סגור תצוגת כיתה
הפרק

חטאו של גיחזי, נער אלישע

פסוקים כ-כז

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך ההוראה השלישי נתמקד בגיחזי, נערו של אלישע, ובתהליך ההידרדרות המתואר בפרק. נחשוב על הנטייה האנושית לרדיפת בצע ועל הרצון בעושר, ונראה כיצד גיחזי מקלקל את כל תהליך בניית האמונה שיצר אלישע אצל נעמן.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה גורם לבני אדם לרצות כסף רב ועושר?
  • אילו דברים שליליים יכולים לבוא מהרצון בכסף רב ובעושר כמטרה מרכזית?

נכתוב על הלוח בצד אחד 'אמצעי' ובצד שני 'מטרה'. נכתוב מתחת למילה מטרה 'לחיות טוב ובכבוד'.

  • האם אתם מסכימים שרוב האנשים רוצים לחיות טוב ובכבוד?
  • האם הרצון לכסף רב אמור להיות אמצעי, או מטרה?
  • האם יש מעשים שרק הזמן שבהם הם נעשו קובע אם הם טובים או רעים? (אם לקחתי מוצר מהסופר לפני ששילמתי, זו גנבה. אם יצאתי מהסופר עם המוצר לאחר התשלום, מדובר בסיפור אחר לגמרי)

נסכם בדיון שעם הרצון האנושי לכסף ולעושר, יש גם חשיבות לתזמון ולדרך שבה נעשים הדברים.

אפשרות שנייה – משחק:
נכין 'חבילה עוברת' – ממתק קטן עטוף בניירות. נספר לתלמידים לפני שאנו מתחילים שיש משהו בפנים, ושהתלמיד שהחבילה תיעצר אצלו בסופו של דבר יזכה במה שיש בפנים.
נשחק במשחק – נשמיע שיר כלשהו (אפשר לשלב את השיר 'עבדים' ראו עזר הוראה: עבדים), נעצור כל פעם אצל תלמיד אחר והתלמיד שהחבילה עצרה אצלו יוריד עטיפה אחת, עד שיסתיים המשחק ותלמיד אחד יזכה בממתק.
לאחר המשחק נשאל:

  • מי רצה לזכות? מדוע?
  • מדוע אנחנו רוצים לזכות בדברים? מה גורם לנו לרצות?
  • לו תלמיד באמצע המשחק היה מחליט שנמאס לו, פותח את החבילה ולוקח את מה שיש בפנים. האם הייתם מסכימים? מדוע?

נדון בכך שאף שהרצון שלנו הוא בסיסי, התזמון שלו יכול ליצור דבר שלילי – כעס, ריב, ויכוח, חוסר אמון – אם תלמיד ייקח בלי רשות; לעומת זאת התלמיד שזכה בסוף המשחק על פי התזמון לעיתים אפילו יזכה בכבוד מסוים. אם מדובר במשחק שגם תלוי בכישרון, עוד יותר.

אפשרות שלישית – שיר:
נאזין לשיר 'עבדים' שכתב, הלחין ושר ברי סחרוף ונקרין את מילות השיר (הנמצאות בעזר ההוראה) על הלוח.
לאחר השמעת השיר נחזור ונקרא את הפזמון ונשאל:
לפי השיר, למה כולנו מחכים? (לעונג הבא, להרגשה הבאה)

  • למה לדעתכם מתכוון המשורר במילים האלו? (לכך שאנשים מחפשים את ההנאה הגופנית, החומרית, וזה משהו שיש אצל כולם)
  • לקראת סוף השיר עולה המילה 'קנאה'. איך קנאה קשורה ברצון להנאה ולעונג? (כאשר מציבים כערך מרכזי את הרצון ליהנות, זה יכול להוביל לכל מיני דברים שליליים, גם לקנאה)

נסביר שאף שהשיר מודרני, והבית האחרון בו רומז לתרבות הצרכנות, הוא מתייחס לרגש אנושי שתמיד קיים – הרצון לכסף, לעושר, לעוד דברים.

