סגור תצוגת כיתה
הפרק

ירמיהו מנבא נחמה

פסוקים א-לט

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הוראה זה נכיר את המאפיינים העיקריים בנבואת הנחמה היפה של ירמיהו. הנביא שנודע בעיקר בנבואות הזעם והתוכחה שלו מזכיר לנו בפרק זה כי הוא נשלח גם לנבא שבעתיד הרחוק עוד יזכו "לבנות ולנטוע". נעסוק במשמעות ובכוח של דברי נחמה ונבין את חשיבותה הספציפית של נבואת ירמיהו בפרק מתוך ההקשר ההיסטורי שבו ניתנה. נאפיין את המסרים הבולטים בחזון הנחמה של ירמיהו – חזון של שיבה לארץ ותחייה מחודשת.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – נחמה ותוכחה:
מקובל לחלק את נושאי הנבואות של נביאי ישראל לשני תחומים עיקריים: נבואות תוכחה וחורבן, ונבואות נחמה וגאולה.
נכתוב בצד אחד של הלוח "נחמה" ובצד השני "תוכחה". נאפיין כל אחד מתחומי הנבואה בעזרת התלמידים ונרשום על הלוח את הנקודות החשובות.

  • מה מאפיין את נבואות התוכחה? מה מאפיין את נבואות הנחמה? (נבואות התוכחה הן בדרך כלל באווירה של זעם וביקורת, נבואות נחמה נועדו לעורר תקווה, להראות לעם רחמים וחמלה ולהודיע שאחרי החורבן עוד תבוא תקופה של גאולה)
  • באילו תקופות העם "זקוק" לנבואות תוכחה ובאילו תקופות הוא זקוק דווקא לנחמה? (נבואות תוכחה באות לעיתים קרובות בתקופות שנדמות כטובות, כאשר העם שאנן ואינו מודע לחטאיו. נבואות נחמה באות לאחר משברים ואסונות גדולים כאשר העם נוטה לאבד תקווה, או בסמוך לנבואה על חורבן כדי להבטיח שלאחר החורבן תהיה נחמה)

אפשרות שנייה – אימא ואבא, נביאים מודרניים:
לעיתים קרובות בני נוער עשויים להרגיש כי הוריהם משמשים מעין נביאים פרטיים לילדיהם – נביאים שמשלבים דברי תוכחה וביקורת עם דברי נחמה ומוטיבציה. בשירו של יהודה עמיחי 'מלון הורי – אמי' הוא מתאר את אמו כנביאה. נקרא את השיר עם התלמידים, ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בדף העבודה.

אפשרות שלישית – חשבו חיובי!
נפתח בכיתה את עמוד הפייסבוק 'חשיבה חיובית' עמוד שמוקדש כולו לציטוטים, סרטונים ותמונות שמעודדים חשיבה חיובית ואופטימיות. נעיין בקצרה בדף על מנת להתרשם מהתוכן ולאחר מכן נשאל את התלמידים:

  • האם מישהו מכם הכיר את הדף הזה?
  • האם בעיניכם זהו דף מעניין ששווה לעקוב אחריו?
  • חשבו על רוב הפוסטים שזוכים לתפוצה רחבה במדיה החברתית – האם לרוב מדובר בתוכן חיובי או שלילי? מדוע?
  • אילו מסרים ותכנים משפיעים יותר עליכם – בעלי תוכן שלילי (הפחדה, איום וכדומה) או חיובי (עידוד, אופטימיות).

