סגור תצוגת כיתה
הפרק

השפלה וחסד

שמואל א, לא

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נלמד על הקרב בגלבוע ונתמקד בנושא מידה כנגד מידה. נבחין במידת הדין הבאה לידי ביטוי בעונשו של שאול על חטאיו בימי מלכותו – מותו; ובמידת החסד המתבטאת בהורדת גופתו מחומת בית ש(א)ן בידי אנשי יבש גלעד כהוקרה על שהציל אותם במלחמה בבני עמון.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – חסד של אמת:
נכתוב על הלוח את הביטוי 'חסד של אמת' ונשאל את התלמידים:

  • מה משמעות הביטוי הזה? (חסד שעושים עם אדם בידיעה שהוא לא יוכל להשיב חסד)
  • מה מיוחד בחסד כזה?
  • מה הוא דורש מהאדם שעושה אותו?
  • מי אינם יכולים להשיב לחסדים שנעשו עמם? (המתים)

לאחר הדיון נספר לתלמידים שבביטוי זה משתמשים בעיקר בקשר לחסדים שנעשים עם אנשים שעומדים למות או שכבר מתו. לדוגמה – ללכת ללוויה של מישהו, להנציח את זכרו וכן הלאה.

אפשרות שנייה – שרה גיבורת ניל"י:
נכיר לתלמידים בקצרה את סיפורה של שרה גיבורת ניל"י: נקדים ונספר על מחתרת ניל"י –
רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד הטורקים בעת מלחמת העולם הראשונה כדי לקדם הקמת ריבונות יהודית עצמאית בארץ. לאחר מכן נקרין את שלוש הדקות האחרונות מהסרטון.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע החליטה שרה אהרונסון להתאבד?
  • מה אתם חושבים על החלטה זו?

נציין שגדולתה בכך שאף שידעה על מותה הוודאי, עדיין הצליחה להכריע בעצמה בשאלה מי יביא לקץ חייה. בהחלטה זו מנעה מעצמה עינויים שהיו עלולים לסכן גם את חבריה. שרה אהרונסון היא כמובן אינה היחידה, כך נהגו גם מאיר פינשטיין ומשה ברזני מהאצ"ל, וכך נהג אדם צ'רניקוב ראש היודנראט בגטו ורשה ועוד.

אפשרות שלישית – "לא בגדנו":
נקרין על הלוח את התמונה של מצפור אורי אילן.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מזהים מה כתוב? ("יצאנו בשליחות עם ישראל ולא בגדנו – מצפור אורי אילן")

נספר בקצרה את סיפורו של אורי אילן. אילן היה לוחם צה"ל שנשבה בשבי הסורי והתאבד בו. בפתק שהותיר בבגדיו והתגלה בבדיקת גופתו הוא כתב: "לא בגדתי, התאבדתי". אילן ספג עינויים קשים בשבי הסורי וכאשר הרגיש שלא יעמוד יותר בסבל, וכמו כן פחד שהוא עלול למסור סודות מדינה – שם קץ לחייו. מילותיו הפכו סמל של הקרבה אישית בעבור ביטחון המדינה.
נספר שגם היום נלמד על חייל שהחליט לשים קץ לחייו בעצמו בעת קרב כדי להימנע מעינויים ומוות בידי האויב.

הזמנה לקריאה

נקדים ונזכיר את הערב שלפני המלחמה לפי פרק כח פסוק ג: "וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ".
ניזכר:

  • מהי הבשורה שקיבל שאול בערב זה? (הוא יוצא למלחמה בידיעה שמותו קרב)

נקרא את הפרק כולו ונבקש מהתלמידים לחלק את הפרק לשני חלקים:

  • פסוקים א-ז – הקרב בגלבוע ומות שאול;
  • פסוקים ח-יג – אנשי יבש גלעד מביאים את גופת שאול לקבורה ראויה.

מות שאול:
נקרא את פסוקים א-ז ונשאל שאלות הבנה והסבר.
נעמיק בפסוק ג – נסביר את המילה "הַמּוֹרִים" – היורים בקשת שצָבְאוּ סביב שאול.
נשאל את התלמידים:

  • מהי התגלגלות האירועים בראשית הפרק? (בניו של שאול מתים וייתכן שאף לנגד עיניו, והמלחמה הולכת וכבדה על שאול)
  • איך לדעתכם שאול מרגיש בשלב זה?

נתמקד במילה "וַיָּחֶל" – נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם פירוש המילה?