  • אילו דברים שליליים יכולים לבוא מהרצון לכסף רב ועושר כמטרה מרכזית?

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוק יט שבו מתוארת הפרדה של נעמן ואלישע ונשאל:

  • האם כל הסיפור עם נעמן היה יכול להסתיים בפסוק זה? (לכאורה כן)

נסביר שיש כאן שינוי בסיפור, שמתחיל בדמות שעדיין לא הופיעה בשמה בפרק זה.
נקרא יחד את פסוק כ ונשאל:

  • מי הוא גיחזי? (נערו של אלישע, שהוזכר בפרק הקודם)
  • האם גיחזי הוזכר כבר בפרק זה? (ייתכן, הוזכר שליח שבא מאלישע לנעמן, אך לא בשמו)
  • עם מי מדבר גיחזי? (ככל הנראה לעצמו)
  • מה אומר לעצמו גיחזי? (משכנע את עצמו שוודאי שהוא צריך לקחת ממון וחפצים מנעמן)

אפשר לראות את ההידרדרות של גיחזי במהלך הפסוקים, ונראה את תהליך ההידרדרות עם התלמידים. נקרא את פסוקים כא-כה ונבקש מהתלמידים לשים לב לכל פעם שגיחזי משקר:

  1. פסוק כב – "אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי".
  2. פסוק כב – "הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים".
  3. פסוק כ"ה "וַיֹּאמֶר: 'לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה'".

נראה מה גורלו של גיחזי יותר מאוחר, ונחזור להתעמק במה שקורה בפסוקים.
נבקש לענות על השאלות בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), לחלופין אפשר לקיים דיון ער ופתוח בכיתה בשאלות.

נתמקד בפסוק כו, נקרא אותו בקול, נדגיש את המילה "הַעֵת" בקריאת הפסוק ונשאל:

  • מדוע על פי הפסוק אלישע כועס על גיחזי?
  • איזה תהליך עבר נעמן מתחילת הפרק?
  • מדוע חשוב כל כך לאלישע לא לקבל מתנות מנעמן?

נעמן רואה בנתינת המתנות מעין תשלום תמורת הריפוי שלו. אלישע לא מוכן לקבל אותם כדי ללמד את נעמן את ההפך: הריפוי היה נס מאלוהים שבא ללמד את נעמן על אמונה ועל כוחו של אלוהים. אם הנביא מוכן לקבל את המתנות, זה מלמד את נעמן שהוא פשוט שילם על ריפויו, וחסר ממד תהליך האמונה שנבנה.

  • ראינו שנעמן מפציר באלישע לקחת מתנות. מדוע? (נעמן מרגיש צורך לשלם על הריפוי שלו)

יש חשיבות לתזמון של גיחזי- גיחזי פועל בזמן התהליך של נעמן ולכן אלישע מדגיש את הבעייתיות בתזמון במילה "הַעֵת". אלישע כביכול שואל: "דווקא עכשיו?! אחרי כל התהליך שעבר?" (להעמקה והרחבה אפשר לראות במאמרו של הרב אלחנן סמט: "מתנת נעמן וסירוב אלישע" – חלק ו, ראו ב'אפשר עוד…' בתחתית העמוד).

  • אם כך, מדוע נותן אלישע חשיבות גדולה כל כך לזמן שבו הדבר נעשה? (משום שהמעשים של גיחזי מקלקלים את כל העבודה שעשה אלישע עם נעמן ואת בניית האמונה שלו)

נזכור לרגע את העיתוי של גיחזי, ונבחן את כל המעשים שלו נקרין על הלוח את התשובה לשאלה עשר בדף העבודה שחילקנו לתלמידים קודם לכן. 