הזמנה לקריאה

רקע – ירמיהו מנבא נחמה?
נפתח את הקריאה דווקא בחזרה לירמיהו פרק א, לנבואת ההקדשה של הנביא. בפסוק י אלוהים מבשר לירמיהו הצעיר (נכתוב על הלוח):
רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
נראה שמלכתחילה נועד ירמיהו לשמש נביא חורבן ותוכחה אך גם נביא נחמה. אולם, אם ניזכר לרגע בפרקים הקודמים של ירמיהו שלמדנו במסגרת תוכנית הלימודים נשים לב כי הדימוי של ירמיהו הוא ללא ספק של נביא חורבן ותוכחה (כמו למשל בפרק ז ובפרק כו), והוא גם סבל לא מעט בגלל התדמית הזאת (ראו למשל פרק כ ופרק כח).
מעניין להזכיר כי גם חז"ל ראו את ירמיהו כנביא שהתחום שלו הוא נבואות חורבן "וירמיה כוליה חורבנא" (בבא בתרא יד ע"ב) = וירמיה כולו חורבן.
לאור כל הרקע הזה של ירמיהו חשוב להבין כי הנבואה שלפנינו היא אחרת. נתבונן בפסוק כז בפרק (נקרין על הלוח) ונדגיש את קווי הדמיון בין פסוק זה לבין פרק א פסוק י (מודגשים כאן):
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'
נסכם: בהקדשתו של ירמיהו הוא הוגדר כנביא חורבן ונחמה, אולם עד כה הוא הצטייר בעיקר כנביא תוכחה וחורבן. בפרק זה נסגר מעגל עם נבואת ההקדשה, וירמיהו מנבא נבואת נחמה מפורטת ועשירה בתיאורי גאולה.

נחמה ושיבה (פסוקים א-כה):
נבואת ירמיהו בפרק ארוכה ועמוסה. חלק ניכר מהביטויים ומהאמצעים האומנותיים דורשים התעמקות נוספת. במהלכי ההוראה הבאים נבאר חלק מהתכנים הקשים והמורכבים בפרק, אך במהלך הוראה זה נבחר להתמקד בהבנת המסרים העיקריים החוזרים לאורך הנבואה.
נקרא יחד פסוקים א-ח.

  • למי מכוונת הנבואה?
  • מיהו לדעתכם "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" (פסוק א)? מדוע הוא מכונה כך?

נקרא את פירוש מלבי"ם לפסוק א.
ישנה מחלוקת בין הפרשנים בשאלה מי מושא הנבואה שבפסוקי הפתיחה. בהקשר שלנו נפרש כי הנבואה פונה לשיירי עם ישראל, שורדי אירועי החורבן והגלות של ממלכת ישראל ושל ממלכת יהודה. כלומר, מדובר בנבואה מאוחרת של ירמיהו שניתנה אחרי החורבן הסופי של יהודה בשנת 586 לפנה"ס.
עבודת כיתה: נחלק את דף העבודה ובו יתבקשו התלמידים לקרוא את פסוקים ג-כה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). על התלמידים להתמקד בפסוקים שהם מצליחים להבין ולמיין אותם בטבלה לפי המוטיבים העיקריים בפרק:

  • שיבה לארץ
  • בנייה וצמיחה
  • הפיכה של עצב לשמחה
  • מסרים בולטים אחרים

יש לאפשר לתלמידים 10-5 דקות של עבודה עצמית ולאחר מכן לעבור אִתם על דף העבודה.
נדגיש את המסרים הבולטים בפרק ונבין יחד את תמונת הנחמה שמצייר הנביא.

שורש מנחה – שו"ב:
נדגיש את חשיבות השורש המנחה שו"ב, שהתלמידים נשאלו עליו בדף העבודה.

  • באילו הוראות מופיע השורש?
  • כיצד לדעתכם תורם השורש המנחה לחידוד המסר של הנבואה?

חשוב להראות שלשורש שו"ב יש בפרק שתי הוראות מרכזיות:

  • חזרה לארץ – שיבה של העם לארץ ישראל. למשל: "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז)
  • חזרה לדרך ה' – שיבה של העם לאלוהים. למשל: "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה" (פסוק יז).

נסכם: מפסוקים אלו מתקבלת תמונה אופטימית ומרגשת – עם ישראל חוזר לארצו, הארץ נבנית ופורחת, העצב הגדול של הגלות והחורבן הופך לשמחה גדולה. זוהי תמונת הנחמה שמציע ירמיהו.

אפרים וישראל בחזון ירמיהו:
בהמשך לדף העבודה, נעסוק בקצרה בנוכחות הבולטת של אפרים וישראל בחזון ירמיהו.

חזון לעתיד – אחרית הימים (פסוקים כו-לט):
נתייחס בקצרה להמשך הפרק, בלי לקרוא את הפסוקים. הרחבה על חלק זה של הפרק מובאת במהלך ההוראה השני.
החלק הבא של הפרק נפתח במילים: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'" (פסוק כו).
ביטוי זה חוזר כלשונו פעמיים נוספות בהמשך (פסוקים ל, לז). נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם תפקידן של המילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים"?
  • על אילו ימים מדובר?
  • מתי הם יבואו?

