סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם" – תולדותיה של עקשנות

פסוקים ז-כב

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פסוקים אלו מתארים את הסיבה הדתית לחורבן ממלכת ישראל – הבגידה באלוהים וההליכה אחרי אלוהים אחרים. הפסוקים מדגישים כי אלוהים שלח לאורך כל הדרך נביאים שיזהירו את העם, והם לא נענו להם.

במהלך זה ניכנס לתולדות ממלכת ישראל ונעמת את טענות פרקנו מול מקורות אחרים בתנ"ך. נדון בהשתלשלות האירועים מבחינה דתית, בתפקידה ההרסני של העקשנות בחורבן הממלכה ובחשיבותה של הפתיחות לביקורת ולנקודת ראות חדשה, שעשויות להיות פתח אמיתי להצלה.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה- הרגלי התעוררות:
נכתוב על הלוח את המילה 'נודניק' ונבקש אסוציאציות. נערוך בכיתה סקר:

  • מי שם את השעון המעורר שלו בבוקר במצב 'נודניק'?
  • מי מסתפק בהתרעה אחת?

נשאל את הראשונים:

  • מדוע יש לכם צורך בכמה פעמים, למה לא פעם אחת ודי?
  • למה זה נקרא 'נודניק', אם אנחנו עצמינו בוחרים באפשרות הזאת?

הצעה שנייה- הצגת מצב בכיתה:
נציג לתלמידים מצב: יש לנו חבר שאנחנו רואים שפוגע בעצמו בצורה שבה הוא מתנהג (אפשר להתאים את המקרה במדויק לכיתה – לדוגמה: התנהגות לא נכונה בניסיון להתקרב לבת זוג שרק גורמת לה להתרחק; הסתובבות עם חבורה שגורמת לו להשתנות לרעה; התנהגות שתסבך את החבר בצרות עם בית הספר או עם ההורים).
נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם אומרים משהו לחבר? מדוע?
  • אם הייתם מעבירים עליו ביקורת, האם ברור לכם שהיה מקבל אותה?
  • אם היה כועס והודף אתכם, האם הייתם מתחרטים?

הזמנה לקריאה

מליאה- עיון בפסוקים וניסוח כתב אישום:
נקרא בקול את פסוקים ז-כג, נסביר אותם ונוודא הבנה. נודיע לכיתה שבדעתנו לקיים ועדת חקירה בשם אנשי ממלכת ישראל ולבדוק באמצעות העובדות המצויות ברשותנו אם האישומים כלפיהם נכונים. נקרין את הפסוקים על הלוח, נחפש את הטענות בתוכן וננסח יחד את טענות כתב האישום:

  1. אנשי ממלכת ישראל בגדו בברית שחתמו אבותיהם עם אלוהים בכך שנהגו כגויים ועבדו עבודה זרה.
  2. גם כשאלוהים שלח לבני ישראל התראות באמצעות נביאיו, הם המשיכו בדרכם הרעה.

נשאל בכיתה:

  • מה עלינו לברר כדי לוודא שהטענות האלו נכונות?

ננסח יחד:

  1. מה נאמר בברית של בני ישראל עם אלוהים מלכתחילה?
  2. האם הטענה שלפיה אנשי ממלכת ישראל נהגו כגויים ועבדו אלוהים אחרים נכונה לפי הפרקים?
  3. האם הטענה שלפיה אלוהים הזהיר את אנשי ממלכת ישראל באמצעות נביאיו וניסה להחזירם בתשובה נכונה לפי הפרקים?

למידה משותפת- הברית בין אלוהים לבני ישראל:
נחפש בפסוקים שלנו את האשמותיו של אלוהים כלפי בני ישראל, וניצור יחד רשימה של דברים שעלינו לחפש ולבדוק אם יש התייחסות אליהם בברית בין אלוהים לישראל. נחזור לברית שמתוארת בספר דברים. (האם אלוהים באמת מזהיר מעבודה זרה? האם הוא אומר שיוגלו אם יעבדו עבודה זרה? האם הוא אמר להם לשמוע לנביאים שלו?)

נקרין על הלוח פסוקים מתוך שני מקורות בדברים (שני פסוקים מתוך דברים פרק יא שבהם מזהיר ה' על גלות כעונש על עבודה זרה בפרשת אם שמוע, ושני פסוקים בפרק יח שבהם מזהיר ה' לא ללכת בדרכי הגויים ודורש מהעם להישמע לנביא).

לפני שנקרא בקול נבקש מהתלמידים להתבונן בפסוקים ולראות אם רק מהתבוננות מישהו מהם מזהה התייחסות לאחד העניינים שעליהם דיברנו. אחר כך נקרא בקול וננסה לזהות יחד את הדברים שהתלמידים לא העלו. נסמן 'וי' על הלוח ליד כל דבר שזיהינו שאלוהים התייחס אליו בברית כהוכחה לטענה צודקת נגד בני ישראל. בסיכומו של דיון נזהה שהטענה שכל הדברים נאמרו בברית נכונה.

למידה בזוגות- עיון בתהליך שעברו אנשי ממלכת ישראל באמצעות מדרשי תמונה:
לאחר שבדקנו את טענת הבסיס והיא הפרת הברית, עלינו לברר אם אנשי ממלכת ישראל אכן לא עמדו בה. עלינו לבדוק גם את הטענה שעבדו עבודה זרה וגם את הטענה שאלוהים שלח אליהם נביאים להחזיר אותם אליו בתשובה ונתן להם הזדמנויות. נשאל את התלמידים:

  • האם מישהו זוכר משנה שעברה שם של נביא שניבא בממלכת ישראל? (אליהו ואלישע)

נקרין על הלוח ציר זמן של תולדות ממלכת ישראל לפי מלכים ונביאים ונסדר לפי התחלה, אמצע וסוף.

המלך הראשון של הממלכה, שעל מרידתו בשלמה למדנו בשנה שעברה, הוא ירבעם בן נבט. המלך האחרון של הממלכה הוא הושע בן אלה, שלמדנו בשיעור שעבר שמרידתו באשור הייתה הסיבה הגלויה האנושית לחורבנה. בתווך ישנם שני מלכים בולטים מהאחרים – אחאב ויהוא. על אחאב הרחבנו מאוד בשנה שעברה בסיפורי אחאב ואליהו.

נחלק את הכיתה לארבעה קבוצות. כל קבוצה תקבל דף ובו תמונה וקטע מפורש מתוך סיפוריהן של הדמויות האלה: ירבעם בן נבט, אחאב בן עמרי, אליהו ויהואחז בן יהוא (הקטע על יהואחז לא נלמד בשנה שעברה אבל הוא נגיש לקריאה). התלמידים יתבקשו לעיין בקטע, למצוא את הפסוק המתקשר לתמונה שהובאה לצידו, לצטט אותו ולזהות אם הוא מתאים לחוקים שלמדנו מספר דברים ומדוע. התצלומים אינם בהכרח מתוארכים לזמנה של הדמות אלא מתאימים למתואר בפסוקים. שלושה מהם מתארים סוגים שונים של עבודה זרה: צלמית של עגל, פסלון של הבעל ופסלוני האשרה, ואחד מתאר פגיון בהקשר של רצח הנביאים שבצעה איזבל. הם מנוגדים בעליל לנאמר בדברים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
*אפשר ללמוד את מדרש התמונה בקבוצה, או שהקבוצה תתחלק לחברותות וכל זוג יעבוד בנפרד על מדרש התמונה שקיבל.

בסיום העבודה בקבוצות נתכנס למליאה. במליאה נגיד שאנחנו מגבשים חוות דעת כללית על סמך בדיקת הראיות. נבקש מכל קבוצה שתציג לכיתה את התמונה שקיבלה, תשייך את התמונה למעשה שקרה בימי הדמות ותביע עמדה:

  • האם לפי מה שקרה בימיה של הדמות שעליה למדתם אפשר לטעון שישראל ראויה להיחרב או להינצל?

נסקור את הראיות ברצף כרונולוגי, כלומר: ראשונה תהיה קבוצת ירבעם בן נבט ואחרונה קבוצת יהואחז.

נגבש מסקנה משותפת – הקטעים שקראנו הוכיחו את טענותיו של אלוהים אחת אחת. בני ישראל עבדו עבודה זרה ועבודת במות והוא שלח אליהם נביאים (אליהו ואלישע שעליהם למדנו בשנה שעברה והנביאים שהרגה איזבל). לא רק שבני ישראל לא שמעו לנביאים ששלח ה' אלא אף בזמנים מסוימים הרגו אותם.

מבט לחיים

נתעכב על פסוקים יג-יד:
"וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו (נְבִיאֵי) כָל חֹזֶה לֵאמֹר: 'שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי, כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים'. וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם."

נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות הביטוי "קשה עורף"?

לאחר שנסביר יחד שמדובר בעקשנות, בהתנגדות עקבית, נשאל מה פשרה?

  • למה בני ישראל מתנגדים כל כך לשמוע את אלו שבאים לנסות להעיר אותם, לנסות להיטיב אתם?
  • האם גם לנו זה יכול לקרות בתחומים אחרים בחיים?
  • מה גורם לנו להתעקש על דרך אחת ולא להיפתח לאפשרויות אחרות, גם אם היא מובילה אותנו אל האבדון?
  • מה אנחנו יכולים לעשות נגד נטייה זו?

אפשר לסיים בקריאת שירה של המשוררת הפינית אוה קילפי 'ברוך הבא'. בעקבות השיר נשאל את התלמידים:

  • כיצד היא מתייחסת אל מי שבא ומפריע ומציע משהו אחר משלה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: זיהינו את ההאשמות המופנות כלפי אנשי ממלכת ישראל על ידי אלוהים ויצאנו להוכיח את נכונותן בעיון מקיף בתולדותיה של ממלכת ישראל. ראינו כי אלוהים אכן נתן לעם הזדמנויות חוזרות ושלח נביאים שהוכיחו אותם וכיצד אנשי ממלכת ישראל התעקשו על דרכם החוטאת. מתוך כך, דיברנו על חסרונותיה של העקשנות ועל הגדולה בפתיחות לשמוע ולקבל ביקורת וזווית ראיה חדשה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט שנלמד ועם טקסט חדש, עבודה עם ציר זמן, ניסוח והבעת עמדה ביחס לנאמר בפסוקים.
מתודות: ניסחנו "כתב אישום" ובודדנו טענות כנגד עם ישראל על סמך הפסוקים בפרק, אישרנו את הטענות באמצעות למידה בחברותות של ברית אלוהים-ישראל בספר דברים ובאמצעות למידה בקבוצות של קטעים מתולדות ממלכת ישראל. סקרנו סקירה כיתתית של אירועים מכוננים ביחסי אלוהים עם הממלכה במקביל לציר זמן.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פסוקים
דברים פרק יא פסוקים טז-יז: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם...
פסוקים

דברים פרק יא פסוקים טז-יז:
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.

דברים פרק יח פסוקים ט וטו:
ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם
טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן.

ציר זמן
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ברוך הבא- אווה קלפי
ברוך הבא תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק...
ברוך הבא- אווה קלפי

ברוך הבא

תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק

אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ
הֵשַׁבְתִּי לוֹ
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי
בָּרוּךְ הַבָּא

(אווה קלפי, 'הפרפר חוצה את הכביש', הוצאת כרמל)

תפקידו של מנהיג
מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה...
תפקידו של מנהיג
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר…" (פסוק ג)

Francesco Abrignani/shutterstock.com

לקריאת המדרש

מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה עבודת אלילים קשורה ביחיד (המלך) וקשה לפני הקב"ה להגלות את הצבור בעון יחיד, כיון שבא הושע בן אלה וביטל כל המשמרות (עמדות שמירה, תחנות ביקורת בדרכים) כולם ואמר: כל מי שיעלה לירושלים יעלה, ולא אמר: הכל יעלה לירושלים – "עליו עלה שלמנאסר" (מל"ב יז ג), מפני ששמט קולר מצווארו (הסיר את האחריות מעצמו והעבירה לעם כולו) ונתנו בצוואר הרבים.
מכאן אמרו כל העושה מצוה ואינו גומרה מתחייב בנפשו.

ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלד
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, מה השגיאה הגדולה של הושע בן אלה שבגללה התרחשה הגלות בתקופתו?
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת...
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
"...וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי." (פסוק ו)

מפה המתארת את הגליית ישראל משומרון בעקבות החרבתה על ידי סרגון מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון [=נהר אגדי, שמימיו גועשים כל השבוע ונחים בשבת], שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.

בראשית רבה עג, ו
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, עשרת השבטים גלו מעבר לנהר הסמבטיון המופלא. מה הדבר המיוחד בנהר האגדי שמנע מעשרת השבטים לחזור מהגלות?
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית. תשעה מופעים...
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
"וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן." (פסוק י)

farland2456/shutterstock.com

הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית.

להמשך קריאה

תשעה מופעים יש ל"תחת כל עץ רענן", וכולם שליליים. מבחינת התנ"ך, תחת העצים הרעננים מתקיימת בעיקר עבודת אלילים.
בשימוש היומיומי בשפה העברית משמש הביטוי לתיאור תופעה נפוצה, וליתר דיוק נפוצה מדי.

לירון מרוז, "תחת כל עץ רענן", אתר מיזם 929

  • התאימו את הביטוי "תחת כל עץ רענן" לתופעה בחברה הישראלית.
קשה עורף
עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא...
קשה עורף
"וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם." (פסוק יד)

sebra/shutterstock.com

עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא – עקשן.

להמשך קריאה

מילולית, כאשר העורף נוקשה נפגעת יכולת התנועה, ובהקבלה – כאשר נוהגים בעקשנות אין פתיחות לשינוי. הגלות היא עונש על חטאי ממלכת ישראל ועל אי-נכונותם של תושביה להקשיב לאזהרות הנביאים ולתקן את דרכיהם.

  • האם קַשְׁיוּת עורף היא תכונה חיובית או שלילית לפי הפסוק? ובכלל?
שנים-עשר השבטים
  הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי...
שנים-עשר השבטים
"וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ." (פסוק יח)

הויטראז בבית הכנסת המרכזי בשילה, הבניין מעוצב בהשראת המשכן בשילה. במקור הויטראז' מורכב מחלונות כפולים היוצרים שנים עשר חלונות. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף

 

הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי כנסת.

להמשך קריאה

משום שהטכניקה מכתיבה זאת, הוויטראז' מאופיין במשטחי צבע גדולים יחסית שכל אחד מהם מונוכרומטי, אך היצירה הסופית מאופיינת בדרך כלל בצבעוניות עזה וססגונית.
בבת הכנסת בשילה ייצוג לכל שנים-עשר שבטי ישראל. לכל שבט סמל, הלקוח מדבריו של יעקב אל בניו בבראשית מט, וכן מברכת משה לשבטים ערב מותו בדברים לג.

  • זהו לפחות שניים מהשבטים ביצירה, והסבירו את הקשר בינם לבין הסמלים שלהם.
גֵרֵי אריות
הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם....
גֵרֵי אריות
"וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם." (פסוק כה)

גוסטב דורה, אומות העולם נחרדות על ידי האריות בשומרון, מתוך wikiart.org

הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם. התחריט של גוסטב דורה מאופיין בפרטים רבים ובדרמטיות, ממש אֶפּוֹס (עלילת גבורה) שלם ביצירה אחת.

להמשך קריאה

האומן הנציח רק רגע אחד, מסוים, בהתרחשות האריות ההורגים את הזרים, אך כאשר אנו מביטים ברגע הזה אנחנו מרגישים שנחתנו במרכזו של סרט עלילתי.
הדרמה נבנית באמצעות ריבוי הפרטים, ריבוי הזירות ומוקדי ההתרחשות ותנוחות הגוף המפורטות – הן של האנשים והן של האריות.
נוצר מתח בין למעלה על החומה לבין למטה, ובין ההתרחשויות בחזית היצירה לבין ההתרחשויות שמאחור, ברקע.

  • באילו אמצעים אומנותיים מבטא דורה את הדרמה המתוארת בפסוק ובפרק?
אַשּׁוּר
אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם...
אַשּׁוּר
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ, וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם האל אשור, אלוהי העם האשורי.

להמשך קריאה

במסעותיהם המאוחרים הגיעו מלכי אשור לארץ ישראל, כבשו חלקים ממנה והביאו לחורבנה של ממלכת ישראל ולהגליית תושביה, בשנת 722/1 לפנה"ס. האימפריה האשורית הגיעה לחורבנה עם עליית הבבלים וחורבן הבירה נִינְוֵה, בשנת 612 לפנה"ס.

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

  • על סמך פסוק ו ופסוק כד, הסבירו בקצרה כיצד התנהלה מדיניות ההגליה האשורית.
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
    כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה...
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

GilCahana, מתוך ויקישיתוף

הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין, צילום: U.S. Navy photo Mate 1st Class Arlo K. Abrahamson, מתוך ויקישיתוף

 

 

כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה ערים:
בבל – עיר עתיקה ומקודשת, ששימשה גם כבירת ארץ בבל.
כותה – אחת מערי המקדש הקדומות בארץ בבל.
חמת וספרוים ועַוָּא – זיהויין אינו ברור.

להמשך קריאה

שיטת ההגליה האשורית היתה דו-סטרית. מלכי אשור הגלו תושבים מארץ כבושה, אבל לא השאירו אותה ריקה לחלוטין מתושבים אלא הביאו אליה אוכלוסייה מארצות כבושות אחרות.

  • הסבירו את ההיגיון העומד מאחורי שיטת ההגליה האשורית.
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך...
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר..." (פסוק ג)

מצבת סרגון. באדיבות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך ישראל. יהודה וישראל היו משועבדות לו.

להמשך קריאה

בשנת 725 לפני הספירה הוא הטיל מצור על שומרון בעקבות ניסיונו של הושע בן אלה, מלך שומרון, למרוד בו, אך הוא לא הצליח לממש את המצור ולכבוש את העיר.
בשנת 722 לפנה"ס, לאחר שלוש שנות מצור על שומרון, סרגון השני (יורשו שלא היה בנו) הצליח לכבוש את שומרון. סרגון השני הוא שֶׁהִגְלָה את תושבי שומרון ופיזר אותם לכל עבר.

  • על פי הפרק, מה הביא את שלמנאסר מלך אשור לכבוש את שומרון?
השומרונים
עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם....
השומרונים
"וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו, וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם." (פסוק כט)

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם.

להמשך קריאה

הסיפור שהם מספרים נשמע אחרת – הם הישראלים המקוריים, שלא הלכו לשום מקום, ושמרו בנאמנות על התורה ועל מקום המקדש (הר גריזים, אגב) מאז ועד היום.

"גלות שומרון", אתר מיזם 929

  • מדוע הסיפור בפרק יז מעליב את קהילת השומרונים? מה עמדת מחבר הפרק כלפי השומרונים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על...
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על השיח הפוליטי והדתי מאז ועד ימינו, ועיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית.

  • איזה מידע מוסיף הסרטון על הפרק?
אנימציה בחרוזים
השלימו: בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג) בסרטון: הַצְרָחָה...
אנימציה בחרוזים
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה… וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

השלימו:
בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג)

  • בסרטון: הַצְרָחָה = בפרק:

קרדיט: ו929 מלכים ב יז-כה: חורבן על הזמן/תנך ביחד 929, 2016