נסביר שבפסוקים המועטים שעוסקים בגיחזי יש פירוט נרחב מה אמר ולמי שיקר, הפירוט מראה באופן בהיר את ההידרדרות שלו. ממחשבה שלילית שעולה בראשו, לביצוע, לשקר לאדם שלא מכיר, לרדיפת בצע, ולבסוף לשקר לאדם קרוב מאוד אליו.
אפשר להרחיב בהצעת הפרשנות של המלבי"ם.
המלב"ים מצביע שהזמן לא היה מתאים, ולקיחת המתנות לא הייתה מוצדקת אלא נבעה מרדיפת בצע.

מבט לחיים

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נקרא יחד את הפסוקים מקוהלת המובאים בדף העבודה ואחרי הקריאה נשאל את התלמידים במליאה:

  • מדוע בפסוקים אלו יש חשיבות גדולה כל כך למילה "עֵת"?
  • למה הזמן שבו משהו נעשה חשוב? (משום שהמציאות שלנו נעה בחיבור לזמן, וההבדל בין מעשה טוב לרע יכול להיות נעוץ בזמן שהוא נעשה. כל מעגל החיים שלנו מחובר לזמן)

לאחר הדיון במליאה נבקש מהתלמידים לענות על השאלות בדף העבודה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על חטאו של גיחזי, על רדיפת הבצע ועל התזמון השגוי שהוביל את כל הסיטואציה לטמיון.
מיומנויות: השלכת משמעות משיר, דמיון סיטואציה שונה.
מתודות: דיון, קריאת טקסטים, שיר, עבודה כיתתית, הוראה פרונטלית, השוואה, כתיבה אישית.

אפשר עוד...

מאמר:
מאמר של הרב אלחנן סמט 'מתנת נעמן וסירוב אלישע' – חלק ו מתוך אתר התנ"ך של מכללת הרצוג

דמותו הייחודית של גיחזי:
נשווה בין דמותו של גיחזי כפי שהוא מצטייר בפרקנו לבין דמותו כפי שהיא מופיעה בסיפור השונמית בפרק ד פסוקים יד-לז. נרחיב עוד על דמותו של גיחזי במדרשי חז"ל (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עבדים
למילות השיר קרדיט: 'עבדים' / ברי סחרוף, הועלה על ידי ברי סחרוף – Berry Sakharof בתאריך...
עבדים

למילות השיר

קרדיט: 'עבדים' / ברי סחרוף, הועלה על ידי ברי סחרוף – Berry Sakharof בתאריך 27 ביולי 2011.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תשובה לשאלה 10
מעשיו הפסולים של גיחזי: פסוק כ – גיחזי משוכנע שהנביא עשה טעות, וזומם ללכת לקחת...
תשובה לשאלה 10

מעשיו הפסולים של גיחזי:

  1. פסוק כ – גיחזי משוכנע שהנביא עשה טעות, וזומם ללכת לקחת משהו מנעמן.
  2. פסוק כ – רמז ליחסו של גיחזי: הוא מכנה את נעמן "הָאֲרַמִּי הַזֶּה", לשון זלזול והתנשאות (אפשר לקשר לפרשנות על גאוותו של נעמן).
  3. פסוק כב – משקר לנעמן פעמיים: פעם אחת לגבי העובדה שאלישע שלח אותו ופעם שנייה לגבי הסיפור עם הנערים.
  4. פסוק כג – מקבל שתי כיכרות כסף וחליפות בגדים מנעמן.
  5. פסוק כד – מחביא את כל הרכוש בעופל.
  6. פסוק כה – בא לאלישע ומשקר לגבי היכן היה.
פירוש המלבי"ם על פסוק כו
"הַעֵת לָקַחַת" – רצה לומר: לא היה עתה העת המוכשר, לכך כיוון שעל ידי שלא...
פירוש המלבי"ם על פסוק כו

"הַעֵת לָקַחַת" – רצה לומר: לא היה עתה העת המוכשר, לכך כיוון שעל ידי שלא לקחתי מאיתו [מנעמן] שכר נתקדש השם והכיר נעמן שהיה על ידי ה', ולא באמצעות הטבע.
סיבה שנייה: שעל כל פנים, אם היית לוקח הכסף לאיזה דבר הכרחי כמו לפרנס עניים בעת רעב, אבל "וכי העת לקחת הכסף, ולקחת בעדו בגדים וזיתים"?

שׂמאל דוחה וימין מקרבת
תנו רבנן, לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים ולא...
שׂמאל דוחה וימין מקרבת
"וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג". (פסוק כז)

montira areepongthum / Shutterstock.com

תנו רבנן, לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים ולא כיהושע בן פרחיא שדחפו ליש"ו הנוצרי בשתי ידים.

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קז, עמוד ב)
*הנוסח צונזר בדפוסים, והושלם על פי כתבי היד של התלמוד.

להמשך קריאה

במדרש מובעת ביקורת על התנהגותו של אלישע כלפי גיחזי. לדעת חכמים, אלישע היה צריך לא רק לנזוף בגיחזי, אלא גם לנהוג בו ברוך. בדומה לכך טוענים חז"ל כי לולא היו מרחיקים את ישו (שהחל את דרכו כיהודי) ונוהגים בו ביד קשה – לא היה מתרחק מן היהדות כל כך.

  • מדוע היה צריך אלישע לנהוג בגיחזי גם ברַכּוּת?
גיחזי, אין לך מקום
ארבעה הדיוטות, אנשים פשוטים, אין להן חלק לעולם הבא… בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי. (תלמוד בבלי,...
גיחזי, אין לך מקום
"וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מאן (מֵאַיִן) גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה". (פסוק כה)

'אין כניסה'. Anatolir/ Shuttersrock.com

ארבעה הדיוטות, אנשים פשוטים, אין להן חלק לעולם הבא… בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי.

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ, עמוד א)

  • מה נורא כל כך במעשה גיחזי שבגללו, לדעת חכמים, אין לו חלק לעולם הבא?
נשוא פנים
"נשוא פנים" הוא ביטוי שמשמעו איש מכובד ורם מעלה. בסיפור מוצג נעמן כאיש גדול ומכובד...
נשוא פנים
"וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע". (פסוק א)

תמונה שמסמלת איש מכובד. Ihor Biliavskyi / Shutterstock.com

"נשוא פנים" הוא ביטוי שמשמעו איש מכובד ורם מעלה. בסיפור מוצג נעמן כאיש גדול ומכובד עם בעיה, שהאנשים הקטנים שסביבו הם דווקא אלה שעוזרים לו. באמצעות הביטוי "נשוא פנים" אנו מבינים את גדולתו ואת עוצמתו לעומת האנשים הקטנים בסיפור.
גם בעברית בת זמננו מקובל להשתמש בביטוי "נשוא פנים" במשמעות זו.

  • איזה ביטוי המופיע בפסוק הוא ביטוי נרדף לביטוי "נשוא פנים"?
כברת ארץ
"כברת ארץ" היא כינוי למידת אורך שאותה עבר ברגליו נעמן כדי להגיע מישראל אל ארם,...
כברת ארץ
"וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ". (פסוק יט)

Alexander Lysenko / Shutterstock.com

"כברת ארץ" היא כינוי למידת אורך שאותה עבר ברגליו נעמן כדי להגיע מישראל אל ארם, מקום מושבו. כיום מקובל להשתמש בביטוי "כברת ארץ" כדי להתייחס לחלקת קרקע.

  • כתבו משפט ושלבו בו את הביטוי "כברת ארץ".
אלישע וגיחזי
הציור, שצויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט ג'ייקובס, מציג שיחה בין אלישע לגיחזי....
אלישע וגיחזי
"וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מאן (מֵאַיִן) גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה". (פסוק כה)

אלישע וגיחזי, למברט ג'יקובס, 1629. מאוסף Lower Saxony State Museum. מתוך ויקישיתוף

הציור, שצויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט ג'ייקובס, מציג שיחה בין אלישע לגיחזי.
שימו לב לכפות הידיים של הדמויות: כף ידו האחת של אלישע קפוצה, ובכף ידו האחרת אצבעו מונפת להוראה או לתוכחה. כף ידו האחת של גיחזי מונחת על חזהו בתנוחת הישבעות או התנצלות, וכף ידו האחרת מונפת בתנוחת התגוננות.
בגדו האדום של גיחזי מבליט את העובדה שפניו ואוזנו הסמוקות.

