סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו" – הסיבות לחורבן ממלכת ישראל

פסוקים א-כג

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פסוקים א-ג מתארים את חורבנה של ממלכת ישראל ואת שתי הסיבות לחורבן.

במהלך זה נכיר את המושג 'סיבתיות כפולה', נזהה את שתי הסיבות ונעמיק בסיבה הדתית שהיא המפורטת ביניהן. מתוך הדיון בבגידה ובכפיות הטובה של אנשי הממלכה כלפי אלוהים, נצא לדון בערכו של אמון בחיינו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה- ייעוץ זוגי:
נבקש מהכיתה לשמש יועץ זוגי קולקטיבי למקרה שנביא: גבר מתייעץ מה לעשות. כשהיה צעיר פגש בחורה. היא הייתה במצב לא כל כך טוב: לא היה לה כסף, לא היה לה מקום לגור בו, לא הייתה לה משפחה. הוא ראה מעל לכל זה את היופי הפנימי והחיצוני שלה ולמרות התנגדות הסביבה התחיל לצאת אתה, הכניס אותה כשותפה לדירתו, השקיע כספים בלימודים בשבילה. השניים התחתנו. זמן לא רב אחר כך חבר מודאג סיפר לו שראה אותה עם אחר. הוא התעמת אתה. היא בכתה ואמרה שזה היה חד פעמי והוא סלח לה כי אהב אותה מאוד. אבל זה קרה שוב, ושוב. כבר נמאס לו לסלוח. בשלב מסוים היא עזבה את ביתם המשותף ועברה לגור עם גבר אחר אף שהיא נשואה לו. הוא שלח אליה חברים משותפים שביקשו ממנה שתחזור, הזהירו אותה בשמו שהפעם לא יסלח, והיא לא חוזרת. הוא אוהב אותה מאוד, אבל חושב שכך זה לא ילך ולא יכול להימשך.

  • מה תייעצו לו?

לאחר הייעוץ נציין שהקשר של עם ישראל ואלוהים נמשל פעמים רבות לקשר שבין בעל לאישה ושבשיעור נראה מה בחר הבעל לעשות.

*הערה למורה: יש לשים לב שלא זה הדימוי בפרק זה אך הוא מסביר היטב את הרעיון.

הצעה שנייה- משחק תפקידים:
נחלק לארבעה תלמידים פתקים ובהם כתוב שעליהם להודיע לכיתה על מותו של מישהו, המושא יהיה שונה בין פתק לפתק:

  • פתק א – עליך להודיע לכיתה על מותו של ישראל, האויב המר שלך שכל חייך פגע בך.
  • פתק ב – עליך להודיע לכיתה על מותו של בעלך, ישראל, אהוב ליבך ואבי ילדיך.
  • פתק ג – עליך להודיע לכיתה על מותו של ישראל המנקה במשרד שאת/ה הבוס שלו.
  • פתק ד – עליך להודיע לכיתה על מותו של ישראל, גבר מבוגר שנהרג בעת הצלת ילדה מבית בוער.

נוציא את התלמידים החוצה ונבקש שייכנסו כל אחד בתורו ויודיעו את ההודעה כמו שהיה מודיע על אדם כזה. לאחר הסבב נשאל את הכיתה:

  • ההודעות היו למעשה אותה הודעה על אותו איש, ממה נבע ההבדל ביניהן?

נטרים ונאמר שאנו עומדים לקרוא פרק העוסק בחורבן, נראה באיזה אופן הוא מתואר וננסה להבין מכך על עמדת הכתוב ביחס לחורבן הזה ולממלכה שנחרבת בו.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון- המושג 'סיבתיות כפולה':

א. הגדרת המושג:
נפתח ונאמר שהיום נעסוק בחורבנה של ממלכת ישראל ובסיבות לו. נכתוב על הלוח את המושג 'סיבתיות כפולה' ונבקש מהתלמידים לנסות להבין מה משמעותו. מתוך הדברים שיאמרו נברר ונדייק עד שנגיע להגדרה שאותה יכתבו גם הם:
סיבתיות כפולה הוא הרעיון שלהתרחשות יש שתי סיבות בשני מישורים שונים – במישור האנושי ובמישור האלוהי.

הצעה לתרגול: נחלק לתלמידים טבלה ובה אירועים בתנ"ך והסיבות שמצוינות בפסוקים להתרחשותם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). על התלמידים למלא על כל סיבה לאיזה מישור היא שייכת – אלוהי או אנושי.

ב. יישום המושג בעבודה קצרה בזוגות:
נקרא יחד את פסוקים א-כג ונסביר את הכתוב. לאחר מכן נחלק את הכיתה לזוגות ונבקש מהזוגות למלא את המשימות שלהלן:

  • זיהוי: האם בפסוקים שקראתם הסיבה לחורבן ממלכת ישראל שייכת למישור האנושי או האלוהי? נמקו את הזיהוי שלכם.
  • משימת בילוש: איזה מידע אתם מצליחים להפיק מהפסוקים על מצבה של ממלכת ישראל לפני חורבנה? סמנו את הביטויים שמהם למדתם מידע זה.
  • השוואה: השוו בין מספר הפסוקים שמקדיש הכתוב לסיבה השייכת למישור האנושי לבין מספר הפסוקים המוקדשים לסיבה השייכת למישור האלוהי. מהי הסיבה הזוכה להתייחסות רבה יותר בהיקף הפסוקים? ומה אתם מסיקים מכך?

במליאת הכיתה נסכם ונרכז את המידע שאספו התלמידים.
נזהה את הסיבה במישור האנושי המתוארת בפסוקים – סיבה גיאופוליטית, מרד הושע בן אלה במלך אשור. ונוסיף את פרטי המידע הקשורים למרד ישירות או בעקיפין – שם המלך, שם המעצמה המחריבה, משך המצור, היותו של המלך מלך וסל. נזהה גם את הסיבה במישור הדתי – כעסו של אלוהים על בני ישראל גרם לו לסלק אותם מעל פניו. נשים לב לפרטי מידע על התנהלותם הדתית של תושבי הממלכה והרגלי הפולחן שלהם – העבודה הזרה, עבודת הבמות, הסירוב לשמוע לנביאים, ההידמות לגויים והמעילה בברית. ההשוואה בין מספר הפסוקים המוקדשים לכל אחת מהסיבות מראה שהסיבה האלוהית נוכחת יותר בפסוקים – שישה פסוקים לעומת שישה עשר. אפשר ללמוד מכך שחשוב יותר לתנ"ך להעביר מסר דתי, ולא רק לתאר את העובדות ההיסטוריות.

שלב שני- הבגידה באלוהים (פסוקים ז-יז):
ננסה להגדיר יחד בכיתה את המושגים 'כפיות טובה' ו'בגידה':

  • מהי כפיות טובה? (החזרה של רעה תחת טובה)
  • מהי בגידה? (מעילה באמון, פעולה של חוסר נאמנות מצידו של מי שצריך להיות נאמן)
  • מה המשותף להן? על מה הן מעידות?

נשלח את התלמידים לפסוקים ז-כג ונבקש מהם לחפש ביטויים המעידים על כפיות טובה ועל בגידה של אנשי ממלכת ישראל באלוהים (יש לפחות שני ביטויים המעידים על כפיות טובה ושני ביטויי בגידה).

נקרין על הלוח את הפסוקים ונסמן בטוש את הביטויים שמצאו התלמידים. כל תלמיד המציג ביטוי מתוך הקטע צריך להגיד אם הוא מייצג בעיניו בגידה או כפיות טובה ומדוע.

הביטויים המתבקשים:
כפיות טובה:

  • פסוק ז: "וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם".
  • פסוק ח: "וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ" // פסוק יא: "וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה ה' מִפְּנֵיהֶם".

