סגור תצוגת כיתה
הפרק

חזון העצמות היבשות

פסוקים א-יז

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

יחזקאל לז מכיל שתי נבואות נחמה חשובות מאוד לשעתן ולעתיד. נבחן כיצד הנבואות היו מקור לתקווה ואופטימיות בזמן של משבר, בעת שעם ישראל נמצא בגלות. דרך עיון בטקסט בהקשרו ההיסטורי נלמד על משמעות הנבואות בימינו בהיבט האישי ובהיבט הלאומי. לפני שנעמיק בחזון הראשון נציע שתי אפשרויות ל"הזמנה ללימוד והפנמה" שיסייעו להמחיש את החשיבות של אופטימיות, תקווה וחשיבה חיובית כדי להתגבר על משבר אישי או לאומי.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – המנון 'התקווה':
בגרסה הראשונה להמנון התקווה שכתב נפתלי הרץ אימבר ב-1879, כשבעים שנה לפני קום המדינה, כתובות מילים אלה:

"עוד לא אבדה תקוותנו,
התקווה הנושנה,
לשוב לארץ אבותנו,
לעיר בה דוד חנה."

  • לפי ההמנון, מהי התקווה?
  • למה עם ישראל מקווה?
  • באיזה מצב עם ישראל היה כאשר 'התקווה' נכתבה?
  • האם לדעתכם באותן השנים היה אפשר לממש את התקווה? האם מדובר בתקווה ריאלית?
  • איזה תהליך נפשי צריך לעבור כדי לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי?

אפשרות שנייה – התמודדות עם משברים ודיכאון:
שאלות לדיון:

  • איך אדם שנקלע למשבר יכול להתגבר עליו? (למשל אובדן אהוב או קרוב, כישלון מקצועי וכו')
  • מה מבדיל לדעתכם בין אנשים ש"נשברים" בעקבות משבר לבין כאלו המצליחים לעבור אותו?
    (חשיבה חיובית ותקווה להתגבר הן הכרחיות כדי לצאת מתוך משבר)

לאחר לימוד היחידה כולה כדאי לחזור ולקשור את המסקנות מהפרק למסקנות מהדיון הפותח.

הערה: דיון על משברים אישיים עשוי להיות עניין רגיש. מומלץ לשקול אם לקיים את הדיון לאור היכרות עם התלמידים ועם הרקע המשפחתי שלהם. נוסף על כך, חשוב לא למען את השאלות באופן אישי (איך אתם מתמודדים עם משבר?), אלא לשאול באופן כללי ומעט מרוחק יותר (איך אנשים מתמודדים עם משבר?)

הזמנה לקריאה

נתחיל בקריאה צמודה של הפסוקים, ובמהלכה נציג שאלות להבנת הפרק. לאחר מכן נמשיך לדיון עומק שבו התלמידים יערכו השוואה בין המשל לנמשל בחזון. המיומנות המרכזית בשיעור תהיה ההשוואה, כלומר עמידה על נקודות הדמיון ובעיקר על השוני בין המשל לנמשל. מדובר במיומנות חשובה לניתוח של דברי הנביאים שלעיתים קרובות משתמשים במשלים.

פתיחה – הרקע לחזון:
הנביא יחזקאל מנבא את החזון בזמן שעם ישראל נמצא בגלות בבל, המורל של העם ירוד בעקבות חורבן בית המקדש והגלות והוא מאבד תקווה. המצב הנפשי הקשה של העם בא לידי ביטוי בחזון עצמו, כאשר ה' מתייחס במישרין לדברי העם הקשים:

"כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים: 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ'." (פסוק יא)

המצב הנפשי הקשה משתקף באמירה משולשת של אובדן תקווה: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ (משל המתאר גופה שבשרה כבר הרקיב ונשל), אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ (נכרתנו מארץ החיים). נראה שהחזון כולו, שבמרכזו החייאה של העצמות היבשות, בא בתגובה למצב הקשה של העם שמתבטא בביטוי "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ".

עיון בפסוקים:
נקרא את פסוקים א-יז בשני שלבים: בשלב הראשון ננסה להבין את החזון ובשלב השני ננתח את המשל של 'חזון העצמות היבשות'.

