סגור תצוגת כיתה
הפרק

"יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב"

פרק א, יג-יח

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על קהלת היוצא למחקר מעשי כדי להשיב על השאלה מה היתרון לאדם? מה המשמעות? ראשית הוא פונה אל החוכמה – כלי לחקור את "כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם", אבל הוא תוהה לאן מובילה החוכמה את האדם, האם היא מיטיבה אתו? נלמד את מסקנותיו של קהלת בנוגע לחוכמה – "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" ו"יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב". נסיים בשאלה: האם השאיפה לדעת יכולה להעניק לאדם משמעות לחייו או לא?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ביטוי ודיון:
נכתוב על הלוח את הביטוי 'אין שכל אין דאגות', ונשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם אנשים שיודעים פחות מאושרים יותר?
  • האם אושרם הוא אמת או אשליה?
  • האם אפשר לחיות חיים מלאים בלי לרכוש חוכמה ודעת?

אפשרות שנייה – ניסוי האושר:
נכתוב על הלוח את המשפט הזה: 'מטרת המדע – הגדלת האושר בעולם הזה' (לייבניץ). נצפה יחד בסרטון על ניסוי האושר בישראל.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם גילויים מדעיים יכולים להשפיע על האושר של בני האדם?
  • האם ככל שנדע יותר על האושר נוכל להיות מאושרים יותר?
  • האם אושר הוא תכלית המדע והמחקר, לדעתכם?
  • האם אושר הוא תכלית החיים?

נציין שהיום נלמד בין השאר על הקשר בין החוכמה ובין היכולת לשנות ולהשפיע על העולם לטובה, ונבחן את גישתו של קהלת בנוגע לקשר בין החוכמה לאושר.

אפשרות שלישית – סרטון ודיון:
נקרא יחד את שירה של סיון הר-שפי 'תפילה' (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מהי המשאלה בשיר הזה? (לא לדעת את שפת החיות, לא להבין אותם כפי שהמשוררת מבינה קולות של בני אדם)
  • מדוע לדעתכם היא מבקשת שניגונו של עולם "יעבור בסכלותה"?
  • מה כוחה של הסכלות ואיך היא קשורה לשמחה?

נסביר שהיום נלמד בין השאר על הקשר בין החכמה והדעת ובין הסבל, ונבחן את השאלה אם מי שיודע פחות שמח יותר.
נוכל גם להתעכב על שם הספר שמתוכו לקוח השיר 'שמש שקהלת לא ידע' ולשאול:

  • מהי לדעתכם המשמעות של שם זה? (למשל: שמש שיש בה התחדשות, שיש בה משמעות)

הזמנה לקריאה

ניזכר בפסוקים שקראנו עד כה: קהלת מציג תפיסה שלפיה "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", המחזוריות בטבע ובחיי האדם מובילה אותו למסקנה שדבר אינו מתחדש ומתקדם, ולכן הוא שואל: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"?
נקרא את פסוק יב ונשאל:

  • הרי פגשנו כבר את קהלת ואת מסקנותיו, מדוע נדרשת הצגתו החוזרת?
  • במה שונה פתיחה זו מן הפתיחה בפסוק א? (בפסוק א מובאים דברי קהלת בגוף שלישי, ואילו כאן הוא מציג את עצמו בגוף ראשון: "אֲנִי קֹהֶלֶת")
  • מדוע לדעתכם יש צורך בפתיחה חוזרת זו ובמעבר בין הגופים?

מיד נראה.
נקרא את פסוקים יג-יח ונבקש מן התלמידים למלא בטבלה במחברת את פעולותיו של קהלת ואת המסקנות הנובעות מן הפעולות האלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין מסקנותיו של קהלת בפסוקים א-יב למסקנותיו בפסוקים יג-יח מבחינת נקודות המוצא שלהן? (בשונה מהתיאור בתחילת הפרק, שבו קהלת מגיע למסקנות בעיקר מתוך התבוננות בטבע, כאן מדגיש קהלת שהגיע לתובנות הללו לאחר חקירה ובדיקה אקטיבית, מתוך ניסיון, לכן המעבר לדיבור בגוף ראשון חשוב מאוד)