נקרין על הלוח את פרשנות רד"ק למילה.
שאול במצוקה גדולה – הוא מתאבל על בניו, סביבו מתים עוד ועוד חיילים, ואז באים המורים. זהו פחד גדול מנשוא.
נמשיך ונשאל:

  • מה שאול מבקש מנושא כליו בפסוק ד?
  • מדוע מסרב נושא הכלים לבקשה?
  • ממי לדעתכם ירא נושא הכלים – משאול, מהפלשתים, מה' או מהעם?

לפי פירוש הרב שטיינזלץ פחד נושא הכלים לפגוע במשיח ה', ואף לא העז לעשות זאת בגלל נאמנותו לשאול.

  • מה עושה שאול כדי להימנע מעינויי הפלשתים?
  • על פי פסוק ז, מה עושים אנשי עבר העמק ועבר הירדן בהבינם שהקרב הוכרע?
  • מה עושים לאחר מכן הפלשתים? (פסוק ז)

ניזכר בתוכחת שמואל לשאול בפרק כח כששאול מעלה את שמואל באוב:

  • מדוע על פי שמואל נענש שאול שימות עם בניו בקרב? (כי שאול לא מחה את זכר עמלק)

נזכיר בקצרה שכאשר נמנע שאול מהשמדת עמלק, הוא הצדיק זאת בטענה שחמל על מלכם ועל הצאן והבקר. לעומת חמלתו זו על עמלק, כאשר חשד שאול שכוהני העיר נוב מסייעים לדוד הוא הרג את כולם ולא חמל עליהם אף שלמעשה לא עשו כל רע. שאול נהג בחוסר מידתיות – היה רחמן כלפי עמלק האכזר, ואכזרי מאוד כלפי כוהני נב שלא חטאו במאומה. בהמשך נראה כיצד פרקנו מציע תיקון לחוסר מידתיות זו.

השפלה וחסד:
נקרא את פסוקים ח-יג ונחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמאית בכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נאסוף את התשובות בכיתה. נתמקד בסיפורם של אנשי יבש גלעד ונשאל:

  • מי מבני יבש גלעד יצא להביא את הגופה? ומתי הם יצאו? (כל איש חיל, בלילה) מדוע יצאו רק אנשי החיל ומדוע בלילה? (הם סיכנו את חייהם במעשה זה, כמו במבצע צבאי)

את המאמצים האלה הם עשו כדי להציל את גופת שאול מביזוי.
נשאל את התלמידים:

  • הרי שאול כבר מת, האם לדעתכם היה שווה להסתכן בשביל זה?
  • האם הצעד הזה היה מוצדק?
  • מה אנו יכולים ללמוד על אנשי יבש גלעד מסיפור זה?
  • מה אפשר ללמוד על כבוד גופת המת?

נכתוב על הלוח את הביטוי 'מידה כנגד מידה' ונזכיר את משמעותו: כאשר מעשה נענה בגמול התואם את המעשה – חטא נענה בעונש הדומה לחטא וחסד נענה בחסד דומה.

  • האם אתם מזהים מקומות נוספים בפרק שבהם בא עיקרון זה לידי ביטוי?
  •  
  •  
  •  
  • אילו שתי אפשרויות של 'מידה כנגד מידה' אתם מכירים? (לטוב או לרע) שתי המידות האלו באות לידי ביטוי בפרק. נערוך על הלוח טבלה להשוואה ולסיכום ונזמין כמה תלמידים למלא את החסר על הלוח:
    המעשה של שאול התגובה המעשה שלילי או חיובי?
    בניגוד למצוות ה', השאיר שאול בחיים את מלך עמלק במלחמה.    
    שאול הציל את אנשי יבש גלעד במלחמה עם נחש העמוני.    

    להלן הטבלה פתורה לשימוש המורה:

    המעשה של שאול התגובה המעשה שלילי או חיובי?
    בניגוד למצוות ה' השאיר שאול בחיים את מלך עמלק במלחמה. נענש במותו במלחמה. שלילי
    שאול הציל את אנשי יבש גלעד במלחמה עם נחש העמוני. אנשי יבש גלעד הסירו את גופתו מחומת בית שאן והביאו אותו לקבורה ראויה. חיובי

נוכל להוסיף ולציין שבפרק זה יש גם תיקון לחוסר המידתיות שבחטאיו של שאול: כאמור, שאול פועל בחוסר מידתיות בחמלתו על עמלק ובהריגתו את כוהני נוב, ובפרקנו שב הסדר על כנו ולכל מעשה מוצבת תגובה הולמת לתוכנו ולמידותיו.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – חסד:
נתמקד במידת החסד – אנשי יבש גלעד משיבים לשאול בחסד כיוון שהם זוכרים כיצד דאג להם כאשר היו חלשים. נשאל את התלמידים:

  • האם יש לכם דוגמאות מחייכם למצבים שבהם עשיתם חסד עם חלש?
  • האם יש לכם דוגמאות למקרים שבהם מישהו עשה חסד עמכם?

נוכל לדון על כך שהאפיון המייחד את מידת החסד הוא עשיית טוב בלי לצפות לתמורה. נזמין את התלמידים לחפש מצבים של עשיית חסד במרחב הציבורי: בבית הספר, בעיתונות, ברחוב וכן הלאה.

אפשרות שנייה – זכריה באומל:
נעיין בכתבה על השבת גופתו של זכריה באומל (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה המשמעות לדעתכם של השבת גופתו של זכריה באומל לארץ?
  • מדוע השקיעה מדינת ישראל מאמצים רבים כל כך?
  • מה היחס בארץ לכבוד המת?
  • האם לדעתכם המדינה עושה כל שביכולתה בעניין זה?

אפשרות שלישית – התאבדות:
שאול בוחר לקחת את חייו.

  • האם לדעתכם בחירה זו לגיטימית?
  • האם לדעתכם יש מצבים שבהם לקיחת החיים היא לגיטימית?
  • מה השוני בין החלטה כזו במצבי קיצון לבין התנהלות חיים רגילה?
אפשר עוד...

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חדשות מהעבר – שרה אהרונסון
קרדיט: 'חדשות מהעבר – שרה אהרונסון, השלטון העותמאני וארגון ניל"י'. פורסם על ידי חינוכית ראשונים...
חדשות מהעבר – שרה אהרונסון

קרדיט: 'חדשות מהעבר – שרה אהרונסון, השלטון העותמאני וארגון ניל"י'. פורסם על ידי חינוכית ראשונים בעולם ב-17 בדצמבר 2013.

מצפור אורי אילן
מתוך ויקיפדיה מה לדעתכם משמעות המשפט "לא בגדנו"?
מצפור אורי אילן
"וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ". (פסוק ד)

מתוך ויקיפדיה

מה לדעתכם משמעות המשפט "לא בגדנו"?

רד"ק על פסוק ג
"וַיָּחֶל" – עניין חיל ופחד, כי לא הכוהו עדיין אבל פחד מהם.
רד"ק על פסוק ג

"וַיָּחֶל" – עניין חיל ופחד, כי לא הכוהו עדיין אבל פחד מהם.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
החזרת גופתו של זכריה באומל
כתבה של יואב זיתון רון בן ישי ודניאל סלאמה על החזרת גופתו של זכריה באומל...
הגיבורים האמיתיים
הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם...
הגיבורים האמיתיים
"וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל."
(שמואל א לא, יא)

איור: shutterstock.com

הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם הגיבורים האמיתיים של הפרק הם אנשי יבש גלעד. מי שהיו הראשונים שקיבלו את עזרתו של שאול לאחר המלכתו, במלחמתם בנחש מלך עמון (פרק יא), היו מי שגאלו את גופתו ואת גופות בניו והביאו אותם לקבורה.

לקריאת המדרש

גמילות חסדים לאבלים, מניין אנו למדים? מחצי שבט המנשה.
כשנהרגו שאול ובניו, אמרו: האיש שהצילנו מחרפת בני עמון, אין אנו חייבים לגמול לו חסד?!
ועמדו כל הגיבורים שבהם והלכו כל הלילה, שנאמר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם" (שמואל א לא, יב).
אמר להם הקב"ה: גמלתם חסד עם שאול ובניו, אני אתן לכם שְׂכַרְכֶם לעתיד לבוא. כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם, ראשון הוא מקבץ את חצי שבט המנשה, שנאמר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" (תהלים ס, ט).

(פרקי דרבי אליעזר יז)

  • לפי הפסוקים, מה הניע את אנשי יבש גלעד לפעול כפי שפעלו? ומה מוסיף על כך המדרש?
שאול - תבנית של מעלה
המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם....
שאול - תבנית של מעלה
"...וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיה."
(שמואל א לא, ד)

איור: מיכל בן-חמו

המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם.

לקריאת המדרש

שנו חכמים: חמישה נבראו במעין דוגמה של מַעְלָה, בדרגה שהיא למעלה מבני אדם רגילים, וכולן לקו בהן:
שמשון בכוחו, שכתוב: "וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו" (שופטים טז, יט);
אבשלום בשערו;
צדקיה בעיניו;
אסא ברגליו;
שאול בצווארו, שנאמר בו שהיה "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב). שכתוב: "וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ" (שמואל א לא, ד), ומפרשים שעשה שתינעץ החרב בצווארו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד א. לפי ביאור שטיינזלץ)

  • מה המסר המרכזי שמבקש המדרש להעביר?
  • הסבירו את הביקורת העקיפה כלפי שאול, העולה מהמדרש.
איך נפלו גיבורים
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה –...
איך נפלו גיבורים
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."
(שמואל ב א, יט)

השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה

איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.

להמשך קריאה

קינת דוד ממסגרת את הכאב הלאומי ואת הכאב הפרטי בשיר אחד.
מבחינה לאומית, הקינה מתארת את גבורתם של הנופלים, ומביעה את הצער על שמחתם הצפויה של הפלשתים האויבים ואת הכאב של העם על האובדן הכפול: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (פסוק כג).
מבחינה אישית, מילותיו של דוד על רעהו יהונתן מהדהדות עד עצם היום הזה. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (פסוק כו).

מתוך אתר מיזם 929

  • הקריאה "אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" נאמרה מתוך כאב אישי על אובדן פרטי, והפכה להיות קריאה הנשמעת בהספדים ובטקסי זיכרון ממלכתיים. מה לדעתכם הגורם לכך?
נפל חלל
כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב...
נפל חלל
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

עצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים, 2014. צילום: חיים זך, לע"מ

כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.

להמשך קריאה

השימוש השני במילה "חלל" נראה כאילו אינו שייך כלל לשימוש הראשון. חלל הוא חייל שנפל במלחמה. במדינת ישראל נפלו עשרות אלפים במלחמות השונות, ואנחנו קוראים להם חללים. השם הזה ניתן להם בעקבות התנ"ך. בקינת דוד מקונן דוד על חברו יהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט).
מדוע מי שנופל בקרב נקרא חלל? במלחמות הקדומות השתמשו בחניתות ובחרבות. חייל שנדקר ומת נחשב כאילו גופו התרוקן מאוויר ומרוח חיים, ולכן הוא נקרא חלל.

מבוסס על רוביק רוזנטל, "חלל", הזירה הלשונית. © כל הזכויות שמורות לרוביק רוזנטל

  • הסבירו את הביטוי "נפל חלל" על פי האמור בקטע הטקסט.
  • הציעו הסבר אפשרי נוסף לביטוי "נפל חלל".
  • אילו מילים נרדפות יוכלו להחליף את המילה "חלל" לפי ההסברים השונים?
איש חיל
הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו...
איש חיל
"וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן, וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם."
(שמואל א לא, יב)

צילום: shutterstock.com

הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.

  • תיאור פעולתם האמיצה של אנשי החיל עומד בניגוד לתיאורן של דמויות אחרות בפרק. הוכיחו טענה זאת לפי פסוקים ג, ז.
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם...
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי, וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד, וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ."
(שמואל א לא, ד)

פיטר ברויגל האב, התאבדות שאול, 1562. מאוסף המוזיאון לתולדות האמנות (וינה), מתוך ויקישיתוף

כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.

להמשך קריאה

בציור זה בחר ברויגל לתאר את הרגע הדרמטי ביותר בקרב – מותו של שאול. אפשר לזהות את הלוחמים הפלשתים מתקרבים לגופתו. הקרב בגלבוע נראה כקרב במאה ה-16, התקופה שבה חי האומן – חושך שורר סביב ורק השריון המתכתי של החיילים, הטיפוסי לתקופה, מנצנץ למרחוק. האופק הבהיר והמעורפל עומד בניגוד לחזית הקרב האפלה ועמוסת הפרטים.

  • במקום להציב את נושא הציור במרכז, ברויגל הציב את שאול ואת נושא כליו בחזית השמאלית. הציעו הסברים לכך, אומנותיים ורעיוניים.
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום...
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
"וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו, וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן."
(שמואל א לא, ז)

מתוך ויקישיתוף

השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.

מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929

 

למילות השיר

הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ
הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,
לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם
מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.
הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם
בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ
וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי
וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.
וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –
מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.
וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם
אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,
אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,
אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.
אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,
אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,
כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין
אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.
כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בחרו שתי שורות משירו של אלתרמן והתאימו ביניהן לבין המתואר בפרק.
בית שאן
בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז...
בית שאן
"וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן."
(שמואל א לא, י)

העיר בית שאן מהמאה ה-11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.

להמשך קריאה

עם כניסתם של בני ישראל לארץ מסופר כי "לֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן" (שופטים א, כז) משום רכב הברזל שהיה ברשות תושביה (יהושע יז, טז).
בסוף המאה ה-11 לפני הספירה הייתה העיר במשך זמן מה בידי הפלשתים, ולפי הסיפור, לאחר מפלתו של שאול בגלבוע הביאו הפלשתים לבית שאן את גווייתו ותקעו אותה בחומות העיר. לאחר מכן נכבשה העיר על ידי דוד, ובתקופת שלמה המלך, כשהארץ נחלקה ל-12 נציבויות, בית שאן הייתה אחת מן הנציבויות הללו.

מבוסס על אתר מוזיאון בית שאן

  • מקום מושבם של הפלשתים היה בקו החוף הדרומי. בית שאן, מקום הצגת גופתו של שאול, נמצאת בצפון-מזרח הארץ. מה אפשר ללמוד מכך על שאיפותיהם הצבאיות של הפלשתים ועל האיום שלהם על ישראל?
הרי הגלבוע
הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8...
הרי הגלבוע
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

מפה המתארת את מהלך קרב הגלבוע. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.

  • היעזרו בהסבר ובמפה, והסבירו את הסיבות הגאוגרפיות-מדיניות למלחמה באזור הגלבוע.
קבורת שאול
גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי...
קבורת שאול
"...וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֵשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים."
(שמואל א לא, יב-יג)

העיר בית שאן מהמאה ה- 11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. שם גם ניצבה החומה שעליה ביזו את גופות שאול ובניו. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.

להמשך קריאה

צורת קבורה זו אפיינה חברה יושבת קבע (בהשוואה לחברת נוודים, שבה הייתה נהוגה קבורה בקברים בודדים).
ביזוי המת הנורא ביותר, שנענשו בו מלכים שעשו הרע בעיניי ה', היה למנוע את הבאת המת לקבורה ולהשליך את גופתו לעוף השמיים: "הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי ה' דִּבֵּר" (מלכים א יד, יא).

מבוסס על נעמי עמית, "מנהגי קבורה בתקופת המקרא", אתר מקראנט. © מטח.

  • שמירת כבודו של המת מקובלת בתרבויות רבות אך מיושמת באופן שונה. לפי פועלם של אנשי יבש גלעד, מה הייתה הדרך המקובלת בקרב בני ישראל?
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו...
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
"...כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן… קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם."
(שמואל ב א, כא-כב)

מתוך ויקישיתוף

שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו היו נהוגים הן בצבא הישראלי והן בצבא הפלשתי.
כלי הלחימה המתוארים בפרק הם החרב, החנית והקשת.

להמשך קריאה

יש המפרשים כי כוונת המקונן להצביע על גבורתם של יהונתן ושאול בשדה הקרב. קשתו של יהונתן פעלה כראוי וחיציה לא נסוגו אחור, כלומר החיצים פגעו בגוף האויבים ולא נהדפו לאחור על ידי המגינים של חיילי האויב או על ידי שִׁרְיוֹנֵי הקשקשים שלבשו. גם חרבו של שאול לא שבה ריקם, אלא פגעה בגוף האויבים.
לפי פירוש אחר, כוונת המקונן דווקא לתאר כיצד חָדְלוּ כלי הנשק של שאול ויהונתן לפעול: הקשת שוב לא נדרכה לאחור לפני ירי החץ, וחרב שאול נשלחה קדימה אך לא שבה למקומה.

שמואל אברמסקי ומשה גבריאל, שמואל ב' – עולם התנ"ך, 2002, עמ' 16-15, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • קינת דוד מתייחסת לכל אורכה לכלי המלחמה. היא מתחילה בהיגד שלמעשה אינו חלק מהקינה: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" (פסוק יח) ומסתיימת באמירה: "וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה" (פסוק כז). אם כן, מה תפקידה של הקינה בהיבט של היערכות למלחמה הבאה?
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים. הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא...
חדשות התנ"ך
"וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו."
(שמואל א לא, ו)

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.

  • גם סרטון הוא פרשנות. התייחסו לאופן שבו מתאר המגיש צביקה הדר את המלך שאול. האם הוא תואם לאופן שבו מוצג שאול בפרק? נמקו.

קרדיט: חדשות התנ"ך: איך נפלו גיבורים / כאן חינוכית

הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.הסרטון הקצר...
הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
"...נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ."
(שמואל ב א, ד)

גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.

  • לאתרים באזור הגלבוע, המקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול, העניקה ועדת השמות הממשלתית שמות הקשורים לשאול ולמשפחתו. מצאו במפה שני מקומות כאלה, והסבירו את הקשר של השם שלהם לשאול.

קרדיט: הקרב האחרון של שאול בגלבוע, מקראנט