בגידה:

  • פסוק ח: "וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" // פסוק יא: "וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" ועוד.
  • פסוק טו: "וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם, וְאֵת עֵדְוֺתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם".

בגידה או כפיות טובה: 

  • פסוקים יג-יד: "וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו (נְבִיאֵי) כָל חֹזֶה לֵאמֹר: 'שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים' וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם".

שלב שלישי- האזהרה (פסוקים יח-כג):
בפסוקים יח-כ מתואר מצב העניינים של כלל ישראל: בזמן שאנשי ממלכת ישראל נלקחו לגלות ואבדו, נותרה רק ממלכת יהודה, שמצבה הדתי והרוחני לא טוב יותר מזה של שכנתה שחרבה. הכתוב מדבר על מיאוס כללי ("ומאס ה' בכל זרע ישראל") ומתאר את הקרע בין הממלכות בעקבות מרד ירבעם ואת מעשיו להרחיק את אנשי ממלכתו מאלוהים. יש כאן אזהרה לא ישירה לממלכת יהודה שאם לא תשפר מעשיה, תיחרב גם היא.

נקרין את הפסוקים על הלוח ונגיד שמתחבא בהם מסר עקיף. נבקש מהם לזהות את המסר:

  • מהו המסר ולמי הוא מיועד?
  • כיצד הייתם מנסחים אותו במילים שלכם?

משימת כתיבה: כתבו מכתב מאנשי ממלכת ישראל שגלו ונענשו בידי אלוהים לאחיהם, אנשי ממלכת יהודה, שעוד יושבים בממלכתם. תארו במכתבכם את החורבן, הסבירו להם מדוע קרה וכתבו מה אתם ממליצים להם ללמוד ממנו.

מבט לחיים

מהי הסיבה העיקרית לחורבן ממלכת ישראל? אם נתבונן היטב, מעניין לגלות שגם הסיבה לעליית מלך אשור להחריב את ירושלים קשורה בבגידה.

  • מדוע לדעתכם בגידה היא חמורה כל כך שהיא מביאה לפירוק של הברית בין אלוהים לעמו שנמשכה מאות שנים?
  • האם זו בגידה שמצטמצמת למקרה בודד? איזו מן בגידה זו?
  • מה הופך אותה לקשה עד כדי כך שהיא מביאה לחורבן?
  • מהי משמעותו של החורבן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את המושג 'סיבתיות כפולה' ומצאנו בתוך הפסוקים את הסיבה האלוהית והאנושית לחורבן ממלכת ישראל, מסיבות אלו הסקנו מה היה מצבה הדתי והגיאופוליטי של הממלכה לפני חורבנה. העמקנו בסיבה הדתית ודיברנו על חשיבותו של אמון ביחסים ועל הסיבה לכך שהבגידה היא ש"שברה את הכלים".
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם פסוקים הכוללת זיהוי סוג הסיבה המצוי בקטע, איסוף פרטי מידע, השוואת אורך קטע והסקת מסקנות לגבי כוונת הכתוב, שיוך ביטויים בכתוב למושג 'בגידה' או מושג 'כפיות טובה'.
מתודות: יישמנו את המושג החדש באמצעות עבודה עצמאית עם הכתוב, הגדרנו בגידה וכפיות טובה, מצאנו אותן בפסוקים וקשרנו אותן לחורבן באמצעות כתיבה יצירתית.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תפקידו של מנהיג
מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה...
תפקידו של מנהיג
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר…" (פסוק ג)

Francesco Abrignani/shutterstock.com

לקריאת המדרש

מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה עבודת אלילים קשורה ביחיד (המלך) וקשה לפני הקב"ה להגלות את הצבור בעון יחיד, כיון שבא הושע בן אלה וביטל כל המשמרות (עמדות שמירה, תחנות ביקורת בדרכים) כולם ואמר: כל מי שיעלה לירושלים יעלה, ולא אמר: הכל יעלה לירושלים – "עליו עלה שלמנאסר" (מל"ב יז ג), מפני ששמט קולר מצווארו (הסיר את האחריות מעצמו והעבירה לעם כולו) ונתנו בצוואר הרבים.
מכאן אמרו כל העושה מצוה ואינו גומרה מתחייב בנפשו.

ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלד
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, מה השגיאה הגדולה של הושע בן אלה שבגללה התרחשה הגלות בתקופתו?
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת...
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
"...וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי." (פסוק ו)

מפה המתארת את הגליית ישראל משומרון בעקבות החרבתה על ידי סרגון מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון [=נהר אגדי, שמימיו גועשים כל השבוע ונחים בשבת], שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.

בראשית רבה עג, ו
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, עשרת השבטים גלו מעבר לנהר הסמבטיון המופלא. מה הדבר המיוחד בנהר האגדי שמנע מעשרת השבטים לחזור מהגלות?
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית. תשעה מופעים...
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
"וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן." (פסוק י)

farland2456/shutterstock.com

הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית.

להמשך קריאה

תשעה מופעים יש ל"תחת כל עץ רענן", וכולם שליליים. מבחינת התנ"ך, תחת העצים הרעננים מתקיימת בעיקר עבודת אלילים.
בשימוש היומיומי בשפה העברית משמש הביטוי לתיאור תופעה נפוצה, וליתר דיוק נפוצה מדי.

לירון מרוז, "תחת כל עץ רענן", אתר מיזם 929

  • התאימו את הביטוי "תחת כל עץ רענן" לתופעה בחברה הישראלית.
קשה עורף
עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא...
קשה עורף
"וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם." (פסוק יד)

sebra/shutterstock.com

עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא – עקשן.

להמשך קריאה

מילולית, כאשר העורף נוקשה נפגעת יכולת התנועה, ובהקבלה – כאשר נוהגים בעקשנות אין פתיחות לשינוי. הגלות היא עונש על חטאי ממלכת ישראל ועל אי-נכונותם של תושביה להקשיב לאזהרות הנביאים ולתקן את דרכיהם.

  • האם קַשְׁיוּת עורף היא תכונה חיובית או שלילית לפי הפסוק? ובכלל?
שנים-עשר השבטים
  הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי...
שנים-עשר השבטים
"וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ." (פסוק יח)

הויטראז בבית הכנסת המרכזי בשילה, הבניין מעוצב בהשראת המשכן בשילה. במקור הויטראז' מורכב מחלונות כפולים היוצרים שנים עשר חלונות. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף

 

הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי כנסת.

להמשך קריאה

משום שהטכניקה מכתיבה זאת, הוויטראז' מאופיין במשטחי צבע גדולים יחסית שכל אחד מהם מונוכרומטי, אך היצירה הסופית מאופיינת בדרך כלל בצבעוניות עזה וססגונית.
בבת הכנסת בשילה ייצוג לכל שנים-עשר שבטי ישראל. לכל שבט סמל, הלקוח מדבריו של יעקב אל בניו בבראשית מט, וכן מברכת משה לשבטים ערב מותו בדברים לג.

  • זהו לפחות שניים מהשבטים ביצירה, והסבירו את הקשר בינם לבין הסמלים שלהם.
גֵרֵי אריות
הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם....
גֵרֵי אריות
"וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם." (פסוק כה)

גוסטב דורה, אומות העולם נחרדות על ידי האריות בשומרון, מתוך wikiart.org

הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם. התחריט של גוסטב דורה מאופיין בפרטים רבים ובדרמטיות, ממש אֶפּוֹס (עלילת גבורה) שלם ביצירה אחת.