נמשיך ונסביר: בפסוקים האלו וגם בפרקים הבאים שנלמד קהלת יוצא בעצמו למעין מחקר עיוני ומעשי שבו הוא מנסה למצוא בכל זאת משמעות – "יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ".
נשאל:

  • איזה דבר קהלת בודק בפסוקים אלה אם הוא מעניק משמעות? (החוכמה)
  • מה קהלת מנסה לעשות כדי למצוא תוכן לחייו? (לדרוש ולתור את העולם ולהרבות חוכמה)
  • מהי המסקנה שהוא מגיע אליה? ("גַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ" "וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב")
  • מדוע קהלת בוחר להתחיל את מחקרו בחיפוש אחר החוכמה, ומדוע מסב לו חיפוש זה ייאוש גדול כל כך?

נחלק לתלמידים את דף העבודה בנושא זה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור)
נחזור למליאה ונשאל שאלה מסכמת:

  • אם כן, מהי מסקנתו הכללית של קהלת בנוגע לקשר בין חוכמה ודעת ובין היכולת להביא לשינוי של ממש בעולם? רכישת החוכמה אינה יכולה לשנות את המעוות ואת החסר בעולם.

נוכל להזכיר את פסוקים ט-י ולהסביר: במחקרו ראה קהלת אנשים עושים מעשים רבים, אך המעשים לא יכלו ליצור שינוי של ממש שכן – כפי שראינו בחלקו הראשון של הפרק – "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה". הכול תמיד חוזר על עצמו ואל המקור. לפיכך גם מי שעמל לרכוש את החוכמה אינו יכול לעמוד בפני עיקרון זה ואינו יכול לתקן את החסר בעולם. ויתרה מזו, לא רק שהוא לא ימצא את התכלית, אלא שככל שיוסיף דעת יוסיף לעצמו כאב – כאב על הידיעה שאיננו יודעים עד הסוף.

אין שכל אין דאגות:
נקרא את פסוק טז ונשאל את התלמידים:

  • עם מי קהלת מדבר בפסוק זה? (עם ליבו)
  • מה הוא אומר לו? (שהוא החכם מכול, אין מי שראה חוכמה ודעת בכל ירושלים יותר ממנו)
  • מדוע לדעתכם קהלת מבקש להדגיש עניין זה? לאיזה קול פנימי הוא עונה כאן? (אולי לקול שאומר לו שהוא הגיע למסקנות האלה מכיוון שהוא לא צבר די חוכמה כדי להשפיע על העולם, ויש חכמים יותר שהצליחו להשפיע)

נקרא את פסוק יח ונשאל:

  • מהי המסקנה הסופית שקהלת מגיע אליה בנוגע לחוכמה? (מי שמרבה חוכמה ודעת מוסיף כעס וכאב)
  • בעקבות מה שלמדנו עד כה, מדוע לדעתכם קהלת טוען שככל שמרבים חכמה כך מרבים גם את הכעס והמכאוב?

נשמע כמה הצעות ונחלק לתלמידים את דף העבודה לקריאה בעיון בזוגות ושיחה בחברותא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מזהים כאן מגמה של הקצנה בתפיסתו של קהלת את החוכמה? (בתחילה הוא אומר שלחוכמה אין השפעה, ואחר כך הוא מחריף את האמירה שלו וטוען שלא רק שהחוכמה אינה משפיעה על חיי האדם לטובה, אלא היא אף גורמת לו סבל)

נציין שהחרפה זו מאפיינת את הגותו של קהלת, וראינו אותה גם בשיעור הקודם. נסכם באמצעות השוואה בין שני חלקי הפרק שלמדנו שתבחן את התהליך שקהלת עובר בשניהם.
נוכל לתת לתלמידים טבלה מלאה למחצה ולבקש שימלאו בעצמם (אפשר להשאיר בה רק את אותיות הפסוקים) או שנמלא אותה יחד על הלוח (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

בהמשך לרעיון העיקרי של השיעור ולפיו החוכמה אינה מעניקה משמעות לחיי האדם, אלא היא רק מוסיפה לחיים תסכול, נערוך דיון אם אנו מסכימים עם גישתו של קהלת.
נשאל את התלמידים:

  • האם התחושה של "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" מוכרת לכם?
  • מתי היא מופיעה?
  • האם ישנם מקרים שבהם החוכמה בכל זאת השפיעה השפעה של ממש על חיי האדם, שלא כתפיסתו של קהלת?
  • אילו חיים הייתם מעדיפים לחיות – חיים של ידיעה וכאב או חיים של בורות ושמחה? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על קהלת הבוחן את השפעת החוכמה על החיים ומגיע למסקנה שהיא רק מוסיפה כאב.
מיומנויות: השווינו בין שני חלקי הפרק לראות תהליך מקביל, קראנו מאמר.
מתודה: צפינו בסרטון ושוחחנו בעקבותיו.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ניסוי האושר
קרדיט: פורסם על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ב-25 באוגוסט 2018.
ניסוי האושר

קרדיט: פורסם על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ב-25 באוגוסט 2018.

תפילה / סיון הר-שפי
השיר באתר יקוד
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מטמא את הידיים
באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים: כל כתבי הקודש...
מטמא את הידיים
"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם."
(פסוק א)

צילום: shutterstock.com

באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים:

כל כתבי הקודש מטמאין את הידיים.
שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים.
רבי יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים, וקהלת – מחלוקת.
רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים, ושיר השירים – מחלוקת.

(משנה, מסכת ידים, פרק ג משנה ה)

להמשך קריאה

איך ייתכן שספרי קודש מטמאים את ידיו של הנוגע בהם?
התשובה טמונה בהבנה של תקופת חז"ל. בתקופה זו הייתה חשיבות גדולה לשמירה על טהרה. חז"ל קבעו שמי שנוגע בספרי הקודש מטמא את ידיו, כדי שאנשים לא יתייחסו אליהם כמו אל ספרים רגילים אלא ישמרו עליהם בהקפדה, יתנו להם מעמד מיוחד ונבדל וישמרו על קדושתם.

  • לפי המדרש, קדושתם של אילו ספרי תנ"ך שנויה במחלוקת?
  • מה עמדתו של רבי יהודה כלפי מעמדו של ספר קהלת ומה עמדתו של רבי יוסי?
  • מהיכרותכם עם קהלת פרק א, מה לדעתכם יכול להסביר את הפקפוק בקדושתו של ספר קהלת?
ההולכים והנשארים
אמר רבי יהושע בן קרחה:הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם...
ההולכים והנשארים
"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת."
(פסוק ד)

צילום: shutterstock.com

אמר רבי יהושע בן קרחה:
הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד.
וכי מי נברא בשביל מי?
ארץ נברא בשביל דור, או דור נברא בשביל הארץ?
לא ארץ בשביל דור,
אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך הוא בולה (מלשון בליה, תהליך של התפרקות והתפוררות).
והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך אינה בולה.

(מדרש קהלת רבה, א, ד, ה)

  • לדעת רבי יהושע, מדוע הפסוק היה צריך להיות מנוסח אחרת?
  • רבי יהושע מציע רעיון העונה על תהייתו מדוע הפסוק מנוסח כפי שמנוסח. לדעתו, מה הרעיון העומד מאחורי הפסוק כפי שהוא מנוסח בקהלת?
אין חדש תחת השמש
הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה...
אין חדש תחת השמש
"...וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה מביע, בנימה מעט צינית, את התחושה ששום דבר לא השתנה ואין מה לצפות לשיפור, כי אותם הדברים חוזרים וקורים שוב ושוב.
הביטוי מבטא חיים שסובבים על ציר סגור, כמו טבעת או חישוק, בניגוד לציר הזמן הלינארי והמתפתח המוכר לנו מתפיסות פילוסופיות אחרות במקרא וגם בעת המודרנית.