חלק ראשון – הבנת החזון (פסוקים א-ב) – קריאה צמודה של חזון העצמות היבשות:
נקרא את פסוקים א-ב ונשאל:

  • מה יחזקאל רואה בתוך הבקעה?
  • סמנו את המילים החוזרות על עצמן בפסוק ב, מה הן באות להדגיש?
    "וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב, וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד"
    (המטרה היא להדגיש את המחזה הנורא שמשקף מצב קשה – עצמות רבות מאוד ויבשות מאוד)

חלק שני – פסוק ה – יד – ניתוח החזון:

  • סמנו את המילים שחוזרות על עצמן בפסוקים.
  • איזה רעיון לדעתכם המילים החוזרות מדגישות? (המילה רוח חוזרת שמונה פעמים, והמילה עצמות שש פעמים, הן עומדות זו כנגד זו – העצמות מדגישות את המוות, והרוח את התחייה והחיים)

אפשר להקרין את הפרק על הלוח ולבקש מהתלמידים לבוא ולסמן את המילים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

  • לפי פסוק ח האם העצמות קמות לתחייה בניסיון הראשון? (העצמות אמנם הופכות לגופות, אבל אינן קמות לתחייה – "וְרוּחַ אֵין בָּהֶם")
  • מה יחזקאל מצטווה לעשות כדי להביא את הרוח לגופות? (להתנבא אל הרוח ולצוות עליה להיכנס בגופות ולהפיח בהן חיים)

נביא לתשומת לב התלמידים כי המילים "חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד" (פסוק י) הן ה'סוגר' של החזון, והן עומדות כנגד החזרה של המילה "מְאֹד" בתחילת החזון "רַבּוֹת מְאֹד" ו"יְבֵשׁוֹת מְאֹד" (פסוק ב). כלומר, קיים ניגוד חד בין המצב הקשה בהתחלה, לבין הגאולה המופלאה בסוף החזון.

דיון עומק – המשל והנמשל בחזון:
בחלק זה ננתח את המשל, וננסה להתאים בין המשל לנמשל בחזון.

משימת עבודה בכיתה – טבלה:
נבקש מהתלמידים לערוך השוואה בין המשל לנמשל בטבלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). רצוי לתת המשימה לעבודה עצמית או בזוגות בכיתה, ולאחר מכן לכתוב את התשובות על הלוח. אפשר לתת לתלמידים טבלה ריקה לגמרי או חצי ריקה לפי המסוגלות של התלמידים. משך העבודה על הטבלה תלוי בזמן שיש ברשות המורה, אפשר למלא את הקריטריונים בטבלה מראש כדי לקצר את התהליך (כעשרים דקות), או לעבוד עליה באופן מעמיק יותר ולבקש מהתלמידים להגדיר את הקריטריונים. ייתכן שהתלמידים יוסיפו היבטים שלא נמצאים בטבלה (כחצי שעה-ארבעים דקות).

להלן תשובה אפשרית:

החזון הנמשל הנמשל – דברי ה'
העצמות בני ישראל "הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (פסוק יא)
הבקעה הגלות שבה נמצא עם ישראל או המצב הנפשי שבו הם שרויים "וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי" (פסוק יב)
הרוח שנכנסת בעצמות רוח ה', עזרת ה' "וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם" (פסוק יד)
תחיית העצמות א. החזרה אל אדמת ארץ ישראל / סוף הגלות / הגאולה
ב. עלייה מן הקברים
א. "וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם " (פסוק יד)
ב. "וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (פסוק יב)

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – האמונה בתחייה – חזון ריאלי או אוטופי:
נדון עם התלמידים במשל ובנמשל:

  • האם מדובר בחזון נבואי ריאלי או אוטופי?

חזון נבואי ריאלי הוא חזון שהנמשל שלו עשוי להתממש במציאות, דרך חוקי הטבע. חזון אוטופי הוא חזון שמתגשם באמצעות נס ולא מדרך הטבע.

הקדמה:
המסר המרכזי של חזון העצמות היבשות הוא נבואה על שיבת עם ישראל לארצו מהגלויות. עם זה, יש שרואים בו גם חזון אוטופי לאחרית הימים שמבשר על תחיית המתים הצפויה לעם ישראל לעתיד לבוא. כלומר, יש כאן מתח בין חזון ריאלי שיתגשם במציאות פיזית, לבין חזון אוטופי הכולל ניסים שלא בדרך הטבע. מתח זה נובע מפער מוזר בחזון: מחד גיסא ה' מפרש את המשל ליחזקאל באופן ריאלי, במסגרת חוקי הטבע ומתאר כי עם ישראל עומד לשוב לארצו. ומאידך גיסא כשהוא מתאר את הנמשל הוא משתמש בביטוי: "וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם". כלומר, יש חלק בחזון שבו הנמשל והמשל הם דומים מאוד. אפשר אומנם לפרש כי "קִּבְרוֹתֵיכֶם" הם סמליים ומתארים את ארצות הגולה, אך אפשר גם לפרש על דרך הפשט שלפיה החזון עוסק בתחיית המתים.

