סגור תצוגת כיתה
הפרק

חסד תחת חסד

פסוקים ד-יז

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נבחן את המפגש בין בעז לרות, כיצד בעז מתייחס אל רות וננסה להבין מדוע הוא בוחר לפעול כך.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלה לדיון
נכתוב על הלוח 'חסד תחת חסד' ונשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על עיקרון זה? האם עיקרון כזה צריך להתקיים?
  • האם כדי לעשות חסד עלינו לצפות שגם ישיבו לנו חסד בתמורה? מדוע?
  • האם הציפייה הזאת לגיטימית?

הצעה שנייה – סרטון ודיון:
נצפה יחד בכתבה 'חסד פי שבע' (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).
אפשר להוסיף ולקרוא את הכתבה 'למה עשירי ישראל תורמים פחות?' (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).

הצעה שלישית – קטע קריאה ודיון:
הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מגדיר את המושג חסד. נציג לתלמידים את הגדרתו של הרמב"ם.
נגדיר עם התלמידים את שתי האפשרויות:

  1. להיטיב עם מי שכלל לא מגיע לו להיטיב לו.
  2. להיטיב למי שראוי להיטיב לו, אך יותר מהשיעור הנדרש.

נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מסכימים עם ההגדרות של הרמב"ם?
  • האם לדעתכם אחת מהאפשרויות טובה יותר מהאחרת? מדוע?

נבקש דוגמאות למעשים שעונים על ההגדרות של הרמב"ם.

הצעה רביעית – מאמר ודיון:
נקרא את הכתבה 'מוסרי כליות' (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).

הזמנה לקריאה

למידה בזוגות – מפרשים:
נקרא את פסוקים ד-ה ונשאל:

  • מה בעז שואל את הנערים שלו? ("לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?")
  •  כיצד אתם מבינים את השאלה?

נחלק לתלמידים דף לעבודה בזוגות ובו הם יבחנו כיצד מפרשים הבינו את שאלתו של בעז (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

תשובתו של הנער:
נקרא מה עונה הנער לבעז בפסוקים ו-ז. נבקש מהתלמידים לסמן את פרטי המידע שבוחר הנער לספר על רות – לערוך רשימת פרטי מידע וממנה להסיק מסקנות (למשל: שבה עם נעמי – מסקנה: היא נאמנה לחמותה).
נקרין על הלוח את הפסוקים ובהם מסומנים פרטי המידע.

נסביר את המילה "שִׁבְתָּהּ" = הלכה לשבת בבית, בסוכה ששימשה מקום מנוחה ומחסה לקוצרים.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם הנער מתאר את רות באופן חיובי או שלילי? הוכיחו את דעתכם מתוך הפסוקים. (חיובי: כיוון שבוחר לציין את החסד שעשתה עם נעמי וכן מספר שהיא עבדה לאורך כל היום דבר המעיד על חריצותה. שלילי: הנער בוחר לפתוח באמירה שהיא מואבייה – עלול להיתפס כתיאור שלילי)

המפגש בין בעז לרות:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-יז ולענות על השאלות בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). אפשר לשלוח את התלמידים להיעזר בפירוש הרב שטיינזלץ שבאתר (נמצא מעל הטקסט המקראי) או לחלופין לחלק להם את פירושי המילים הקשות בדף ההעשרה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

דיון במליאת הכיתה:

  • מדוע לדעתכם בעז מתייחס כך אל רות?

נחזור אל הגדרת המילה חסד שקראנו בשיעור שעבר: חסד – מעשה חריג של טוב לב לאדם נזקק. החסד הוא מעשה אצילי שאין חובה לעשותו לפי הנורמות החברתיות המקובלות.