בחלק זה של הפרק הנביא עובר מנבואת נחמה ריאלית (יחסית – אפשר להתווכח על כך) המתארת את שיבת עם ישראל לארצו ואת פריחתו המחודשת, לנבואה אסכטולוגית, המתארת שינויים מהותיים ומרחיקי לכת שיתרחשו באחרית הימים.
בחלק זה ירמיהו הנביא מתאר מציאות חדשה ומהפכנית שתתקיים בעתיד ועיקרה כינון חברה מוסרית וצודקת, יצירת ברית חדשה וחזקה יותר בין העם לאלוהים, ובניית ירושלים מחדש.
בכך ראינו למעשה שני כיווני נחמה טיפוסיים: בחלק הראשון ירמיהו מציג נחמה "קרובה" יחסית – הוא פונה לאנשים שחוו את הגלות בחייהם ומבטיח את שבותם לארץ. בחלק השני, הנחמה רחוקה ומוחלטת יותר – מציאות חדשה של צדק מופתי ואמונה מושלמת.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – בן גוריון:
נעיין בדבריו של דוד בן גוריון בספרו 'מדינת ישראל המחודשת'.
נשאל את הכיתה:

  • מהי לדעתכם "בשורת הגאולה" שבן גוריון מתכוון אליה?
  • כיצד עשויה לסייע בשורת הגאולה בהבנת האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה והעלייה היהודית לארץ ישראל?
  • לדעתכם, האם ייתכן שנבואת ירמיהו בפרק אינה נוגעת גם לשיבת ציון בדורו של בן גוריון?
  • אילו חלקים בנבואה התגשמו כבר ואילו עדיין לא?
  • האם אפשר לדעתכם להגשים גם את חזון התיקון החברתי של ירמיהו בימינו? מה דרוש לשם כך?

אפשרות שנייה – נביאים מודרנים:
מרבים להשוות את נביאי התנ"ך, ובייחוד את ירמיהו, לפעילים חברתיים מודרניים שמשפיעים על החברה על ידי הצפת ביקורת חברתית ומוסרית נוקבת. מעניין לחשוב ולדון:

  • האם לאותם "נביאים" מודרנים יש גם תפקיד כמנחמים?
  • האם אתם מכירים דוגמאות לאנשי רוח שהשמיעו את קולם כדי לנחם את העם בעתות משבר?
  • מי אמור לנחם את העם בעידן שלנו?
  • האם בעיניכם זהו תפקיד ראוי וחשוב?

רשות – משימה יצירתית: נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות נבואת נחמה משלהם לחברה הישראלית. את הנבואה עליהם לפתוח במילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים", ולתאר בה שינויים לטובה שיפתרו את הבעיות שמהן אנו סובלים כעת. בנבואת הנחמה שלהם הם יכולים גם להוסיף משאלות משלהם ואיחולים שהם מאחלים לעם ישראל בארצו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את המסרים המרכזיים של נבואת הנחמה של ירמיהו.
מיומנויות: מילה מנחה, השוואה, איתור וסיווג מידע.
מתודות: דיון בכיתה, ניתוח והשוואה על הלוח, עבודה עצמית, דף עבודה.

אפשר עוד...
  • אפשר לדון ב'שיר נחמה' של להקת 'הדג נחש' – להקה ישראלית בולטת שרבים משיריה מתאפיינים בביקורת חברתית בועטת. שירם 'שיר נחמה' מוצג לכאורה כשיר בעל תוכן חיובי ומנחם, אך גם הוא עמוס בדברי ביקורת. בשיר בולט המתח בין הנחמה (האהבה לארץ, האמונה) לבין התוכחה שאינה מאחרת לבוא (ראו עזר הוראה: שיר נחמה).
  • מאמרו של דורון קדוש באתר 929 עוסק בנחמה הלא-אופיינית של ירמיהו ובאהבתו לעם ישראל.
  • מעניין להשוות את נבואת ירמיהו בפרק לחזונות נחמה מפורסמים אחרים של נביאינו – למשל ישעיהו פרק ב או יחזקאל פרק לז. אפשר לדון במסרים, בהקשר ההיסטורי ובתמונת המציאות המתוארת בכל אחת מהנבואות.
  • על שאלת גורלם של עשרת שבטי ישראל אפשר לקרוא בכתבה של חדשות כאן.
  • מאמרו של פרופ' גדעון ברין עוסק במאבקי הבכורה בין בניו של יעקב ובמסורות השונות בעניינם.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מלון הורי
'מלון הורי – אמי' / יהודה עמיחי אִמִּי הָיְתָה נְבִיאָה וְלֹא יָדְעָה.לֹא כְּמוֹ מֵרִים הַנְּבִיאָה...
מלון הורי

'מלון הורי – אמי' / יהודה עמיחי

אִמִּי הָיְתָה נְבִיאָה וְלֹא יָדְעָה.
לֹא כְּמוֹ מֵרִים הַנְּבִיאָה הָרוֹקֶדֶת בְּתֻפִּים ובמצלתיים,
וְלֹא כְּמוֹ דְּבוֹרָה שֶׁיָּשְׁבָה תַּחַת התֹמר וְשָׁפְטָה אֶת הָעַם,
וְלֹא כְּמוֹ חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הַמְּנַבְּאָה עֲתִידוֹת,
אֶלָּא נְבִיאָה פְּרָטִית שֶׁלִּי שְׁקֵטָה וְעַקְשָׁנִית
וַאֲנִי חַיָּב לְקַיֵּם אֶת הַכֹּל וּזְמַן חַיַּי עוֹבֵר.
אִמִּי הָיְתָה נְבִיאָה כְּשֶׁאָמְרָה לִי אֶת דִּבְרֵי הַיּוֹם-יוֹם,
פְּסוּקִים לְשִׁמּוּשׁ חַד פַּעֲמִי: אַתָּה תִּצְטַעֵר,
זֶה יָעִיף אוֹתְךָ, זֶה יֵעָשֶׂה לְךָ טוֹב, אַתָּה תַּרְגִּיש
כְּמוֹ אָדָם חָדָשׁ, אַתָּה תֶּאֱהַב אֶת זֶה, אַתָּה
לֹא תּוּכַל , אַתָּה לֹא תֶּאֱהַב אֶת זֶה,
אַתָּה לֹא תַּצְלִיחַ לִסְגֹּר אֶת זֶה, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּזְכֹּר,
שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח, תִּתֵּן, תִּקַּח, תָּנוּחַ, אַתָּה יָכוֹל, אַתָּה יָכוֹל.
וכשאמי מֵתָה הִצְטָרְפוּ כָּל הַנְּבוּאוֹת הַקְּטַנּוֹת
לִנְבוּאָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תַּגִּיעַ עֵדֵי נְבוּאַת אַחֲרִית הַיָּמִים.

(מתוך פתוח סגור פתוח, יהודה עמיחי, הוצאת שוקן 1998)

  • חשבו על מקרים שבהם הרגשתם כי הוריכם משמשים "נביאי תוכחה" כלפיכם.
  • עכשיו חשבו על מקרים שבהם הרגשתם כי הוריכם משמשים "נביאי הנחמה" שלכם.
  • שאלה למחשבה: האם הייתם מסוגלים להקשיב לתוכחות של הוריכם לולי היו להם גם "נבואות" נחמה? האם הייתם מאמינים לדברי הנחמה אם לא היו גם דברי תוכחה?
מלבי"ם על פסוק א
"מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – שהנביאים המליצו [כינו] את הגלות בשם מדבר… ושם…...
מלבי"ם על פסוק א

"מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – שהנביאים המליצו [כינו] את הגלות בשם מדבר… ושם… נשארו מהם שרידי חרב, אחרי ההרג והשמדות שיעשו בהם [החורבן וההגליה].

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הגאולה לפי דוד בן גוריון
כל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף...
הגאולה לפי דוד בן גוריון

כל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר והרצל, ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. […] כוודאות חוקי הטבע כן ודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי.

(דוד בן גוריון, מתוך מדינת ישראל המחודשת – כרך ראשון, עם עובד תשכ"ט)

שיר נחמה
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי הדג נחש ב-13 באפריל 2010.
שיר נחמה

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי הדג נחש ב-13 באפריל 2010.

משהו חדש מתחיל
  "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" אמר הנביא ירמיהו, וחז"ל שאלו – מדוע יש ייתור בפסוק? הרי...
משהו חדש מתחיל
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

דגם בית שני (הולילנד), הדגם נמצא במוזיאון ישראל בירושלים. צילום: shutterstock.com

דגם בית המקדש, מראה מלמעלה ללא תקרה. איור: Epictatus, Close-Up-Without-Ceiling, CC BY-SA 3.0.