נציג לתלמידים שלושה מקורות שמתייחסים לחזון העצמות היבשות: ההמנון הלאומי 'התקווה', השיר של עמיר בניון 'חזון יחזקאל' וסרטון נוסף. נשאל את התלמידים:

  • כיצד כל אחד מהמקורות מפרשים את חזון העצמות היבשות?
  • מי רואה בו חזון ריאלי ומי חזון אוטופי?

שאלות אפשריות לתלמידים:

  • לאיזו פרשנות אתם מתחברים יותר? מדוע?

שאלה לדיון להמשך:

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ניתחנו את חזון העצמות היבשות, מוקד החזון הוא מתן תקווה לעם ישראל לשוב לארצו, כאשר העם במצב נפשי קשה. מסר זה מועבר באמצעות חזון על עצמות שקמות לתחייה שמסמלות את עם ישראל שיקום לתחייה.
מיומנויות: איתור מילים מנחות, השוואה בין המשל לנמשל בחזון, הצעה של מגוון פרשנויות לחזון.
מתודות: דיון כיתתי בנושא חשיבות התקווה לאדם או לקהילה בהתמודדות עם משברים, האזנה לשירים וניתוחם.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
התקווה
"עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה הנושנה, לשוב לארץ אבותנו, לעיר בה דוד חנה." ('התקווה' באתר...
התקווה

"עוד לא אבדה תקוותנו,
התקווה הנושנה,
לשוב לארץ אבותנו,
לעיר בה דוד חנה."

('התקווה' באתר זמרשת)

  • לפי ההמנון, מהי התקווה?
  • למה עם ישראל מקווה?
  • באיזה מצב עם ישראל היה כאשר 'התקווה' נכתבה?
  • האם לדעתכם באותן השנים היה אפשר לממש את התקווה? האם מדובר בתקווה ריאלית?
  • איזה תהליך נפשי צריך לעבור כדי לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חזון העצמות היבשות- התקווה
קראו את המנון 'התקווה'. סמנו בהמנון 'התקווה' את המילים שבהן יש הרמז לחזון העצמות היבשות. לפי...
חזון העצמות היבשות- התקווה

קראו את המנון 'התקווה'.

  • סמנו בהמנון 'התקווה' את המילים שבהן יש הרמז לחזון העצמות היבשות.
  • לפי התקווה, מה השאיפה של העם היהודי?
  • כיצד המשורר נפתלי הרץ אימבר מפרש לדעתכם את חזון העצמות היבשות, באופן ריאלי או אוטופי?
חזון יחזקאל/ עמיר בניון
למילות השיר סמנו בשיר 'חזון יחזקאל' של עמיר בניון את המילים הנוגעות לנמשל של החזון?...
חזון יחזקאל/ עמיר בניון

למילות השיר

  • סמנו בשיר 'חזון יחזקאל' של עמיר בניון את המילים הנוגעות לנמשל של החזון?
  • לפי בניון מה עתיד לקרות באחרית הימים?
  • האם בניון מפרש את החזון באופן ריאלי או אוטופי?

קרדיט: nevelasorpr בתאריך 13 במרץ 2012

חזון העצמות, התנועה הציונית
בציונות, ובמיוחד לאחר דימויי השלדים מאושוויץ, למשל, קיבל החזון מימד של משל שהתגשם. העצמות היבשות...
חזון העצמות, התנועה הציונית

בציונות, ובמיוחד לאחר דימויי השלדים מאושוויץ, למשל, קיבל החזון מימד של משל שהתגשם.

להמשך קריאה

העצמות היבשות של הרוגי מחנות הריכוז ופליטי השואה קרמו כביכול עור וגידים וקמו לתחיה בדמות מדינת ישראל והתחייה הציונית. הפלא הוא התקומה מהחורבן המוחלט המתגלם ב"בקעה מלאת עצמות" כפשוטו, באושוויץ, אל העצמאות המדינית המתגלמת בהכרזת העצמאות.
(מתוך ויקיפדיה, תפיסת החזון בציונות)

  • מה הפירוש שקיבל חזון העצמות היבשות?
  • האם הוא ראלי או אוטופי?

קרדיט: חזון העצמות היבשות של יחזקאל. מתוך הערוץ של שמעון כהן, פורסם בתאריך 24 באפר׳ 2006

סנהדרין צב ע"ב
ונילף (ונלמד) ממתים שהחיה יחזקאל, סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה (סובר כמי שאמר...
סנהדרין צב ע"ב

ונילף (ונלמד) ממתים שהחיה יחזקאל, סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה (סובר כמי שאמר שנבואת יחזקאל היא משל)
דתניא ר' אליעזר אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו ..
ר' יהודה אומר אמת משל היה
אמר לו רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת?
אלא באמת משל היה.

  • מה המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהודה?
  • מה לדעתכם היתה כוונת כל אחד מהחכמים?
שפה, עור וגידים
בפסוק מתואר תהליך שבו העצמות מתעטפות בגידים, בבשר ובעור – תהליך של הֲפָחַת חיים חדשים....
שפה, עור וגידים
"וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'." (פסוק ו)

גוסטב דורה, יחזקאל בעמק העצמות היבשות, מאה 19. מתוך ויקיפדיה העברית

בפסוק מתואר תהליך שבו העצמות מתעטפות בגידים, בבשר ובעור – תהליך של הֲפָחַת חיים חדשים.

להמשך קריאה

למעשה, במשל מופלא זה הנביא יחזקאל מתאר תחייה מחודשת של עם ישראל, העצמות היבשות הקורמות עור וגידים הן ביטוי לתקומתו של עם ישראל הגוֹלֶה וחזרתו אל ארץ ישראל שאליה נכסף.
הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" משמש בעברית של ימינו במשמעות של דבר מה המתממש ומתהווה בהדרגה.

  • האם לדעתכם ביטויים מן המקרא אשר נשתמרו גם בעברית של ימינו, מעידים על חשיבותו של הטקסט המקראי שממנו נלקחו?
  • פסוק ח מוסיף מֵמַד נוסף לתהליך ההתהוות – מהו? ומדוע הוא נחוץ?
לעצמות יש רגליים?!
המשל מתאר תמונה שבה העצמות נעמדות על רגליהן, לאחר שקרמו עור וגידים. יפה לראות את...
לעצמות יש רגליים?!
"וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד." (פסוק י)

איור: מיכל בן-חמו. מתוך מיזם 929

המשל מתאר תמונה שבה העצמות נעמדות על רגליהן, לאחר שקרמו עור וגידים.

להמשך קריאה

יפה לראות את התהליך שעוברות העצמות עד שהן קמות לתחייה.
התחייה והתקומה מסמלות את התהליך שיעבור עם ישראל – לאחר החורבן והחיים בגלות הוא עתיד לעמוד על רגליו בגאווה, לשוב לארצו ולבנות בה את חייו מחדש.

הביטוי "עמד על רגליו" משמש היום כשרוצים לתאר מישהו שהתחזק – פיזית, מנטלית או כלכלית. הוא מזכיר ביטוי נוסף, דיבורי – "נעמד על רגליו האחוריות". מהו בכלל ההבדל ביניהם?

בין יחזקאל להרצל: חזון ומעשה
  "בשנת 1900 הופקה בוורשה גלויה המציגה פרשנות חדשה לחזון המוכר: בגלויה אנו רואים את...
בין יחזקאל להרצל: חזון ומעשה
"וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'." (פסוק יד)

גלויה ובה הדפס המציג את "חזון העצמות היבשות" ניתן לזהות את בני-דמותם של בנימין זאב הרצל ושל מקס נורדאו, מנהיגי התנועה הציונית. אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית. www.nli.org.il

 

"בשנת 1900 הופקה בוורשה גלויה המציגה פרשנות חדשה לחזון המוכר: בגלויה אנו רואים את דמותו של יהודי בלבוש מסורתי, עטור זקן לבן עבה וחבוש כיפה לראשו…"

להמשך קריאה

"…בגיא המתפרש מתחתיו נראות דמויות שלדים הקורמות עור וגידים. בין שלל הדמויות ניתן לזהות בבירור רק שתי דמויות הנמצאות בסוף התהליך: בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו – מנהיגי התנועה הציונית בזמן הפקת הגלויה."

חן מלול – הספריה הלאומית, מתוך 929

חזון העצמות היבשות שימש, ביו היתר, מקור השראה למפעל הציוני של הרצל. המפעל הציוני קרם עוד וגידים החל מן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897, וזאת לאחר התעוררות הלאומיות באירופה ותחילתה של האנטישמיות המודרנית.

  • האם אתם רואים קשר בין חזון העצמות היבשות לחזונו של הרצל? אם כן, מהו?
  • גם הנביא יחזקאל וגם הרצל היו חלק מיהודֵי הגולה. אילו אתגרים, לדעתכם, עמדו בפניהם שעה שניסו להפיח תקווה בציבור הגוֹלים?
חזון העצמות, השואה והתקומה
  "בקעת הקהילות" היא אתר הנצחה ב"יד ושם" בירושלים. האתר, שתוכנן על ידי אדריכלי הנוף...
חזון העצמות, השואה והתקומה
"וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'." (פסוק יד)

"בקעת הקהילות" במוזיאון יד ושם. האתר תוכנן על ידי ליפא יהלום ודן צור. צילום: EdoM, ויקישיתוף

בקעת הקהילות. Marco Plassio, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

"בקעת הקהילות" היא אתר הנצחה ב"יד ושם" בירושלים.

להמשך קריאה

האתר, שתוכנן על ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, נועד להנציח את הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ובצפון אפריקה שנהרסו או הושמדו בשואה, את שמותיהן של למעלה מ-5,000 קהילות ישראל אשר נחרבו ואת מעט הקהילות ששרדו.
אדריכלי הנוף הסבירו שהרעיון התבסס על התחפרות בתוך הגבעה, כדי לבטא את הפצע שנוצר בגופו של העם היהודי. האדריכלים ביקשו להנציח עולם שנחרב, ובה בעת לציין את תחיית המתים. הם העידו כי "חזון העצמות היבשות" של הנביא יחזקאל עמד לנגד עיניהם כאשר תכננו את אופי ההנצחה.

  • לפי דעתכם, כיצד פסוק יד מעניק משמעות של תקווה למאורעות השואה הקשים?
  • בחרו פסוקים נוספים מן הפרק המחזקים את דעתכם, ונמקו את הבחירה בהם.
סיפורה של עצם
סרטון הידעתם? העצם מספרת לנו סיפור חיים (כמעט) שלם על האדם. למעשה, היא משמשת ארכיון...
סיפורה של עצם
"הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת." (פסוק א)

סרטון

הידעתם? העצם מספרת לנו סיפור חיים (כמעט) שלם על האדם.

להמשך קריאה

למעשה, היא משמשת ארכיון ביולוגי חשוב בעבודתם של חוקרים מתחומים שונים, למשל אנתרופולוגיה, מדעי החיים וארכאולוגיה.

  • איזה מידע ניתן להפיק מהעצמות? מה העצמות יכולות לספר לנו על האדם ועל אישיותו?
  • מהן המגבלות בהפקת המידע, בהתחשב בתהליך ההתיישנות של העצמות?
תפוז בטעם אשכולית
  "כיצד מצרפים שני עצים ויוצרים מהם עץ אחד, וממי ירשו הפירות את תכונותיהם? יחזקאל...
תפוז בטעם אשכולית
"דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו, וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי." (פסוק יט)

קְלֶמֶנְטִינָה, זן של פרי הדר הדומה בצורתו, בצבעו ובטעמו לתפוז. הקלמנטינה נוצרה מהכלאה של מנדרינה וחושחש (עץ הדר שפריו אינו אכיל) שביצע במאה ה-19הכומר קלמאן רודייה. הפרי שהתקבל נקרא על שמו: קלמנטינה. Svetlana Serebryakov / Shutterstock.com

 

"כיצד מצרפים שני עצים ויוצרים מהם עץ אחד,
וממי ירשו הפירות את תכונותיהם? יחזקאל מבקש
לצרף שני עצים, דימוי לישראל וליהודה, לעץ אחד…"

להמשך קריאה

"…התקווה לאיחוד שתי הממלכות קיימת תמיד, גם
בימי הגלות. יש הרואים בכך חיבור מעשה מלאכה
ואמנות של שני לוחות עץ או ענפים, אך יחזקאל,
האמון גם על החקלאות בארץ ישראל, אולי התכוון
למלאכת הרכבת שני מיני עצים לעץ אחד, כמעשה
החקלאים.
מעשה ההרכבה מאפשר ליצור משני מינים קרובים
צמח אחד, עץ במקרה הזה, שהתכונות שלו טובות
יותר ממרכיביו של כל מין כשלעצמו, ולפירותיו
התכונות הרצויות."

בילי סביר – 929

בפסוקים יז-כב מתוארת פעולה בוטנית של הַרְכָּבַת שני מיני עצים לעץ אחד.
פעולה זו מוכרת לנו גם היום.

  • האם אתם מכירים צמחים/עצים שהם הרכבה של שני מינים?
  • מהם לדעתכם היתרונות בהרכבת עץ אחד משני מינים? נסו לחשוב על סיבות הקשורות בהשבחה, בצרכים מחקריים וכדומה.
  • לפי פסוקים כא-כב בפרק לז, מה מסמלים שני העצים שהורכבו לאחד? איזה אירוע חשוב בתולדות ישראל נזכר בפסוק כב (היעזרו במלכים א פרק יא)?
חזון, שואה ותקומה מנקודת מבטו של ילד
צפו בסרטון והאזינו לדבריו של הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל. חתן פרס...
חזון, שואה ותקומה מנקודת מבטו של ילד
"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" (פסוק יא)

צפו בסרטון והאזינו לדבריו של הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל. חתן פרס ישראל, יו"ר מועצת "יד ושם".

להמשך קריאה

בהיותו ילד בפולין חווה הרב לאו רגע מכונן הקשור לפרק לז, רגע שנתן לו תקווה למרות המציאות הקשה, בייחוד בהיותו ילד תמים שכל החיים לפניו.

  • מהי המשמעות האישית של "חזון העצמות היבשות" בעבור הרב לאו?
  • איזה פסוק בפרק לז הוא מוטו בעבור הרב?

קרדיט: הרב ישראל מאיר לאו על יחזקאל פרק לז. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

משניים לאחד: הַרְכָּבַת עצים
"חזון העצמות היבשות" מספר על תקומה של עצמות המונחות בבקעה. הן קורמות עור וגידים ואז...
משניים לאחד: הַרְכָּבַת עצים
"וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יהיה־[יִהְיוּ־] עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד." (פסוק כב)

"חזון העצמות היבשות" מספר על תקומה של עצמות המונחות בבקעה.

להמשך קריאה

הן קורמות עור וגידים ואז מגיעה רוח המפיחה בהן חיים, ומייד עוברים אל הנמשל – עם ישראל, שחי בגלות זה שנים, יעמוד על רגליו ויפיח חיים בארץ ישראל השוממה. שתי הממלכות – ישראל ויהודה – יהפכו לאחת, ממש כמו הרכבה של שני מינים בעץ אחד.

בסרטון – הסבר על הרכבת עץ אבוקדו.

  • מדוע בחר הנביא להשתמש בדימוי זה של הַרְכָּבַת עצים? במה תורם הדימוי למסר העיקרי, שעניינו איחוד שתי הממלכות המפוצלות לאחת?

מוזמנים להיעזרו גם בדבריו של פרופ' יוסף פליישמן שפורסמו ב-929

קרדיט: מדריך להרכבת אבוקדו. ערוץ היוטיוב של מושיק יאלום יפה

הנביא יחזקאל - סיכום
הנביא יחזקאל פעל בבבל בקרב גולי גלות יהויכין. הוא התחיל לפעול שש שנים לפני שהמקדש...
הנביא יחזקאל - סיכום
"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה …" (פסוק ג)

הנביא יחזקאל פעל בבבל בקרב גולי גלות יהויכין.

להמשך קריאה

הוא התחיל לפעול שש שנים לפני שהמקדש חָרַב ושאר העם יצא לגלות. מה התפקיד של נביא במציאות החברתית והלאומית הזו?
צפו בסרטון 929 בסגנון ד"ר סוס.

  • מה מסמל חזון העצמות היבשות?
  • מה מסמל החזון על אחדות העצים?
  • מה הקשר בין הנבואות לבין מציאות החיים של העם?

קרדיט: 929 ספר יחזקאל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד