סגור תצוגת כיתה
הפרק

חזק ונתחזק

פסוקים ו-יט

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בחלקו השני של הפרק אנשי ישראל ניצבים מול אתגרים צבאיים. יואב, ואחריו דוד, מתגלים כמנהיגי צבא חכמים וכריזמטים, הם מצליחים למלא את אנשיהם בביטחון ומוטיבציה ומובילים אותם לשני ניצחונות מרשימים. לעומתם, אנשי עמון ובעלי בריתם עומדים חסרי ביטחון מול צבא ישראל – והדבר משפיע על תפקודם בשדה הקרב.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – נאום מוטיבציה היסטורי:
במהלך הוראה זה ניחשף לנאום מוטיבציה קצר אך עוצמתי של יואב בן צרויה, ששואף להעניק אומץ וכוחות לחייליו לפני קרב שנראה כמעט חסר סיכוי. מילותיו של יואב בפסוק יב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ" נכנסו למסורת ארוכת שנים של נאומי מוטיבציה לפני מלחמה. נקרין על הלוח את נאום צ'רצ'יל לעם הבריטי במלחמת העולם השנייה, נקרא אותו יחד ונדון בכיתה:

  • באילו דרכים מנסה צ'רצ'יל לעודד את עמו?
  • מדוע לדעתכם מפרט צ'רצ'יל גם את הקושי והאתגר שבמלחמה?
  • האם לדעתכם נאום זה הצליח לעורר מוטיבציה ואופטימיות בעם הבריטי?

אפשרות שנייה – ביטחון עצמי קבוצתי:
נדון עם התלמידים:

  • כיצד אדם מקבל ביטחון עצמי?
  • האם גם לקבוצת אנשים יכול להיות ביטחון עצמי?
  • מה יכול לגרום לקבוצה להיות בטוחה בעצמה?
  • מה יגרום לה להיות חסרת ביטחון?

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים ו-יט.
פסוקים ו-ח – ההכנות לקרב:
נשאל את התלמידים:

  • כמה חיילים נוספים שוכרים בני עמון?
  • מהיכן הם מגיעים?
  • מדוע בני עמון מרגישים צורך לגייס כוחות נוספים להילחם בישראל?
  • מה הגיוס הנרחב משליך על הביטחון שלהם בכוחם?

אף שהעמונים הם שמחוללים את העימות עם ישראל – הן בהשפלת שליחי דוד הן בגיוס צבא והכנתו לקרב – הם אינם בטוחים ביכולת שלהם לנצח ומנסים להגדיל את צבאם בלוחמים שכירים מהסביבה.
בפסוק ח מתוארת ההתארגנות של בני עמון ובעלי בריתם לקרב. חיילי עמון מתארגנים להילחם קרוב לשער העיר, והחיילים השכירים נותרים לבד בשדה המרוחק מהעיר.

  • מה אפשר ללמוד מהתארגנות העמונים על הביטחון שלהם ועל היחס ללוחמים השכירים? (העמונים מעדיפים להשאיר את השכירים לבד רחוק מהעיר כדי שהם יהיו הראשונים שיחושו את נחת זרועם של חיילי ישראל. אנשי עמון נשארים קרובים לחומת העיר כדי לסגת אליה בקלות)

סיכום ביניים:

  • ככלל, מה הבנו על הביטחון של בני עמון ביכולתם לנצח? (נראה כי הם אינם בטוחים בעצמם, מפחדים וקצת מצפים להפסד)

פסוקים ט-יד – סיבוב ראשון – יואב מוביל את ישראל לניצחון:
נקרא תחילה רק את החלק הראשון של פסוק ט: "וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר".
יואב מבין שהוא במצב לא פשוט – עליו להילחם בשני צבאות גדולים שמקיפים את צבאו משני כיוונים.
נקרין את המצגת 'דוד מקים ממלכה – משלחת משונה' ונעקוב אחר התפתחות המלחמה (ראו מצגת גם בממערך השיעור). נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם הרגיש יואב כשהבין את האתגר העומד מולו?
  • נסו לדמיין כיצד הרגישו חייליו הפשוטים של יואב כשהבינו את המצב העגום.
  • אילו אפשרויות עומדות בפני יואב במצב כזה?
  • מהי לדעתכם האפשרות העדיפה?

יואב וצבא ישראל נתקלים בצבא גדול בהרבה משציפו. במצב כזה יואב יכול להחליט לסגת או להזעיק כוחות נוספים, אך הוא פועל בדרך אחרת.
נחלק את דף העבודה ונקצה זמן לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה נשמע את התשובות ונרחיב את הדיון על שאלה 2 ועל פסוק יב. נכתוב על הלוח את פסוק יב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם כוונתו של יואב במילים "וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו"?
  • האם אמירה זו מבטאת אופטימיות או אולי היערכות לגרוע מכול?

אפשר לטעון שיואב רוצה להכניס מוטיבציה ואופטימיות בצבאו לפני הקרב המאתגר, בדבריו הוא מזמין את העם להתחזק ולהילחם בעד העם וערי ה', ומוסיף שה' יעשה את הטוב בעיניו – את התשועה המתאימה.

  • לפי יואב למען מי יש להתחזק?
  • מה משמעות החלק השני של הפסוק?
  • ממה נובע הביטחון העצמי של יואב ושל העם?

יואב מזכיר כי מדובר בלחימה למען הדברים הכי חשובים – העם ואלוהים. הוא מראה גם אמונה וענווה – בסופו של דבר אלוהים הוא שיקבע את תוצאות הקרב, אך גם הצבא צריך לעשות כמיטב יכולתו.
מעניין לשים לב להבדלים בין התנהלות שני העמים שבהם ישראל נלחמים:
בני עמון בורחים לתוך עירם המוגנת ברגע שהם רואים שהצבא הארמי השכיר הובס (פסוק יד); ואילו הארמים מתקבצים שוב גם אחרי שנסוגו במטרה להמשיך להילחם (פסוק טו).

פסוקים טו-יט – סיבוב שני – דוד מכה את ארם:
נקרא את פסוקים טו-יט.
בסיבוב השני של הקרב מול ארם דוד הוא שמוביל את הצבא. תיאור התנהלותו בקרב מפורט פחות, אך אפשר ללמוד על הצלחתו הגדולה מהתוצאות (פסוק יח). נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם מלך צריך לצאת להוביל את עמו בקרב, הרי הוא מסכן את עצמו? (היום לא היינו מצפים ממנהיגינו לסכן את עצמם בשדה הקרב, אך בתקופת התנ"ך זו הייתה נורמה מקובלת)
  • מה לדעתכם העם חושב על מלך שיוצא להילחם אתו? היעזרו בשמואל א פרק ח פסוק כ. (אחת הסיבות לבקשת העם למלך הייתה הצורך במנהיג בשר ודם שיוביל אותם בשדה הקרב)
  • כיצד הניצחונות של יואב ודוד השפיעו על מלכי האזור? (על פי פסוק יט מלכי האזור נכנעו להם, עבדו את ישראל – הפרישו להם מיסים, ונמנעו מהענקת עזרה לבני עמון בעתיד)

דוד מוכיח את יכולתו גם כמנהיג בשדה הקרב. דוד, יואב ואבישי הובילו בהתנהלותם במלחמה למצב שבכל האזור מכבדים את צבא ישראל ומפחדים ממנו.

מבט לחיים

"חֲזַק וְנִתְחַזַּק"

  • מה אפשר ללמוד מהתנהלותו של יואב בפרק ומדברי העידוד שלו?
  • משימה: נסו לנסח כמה כללים שיואב היה יכול לתת להתמודדות עם אתגרים בחיים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בני עמון מגייסים צבא גדול ונערכים לקרב עם ישראל. יואב, אבישי ודוד מדגימים מנהיגות צבאית מרשימה ומובילים את ישראל לשני ניצחונות מרשימים על ארם ובני עמון.
מיומנויות: ניתוח הפסוקים, ניתוח פסוק על הלוח.
מתודות: דיון במליאה ועבודה עצמית.

אפשר עוד...

כרזה:
בביטוי 'חזק ונתחזק' נעשה שימוש נרחב ברגעים רבים בהיסטוריה שבהם היה עם ישראל זקוק למוטיבציה. אפשר לראות לדוגמה כרזה של חב"ד מתקופת מלחמת לבנון השנייה. אפשר להכין עם התלמידים כרזות מוטיבציה ברוח זו.

מאמר:
הרב יואל בן נון מרחיב במאמרו באתר 929 על גדולתם של יואב ודוד בפרק.

השוואה למלחמת העצמאות:
אפשר להשוות את האתגר הצבאי העומד לפני צבא ישראל בפרק למלחמת העצמאות של מדינת ישראל, שבמהלכה ניצח צבא אחד קטן יחסית אך נחוש ומגובש, שבעה צבאות ערב חסרי ארגון ומוטיבציה ברורה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
נאום צ'רצ'יל
במהלך מלחמת העולם השנייה נשא ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל נאום לעם הבריטי שנועד לעודד...
נאום צ'רצ'יל

במהלך מלחמת העולם השנייה נשא ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל נאום לעם הבריטי שנועד לעודד את רוח העם ואת אמונתו בניצחון. להלן פסקת הפתיחה של הנאום:
אנו מצויים בשלב ראשוני של אחד מהקרבות הגדולים בהיסטוריה. אנו נתונים בפעולה בחזיתות רבות – בנורווגיה ובהולנד – ועלינו להתכונן לחזית בים התיכון. קרבות האוויר נמשכים, והכנות רבות צריכות להיעשות כאן בבית. הייתי אומר לכם כפי שאמרתי לאלה שהצטרפו לממשלה הזאת: לא אוכל להציע אלא דם, עמל, דמעות ויזע. ניצב בפנינו מבחן קשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון. ניצחון בכל מחיר – ניצחון חרף כל האימה – ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן בלי ניצחון, אין הישרדות.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מידה כנגד מידה
"חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" (תהלים לז, יד) זה חנון בן נחש. כיון שמת אביו, שלח דוד...
מידה כנגד מידה
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם."
(פסוק ד)

חצי זקן, jinga / Shutterstock.com

"חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" (תהלים לז, יד) זה חנון בן נחש. כיון שמת אביו, שלח דוד לנחמו. מה עשה חנון? נטל את עבדי דוד ועשה אותם פרדיגמטא (ליצנות), שנאמר: "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם וגו'" (שמואל ב, י, ד).
להמשך המדרש
מיד שלח לארם נהרים והשכיר מהם שלשים ושנים אלף רכב, חוץ מכמה אוכלוסין שהיה לו, ויבואו ויחנו על מֵידְבָא. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: רשע, בחרב פתחת, תבא חרב בלבו של אותו האיש, שנאמר: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם" (תהלים לז, טו).
מיד עמדו יואב ואבישי והרגו כל האוכלוסין, כפי שכתוב: "וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וגו'"

(על פי: מדרש תנחומא – בובר, לך לך ז:ב)

  • על פי המדרש, לפי איזה עיקרון נענש חנון?
אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה
וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה תַעֲבֹר...
אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ."
(פסוק ב)

Jiw Ingka / Shuttestock.com

וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה תַעֲבֹר עַל דְּבָרַי. אֲנִי כָתַבְתִּי: "לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם" (דברים כג, ז), וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּם גְּמִילוּת חֶסֶד? "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" (קהלת ז, טז), שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם מְוַתֵּר עַל הַתּוֹרָה, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְנַחֵם בְּנֵי עַמּוֹן וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד, סוֹף בָּא לִידֵי בִּזָּיוֹן: "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵּי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם": וּבָא לִידֵי מִלְחָמָה עִם אֲרַם נַהֲרַיִם וּמַלְכֵי צוֹבָה וּמַלְכֵי מַעֲכָה וְעִם בְּנֵי עַמּוֹן, אַרְבָּעָה אֻמּוֹת.

(מדרש במדבר רבה, פרשה כא פסקה ה)

  • במדרש מופיעה ביקורת על מעשהו של דוד. הסבירו את הביקורת תוך התייחסות לביטוי "אל תהיה צדיק הרבה"?
  • הציעו הצעה משלכם- נסחו את המשפט בשפה יומיומית?
חֲזַק וְנִתְחַזַּק
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק" הם דברי עידוד, שפירושם: תהיה חזק – ונתחזק גם אנחנו; נתמלא כוח ואומץ.השורש...
חֲזַק וְנִתְחַזַּק
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו."
(פסוק יב)

comicvector / pixabay.com

"חֲזַק וְנִתְחַזַּק" הם דברי עידוד, שפירושם: תהיה חזק – ונתחזק גם אנחנו; נתמלא כוח ואומץ.
השורש "חזק", המבטא את העניין העיקרי, בא ארבע פעמים בפרק.

להמשך קריאה

פעמיים בקשר לארם ולבני עמון: "אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ" (פסוק יא). ופעמיים בקשר ליואב ולאבישי: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ" (פסוק יב). במקרה זה הפועל בא ברציפות – בפעם השנייה בגוף ראשון רבים ("וְנִתְחַזַּק").
כך מתבטאים האחדות והשיתוף בין צבאות יואב ואבישי, לעומת ההפרדה בין צבאות עמון וארם.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: שמואל ב, 1996, עמ' 105. © הוצאת עם עובד

  • דברי יואב בפסוק יב מביעים שלושה רעיונות: (1) נקיטת יוזמה (2) ערבות הדדית (3) קבלת הדין של אלוהים. סמנו בפסוק כל קטע לפי הרעיון שבו.
מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר
המערכה קשה, ויואב ואבישי נערכים למלחמה בשתי חזיתות – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הכוח העיקרי, נבחרי בחורי...
מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר
"וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם."
(פסוק ט)

Nitikorn Poonsiri / Shutterstock.com

המערכה קשה, ויואב ואבישי נערכים למלחמה בשתי חזיתות – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הכוח העיקרי, נבחרי בחורי ישראל, יילחם בארמים בפיקודו של יואב, ויתר העם יילחם בעמון בפיקודו של אבישי.

  • נסחו את המשפט בשפה יומיומית את הביטוי "מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר".
מי התחיל עם מי?
  תחילתו של הסיפור במשלחת דיפלומטית ששלח דוד לרבת עמון, לנחם את יורש העצר העמוני...
מי התחיל עם מי?
"וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ."
(פסוק ו)

מאיר שלו, 2015. צילום: Lesekreis, ויקישיתוף

מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, העטיפה: רן ארדה, עיצוב: זהר שלו, 2008, עם עובד. © כל הזכויות שמורות

 

תחילתו של הסיפור במשלחת דיפלומטית ששלח דוד לרבת עמון, לנחם את יורש העצר העמוני על מות אביו. העמונים חשדו בחברי המשלחת שבאו למטרות ריגול. הם גזרו את בגדיהם, גילחו את זקניהם וגירשו אותם כך בחזרה לישראל.

להמשך קריאה

על עלבון כזה מותר ואף צריך להגיב, אבל מכל דרכי התגובה האפשריות – מטבילת השגריר העמוני בזפת וגלגולו בנוצות ועד חסימת מעברי הגבול והטלת סנקציות כלכליות – בחר דוד דווקא במלחמה כוללת. זו הלכה והסתבכה והתמשכה, ופרשת אוריה ובת שבע התחילה שנה אחרי תחילתה, כשהטיל יואב מצור על הבירה העמונית.

מאיר שלו, ראשית: פעמים ראשונות בתנ"ך, 2006, עמ' 158. © הוצאת עם עובד

  • הסופר מאיר שָׁלֵו טוען כי דוד הוא שבחר והביא למלחמה כוללת. האם טענתו מבוססת על הכתוב? ראו פסוקים ה-ז והביעו את דעתכם.
מלחמת דוד בעמונים
הציור מתאר את המערכה האחרונה בַּקְרָב עם עמון, המתוארת בפרק. במרכז הציור – מרכבת המלך...
מלחמת דוד בעמונים
"וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבּוֹרִים."
(פסוק ז)

גוסטב דוֹרֵה, דוד תוקף את העמונים, 1866

הציור מתאר את המערכה האחרונה בַּקְרָב עם עמון, המתוארת בפרק. במרכז הציור – מרכבת המלך דוד שיואב קרא לו להגיע למערכה. המלך אינו נוהג במרכבה אלא יושב מאחור. לצד המרכבה נראים עשרות חיילים עמונים הרוגים. הפרטים מעידים על יחסם האכזר של הישראלים כלפי העמונים.

  • קיים פער גדול בין תחילת פרק י, "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו", לבין תיאור סוף המלחמה בעמון (המופיע ביצירה). הסבירו את צחוק הגורל בין תחילת הפרק לבין הציור.
עמון
  השם "עמון" מציין עם וארץ בעבר הירדן המזרחי. ואלו הם גבולות ארץ עמון: בצפון...
עמון
"וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ב)

מפת המזרח הקדום בסביבות 830 לפנה"ס. Levant_830.svg: Briangotts on en.wikipedia and Slashme on en.wikipedia derivative work: Amirki , ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

השם "עמון" מציין עם וארץ בעבר הירדן המזרחי. ואלו הם גבולות ארץ עמון: בצפון – נחל יבוק, הגלעד והבשן; בדרום – נחל חשבון ומואב; במערב – הירדן; ובמזרח – המדבר. העמונים קרובים במוצאם לבני ישראל. ממלכת עמון הוקמה יחד עם ממלכות אדום ומואב במאה ה-13 לפני הספירה.

להמשך קריאה

מאז כניסת בני ישראל לארץ כנען, לאורך תקופת השופטים ובזמן כיבושי דוד, התחוללו מלחמות בין ממלכת עמון לעם ישראל. אך על אף הצלחותיהם וכיבושיהם – העמונים לא הצליחו לגרש את האוכלוסייה הישראלית שישבה בעבר הירדן המזרחי (שבטי גד, ראובן וחצי המנשה). מימי דוד נשתעבדה עמון לישראל. מדי פעם בפעם מרדו העמונים, ושוב השתעבדו למלכי יהודה וישראל.

המקרא מגלה עוינות לעמונים ולמואבים ואוסר באיסור מוחלט נישואין עימם. העוינות נובעת בעיקר מסכסוכי גבולות ושטחי מריבה. שאיפות נקם ורצון לראות בחורבנם של העמונים עולים בסיפורי המקרא ובנבואה.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • בספר משלי מופיע הפתגם "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק". כיצד פתגם זה בא לידי ביטוי בתחילת הפרק ביחס לעמון?
בֵּית רחוב
ארם בית רחוב נזכרת במקרא בראש קבוצה של מדינות ארמיות, שבאו לעזרת העמונים במלחמתם נגד...
בֵּית רחוב
"וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי."
(פסוק ו)

ארם בית רחוב נזכרת במקרא בראש קבוצה של מדינות ארמיות, שבאו לעזרת העמונים במלחמתם נגד בני ישראל וניגפו לפני יואב במישור מידבא (דברי הימים א, יט, ו).

להמשך קריאה

לפי הדעה הרווחת, הייתה ארם בֵּית רחוב ממלכה ארמית קטנה, ששכנה סביב העיר בֵּית רחוב שבעבר הירדן הצפוני, סמוך לדן – או בגבול המזרחי של הגלעד. גם אם נניח שבית רחוב הייתה ממלכה לעצמה, נראה שהייתה קשורה קשר מדיני וצבאי לצובה, ולפיכך נמנו צבאותיה עם צבאות ארם צובה כחטיבה אחת.

על פי: משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו – א : אב – אתרים, 1950, עמ' 577. © מוסד ביאליק

  • התבוננו במפה ושערו: מדוע ביקשו העמונים, תמורת כסף, את עזרתן של מדינות ארם השונות, בהן בֵּית רחוב?
הַזָקָן ותפקידו החברתי במקרא
הַזָקָן נחשב מאז ומעולם סמל לגבריות, בין שהוא עבות ופרוע ובין שהוא גזוז ומטופח. גילוח...
הַזָקָן ותפקידו החברתי במקרא
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם."
(פסוק ד)

עיצוב זקן על ידי ספר בסין צילום: Gusjer at flickr,, CC BY 2.0

הַזָקָן נחשב מאז ומעולם סמל לגבריות, בין שהוא עבות ופרוע ובין שהוא גזוז ומטופח. גילוח הַזָקָן על ידי מישהו אחר שאינו ספר או משרת הוא מעשה השפלה מכוון. גילוח חצי זקן נועד להדגיש את ההשפלה ביתר שאת, ולאורך זמן.
דוד משגר את השליחים להסתתר ביריחו עד שזקנם יצמח.

על פי: מיכאל הנדלזלץ, "העניין עם הזקן", אתר מיזם 929+ קישור ישיר

  • מה ניתן ללמוד על דוד מתגובתו הראשונית על השפלת שליחיו, כפי שהתגובה מופיעה בפסוק ה?
דיפלומטיה מקראית
הדיפלומטיה במקרא ובמזרח הקדום נוהלה באמצעות שליחים שהיו מאומנים בפיתוח ערוצי תקשורת עם השליטים. הדיפלומטיה...
דיפלומטיה מקראית
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ב)

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. מתוך ויקישיתוף

הדיפלומטיה במקרא ובמזרח הקדום נוהלה באמצעות שליחים שהיו מאומנים בפיתוח ערוצי תקשורת עם השליטים. הדיפלומטיה עד היום היא חלופה מתוחכמת ופחות אלימה (ממלחמה) לניהול יחסים בין עמים וקבוצות. מעניין שבשני מקרים קודמים (שופטים יא, שמואל א, יא) פתחו בני ישראל במשא ומתן עם מלך עמון וניצלו את הזמן הזה לגיוס צבא לוחמים; וכאשר הלוחמים היו מוכנים – פתחו במתקפת פתע. בשתי המלחמות ניצחו בני ישראל את בני עמון.

  • לאור מה שקראתם – הסבירו אחרת את מטרת המשלחת ששלח דוד אל מלך בני עמון. מלבד ניחום אבלים, נסו לשער איזו מטרה נוספת הייתה למלך דוד בשליחת המשלחת לעמון?
חדשות התנ"ך - מלחמות דוד ויואב
גבולות הממלכה מתרחבים. ועם זאת, המוסר של דוד שְׂבַע הניצחונות מתרופף, וכשהוא חושק בבת שבע...
חדשות התנ"ך - מלחמות דוד ויואב
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם."
(פסוק ד)

גבולות הממלכה מתרחבים. ועם זאת, המוסר של דוד שְׂבַע הניצחונות מתרופף, וכשהוא חושק בבת שבע הנשואה – הוא שולח את אוריה בעלה למות בקרב כדי שיוכל לקחת אותה לעצמו. נתן הנביא מלמד אותו לקח בעזרת משל "כִּבְשַׂת הָרָשׁ".

  • בסרטון מוצגת תקרית דיפלומטית מודרנית דומה להתרחשות שבפרק.
    מה דומה בסרטון ובפרק ומה שונה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: כבשת הרש / כאן חינוכית