להמשך קריאה

האומן הנציח רק רגע אחד, מסוים, בהתרחשות האריות ההורגים את הזרים, אך כאשר אנו מביטים ברגע הזה אנחנו מרגישים שנחתנו במרכזו של סרט עלילתי.
הדרמה נבנית באמצעות ריבוי הפרטים, ריבוי הזירות ומוקדי ההתרחשות ותנוחות הגוף המפורטות – הן של האנשים והן של האריות.
נוצר מתח בין למעלה על החומה לבין למטה, ובין ההתרחשויות בחזית היצירה לבין ההתרחשויות שמאחור, ברקע.

  • באילו אמצעים אומנותיים מבטא דורה את הדרמה המתוארת בפסוק ובפרק?
אַשּׁוּר
אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם...
אַשּׁוּר
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ, וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם האל אשור, אלוהי העם האשורי.

להמשך קריאה

במסעותיהם המאוחרים הגיעו מלכי אשור לארץ ישראל, כבשו חלקים ממנה והביאו לחורבנה של ממלכת ישראל ולהגליית תושביה, בשנת 722/1 לפנה"ס. האימפריה האשורית הגיעה לחורבנה עם עליית הבבלים וחורבן הבירה נִינְוֵה, בשנת 612 לפנה"ס.

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

  • על סמך פסוק ו ופסוק כד, הסבירו בקצרה כיצד התנהלה מדיניות ההגליה האשורית.
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
    כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה...
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

GilCahana, מתוך ויקישיתוף

הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין, צילום: U.S. Navy photo Mate 1st Class Arlo K. Abrahamson, מתוך ויקישיתוף

 

 

כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה ערים:
בבל – עיר עתיקה ומקודשת, ששימשה גם כבירת ארץ בבל.
כותה – אחת מערי המקדש הקדומות בארץ בבל.
חמת וספרוים ועַוָּא – זיהויין אינו ברור.

להמשך קריאה

שיטת ההגליה האשורית היתה דו-סטרית. מלכי אשור הגלו תושבים מארץ כבושה, אבל לא השאירו אותה ריקה לחלוטין מתושבים אלא הביאו אליה אוכלוסייה מארצות כבושות אחרות.

  • הסבירו את ההיגיון העומד מאחורי שיטת ההגליה האשורית.
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך...
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר..." (פסוק ג)

מצבת סרגון. באדיבות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך ישראל. יהודה וישראל היו משועבדות לו.

להמשך קריאה

בשנת 725 לפני הספירה הוא הטיל מצור על שומרון בעקבות ניסיונו של הושע בן אלה, מלך שומרון, למרוד בו, אך הוא לא הצליח לממש את המצור ולכבוש את העיר.
בשנת 722 לפנה"ס, לאחר שלוש שנות מצור על שומרון, סרגון השני (יורשו שלא היה בנו) הצליח לכבוש את שומרון. סרגון השני הוא שֶׁהִגְלָה את תושבי שומרון ופיזר אותם לכל עבר.

  • על פי הפרק, מה הביא את שלמנאסר מלך אשור לכבוש את שומרון?
השומרונים
עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם....
השומרונים
"וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו, וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם." (פסוק כט)

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם.

להמשך קריאה

הסיפור שהם מספרים נשמע אחרת – הם הישראלים המקוריים, שלא הלכו לשום מקום, ושמרו בנאמנות על התורה ועל מקום המקדש (הר גריזים, אגב) מאז ועד היום.

"גלות שומרון", אתר מיזם 929

  • מדוע הסיפור בפרק יז מעליב את קהילת השומרונים? מה עמדת מחבר הפרק כלפי השומרונים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על...
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על השיח הפוליטי והדתי מאז ועד ימינו, ועיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית.

  • איזה מידע מוסיף הסרטון על הפרק?
אנימציה בחרוזים
השלימו: בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג) בסרטון: הַצְרָחָה...
אנימציה בחרוזים
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה… וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

השלימו:
בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג)

  • בסרטון: הַצְרָחָה = בפרק:

קרדיט: ו929 מלכים ב יז-כה: חורבן על הזמן/תנך ביחד 929, 2016