  • מה דעתכם – האם קהלת אמר "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" בנימה צינית או בנימה אחרת?
  • אילו פסוקים נוספים בפרק א מביעים את הרעיון שאין חדש תחת השמש?
הבל הבלים
38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל....
הבל הבלים
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל. במופעים אחרים של המילה 'הבל' במקרא נמצא אותה במשמעות רוח (ישעיה טז, יג: "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל"), וכן הבל כדבר חולף, ההיפך מנצח (תהלים קמד, ד: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר") הבל כדבר חסר תועלת וערך (ירמיה מט, יט: "הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל") ואפילו הבל כשקר (משלי לא, ל: "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי").

מבוסס על התקציר של 929 קהלת א וגם על מילוג

  • "הבל הבלים" בקהלת משמעו – חוסר ערך, אפסות, ריקנות. בימינו קיבל הביטוי משמעות של דברים מופרכים או מטופשים, שטויות. המשמעות של המילה "הבל" היא אוויר, אדים (הבל פה, למשל).
    מה הקשר בין "הבל פה" לבין משמעויותיו השונות של הביטוי "הבל הבלים"?
הנער והדרך
"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים...
הנער והדרך
"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים מתייחסים ל"דרך" שהיא מטפורה לחיים, כשההתמקדות מופנית לסוֹפהּ.

להמשך קריאה

שירי סוף הדרך / מילים: לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאוד – אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד – אמר הָעֶלֶם
הדרך אָרְכָה עד מאוד – אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך…
לקריאת השיר המלא

  • לדעתכם, מה אומרת לנו לאה גולדברג, באמצעות שלוש הדמויות ההולכות בדרך, על האמירה של קהלת: "אין כל חדש תחת השמש"?
בחדר האמבטיה
נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את...
בחדר האמבטיה
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל." (פסוק ב)

באדיבות זאב ברקן

נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.
הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את הארעיות ואת הזמן החולף. המדיום הוא המסר, שכן אנחנו יכולים לדמיין מה קרה דקות אחדות אחרי שהצילום תיעד את הכיתוב.

להמשך קריאה

מסגרת החלון משמשת מסגרת למילים הכתובות ונותנת להן נוכחות ומשמעות. הנוכחות פרדוקסלית מעט כי המתבונן מבין כאמור שעוד מעט יימחקו המילים והמסגרת תישאר ריקה מתוכן.
החלון משלב חדש וישן, מרכיבים מתקופות זמן שונות – המסגרת עשויה מפרופיל מתכת מודרני ואילו הזגוגית מיושנת, בסגנון שרווח בארץ בשנות ה-50 וה-60 והיום נחשב וינטג' – רמז נוסף לחלוף הזמן.

  • כיצד ממחיש תצלום זה את תפיסתו של קהלת? התייחסו לבחירת מיקום המיצג ו"החומרים".
    אתם מוזמנים ליצור עבודת אומנות שממחישה את הביטוי "הבל הבלים".
    אפשר גם רק לתאר – כיצד הייתם מעצבים עבודת אומנות כזו? באיזה מיקום הייתם בוחרים? באילו חומרים?
עמל בעת העתיקה
בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים,...
עמל בעת העתיקה
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

שער החומה בבקעת תמנע, מכרות של מרבצי נחושת המיוחסים לתקופת שלמה המלך. באדיבות ארז בן יוסף ומשלחת החפירות הארכאולוגיות המחודשות לבקעת תמנע של אוניברסיטת תל אביב.

בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים, חוצבי אבנים, כורי אבנים ומתכות יקרות, חרשים, מסגרים, סופרים, פקידים, טוות, אורגות, משרתות ועוד בעלי ובעלות מלאכה.

להמשך קריאה

בדרך כלל תיאורי העמל נמסרים כדרך לתאר את הדמות, אך באמצעותם אנחנו יכולים ללמוד על עולם העבודה של אנשי המקרא: הרועה, למשל, מחויב לדאוג למזון, למים ולמחסה לעדרו ולהגן על העדר מחיות רעות.
חרש הנחושת נדרש למיומנויות מסוג אחר לגמרי: לבנות תנור חמר, לספק לתנור הזה כמות מדויקת של חמצן ופחם, לשמור על טמפרטורה של 1,200 מעלות צלזיוס, להזרים פנימה כמות קבועה של אוויר ולהוסיף לקדרה תערובת מורכבת של מינרלים.

מבוסס על: דליה מזורי, "חרשי הנחושת בתמנע: עבדים או מכשפים?", 28.8.2014. © כל הזכויות שמורות למקור ראשון.

  • בעולם של היום אנשים מוערכים פעמים רבות לפי סוג העבודה שלהם.
    האם קהלת מבחין בין סוגי עמל שונים? האם הוא מעריך את האדם לפי תחום עיסוקו או שהוא מתבונן בעולם בצורה כללית יותר?
משלי אחיקר
סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.עדות לספרות חוכמה כזו...
משלי אחיקר
"וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם, הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ."
(פסוק יג)

פפירוס ארמי משנת 500 לפנה"ס ועליו סיפור אחיקר החכם, מוצג במוזאון החדש בברלין. צילום: Yair Haklai, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.
עדות לספרות חוכמה כזו אנחנו מוצאים בספר "מִשְׁלֵי אחיקר", ספר מְשָׁלים שנכתב במקור בארמית בתקופת ממלכת אשור.

להמשך קריאה

משלי המוסר שבספר משולבים בעלילה על אחיקר – סופר ויועץ חכם בחצר מלכי אשור. סיפור המסגרת מזכיר קצת את סיפור מרדכי ואסתר – אחיקר, שהיה חשוך ילדים, אימץ את אחיינו נדן וחינך אותו כדי שיוכל למלא את מקומו. במהלך החינוך לימד אחיקר את אחינו משלי חוכמה, כמו זה:

נדן בני!
כי תשמע דבר ומת בלבבך, ולאיש אל תגלנו,
פן יהיה כגחלת בפיך, ונכווית בה וחיבלת לנפשך,
ועל האלוהים תלונתך.
בני,
אל תגד כל אשר תשמע,
ואשר תראה – אל תגלה.

(תוכלו לקרוא עוד משלים כאן)

בסופו של דבר האחיין התגלה ככפוי טובה. הוא לא החזיר לאחיקר טובה תחת טובה ובבגרותו אף האשים את דודו בבגידה. אחיקר נדון למיתה, אך ניצל ברגע האחרון.
כעבור זמן הציב פרעה, מלך מצרים, אתגר למלך אשור, וכשמלך אשור גילה שאחיקר חי הוא מיהר לשלוח אותו למצרים להתייצב בשמו בפני פרעה.
אחיקר נדרש לענות על חידות ולמלא משימות שונות כדי להוכיח את חוכמתו, למשל לכתוב איגרת שהחכמים יודו שטרם ראו כמותה, לבנות ארמון בין שמים וארץ, לקלוע חבלים מחול הנהר ולתקן אבני רחיים שבורות. אחיקר עמד בכל המשימות וזכה עבור מלך אשור בהתערבות מול פרעה.

  • בספרויות המזרח הקדום אפשר להבחין בשני סוגי חוכמה: חוכמה מעשית, המלמדת את האדם כיצד להתנהג בחיי היום-יום, וחוכמה עיונית, פילוסופית, העוסקת בשאלות שברומו של עולם.
    לאיזה סוג ספרות חוכמה משתייכים משלי אחיקר ולאיזה סוג משתייך ספר קהלת?
פילוסופיית החיים של קהלת
הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך...
פילוסופיית החיים של קהלת
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך הספר.

  • בהתייחס לפילוסופיית החיים של קהלת, האם לדעתכם מגילת קהלת היא פסימית או אופטימית?
  • כיצד ייתכן שספר זה קיבל מקום בין כתבי הקודש של העם היהודי?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד, 2018

מדעים מדויקים
קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין...
מדעים מדויקים
"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם."
(פסוק ה)

קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין חדש תחת השמש. אולם האם הידע המדעי של קהלת היה מדויק?

  • מה ההבדל בין הידע המדעי שהיה בידי קהלת על תנועת השמש וכדור הארץ, לבין הידע המדעי שיש בידינו היום?

קרדיט: יום בכדור הארץ / מכון דוידסון – סרטוני מדע

הפילוסופיה של קהלת
קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.
הפילוסופיה של קהלת
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.

  • לפי הסרטון, מה הפילוסופיה של קהלת?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד