הביטוי לקוח מהתיאור המקראי של שמשון, שהיכה את הפלשתים כנקמה על שפגעו באִשתו.

  • כתבו משפט או פסקה קצרה, והשתמשו בביטוי "להכות שוק על ירך".
פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן
שמשון אהב את דלילה. אבל דלילה, מתברר, הייתה בצד של הפלשתים, שהציעו לה כסף כדי...
פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן
"וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב לָהּ בַּחֶדֶר וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ." (טז , ט)

Lorelyn Medina / shutterstock.com

שמשון אהב את דלילה. אבל דלילה, מתברר, הייתה בצד של הפלשתים, שהציעו לה כסף כדי שתגלה מהו סוד כוחו של האויב שלהם – שמשון. וכך לילה אחרי לילה ניסתה דלילה לפתות את שמשון לגלות לה מהו סוד כוחו.

להמשך קריאה

בכל לילה הוא אמר לה משהו אחר, היא האמינה לו, ופעלה כדי לפגוע בו, בזמן שהפלשתים ארבו לו בחדר. ובכל לילה הייתה מעירה אותו במילים: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן!". מילים אלו של דלילה הפכו לביטוי בשפה העברית, המבטא אזהרה.

  • כתבו סיפור קצר המתאר סיטואציה מודרנית, שמתאים להשתמש בה בביטוי "פלשתים עליך, שמשון".
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
אחרי שדלילה הצליחה לסחוט משמשון את סוד כוחו האמיתי ולהחליש אותו, תפסו אותו הפלשתים וכלאו...
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו." (טז, ל)

Masha Arkulis / Shutterstock.com

אחרי שדלילה הצליחה לסחוט משמשון את סוד כוחו האמיתי ולהחליש אותו, תפסו אותו הפלשתים וכלאו אותו, גילחו את שיער ראשו וניקרו את שתי עיניו. הפלשתים הציגו אותו לראווה וללעג במהלך משתה מפואר שעשו.

להמשך קריאה

שמשון ביקש למוטט את הבניין עליו ועל הפלשתים. הוא ידע שברגע שיפיל את העמודים – לא רק הפלשתים ימותו תחת הריסות הבניין, אלא גם הוא עצמו. ברגעיו האחרונים, אמר שמשון את המשפט "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" (טז, ל).

  • הסבירו במילים שלכם את המשפט.
  • נסו לדמיין (ואפילו להדגים בכיתה בקול), כיצד אמר שמשון את המילים האלה. בצעקה? בלחישה? באופן אחר?
גיבורים
ברוך וינד הוא אומן ישראלי שפסליו מוצגים בארץ ובעולם. הוא נולד בפולין בשנת 1926, וכנער...
גיבורים
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו." (טז, ל)

ברוך וינד , שמשון, פסל לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל, אשדוד. צילום: ענת צילקר, מתוך אתר פיקיוויקי

ברוך וינד הוא אומן ישראלי שפסליו מוצגים בארץ ובעולם. הוא נולד בפולין בשנת 1926, וכנער עבר את השואה והצליח לברוח מידי הנאצים. בשנת 1948 הגיע לישראל ונעשה אומן חשוב. ברוך וינד חי ויוצר בעיר אשדוד.
את הפסל "שמשון" יצר לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל. הפסל מוצג באשדוד, סמוך למוזיאון. לפני כמה שנים "נסע" הפסל להתארח במוזיאון השואה בוושינגטון, בארצות הברית..

  • לפי דעתכם, מה הקשר בין הדמות "שמשון" לבין גיבורי השואה ומלחמות ישראל?
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
מיכאל פלק מוסיף בציוריו פרשנות משלו, בין היתר באמצעות שיבוץ פריטים שאינם שייכים לתקופה. פריטים...
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו." (טז, ל)

שמשון © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

מיכאל פלק מוסיף בציוריו פרשנות משלו, בין היתר באמצעות שיבוץ פריטים שאינם שייכים לתקופה. פריטים אלו מוסיפים מרכיב של הומור ליצירה אך גם נותנים לנו תחושה שהציור רלוונטי לימינו, שמתוארת בו מציאות שיכולה להתרחש גם היום.

להמשך קריאה

בציור, המתאר את שמשון ממוטט את הבניין על הפלשתים, בולט ההבדל הגדול בין ממדיו העצומים של שמשון לבין דמויות הפלשתים. הסצנה מתמקדת בהתרחשות האחרונה בחיי שמשון, ובתחושות הבהלה וההרס השולטות בכול.

  • כיצד אפיין הצייר את השׁוֹנוּת של שמשון? התייחסו לגודל הדמות, לצבעים ולמראה הכללי.
עזה
במאה ה-13 לפני הספירה השתלטו הפלשתים על חמש ערים מרכזיות במישור החוף הדרומי: עזה, אשקלון,...
עזה
"וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה…" (טו, א)

מיקום העיר עזה. ציור מפה: איל אילת

רצועת עזה, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

במאה ה-13 לפני הספירה השתלטו הפלשתים על חמש ערים מרכזיות במישור החוף הדרומי: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון וגת. עזה שוכנת לחוף הים התיכון והייתה בעבר עיר נמל חשובה.

להמשך קריאה

בהמשך ההיסטוריה כבשו את עזה היוונים, הרומאים, המוסלמים, הצלבנים, שוב המוסלמים… הטורקים ועוד.
בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, עברה רצועת עזה לשלטון צבאי של צה"ל, כאשר רוב התושבים היו פלסטינים ומיעוטם יהודים. בשנת 1994, בעקבות הסכמי אוסלו, עברה רצועת עזה לרשות הפלסטינית, ובשנת 2005 פונו ממנה כל התושבים היהודים. היום חיים בעזה כשני מיליון תושבים פלסטינים.

  • התבוננו במפה וקראו את ההסבר על העיר עזה. לפי דעתכם, מדוע הייתה עזה עיר חשובה לבני תרבויות שונות שחיו בארץ הזאת?
נחל שׂוֹרֵק
נחל שׂוֹרֵק הוא אחד הנחלים הארוכים ביותר במרכז הארץ. אורכו כ-70 ק"מ. הוא מתחיל באזור...
נחל שׂוֹרֵק
"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה." (טז, ד)

נחל שׂוֹרֵק סמוך לבית שמש. צילום: "רווח הפקות" בית שמש, עט הזמיר, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

נחל שׂוֹרֵק הוא אחד הנחלים הארוכים ביותר במרכז הארץ. אורכו כ-70 ק"מ. הוא מתחיל באזור הרי רמאללה, עובר דרך ירושלים ומשם במסלול פתלתל דרך בית שמש, עד שהוא נשפך לים התיכון.

להמשך קריאה

הנחל נקרא "שורק" בזכות זן של ענבים אדומים משובחים ליין, הנקרא "שורקה", הגדלים סמוך לנחל באזור השפלה. היום מי הנחל מזוהמים, ולמרות שבשנים האחרונות החלו בתהליך של טיהור המים, עדיין אסור לשתות מהם או להתרחץ בהם.

  • בנחל שורק פגש שמשון את אשתו השלישית. מי היו הנשים בחייו ולאיזה אזור נקשרת כל אחת מנשותיו?
וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים
כשבני שבט יהודה ירדו לסלע עיטם כדי להסגיר את שמשון לידי הפלשתים, הם הצטיידו בשני...
וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע." (טו, יג)

חבל מהתקופה הניאוליתית, נחל תמר. באדיבות רשות העתיקות

חבלים מהתקופה הרומית, מצדה. באדיבות רשות העתיקות

כשבני שבט יהודה ירדו לסלע עיטם כדי להסגיר את שמשון לידי הפלשתים, הם הצטיידו בשני עבותים חדשים, כלומר בשני חבלים חדשים.
באותה התקופה חבלים היו עשויים מחומרים טבעיים, כמו סיבי צמחים. בדרך כלל חומרים אלה אינם משתמרים למשך תקופה ארוכה, מכיוון שהם מתפרקים ומתפוררים, אך לעיתים מתמזל המזל וחבלים וממצאים אורגניים אחרים, כמו בגדים, נמצאים בחפירות ארכאולוגיות.

להמשך קריאה

לרוב מדובר באזורים שבהם אין לחות, כמו המדבר, המאפשרים לחומר האורגני להשתמר. בתמונות – שני חבלים, חבל אחד מתקופה קדומה מאוד, כ-4000 שנה לפני הספירה, והחבל השני מתוארך לתקופה הרומית (100 לספירה). החבלים עשויים מסיבים מהצומח, והחוזק שלהם נוצר מהליפוף ההדוק של סיבי הצמחים.

  • מדוע, לדעתכם, מציין הכתוב כי מדובר בשני חבלים חדשים? מה הן התכונות של חבל חדש בהשוואה לחבל בלוי, ומדוע זה היה חשוב במקרה של שמשון?
סרני פלשתים
  המצרים נהגו לקבור את מתיהם בארונות חרס גדולים דמויי אדם. הפלשתים כנראה העתיקו את...
סרני פלשתים
"וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לָהּ פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנוּהוּ לְעַנּוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתַּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף." (טז, ה)

ארונות קבורה דמויי אדם, בית הקברות בדיר אל בלח, המאה ה- 13 לפנה"ס. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי נחום סלפק © צילום

מכסה של ארון קבורה דמוי אדם, המאה ה 13 לפנה"ס, בית שאן. אוסף רשות העתיקות. מוזיאון ישראל, ירושלים © צילום

 

המצרים נהגו לקבור את מתיהם בארונות חרס גדולים דמויי אדם. הפלשתים כנראה העתיקו את המנהג מהמצרים, ועיטרו את ארונות החרס בעיטורים שאופיניים לתרבותם. הם קישטו את מכסי הארונות בקישוטים בצורת קישוטי ראש פלשתיים. ההשערה היא שמי שנקברו בארונות אלו היו אנשים בעלי אמצעים, ולא פשוטי העם. לכן סביר להניח שגם סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, שהשתייכו למעמד בעל השפעה בחברה, נקברו בארונות מסוג זה.

  • כמה פעמים נזכרות בפרק המילים "סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים"? מה תפקידן?
  • מה אפשר ללמוד ממציאת ארונות חרס דמויי אדם במקומות שבהם חיו הפלשתים?
חדשות התנ"ך: שמשון
סיפורו של שמשון הגיבור: השופט הגיבור שלחם בפלשתים והפליא בהם את מכותיו. סיפור האהבה בינו...
חדשות התנ"ך: שמשון
"וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֵיךְ תֹּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵתַלְתָּ בִּי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל." (טז, טו)

סיפורו של שמשון הגיבור: השופט הגיבור שלחם בפלשתים והפליא בהם את מכותיו. סיפור האהבה בינו לבין דלילה הפלשתית הביא עליו את סופו הטרגי.

  • כיצד הסרטון מציג את סופו של שמשון? מדוע סיפר לדלילה את סודו? הסבירו: האם התיאור בסרט מתאים למסופר בפרק?

קרדיט: חדשות התנ"ך: שמשון הגיבור. כאן חינוכית