  • האם על פי ההגדרה בעז נוהג על פי מידת החסד? (כן, הוא עושה מעל לנדרש על פי החוק המקראי, משום שלפי החוק המקראי אין חובה לתת לעניים בין העומרים אלא רק את השיבולים שנפלו, וגם בעז אומר לנערים שלא יעירו לה אם היא חורגת מהמקובל)
  • לפי הפסוקים, מדוע בעז פועל כך? (על פי פסוקים יא-יב בעז מחזיר לרות טובה תחת טובה על המעשה שעשתה עם נעמי. בעז הבין שהיא לא היגרה מסיבות חברתיות או כלכליות אלא באה לחסות תחת כנפי השכינה. ובשל כך ובשל החסד שהיא עשתה בדבקותה בנעמי בעז מברך אות שאלוהים יעשה עמה חסד)

כינויים ויחסים בין הדמויות:
נבקש מהתלמידים לחזור לפסוקים ד-יז ולסמן כיצד כל אחת מהדמויות האלה מכנה את רות: רות את עצמה, בעז ונערו של בעז. (הנער: "נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה", בעז: "הַנַּעֲרָה"  "בִּתִּי", רות: "נָכְרִיָּה", "שִׁפְחָתֶךָ")
נשאל את התלמידים:

  • מה הכינויים יכולים ללמד אותנו על היחס של כל אחת מהדמויות לרות? (הנער ורות עצמה רואים ברות חלק מהשכבה החלשה בחברה, אך לעומתם בעז עובר שינוי – בהתחלה הוא לא יודע במי מדובר, אך לאחר שהוא מבין הוא מכנה אותה בכינוי "בִּתִּי", כינוי המורה על חיבה או הערכה לרות)

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם בעז נוהג יפה כלפי רות מתוך חסד או מתוך עניין אישי בה?
  • האם אנחנו נוטים לעשות מעשים טובים דווקא לאנשים קרובים אלינו ולאנשים שמוצאים חן בעינינו יותר מלזרים? מדוע?

נכתוב על הלוח "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהילים פרק פט פסוק ג) ונשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מפרשים את הפסוק?

מקובל להשתמש בפסוק כדי להדגיש את חשיבות מעשי החסד – מעשים שבזכותם העולם נבנה.

  • האם אתם מסכימים שהעולם בנוי על חסד?
  • על אילו עוד דברים העולם נבנה?
  • האם נכון לעשות חסד אם החסד בא במחיר של ויתור אישי והקרבה עצמית של עושה החסד?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את המפגש בין בעז לרות, שאלנו מדוע בעז מתייחס אחרת אל רות, אם הוא נוהג בה על פי מידת החסד ואם נכון לעשות חסד אם הוא בא במחיר של ויתור אישי והקרבה עצמית.
מיומנויות: פרשנויות, כינויים ויחסים בין דמויות.
מתודות: למידת פרשנויות לשאלתו של בעז בחברותות, ניתוח תיאור רות מפי הנער, קריאה עצמאית של פסוקים, זיהוי כינויים ויחסים בין דמויות, דיון סביב טקסט של הרמב"ם במורה הנבוכים.

אפשר עוד...

ברכתו של בעז:
נקרא את פסוק יא ונשאל:

  • מי עוד עזב את אביו ואימו ואת מולדתו?

הפסוק מזכיר לנו את עזיבתו של אברהם בבראשית פרק יב פסוק א.

  • מדוע לדעתכם מתארים את החסד של רות במילים זהות לאלו המתארות את מעשיו של אברהם?
  • מה מוסיפה ההשוואה לאברהם לדמותה של רות ומעשיה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חסד פי שבע
לכתבה 'חסד פי שבע' האם אתם מכירים אנשים שאתם יכולים לקרוא להם אנשי חסד? בכתבה...
חסד פי שבע

לכתבה 'חסד פי שבע'

  • האם אתם מכירים אנשים שאתם יכולים לקרוא להם אנשי חסד?
  • בכתבה מדובר על בכירי המשק הישראלי – האם יש לנו ציפייה מאנשים בכירים להיות אנשי חסד? מדוע?
  • האם הציפייה מאדם להיות איש חסד צריכה להיות בלי קשר למעמדו על הנותן?
למה עשירי ישראל
לכתבה 'למה עשירי ישראל תורמים פחות?' האם לדעתכם על העשירים מוטלת חובה רבה יותר לדאוג...
למה עשירי ישראל

לכתבה 'למה עשירי ישראל תורמים פחות?'

  • האם לדעתכם על העשירים מוטלת חובה רבה יותר לדאוג לחלשים?
הרמב"ם
ידוע שהמונח גמילות הטוב כולל שתי משמעויות. האחת, להיטיב עם מי שאין זה מגיע לו...
הרמב"ם

ידוע שהמונח גמילות הטוב כולל שתי משמעויות. האחת, להיטיב עם מי שאין זה מגיע לו ממך כלל, והשנייה להיטיב עם הראוי לכך יותר ממה שהוא ראוי.

מורה הנבוכים חלק ג פרק נג

מוסרי כליות
לכתבה 'מוסרי כליות' במעשי החסד המתוארים בכתבה יש הקרבה עצמית. האם במקרה כזה נכון לעשות...
מוסרי כליות

לכתבה 'מוסרי כליות'

במעשי החסד המתוארים בכתבה יש הקרבה עצמית.

  • האם במקרה כזה נכון לעשות חסד? יש ערך לחסד?
  • בסיפור של רות ישנה דילמה גדולה – החסד של רות הוא מעשה הקרבה עצמי. האם במקרה כזה נכון לעשות חסד? יש ערך לחסד?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תיאור רות מפי הנער – פסוקים ו-ז
וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר: 'נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב. וַתֹּאמֶר,...
תיאור רות מפי הנער – פסוקים ו-ז

וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר: 'נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב. וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים. וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד עַתָּה זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט'.

מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר...
מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ." (פסוק יג)

אבל פן, "ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה", 1934 בקירוב. © באדיבות משפחת האמן

"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר לה: חס ושלום, אין את מן הָאֲמָהוֹת [שפחות, מהמילה אָמָה] אלא מן הָאִמָהוֹת [שרה, רבקה, רחל ולאה].

(רות רבה, ה, ה. ביאור לפי ספר האגדה)
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • מה ניתן ללמוד מההשוואה של רות לאימהות האומה?
  • קִראו את פסוק יא. יש שיאמרו כי על פי פסוק זה בועז אף משווה את רות לאבי האומה, לאברהם. על מה מתבססת טענה זו?
רות בעיני חז"ל
  "ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא...
רות בעיני חז"ל
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים, לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת." (פסוק ה)

מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה־19. הציור מתאר את המסופר במגילת רות. גוסטב דורה, מתוך סדרת ציורי התנ"ך

 

"ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא כיוָן שראתה [ראה אותה] נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה. 

להמשך המדרש

כל הנשים שוחחות [מתכופפות וכך נחשף חלק מגופן] ומלקטות, וזו יושבת ומלקטת, כל הנשים מלקטות בין הָעֳמָרִים [חבילות התבואה שנקצרה] וזו מלקטת מן הַהֶפְקֵר [ממה שנותר על הארץ בשדה], כל הנשים משחקות [מתלוצצות] עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה – "ותשב מצד הקוצרים" ולא בתוך הקוצרים. שתי שִׁבֳּלִים לוקטת, שלושה – אינה לוקטת [בהתאם להלכה ששתי שיבולים הן בבחינת "לקט" המגיע לעניים, אך לא שלוש ויותר].

(מדרש רות רבה ד, ט, ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג עמוד ב. ביאור לפי ספר האגדה) 
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • חז"ל מתייחסים לשני מאפיינים עיקריים של רות, מה הם?
  • מה ניתן ללמוד מהמדרש של חז"ל על נקודת מבטם על נשים בכלל ועל רות בפרט?
תמול שלשום
רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר...
תמול שלשום
"...וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק יא)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר לא ידעה "תמול [אתמול] שלשום", כלומר קודם לכן. רות בעצם פותחת דף חדש, אך גם גוזרת על עצמה חיים של עוני וזרות.

להמשך קריאה

"תמול שלשום" הוא גם שמו של הרומן שהוציא ש"י עגנון ב-1945 ולימים זכה למעמד של יצירת מופת. הרומן מספר על חייו של הגיבור, יצחק קומר, מעלייתו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה ועד מותו.

  • "כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העליה השניה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהִבנות ממנה." כך נפתח הרומן של עגנון. משפט פתיחה זה טומן בחובו רמז על בחירתו של הסופר להעניק לספר את השם "תמול שלשום".
    מהו אותו רמז המשותף לרות ולגיבור הרומן של עגנון – יצחק קומר?
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה...
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

צילום: אורי קולקר

בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה זו חוזרת פעמים אחדות במקרא, כגון בדברי המשורר הפונה אל אלוהים ואומר: "ובצל כנפך אחסה" (תהילים נז, ב) או הבטחתו למאמין: "ותחת כנפיו תחסה" (שם, צא, ד) ועוד.

להמשך קריאה

מילים אלו זוכות לתשומת לב מיוחדת במדרש פסיקתא דרב כהנא:
אמר רבי אבון: גדול כוחן של גומלי חסדים שאינן חוסין… לא בצל כנפי הכרובים [=מין ממיני המלאכים] ולא בצל כנפי החיות [=חיות הקודש, אף הם יצורים שמימיים] ולא בצל כנפי שרפים. ובצל מי הם חוסים? בצילו של הקב"ה.
בפרק ג' רות תהיה זו שתשתמש במליצה דומה, כאשר תבקש מבועז "ופרשת כנפך על אמתך" (ג, ט).

גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 82. © משכל

  • מה משמעות הביטוי "לחסות תחת כנפיו" היום?
מנוחת הקוצרים
היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת...
מנוחת הקוצרים
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי." (פסוק ח)

ז'אן-פרנסואה מילה, מנוחת הקוצרים, 1853-1851, מתוך ויקישיתוף, מאוסף Museum of Fine Arts, Boston

היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת לאסם התבואה של צרפת. גם תמונה זו, כמו המלקטות (ראו: רות א), מעידה על מחאה חברתית מעודנת. בשנות ה-50 של המאה ה-19 צרפת הכפרית נשלטת יותר ויותר ע"י אצילים נפקדים שרצו למקסם רווחים ולא דאגו לרווחת עובדיהם. 

להמשך קריאה

הצרור העלוב של הקוצרים בחזית התמונה, עומד בניגוד חריף לערמות החיטה הענקיות שבמישור האחורי. בועז של מייה אינו בעל הקרקע העשיר מהמקרא, אלא חוֹכֵר שעובד אדמה של איש אחר.
ביצירה זו, כמו ברבות אחרות, מייה מבטא הערכה לעבודה הקשה ולכבוד העצמי של הקיום הצנוע. התמונה דומה בדרך התיאור לתמונת המלקטות, אך שונה באופייה. בשונה מהמלקטות הדחויות, רות עומדת וידיה מלאות אלומות, ובועז מכניס אותה בתנועה רחבה ומזמין אותה "אל התמונה" ואל חבורת הקוצרים.

  • דרך האומנות שלו והשימוש בסיפור של מגילת רות, האומן הצרפתי מייה מבקש להעביר מסרים חברתיים. מהי הביקורת החברתית המבוטאת ביצירה?
הכניסיני תחת כנפך
ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג...
הכניסיני תחת כנפך
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג לשלב ביצירותיו מוּבָאוֹת רבות מתוכו. כך בשירו "לבדי": "כולם נשא הרוח, כולם סחף האור… ואני גוזל רך נשתכחתי מלֵב תחת כנפֵי השכינה". השכינה – הנוכחות האלוהית, המהות האלוהית הנשית מדומה לציפור המגינה על גוזליה בעזרת כנפיה. בשיר אחר, "הכניסני", ביאליק מבקש מדְמוּת אהובה, אם ואחות, לחסות תחת כנפיה.

למילות השיר

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ / חיים נחמן ביאליק 

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

  • בשיריו של ביאליק "לבדי" ו"הכניסני" הוא משתמש במוטיב הכניסה מתחת לכנף ומציאת מחסה שם. במה המוטיב של ביאליק דומה למופיע בפרק ובמה הוא שונה?

קרדיט: אריק איינשטיין – הכניסיני תחת כנפך/מוזיקה ישראלית, 2011

בית לחם
  בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה....
בית לחם
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה'." (פסוק ד)

מפת בית לחם, 1899, מתוך ויקישיתוף. מאוסף הספריה הבריטית

מפת בית לחם כפי שדמיין אותה צ'רו, 1760. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

 

בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" לבית לחם ("בית לחם יהודה" – כך מופיע ברות א) נועד כדי להבדילה מיישוב נוסף בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

בפרק ב מתואר שבועז יוצא מהעיר בית לחם אל חלקת השדה, כנראה כדי לפקח על הפועלים ולדרוש בשלומם.

  • לפי הפסוקים, היכן מצויה חלקת השדה ביחס לעיר?
מואב
  על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו...
מואב
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

Jacob van Oost the Younger, לוט ובנותיו נמלטים אל המערה בה אירע המעשה, המאה ה 17-18, מתוך ויקישיתוף

מפת מואב, קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו נראה מכובד, יש טעם לפגם, שכן מוצא המואבים הוא ממפגש מיני בין לוט לבין בתו הבכורה: "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם" (בראשית יט, לו-לז).
מעשיה האציליים של רות לאורך המגילה עומדים אל מול ההתנהגות המינית המופקרת המיוחסת למואבים במספר מקומות במקרא (וראו: במדבר כה, א).

  • לאורך הפרק רות מכונה בכינויים שונים המלמדים על היחס אליה: בתי, כלתה, נערה.
    מתי היא נקראת "הַמּוֹאֲבִיָּה"? שערו מדוע?
ארוחת פועלים במקרא
בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל...
ארוחת פועלים במקרא
"וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקֹּצְרִים וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר." (פסוק יד)

יאן ויקטורס, בועז ורות, המאה ה-17, מאוסף הגלריה הלאומית של דנמרק, מתוך ויקישיתוף

בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל ועושה וצובט לה קלי – כלומר מגיש לה את המזון בידיו שלו.
הפסוקים מלמדים אותנו על ארוחת הפועלים באותה העת, שכללה לחם ומטבל כלשהו. יש שיגידו שהכוונה ב"חומץ" היא ללַבַּנֶה, גבינה חמוצה. יש שיגידו שמדובר במאכל העשוי מצמח החִמְצָה, הלוא הוא החומוס האופייני למטבח המזרח-תיכוני.

עיבוד. על פי: גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 86. © משכל

  • מה ניתן ללמוד מתיאור הסעודה על דמותו של בועז, בעל השדה?
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר...
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
"וַתָּקָם לְלַקֵּט וַיְצַו בֹּעַז אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ." (פסוק טו)

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר מעט מיבולם בשביל העניים, האלמנות, היתומים והגרים (הזרים) היושבים בתוכם.

להמשך קריאה

לקט, שכחה ופאה הם שלוש צורות של שיירים שהשאירו מן היבולים. לקט (ויקרא יט, ט) הוא השיבולים הנופלות מידי הקוצר בזמן הקצירה; שכחה (דברים כד, יט) היא עומר שנשכח בשדה; פאה (ויקרא יט, ט) היא התבואה שחייבים להשאיר בשולי השדה. כל אלה שייכים לעניים ולנצרכים, ואין לאסוף אותם ולאחסן אותם בגורן.

אילנה שמיר (עורכת), אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער – כרך 10

  • בועז מצווה על עובדיו לאפשר לרות ללקט גם "בֵּין הָעֳמָרִים", כלומר בין האלומות שכבר נאספו, ולהימנע מלהעליב אותה על כך – "וְלֹא תַכְלִימוּהָ". מה ניתן ללמוד מכך על מעמדו של העני הנזקק ללקט בשדה? כיצד נהגו בו לרוב?
גילוי של חסד
מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד...
גילוי של חסד
"וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ." (פסוק יח)

מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?
עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד המתוארים במגילה.

  • מדוע מעשה של חסד הוא מעשה גדול כל כך?

קרדיט: עודד הרוש על מגילת רות, מעשי חסד ויציאה מאזור הנוחות/כאן-תאגיד השידור הישראלי, 2017

מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי...
מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי וטוב.

  • במגילת רות, לפי המשוררת אגי משעול: "הטבע מחובר אל הדמויות. הטבע הוא לא רק אִילוּסְטְרַצְיָה (הַמְחָשָׁה), יש לו עלילה מקבילה לדמויות".
    ציינו נקודת חיבור בין תיאור הטבע לבין פועלן של הדמויות במגילה.

קרדיט: מקראנט, מטח