  • כתבו במילים שלכם את הדיאלוג בין אלישע לגיחזי.
  • באיזה טון נאמרים הדברים של אלישע? באיזה טון נאמרת תשובתו של גיחזי?
שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה (משלי טו, כז)
  הציור "אלישע דוחה את מתנת נעמן" צויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט...
שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה (משלי טו, כז)
"וַיֹּאמֶר חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן". (פסוק טז)

למברט ג'ייקובץ. "הנביא אלישע ונעמן". שמן על בד. 133х160 ס"מ, הולנד, 1635. .The State Hermitage Museum, St. Petersburg. Photograph © The State Hermitage Museum. Photo by Pavel Demidov.

 

הציור "אלישע דוחה את מתנת נעמן" צויר במאה ה-17 על ידי הצייר ההולנדי למברט ג'ייקובס.
נעמן ובני לווייתו מציגים לפני אלישע את מתנותיהם, ומחוות גופם משדרות שידול וכמעט תחינה.

להמשך קריאה

אלישע, העומד משמאל, מניף את ידו לסירוב. כפות רגליו היחפות, הבולטות מול מגפי העור של מרבית הדמויות האחרות, יכולות להעיד על צניעותו. מעליו, בין הצללים, צופה בסצנה מבעד לחלון גיחזי, ונראה שהוא המום מסירובו של אלישע.

  • היכן נמצא גיחזי בתמונה, וכיצד הוא מגיב להתנהגותו של אלישע?
נהר הירדן
נְהַר הַיַרדֵן נמצא במזרח ארץ ישראל ועובר לאורכה מצפון לדרום. הירדן היה גבולה המזרחי של...
נהר הירדן
"וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר". (פסוק י)

הירדן בסמוך ליציאתו מהכינרת. י.ש., ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 2.5

נְהַר הַיַרדֵן נמצא במזרח ארץ ישראל ועובר לאורכה מצפון לדרום. הירדן היה גבולה המזרחי של ארץ כנען (כמו היום), והפריד בין נחלת שניים וחצי השבטים (ראובן, גד וחצי שבט המנשה) לנחלות של שאר השבטים. הירדן מוזכר בתנ"ך פעמים מספר, בין השאר מסופר כי בני ישראל נכנסו לארץ דרך הירדן שנחצה לשניים, וגם אליהו הנביא חצה את הירדן.

להמשך קריאה

לפי הסיפור בפרק, לירדן יש סגולות מרפאות. בעקבות טבילתו של נעמן, שר צבא ארם, עוד אנשים מפורסמים המשיכו לטבּול בו: יוחנן המטביל הטביל שם את ישו, ועד היום מיליוני צליינים טובלים בירדן בחודש ינואר לזכר הטבילה שמבטאת את לידתו הרוחנית של ישו (חג האפיפניה = חג ההתגלות).
עם זאת, אין עדויות על סגולות מיוחדות המיוחסות למי הירדן. חוקר המקרא, אלכסנדר רופא, אף מציין שסיפור ריפוי נעמן מצרעתו מיוחד בכך שלא נעשתה בו כל מעשה כשפים, ועצם הטבילה במימי ארץ ישראל ריפאה את המצורע.

  • מדוע לדעתכם נבחר הירדן כמקום ריפויו של נעמן?
נהרות דמשק
  דמשק שוכנת בתוך נווה מדבר פורה ועשיר הודות למי הנהר המשקים אותו. נהר אמנה...
נהרות דמשק
"הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה". (פסוק יב)

 

דמשק שוכנת בתוך נווה מדבר פורה ועשיר הודות למי הנהר המשקים אותו. נהר אמנה (כתיב: אבנה) ידוע גם משיר השירים ד, ח, והוא מזוהה עם נהר ברדה, אשר מימיו מגיעים מאחת מפסגות החרמון.

להמשך קריאה

את נהר פרפר מזהים חלק מן החוקרים עם נהר אל אעוג', היורד מן החרמון וזורם מדרום לדמשק, וחלק אחר סבור כי זהו דוקא נחל הברבר (בשל הדמיון הצלילי).
העיר דמשק נמצאת על צומת שתי הדרכים החשובות בעולם העתיק: דרך הים ודרך המלך, שתרמו לשׂגשׂוּגה ולהפיכתה למרכז חשוב.

על פי: גרשון גליל (עורך), עולם התנ"ך – מלכים ב, כל הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • עדיף את הטבילה בנהרות דמשק על פני הירדן?
צרעת
הצרעת היא מחלת עור קשה ומידבקת שיכולה לפגוע באדם, בבגד או בבית. מי שחלה בצרעת...
צרעת
"וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע". (פסוק א)

מצורעים בירושלים 1913. מתוך: Breen, A. E., A diary of my life in the Holy Land

הצרעת היא מחלת עור קשה ומידבקת שיכולה לפגוע באדם, בבגד או בבית. מי שחלה בצרעת הורחק מן המחנה וחי בבידוד ובנידוי, ונחשב לטמא. בתורה מסופר כי כדי להיטהר מצרעת הכוהן ערך טקס מיוחד באמצעות ציפורים טהורות, ארז, שני, אזוב, הַזָאַת מים טהורים והקרבת קורבן על ידי המצורע.

להמשך קריאה

צרעת מופיעה לא פעם במקרא כעונש אלוהי על חטאים שונים: מרים לקתה בצרעת לאחר שדיברה לשון הרע על משה ואשתו, עוזיהו מלך יהודה נצטרע כשניסה ליטול לעצמו תפקיד של כוהן. ריפוי מצרעת נחשב למעשה פלא מאת ה'.

  • מדוע נענש נעמן שר צבא ארם בצרעת דווקא?
אֵל מקומי ואֵל אוניברסלי
בעולם העתיק היה מקובל להאמין באל אוניברסלי, כלומר: אל ששולט רק באזור מסוים אחד. הוא...
אֵל מקומי ואֵל אוניברסלי
"וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ". (פסוק טו)

תמונה של גלובוס. Jane Kelly / Shutterstock.com

בעולם העתיק היה מקובל להאמין באל אוניברסלי, כלומר: אל ששולט רק באזור מסוים אחד. הוא דואג לאנשי אותה ארץ, שופט את התנהגותם, ומגן עליהם מאויביהם.

להמשך קריאה

על פי תפיסה זו, ישנם אלים רבים בעולם, אשר כל אחד מהם מגן על אזור מסוים ("בעל כרמל", "בעל פעור", "בעל חצור", "בעל גד" ועוד). לעומת זאת, האמונה המונותאיסטית, ששורשיה בתנ"ך, מבוססת על אמונה באל אוניברסלי, כלומר אל אחד השולט בכל העולם. הוא ברא את העולם, הוא דואג לכל האנשים, ושופט אותם לפי התנהגותם. שתי התפיסות מצויות במקרא, וממחישות את הפער בין האמונה באל יחיד לאמונה באלילות מקומית.

  • כיצד נעמן תופס את ה' – כאל מקומי או כאל אוניברסלי?
האנשים הקטנים
בסרטון מוצג סיפור "צרעת נעמן" ומודגש הפער בין גדול לקטן (דמויות גדולות, נהרות גדולים) המלווה...
האנשים הקטנים
"וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ". (פסוק ג)

בסרטון מוצג סיפור "צרעת נעמן" ומודגש הפער בין גדול לקטן (דמויות גדולות, נהרות גדולים) המלווה את כל הפרק.

  • מי הם "האנשים הקטנים" בסיפור, וכיצד הם מניעים את העלילה?

קרדיט: מלכים ב ה – צרעת נעמן / מקראנט