 

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" אמר הנביא ירמיהו, וחז"ל שאלו – מדוע יש ייתור בפסוק?
הרי מספיק היה לומר – "עוֹד אֶבְנֵךְ".
ודרשו חז"ל: הייתור הוא לשם הדגשת ההבדל בין בית המקדש הראשון והשני, לבין בית המקדש השלישי. שני מקדשים שנבנו על ידי אדם – נחרבו. ומקדש נוסף, שלישי, שייבנה על ידי האל עצמו לאחרית הימים, לא ייחרב לעולם.

פירש רש"י: שני בניינים היו לך על ידי אדם, לכך חרבו. "עוד אבנך" – אני בעצמי בניין שלישי, ונבנית לעולם.

(מקראות גדולות ירמיהו, פרק ל"א, ג)

  • בפרק ל"א יש פסוקים שמדברים על הפעולות של העם בחזון התחייה, ויש פסוקים שמדברים על הפעולות של ה' בחזון התחייה.
    אתרו את הפסוקים והגדירו – מה הפעולות שנדרשות מהעם בתחייה ומה התרומה של האל בתחייה הלאומית?
דמעות של שמחה
פרק ל"א בספר ירמיהו הוא חזון התחייה הגדול של עם ישראל בארצו. חז"ל הבחינו שגם...
דמעות של שמחה
"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ, כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא."
(פסוק ח)

איור: shutterstock.com

פרק ל"א בספר ירמיהו הוא חזון התחייה הגדול של עם ישראל בארצו.
חז"ל הבחינו שגם בחזון התחייה המשמח יש בכי, ועל כך דרשו:

כְּשֶׁיִּגְאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ בִּכְיָה הוּא גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא."

(מדרש תנחומא, פרשת ויגש, ה, טו)

  • מדוע חזון התחייה בפרק ל"א מלא בבכי ובתחנונים?
  • האם מדובר בבכי של כאב ועצבות או בבכי של שמחה?
עם שרידי חרב
משמעות הצירוף "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם המורכב משרידים שנותרו לאחר תלאות רבות ומלחמות רבות....
עם שרידי חרב
"כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב, הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל."
(פסוק א)

איור: shutterstock.com

משמעות הצירוף "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם המורכב משרידים שנותרו לאחר תלאות רבות ומלחמות רבות. המילה "חרב" מייצגת את כל הצרות, הייסורים, המלחמות והאסונות שעבר העם.
גם הדור שלנו מכיר, למרבה הצער, את משמעות הביטוי – לאחר השואה והחורבן שאירעו לפני כ-80 שנה, ולאחר ששליש מהעם נרצח, כולנו צאצאים של מי ששרדו, של שרידי החרב.

  • מצאו עוד ביטויים בשפה העברית שהמילה "חרב" מופיעה בהם.
תל אביב זוכרת את הנביא ירמיהו
  מקימי העיר תל אביב היו מודעים בכל ליבם ונפשם לחזון התחייה של הנביאים. הם...
תל אביב זוכרת את הנביא ירמיהו
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

גליונית זכרון "עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון", מתוך תערוכת בולים רב לאומית, ירושלים 2001, עיצוב: יגאל גבאי, באדיבות השירות הבולאי-דואר ישראל

סמל עיריית תל אביב-יפו (בעבר סמל עיריית תל אביב) ועליו הכיתוב "אבנך ונבנית"

 

מקימי העיר תל אביב היו מודעים בכל ליבם ונפשם לחזון התחייה של הנביאים.
הם ראו את עצמם כמממשי חזון התחייה הנבואי – מחורבן לשגשוג ולצמיחה.
הם בחרו לשלב בסמל העיר את פסוק ג מירמיהו ל"א, כדי לחבר בין ימים עברו לבין הזמן הזה: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית".

  • אילו פסוקים בפרק ל"א מתאימים לדעתכם לתאר את תחיית ישראל במאה ה-20?
  • אילו מהפסוקים אכן התממשו, ומה לא התממש עדיין?
  • האם יש פסוקים בפרק שעדיף שלא יתממשו?
הבן יקיר לי אפרים
בפרק ל"א ירמיהו מזכיר את שבט אפרים, שהוא סמל לממלכת ישראל שיצאה לגלות אשור כ-120...
הבן יקיר לי אפרים
"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'."
(פסוק יט)

בפרק ל"א ירמיהו מזכיר את שבט אפרים, שהוא סמל לממלכת ישראל שיצאה לגלות אשור כ-120 שנה לפני חורבן יהודה.
פסוק זה מופיע גם בתפילת ראש השנה פעמיים: הוא נמנה עם פסוקי הזכרונות וגם מופיע כפסוק האחרון של הפטרת היום השני של ראש השנה.

הלחן של שאול מלבסקי והביצוע של להקת הנחל הופכים את המשמעות המקורית של הפסוק ומשנים את אופן ההבנה של הפסוק.

למילות השיר

הבן יקיר לי, יקיר לי, אפרים
אם ילד אם ילד שעשועים.
שעשועים, שעשועים, שעשועים.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפריים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו
כי מדי דברי בו
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים
אם ילד אם ילד אם ילד
אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
על כן המו מעי לו,
על כן המו מעי לו,
רחם ארחמנו, נאום נאום ה'.

הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד,
אם ילד אם ילד שעשועים.

כי מדברי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
רחם ארחמנו, נאום ה'.

הנביא ירמיהו מדבר על מערכת יחסים משפחתית בין עם ישראל לאלוהי ישראל.
הפסוק מתייחס לשבט אפרים ולמערכת היחסים בינו לבין האל.

  • מה המשמעות של הפסוק בהקשרו בפרק?
  • איזו משמעות עולה מהשיר בביצוע של להקת הנחל?

קרדיט: להקת הנח"ל / הבן יקיר לי

מנעי קולך מבכי
הנביא פונה לאם ישראל, רחל אימנו, ומבקש שלא תבכה עוד על בניה כיוון שהם שוב...
מנעי קולך מבכי
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

הנביא פונה לאם ישראל, רחל אימנו, ומבקש שלא תבכה עוד על בניה כיוון שהם שוב ישובו. הנביא מרפרר לסיפור אחר מוכר – סיפורם של יוסף ובנימין, בני רחל.
עידן רייכל שיבץ את המילים העתיקות של ירמיהו בשיר מודרני עם משמעויות אקטואליות, המדבר על כאב וגעגוע.

למילות השיר

מילים ולחן: עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
הטי אז את אוזנך לשקט
קול חסד רחמים עוד יעלה
הנה הוא בא
כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם.

עידן רייכל כתב את השיר לאחר חטיפת החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל במלחמת לבנון השנייה.

  • אילו פסוקים מתוך הפרק שיבץ רייכל בשיר, וכיצד הם מביעים את המסר שהוא ביקש להעביר?
    (תוכלו להיעזר במנוע חיפוש dicta, באפשרות של אזכורים תנ"כיים. הדביקו בקישור את מילות השיר ומצאו את האזכורים המשובצים בו.)
נווה צדק
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו, עוד לפני...
נווה צדק
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם, יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ." (פסוק כב)

רחוב בשכונת נווה צדק, תל אביב 2018. צילום: shutterstock.com

שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו, עוד לפני הקמת העיר תל אביב. מקימיה שאפו לייסד שכונה יהודית שתמלא את צורכי היהודים שעלו לארץ בעלייה הראשונה, עקב קשיים שהערימו הערבים על היהודים תושבי יפו.
הקמתה של נווה צדק הייתה במידה רבה זָרָז להקמת העיר העברית הראשונה, שהוקמה כ-22 שנה לאחר הקמת נווה צדק, בשנת 1909 – העיר תל אביב.

  • מה הייתה כוונת הנביא באומרו – נווה צדק?
  • האם משמעות הצירוף "נווה צדק" במקרא תואמת את נווה צדק כשכונה העברית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו?
  • מדוע, לדעתכם, כינו מקימי השכונה את המקום שייסדו דווקא בשם זה?
שומרון
שומרון הייתה עיר הבירה בממלכת ישראל הקדומה מאז הקמתה ועד המאה ה-8 לפני הספירה. האתר...
שומרון
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

שומרון, שרידים מיסודות ארמון אחאב. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

שומרון הייתה עיר הבירה בממלכת ישראל הקדומה מאז הקמתה ועד המאה ה-8 לפני הספירה.
האתר הארכאולוגי של העיר הקדומה שומרון נמצא סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה, והביקור בו אפשרי היום רק בתיאום צבאי.
שומרון הייתה עיר חשובה, ועל כן ירמיהו הזכיר אותה בנבואתו כעיר שעתידה לחדש את גידולי הכרמים – סימן לחיים ולשגשוג.

  • פסוק ד מתייחס לא רק לנטיעה של הכרמים אלא לחילול שלהם – "נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ". המילה "חיללו" היא מלשון התחלה, כלומר – הם יזכו לאכול מבכורות הגפן.
    מדוע טרח הנביא לציין שלא רק נטיעה תתרחש, אלא גם אכילה מהפרי?
לא קלה דרכנו
בנבואת שיבת ציון ירמיהו מבקש מהגולים לעשות כמה פעולות, כדי שיחזרו אל עריהם בציר לכתם,...
לא קלה דרכנו
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ, שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

בנבואת שיבת ציון ירמיהו מבקש מהגולים לעשות כמה פעולות, כדי שיחזרו אל עריהם בציר לכתם, בדרך שבה עזבו:

  1. הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים.
  2. שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים.
  3. שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.

המסילה היא דרך שנכבשה ברגלי ההולכים או ברגלי בהמות המשא, או דרך סלולה ובנויה.
לאורך דרכים קדומות וכן לאורך דרכים מודרניות, הוצבו ציוני דרך ותמרורים באופן בולט לעין כך שההולכים יראו אותם.

  • מדוע ירמיהו חוזר כמה פעמים על הרעיון שבני ישראל צריכים לסמן לעצמם סימנים בדרך?
מתופפים
  כלי הנגינה עתיקים לפחות כמו השפה והדיבור, והם חלק בלתי נפרד מן התרבות האנושית....
מתופפים
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים."
(פסוק ג)

כן פולחני מעוטר בלהקת מנגנים, אשדוד, סוף המאה ה-11 לפנה"ס. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא. באדיבות רשות העתיקות

צלמית חרס, דמות מנגנת בתוף, המאה ה-8 לפנה"ס, שקמונה. מאוסף המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

כלי הנגינה עתיקים לפחות כמו השפה והדיבור, והם חלק בלתי נפרד מן התרבות האנושית.
בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים, למשל גיתית, חליל, כינור, וכן התוף. המילה "תוף", המופיעה במקרא בתורה, בנביאים ובכתובים, מתייחסת לכלי נגינה שמכים בו, עשוי מסגרת שעליה מתוח עור של בעל חיים.
בחפירות ארכאולוגיות בקברים מתקופת הברזל בארץ ישראל, נמצאו צלמיות אוחזות חפץ עגול שלדעת הארכאולוגים הוא תוף.

פרק ל"א מדבר על חגיגות באמצעות תיפוף בתופים ויציאה במחולות, בשל התגשמות חזון התחייה.

  • התבוננו בממצאים הארכאולוגיים – אילו כלי נגינה אתה מזהים נוסף על התוף? כיצד השימוש בכלי נגינה תורם לאווירה המתוארת בפרק?
תחנות בחיי ירמיהו
ירמיהו הוא הנביא שניבא את חורבן יהודה, "זכה" לראות בהגשמת נבואתו וסבל מאוד מידי העם...
תחנות בחיי ירמיהו
"וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'"
(פסוק כז)

ירמיהו הוא הנביא שניבא את חורבן יהודה, "זכה" לראות בהגשמת נבואתו וסבל מאוד מידי העם והממסד על דבריו הנוקבים. פרקים ל-לג בספר ירמיהו הם יוצאי דופן, כי הם עוסקים בנחמה שעתידה לבוא.
בפרק ל"א מתוארת תקופה קשה ומפחידה של שעבוד ואובדן הארץ, אולם בעקבותיה ישוב העם לארצו, ועל אויביו תבוא נקמה. שיבת העם אל ארץ האבות תלווה בהודיה ובשמחה.

  • כיצד הסרטון ממחיש את אופי הספר?
    (התייחסו גם לזמן המסך המוקדש בסרטון לנושאים השונים).

קרדיט: תחנות בחייו של הנביא ירמיהו – 929 מסכמים את הספר / תנך ביחד, 2016