סגור תצוגת כיתה
הפרק

חורבן שילה וחורבן ישראל

פסוקים יב-טו

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

לשם המחשת החורבן העתיד לבוא ירמיה מזכיר לעם בפסוק יד שכבר היו תקדימים לחורבן ביתו של אלוהים – אלוהים כבר החריב את ביתו בשילה. נקרא מקורות על חורבן שילה, נשווה אותם למקורות מספרות הנביאים לפני חורבן ישראל, ונרחיב את ההבנה על אודות השחיתות שהייתה שם, ועל דרישת הנביא מהעם לפעול על פי המוסר ולא רק לעשות מעשי פולחן ריקים מתוכן. ונראה מה הקשר בין תפיסת העולם של העם לבין הפוטנציאל לחורבן ירושלים והמקדש.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נכתוב על הלוח את המשפט: "רבותיי, ההיסטוריה חוזרת", ונשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם זהו משפט מעציב או מעודד?
  • האם אנחנו מצליחים ללמוד מאירועי העבר?
  • האם יש לכם דוגמאות ללמידה מהעבר?
  • האם אפשר ללמוד מאירועי העבר?

הצעה שנייה – ללמוד מטעויות של אחרים:
נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע שבו הם למדו מטעות של אדם אחר. אפשר גם לבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק דבר שהוא למד בעקבות טעות שהוא עשה, לפזר את הפתקים בכיתה, והתלמידים יעברו בכיתה ויכתבו לעצמם שיעורים שהם למדו.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים יב-טו ונשאל את התלמידים:

  • אילו אירועים ירמיהו בוחר להזכיר ומדוע דווקא אותם? (חורבן שילה וגלות ממלכת ישראל, כדי להציג לעם תקדים לחורבן שקרה בעבר ולהוכיח אותם שאם הם לא ישנו את דרכיהם, החורבן יכול לקרות שוב)

חורבן שילה:

  • לפי דבריו של ירמיהו בפסוק יב, מדוע חרבה שילה? ("מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל")

בתקופת השופטים ותחילת ימי המלוכה (ספר שמואל) המשכן היה בשילה, והעיר הייתה המרכז הדתי והמדיני. לא מוזכר בספר שמואל דבר על גורלה של שילה. על חורבנה אנו שומעים מהנביא ירמיהו בפרק שלנו. נקרין לתלמידים שני מקורות על חורבן שילה.

נכתוב על הלוח את השאלה:

  • איך ייתכן שחורבן כזה לא מתואר במקרא?

נחלק את הכיתה לחברותות לימוד על חורבן שילה (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור)
במליאת הכיתה נשאל:

  • מה משותף לשני המקורות שקראתם? וכיצד דבריהם מתקשרים לדבריו של ירמיהו בפרק שלנו? (שני המקורות מדגישים את התפיסה השגויה של העם לגבי מעמד המקדש וארון הברית, ירמיהו מבקש לשנות את התפיסה שלהם ולהוכיח אותם שההתנהגות שלהם היא החשובה ושאין משמעות למקדש ולעבודת הפולחן שלהם אם הם מתנהגים כך – אלו הם דברי חומר בלבד, והרוח וההתנהגות הם החשובים באמת)

חורבן ישראל בעיני הנביאים עמוס והושע:
נבקש מהתלמידים לקרוא בעמוס פרק ד פסוקים א-ה ונשאל:

  • אם אנשי הממלכה מקפידים על עבודת אלוהים על פרטיה, מדוע אלוהים אינו מרוצה מהם? (עמוס יוצא נגד השחיתות המוסרית של העם ומדגיש כי אלוהים מעוניין בצדק חברתי ולא בעבודת הפולחן שלהם)
  • מהו סדר העדיפויות של אלוהים שעמוס מנסה להעביר לעם? מה חשוב יותר ממה? (עליונות המוסר על הפולחן)

נצפה בסרטון על הנביא הושע.

נפתח בהושע פרק ו פסוק ו ונקרא את הפסוק ואת הפירוש של רד"ק לפסוק. נשאל את התלמידים:

  • מה הנביא אומר? (דעת אלוהים חשובה יותר מעולות – מקורבנות. מדגיש את עליונות המוסר על הפולחן)
  • כיצד אתם מפרשים את המילים חסד ודעת אלוהים? (עשיית חסד, ועשיית משפט וצדקה)

נקרא את פירושו של עמוס חכם לעמוס פרק ג פסוק ח ונשאל את התלמידים:

  • מה תפקידם של הנביאים? (הנביא מקווה שהפחד מהאסונות יעורר את העם לשפר את התנהגותם ובכך יביא לביטול העונש)

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – שירי מחאה:
תושבי יהודה חושבים שהם טובים יותר ממלכת ישראל (בהקשר זה אפשר להזכיר את הצלתה של ירושלים במסע סנחריב), וירמיהו מזהיר את העם. הוא שולח את אנשי יהודה לסיור לימודי בחורבות ממלכת ישראל. "לכו אל המקדש בשילה", הוא אמר, "ותיווכחו לדעת כי גם את המקדש שלכם עתיד אלוהים להחריב, וגם אתכם הוא עתיד להגלות".
אחת מהדרכים היום למחות ולהעביר ביקורת חברתית היא שירי מחאה, נצפה ונעיין בכמה שירי מחאה חברתיים (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים:

  • על מה השירים מוחים?
  • האם לדעתכם החברה הישראלית ערה לבעיות שיש בה או שהיא עיוורת להם?

אפשרות שנייה – מוכיחים בשער:
אפשר לבקש מהתלמידים להיות נביאים של היום ולבחור את הנושא שלדעתם החברה הישראלית צריכה לעבוד עליו כדי להפוך לחברה טובה יותר.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: השווינו מקורות מספרות הנביאים על חורבן שילה וחורבן ישראל, והרחבנו את מעגל ההבנה על אודות השחיתות שהייתה בתקופה ההיא שהביאה בסופו של דבר לחורבן.
מיומנויות: ארכיאולוגיה, תלמוד, השוואת מקורות, פרשנות ימי הביניים, פרשנות מודרנית.
מתודות: חברותות, דף עבודה, סרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שילה - ארכיאולוגיה ותלמוד
שילה היא ציבור חורבות חסרות צורה, שאין להבחין ביניהן לבין הטרשים הגסים שמסביב. אין בכל...
שילה - ארכיאולוגיה ותלמוד

שילה היא ציבור חורבות חסרות צורה, שאין להבחין ביניהן לבין הטרשים הגסים שמסביב. אין בכל ערמות האבנים של שטח החורבות הרחב אף שריד אחד שאפשר יהיה להראות עליו כעל זכרון למקום הקדום שעמד פה. כה רב היה ההרס והחורבן של משכן ארון האלהים בשילה, ביתם של עלי הכהן ושמואל הנביא.

(מתוך יוחנן אהרוני, 'חורבנה של שילה מוכח מן החפירה הארכיאולוגית', ארץ ישראל בתקופת המקרא, תל אביב 1994 עמוד 237)

אמר ר' יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה? – מפני שהיו בה שני דברים: גילוי עריות ובזיון קדשים.
(יומא דף ט עמוד א)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הושע
כיצד הושע מנסה למנוע את חורבן ישראל? קרדיט: פורסם על ידי 929 – תנ"ך ביחד ב-21...
הושע

  • כיצד הושע מנסה למנוע את חורבן ישראל?

קרדיט: פורסם על ידי 929 – תנ"ך ביחד ב-21 בנובמבר 2016.

רד"ק על הושע פרק ו פסוק ו
"כִּי חֶסֶד" – אף על פי ששבו לעבוד את ה' בבית המקדש בימי הושע בן...
רד"ק על הושע פרק ו פסוק ו

"כִּי חֶסֶד" – אף על פי ששבו לעבוד את ה' בבית המקדש בימי הושע בן אלה… אף על פי כן, חסד ודעת אלהים לא היה בהם.
וכן ביהודה, שעבדוהו בימי יאשיהו שהרס הבמות והמזבחות והעלו זבחיהם בבית המקדש,
עשות החסד הוא העיקר ודעת אלהים שהוא לעשות משפט וצדקה.

עמוס חכם על עמוס פרק ג פסוק ח
עמוס ג, ח: אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא.ושאגה זו...
עמוס חכם על עמוס פרק ג פסוק ח

עמוס ג, ח: אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא.
ושאגה זו היא משל לקול הנבואה, שהנביא שומעו בקול אדיר וחזק, וכמו שהחיות השומעות את שאגת האריה מתייראות מפני הפורענות ומסתתרות – כן הנביא השומע את קול הנבואה מזהיר את העם שיירא מפני הפורענות וישובו.

שירי מחאה
לכתבה של אורן להב הסוקרת שירי מחאה חברתיים בארץ מתוך אתר מאקו
מה שקרה בגיהנום
אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא)...
מה שקרה בגיהנום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

אתנסיוס קירכר, תיאור עבודת המולך בגיא בן הינום, שנת 1652. מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא) – מה היא התופת? שהיו מקישין בתופים, מה הוא הנום? שהיו הכמרים אומרים למולך כשהתינוק מנהים (משמיע קולות של בכי ונהי): יהנה לך! יערב לך!
ראה איך היו להוטים אחרי עבודה זרה!

(עיבוד. על פי: תנחומא בובר, הוספה לפרשת ואתחנן)

  • המדרש מציג תיאור מזעזע של מנהג הקרבת ילדים למולך (אליל עמוני).
    פירוש "מצודת דוד" מציע סיבה דומה, אך הסבר שונה מהמדרש לשם המקום: "…ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו".
    איזה מההסברים חמור יותר לדעתכם? נמקו.
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה...
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה לומר להם – אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפָנַי כלום.

(עיבוד. על פי – אוצר מדרשים, ל"ב מדות באגדה א, יד)

  • לפי המדרש, החזרה שלוש פעמים על הביטוי "היכל ה'" עומדת כנגד שלוש הרגלים. מה היא עמדתו של אלוהים המתוארת במדרש, על מנהג העלייה לרגל בפסח, בשבועות ובסוכות?
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי,...
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ."
(פסוק לד)

גלוית ברכה לשנה טובה. מאוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן ז"ל, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים

כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי, כחלק מנבואת זעם המתייחסת לאובדן ימי החגיגות והשמחה, ולעיתים בהקשר חיובי של שמחת החתן והכלה. הפסוקים בהקשר החיובי מוכרים לציבור היהודי, רובו ככולו. הם התגלגלו והפכו להיות הברכה השביעית בשבע ברכות החופה, המכונות בתלמוד "ברכות חתנים" – ללא ספק אחד מרגעי השיא בחתונה היהודית המסורתית.

עיבוד. על פי: שרון מייבסקי, "להתחתן בלי הרבנות", אתר מיזם 929

  • הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" חוזר בהקשרים שונים. הסבירו את ההקשר שבו ירמיהו משתמש בביטוי זה בפסוק לד.
שרירות לב
ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו....
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

John T Takai/shutterstock.com

ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו. במקום להקשיב לו הם עושים את מה שהם מוצאים לנכון, בשרירות לב.

להמשך קריאה

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה כמעט תמיד בסמיכות למילה "לב", קושרת בין הלב לבין השורש שר"ר. כמו השריר הקשה, כך הלב קשה לעיתים. לפיכך המונח "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר. הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ובעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, מוסיף ירמיהו ברוב הפעמים את המילה "רע" אחרי המילה "לב".

(עיבוד. על פי: לירון מרוז, "בשרירות לבם", אתר מיזם 929.)

  • הלב הוא שריר, וכמו כל שריר הוא מתכווץ ומתרפה, מתקצר ומתארך. בחירתו של ירמיהו בביטוי "שרירות לב" לתיאור התנהגות העם, אינה מובנת מאליה. הציעו הסבר לבחירתו לְדַמות את התנהגות העם לשריר.
ירמיהו של מיכלאנג'לו
בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת...
ירמיהו של מיכלאנג'לו
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה."
(פסוק י)

דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו ועל זקנו. תנוחתו והבעת פניו מביעים הרהור, אכזבה ועצב. תיאור זה מתאים לתיאורו של ירמיהו במקרא כנביא שחש שתפקידו גורם לו סבל.

עיבוד. על פי: ענת בסר, מקראנט

  • מאחורי דמותו של ירמיהו ניצבות שתי נשים. מדוע לדעתכם בחר האומן לשלב אותן ביצירה זו? ניתן להיעזר בפסוק ו.
  • שימו לב לשימוש בצבע ביצירה (מה מואר ומה לא? האם הגוונים אפלוליים, פסטליים, עזים?) האם פָּלֶטַת הצבעים שבה בחר האומן להשתמש, תואמת למבעים המיוסרים של הדמויות או עומדת בניגוד אליהם? מה השיג האומן כאשר בחר בצבעוניות זו?
ירמיהו של שלמה טנאי
יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת...
ירמיהו של שלמה טנאי
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

AveNa/shutterstock.com

למילות השיר

יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי

וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,
מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.
חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,
עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת וְלֹא טִיַּח.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעוֹד עִמְעֵם
מִתַּחַת לֶאֱמֶת מָרָה, קָשָׁה,
לְאַט לְאַט קָרַס וְנֶהֱרַס.
וְיִרְמְיָהוּ עוֹד מוֹטֵט, מוֹתֵת
וְאֶבֶן לֹא הִשְׁאִיר עַל אֶבֶן –
וּדְבָרָיו כֻּלָּם אֱמֶת.

וּבְבוֹא נְבוּכַדְנֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם
הָיְתָה כְּבָר חֲלוּלָה כֻּלָּהּ.
וּלְיִרְמְיָהוּ הוּא חָלַק כָּבוֹד
עַל הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁחֲקָה וְשֶׁנָּקְבָה.
וְנִשְׁאֲרָה לָנֶצַחַ הָאֱמֶת,
אַךְ לֹא הָיְתָה עוֹד יְרוּשָׁלַיִם.

מתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, מהו הגורם העיקרי שהביא לחורבן ירושלים. נמקו.
שער בית ה'
  ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד....
שער בית ה'
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה..."
(פסוקים א-ב)

ירמיהו מטיף וברקע המקדש. ציור: Dominique Antoine Magaud המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הדמיה של המקדש בתקופת בית ראשון וברקע השערים המוליכים אל המקדש Johnreve, ויקישיתוף

 

ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד. הנבואה הזו מערערת את אחד מיסודות האמונה הרווחת בישראל. העם רגיל לדברי נועם של "נביאים" המסתובבים בחצר המקדש ומרגיעים את העם: "היכל ה' היכל ה'". בדבריהם מעמיקים הנביאים את התודעה שהבית הזה ניחן בסגולה פלאית להציל את כל מי שבא בשעריו. זהו השקר שאותו מבקש ירמיהו לנפץ.

"אל תסתכלו בהיכל", אתר מיזם 929

  • מדוע מבקש אלוהים מירמיהו לעמוד ולשאת את נבואתו דווקא בשער בית המקדש?
גֵיא בֶן הִנֹּם
גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר...
גֵיא בֶן הִנֹּם
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ..."
(פסוק לא)

מבט על עמק גיא בן הנום, ירושלים, 1899, מתוך ויקישיתוף

גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר השם "גיהנום" כמקומם של הרשעים בעולם הבא. גיא בן הינום נזכר במקרא כחלק מן הגבול שבין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין (יהושע טו, ח; יח, טז). בימי המלוכה נודע האזור כמקום פולחן המֹלֶךְ (או מלכּום) — האל של בני עמון.

להמשך קריאה

כאן בנו תושבי ירושלים במות לעבודה זרה, ועליהן הקריבו את ילדיהם ושרפום באש (דברי הימים ב לג, ו). הנביא ירמיהו יצא נגד מנהג זה והוכיח את תושבי ירושלים: "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, לא).

עיבוד. על פי: רוני רייך, גדעון אבני ותמר וינטר, אבני דרך בירושלים: מדריך לאתרי העתיקות, 2009. © רשות העתיקות.

  • גיא בן הינום הוא המקור לשם "גיהנום" – המקום שאליו, על פי האמונה, מגיעים לאחר המוות החוטאים. הסבירו את הקשר בין פעולת הפולחן למֹלֶךְ לבין השם גיהנום.
פולחן האלה אשתר
בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון...
פולחן האלה אשתר
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

צלמית דמות אישה לשה בצק, אכזיב. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון והמלחמה במיתוס השומרי, המכונה "מלכת שמיים" בפולחן האשורי. במרכז מעשה הפולחן עמדו נסכים (יין שיצקו על המזבח) והעלאת קטורת.

להמשך קריאה

סמלה של האלה אשתר הוא כוכב נוגה, ונראה שאותם "כַּוָּנִים" שעשו נשות יהודה למלכת השמיים היו בצק בצורת כוכב.
מדברי ירמיהו עולה שגם לאחר הרפורמה של יאשיהו המשיכו יושבי יהודה לקיים מנהגים אליליים, אלא שהיה זה פולחן משפחתי ביתי שנעשה בעיקרו על ידי יחידים ועל ידי נשים, ולא פולחן המוני במקומות מרכזיים כמו שהיה נהוג קודם לרפורמה.

  • ירמיהו מפרט כיצד כל בני המשפחה שותפים בפולחן לאלים אחרים. מדוע לדעתכם הוא מדגיש זאת?
גר, יתום ואלמנה
הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין...
גר, יתום ואלמנה
"גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ..."
(פסוק ו)

ג'יאורג'יו קונרד, משפחת מחוסרי בית ישנים ברחוב, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין להם אפשרות להתפרנס ואין מי שיגן על זכויותיהם. חוקי המקרא מרבים באזהרות ובאיסורים על פגיעה במעמדות אלו, ונבואות הנביאים גדושות בתוכחות לחברה ולשופטים על עושק שלהם ועל הטיית דין בענייניהם.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • ירמיהו מזכיר בסמיכות את הצורך בעשיית משפט צדק ואת עושק המעמדות המוחלשים. הסבירו את הקשר בין השניים.
הייעוד של ירמיהו
ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב...
הייעוד של ירמיהו
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה."
(פסוק ג)

ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב לשמוע לו לאורך כל הדרך.

  • הסבירו בקצרה מהו הרקע לנבואת ירמיהו בפרק.

קרדיט: 929 ירמיהו/929 תנך ביחד, 2016