סגור תצוגת כיתה
הפרק

"מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ" – על שתי הדרכים לעבוד את אלוהים

פסוקים כד-מא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו מובא סיפורם של בני העמים הזרים שהובאו לממלכת ישראל במקום אנשיה שגלו ועל האריות ששילח בהם אלוהים במטרה לגרום להם לקבל על עצמם את חוקיו ולכבדם.

במהלך נעסוק במושגים "אלוהות מקומית", "סינקריטיזם" ו"שיטת ההגליה האשורית" בבסיס להבנת הסיטואציה, נדון בהבדל בציפיותיו של אלוהים מהשומרונים ומעם ישראל ובציפיות שאנחנו תולים בקרובים לנו ושהם תולים בנו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה- שאלה:

  • מה זה אומר להיות חדש במקום?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות הכרוכים בכך?
  • מה מרגישים אנשים כשמגיע מישהו חדש לסביבה?
  • איך הוא מרגיש?
  • איך בדרך כלל זוכרים את המקום הישן ומדוע?

הצעה שנייה- אנלוגיות:
נכתוב על הלוח: הקשר של אלוהים לעם ישראל בתנ"ך לדעתי הוא כמו קשר בין:
(1) אבא וילדים (2) רופא וחולים (3) סוהר ואסירים (4) מורה ותלמידים
(5) בעל ואשתו (6) מפקד וחיילים (7) אדון ועבדים (8) אחר

התלמידים יבחרו אנלוגיה אחת או יותר ויסבירו מדוע הקשר הזה נכון בעיניהם. אחרי שיבחרו נמחק את "עם ישראל" ונכתוב "כל העמים". נשאל את התלמידים:

  • האם הקשר בין אלוהים לישראל בתנ"ך זהה לקשר שלו לכל העמים?
  • במה הוא שונה?
  • האם זה דבר טוב או רע או גם וגם? מדוע?

הצעה שלישית- חפץ אחד:
נעשה בכיתה סבב ובו נשאל:

  • אם היו לוקחים אתכם בהתראה של רגע מהבית והארץ, בידיעה שלא תחזרו יותר לעולם, והיו מגבילים אתכם בחפץ אחד שתוכלו לקחת אתכם שיישאר לכם במקום החדש שאליו תגיעו. איזה חפץ הייתם בוחרים?

את האפשרויות נכתוב על הלוח ואז ננסה למיין אותם לסוגים: משפחתי, חברתי, מקומי, דתי. נראה כי לשייכות יש רבדים רבים ושמקום הוא הרבה יותר מרק מקום.

הזמנה לקריאה

חלק א- מצוקתם של העמים הזרים:
דיון במליאה: היכרות עם שיטת ההגליה האשורית והרציונל שלה.

נקרא בכיתה יחד את פסוקים כד-מא ונסביר אותם. לאחר מכן נשאל בכיתה:

  • אם היו מגלים אתכם בכוח מהבית שלכם. מה היה הדבר הראשון שהייתם חושבים לעשות?

נקרין את הפסוקים על הלוח ונשאל את התלמידים:

  • מהי השיטה האשורית להימנע מבעיות תסיסה וניסיונות התמרדות וחזרה למולדת? (התשובה נמצאת בפסוק כד)

רצוי להשתמש בתרשים המפה הדינמי (ראו תרשים גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • מה מרוויח מלך אשור מחילופי האוכלוסיות האלה?
  • במה השיטה שלו יעילה? (אין לגולים מקום לחזור אליו, כל האוכלוסיות נמצאות במקום זר ולא במגרש הבית שלהן וכך קשה יותר למרוד, הגולים צריכים להשקיע מאמץ בהשתלבות ואין להם זמן ואנרגיות להפנות נגדו)

סיכום שלב א:
הכרנו את שיטת ההגליה האשורית וראינו בפסוק כד את תוצאותיה: לאחר שעשרת השבטים הוגלו לאשור ואבדו בה הובאו במקומם עמים אחרים ממקומות רחוקים במזרח האימפריה.

ניצור יחד רשימה של בעיות וקשיים שעלולים לצוץ לאנשים שהוגלו ממקומם ועכשיו מוצאים את עצמם בארץ חדשה, רחוקה מאוד מארצם.

נקרא את פסוקים כד-כו ונשאל:

  • כיצד באה בפסוקים אלו לידי ביטוי התלישות והזרות של העמים שמגיעים לארצם של בני ישראל במקומם?
  • באיזו בעיה הם נתקלים וכיצד היא קשורה לעובדה שהם זרים וגולים? (הם מכעיסים את אלוהים מכיוון שאינם יודעים את חוקיו, והוא מביא עליהם מתקפת אריות)

נציג לכיתה את הכינויים שזכו להם העמים האלו עם השנים: שומרונים, כותיים, גרי אריות. ננסה להבין מדוע נטבע כל אחד מהם (שומרונים על שם שומרון, עיר היעד; כותיים על שם מוצא חלקם; גרי אריות על שם האריות שאילצו אותם לקבל את חוקי אלוהים).

שלב שני – בחינת פסוקים כד-לד באמצעות מושג:
למידה בחברותות של תפיסת העולם האלילית:
כדי להבין יחד טוב יותר את תפיסת העולם שמביאים אתם העמים הזרים מביתם נחצה את הכיתה. החצי הראשון יקבל דף ובו הסבר המושג 'סינקריטיזם' והחצי השני יקבל דף ובו הסבר המושג 'אלוהות מקומית' (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). התלמידים יתבקשו לקרוא את הדף ואת פסוקים כד-לד ולענות בחברותות על השאלות בדף. לכיתות שקשה להן עבודה עצמאית עם טקסט כדאי לכתוב קודם לעבודה העצמאית פירושי מילים על הלוח שיוכלו לשמש לעזר.

נסכם את העבודה בחברותות במליאה באמצעות משוב כולל: העמים הזרים אינם מכירים את אלוהים וחוקיו ולכן אלוהים שולח בהם אריות. הם מבינים שהכעיסו את אלוהי הארץ ופונים אל מלך אשור שהגלה אותם לשם בבקשה לעזרה. מלך אשור שולח להם כהן שמלמד אותם את חוקי אלוהים, אבל הם אינם עובדים את אלוהים בלבד אלא בד בבד ממשיכים לעבוד גם את האלילים שהביאו מארצות מולדתם. נראה שהתפיסה התנ"כית האחדותית של האל – אל אחד שרוי בכול – שונה מהתפיסה הסובבת שבה אלים רבים במקומות רבים.
העמים הגולים לישראל אינם עמו של אלוהים, אבל הם נמצאים בארץ שקידש לו. הם מכבדים את כללי המקום אבל ממשיכים לדבר ולהאמין במושגים שלהם: אל מקומי ולא אוניברסלי, אלים רבים ולא אל יחיד.

חלק שני- ההשוואה בין השומרונים לעם ישראל:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים לה-מ ונשאל את התלמידים:

  • על מי מדובר בפסוקים אלו. האם עדיין מדובר על העמים הזרים שהובאו במקום גולי ישראל?

מי שמביע דעה מתבקש להביא הוכחה לדבריו מהפסוקים (בפסוקים מדובר על בני ישראל וההוכחה היא הברית המוזכרת בפסוקים, התורה והיציאה ממצרים, שאף אחת מהן אינה רלוונטית לשומרונים).

נשלח את התלמידים לעבודה עצמאית:

  • צטטו את הדרישה שדרש אלוהים מבני ישראל לפי פסוקים לה-מ והסבירו אותה במילים שלכם.
  • מה עשה אלוהים לישראל מכיוון שלא עמדו בדרישה זו? (אם אינכם זוכרים, הציצו בפסוק כג והיזכרו)
  • קראו את פסוק מא – האם השומרונים עומדים בדרישה שהציב אלוהים לעם ישראל?
  • משימה יצירתית: כתבו מכתב קצר לאלוהים בשם אנשי ישראל שנשלחו לגלות והתייחסו בו לאופן שבו אלוהים מתייחס לשומרונים. מהו ההבדל בדרישותיו של אלוהים מהשומרונים ומכם (אנשי ישראל הגולים)? האם ההבדל הזה הוגן לדעתכם? הסבירו.

נסכם את העבודה העצמאית במליאה: נזהה יחד את ההבדל בין הדרישות האלוהיות מעם ישראל ומהשומרונים. בעוד השומרונים מתבקשים רק לכבד את אלוהים ואת מצוותיו ומורשים לעבוד אלוהים אחרים בלא תגובה מיוחדת, אנשי ישראל נדרשים לעבוד את אלוהים לבדו וכשהם עובדים אלוהים אחרים הם מגורשים בחרפה לגלות ואובדים.

נשלח את התלמידים לפסוק לה ונבקש מהם למצוא מילה אחת שמבדילה בין השומרונים לבני ישראל (המילה היא 'ברית'). נשאל את התלמידים:

  • מדוע המילה הזאת חשובה כל כך?
  • מה היה בין אלוהים לבני ישראל שלא היה לו עם השומרונים, ומדוע זה מסביר את העונש הקשה שקיבלו? (לכיתות שזקוקות לתיווך אפשר להשתמש בסיפור הבגידה בתחילת השיעור לשם ההבהרה).

מבט לחיים

נביא ציטוט מספר משלי: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ", נסביר את הציטוט וננסה להבין:

  • למה אלוהים כועס יותר ובודק יותר את מי שהוא אוהב וקרוב אליו?
  • האם זה נכון גם לגבינו?
  • האם אפשר לטעון כי ככל שאתה קרוב יותר ומחובר למישהו כך האחריות שלך גדולה יותר? איזו אחריות?
  • מדוע אלוהים ציפה מהשומרונים לכל כך מעט ומעם ישראל לכל כך הרבה?
  • האם באמת היה הגיוני לצפות ליחס שווה בין אלו שהגיעו מרחוק, הזרים, "הילדים החדשים" שאינם מכירים את החוקים, לאלו שאלוהים נתן להם את החוקים בסיני?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על בואם של העמים הזרים לשטחי ישראל במסגרת ההגליה האשורית ואת ההיגיון מאחוריה, בחנו את התפיסה אתה באו כפי שהיא מתבטאת בפסוקים באמצעות המושגים 'סינקריטיזם' ו'אלוהות מקומית'. השווינו בין העמים הזרים שבאו לשומרון לבין ישראל שגלו, זיהינו את ההבדל בדרישה האלוהית מהם וניסינו להסביר אותו.
מיומנויות: קריאה גיאו-פוליטית במפה ובטקסט, עבודה עצמאית על טקסט בזיקה למושג, השוואה בתוך טקסט, זיהוי עניינים בטקסט לפי דרישה.
מתודות: צפייה בתרשים דינמי והפעלת חשיבה אסטרטגית, למידה בחברותות ושימוש במושגים, השוואה, כתיבה יוצרת.

אפשר עוד...

בנוסף לעניינים שהובאו בתוך המהלכים אפשר להעמיק גם בנושאים שלהלן:

א. אובדנם של עשרת השבטים – עשרת השבטים נעלמו אל מעבר להרי החושך, אבל במשך השנים נעשו ניסיונות לא מעטים לחפשם ויש לא מעט קהילות בעולם שטוענות שהן משתייכות אליהם. זהו פתח מעניין מאוד לשאלות רבות:

  • האם נקבל אותם אם ישובו פתאום?
  • מהו הדבר שהופך אדם לשייך לעם ישראל ולמדינת ישראל?
  • האם על מדינת ישראל לקבל לדעתכם את כל הטוענים שהם צאצאי בני ישראל?
  • מצד שני – האם יש למדינת ישראל זכות להתעלם מטענות השייכות שלהם?

לקריאה נוספת
יש גם לא מעט סרטונים ביוטיוב המציגים קהילות בעולם שיש הטוענים שהן חלק מעשרת השבטים האבודים, דוגמה לסרטון.

ב. השומרונים ומושג הנרטיב – הסיפור המתואר בפרק אינו הסיפור שמספרת העדה השומרונית על עצמה ועל קורותיה. מעניין לקרוא וללמוד על אורחותיה של עדה מעניינת זו ועל הסיפור שהיא מספרת על עצמה. אפשר לדבר עד כמה העדה הזאת שימרה מנהגים קדומים רבים ומרתקים. אפשר גם לשאול:

  • האם אפשר לדעת מהו הסיפור הנכון?
  • מדוע משנה מהו הסיפור הנכון?
  • מה מעצב תודעה לאומית – ההיסטוריה הרשמית, העיון בספרים הקדומים, סיפורים שעברו מאב לבן מדור לדור?

לעיון נוסף בנושא 

ג. גיור לשם שמיים ולא מיראה, עיון במסכת גרים בהקשר של גרי אריות– עיון במסכת גרים פרק א משנה ג מלמד שאדם אינו יכול להתגייר מתוך אהבה לאדם או מתוך יראה מהנסיבות. מעניין לבחון משנה זו בהקשר של גרי אריות ולנסות להבין מתוך הפרק את הסיבה לכך. עבודת האל צריכה להיעשות מתוך בחירה בו ולא מתוך כניעה לנסיבות שמציב העולם. זהו פתח מצוין לדיון בשאלות אלה:

  • מה מוביל אותנו בבחירות בחיינו?
  • האם אנחנו נאמנים תמיד לרצונותינו?
  • אלו עוד גורמים עשויים להשפיע על החלטותינו ולגרום לנו לבחור נגד רצוננו האמיתי?
  • כיצד נוכל לוודא שאנחנו בוחרים בדברים בחיינו "לשם הדבר" ולא מתוך רצון להיות נאהבים או מתוך פחד לא להיות נאהבים.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תרשים מפה
קרדיט: פורסם על ידי: ORTIsrael בתאריך: 24 אפריל 2017
תרשים מפה

קרדיט: פורסם על ידי: ORTIsrael בתאריך: 24 אפריל 2017

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תפקידו של מנהיג
מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה...
תפקידו של מנהיג
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר…" (פסוק ג)

Francesco Abrignani/shutterstock.com

לקריאת המדרש

מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה עבודת אלילים קשורה ביחיד (המלך) וקשה לפני הקב"ה להגלות את הצבור בעון יחיד, כיון שבא הושע בן אלה וביטל כל המשמרות (עמדות שמירה, תחנות ביקורת בדרכים) כולם ואמר: כל מי שיעלה לירושלים יעלה, ולא אמר: הכל יעלה לירושלים – "עליו עלה שלמנאסר" (מל"ב יז ג), מפני ששמט קולר מצווארו (הסיר את האחריות מעצמו והעבירה לעם כולו) ונתנו בצוואר הרבים.
מכאן אמרו כל העושה מצוה ואינו גומרה מתחייב בנפשו.

ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלד
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, מה השגיאה הגדולה של הושע בן אלה שבגללה התרחשה הגלות בתקופתו?
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת...
"מנהר ירקון עד הסמבטיון"
"...וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי." (פסוק ו)

מפה המתארת את הגליית ישראל משומרון בעקבות החרבתה על ידי סרגון מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון [=נהר אגדי, שמימיו גועשים כל השבוע ונחים בשבת], שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.

בראשית רבה עג, ו
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • לפי המדרש, עשרת השבטים גלו מעבר לנהר הסמבטיון המופלא. מה הדבר המיוחד בנהר האגדי שמנע מעשרת השבטים לחזור מהגלות?
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית. תשעה מופעים...
תַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
"וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן." (פסוק י)

farland2456/shutterstock.com

הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית.

להמשך קריאה

תשעה מופעים יש ל"תחת כל עץ רענן", וכולם שליליים. מבחינת התנ"ך, תחת העצים הרעננים מתקיימת בעיקר עבודת אלילים.
בשימוש היומיומי בשפה העברית משמש הביטוי לתיאור תופעה נפוצה, וליתר דיוק נפוצה מדי.

לירון מרוז, "תחת כל עץ רענן", אתר מיזם 929

  • התאימו את הביטוי "תחת כל עץ רענן" לתופעה בחברה הישראלית.
קשה עורף
עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא...
קשה עורף
"וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם." (פסוק יד)

sebra/shutterstock.com

עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא – עקשן.

להמשך קריאה

מילולית, כאשר העורף נוקשה נפגעת יכולת התנועה, ובהקבלה – כאשר נוהגים בעקשנות אין פתיחות לשינוי. הגלות היא עונש על חטאי ממלכת ישראל ועל אי-נכונותם של תושביה להקשיב לאזהרות הנביאים ולתקן את דרכיהם.

  • האם קַשְׁיוּת עורף היא תכונה חיובית או שלילית לפי הפסוק? ובכלל?
שנים-עשר השבטים
  הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי...
שנים-עשר השבטים
"וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ." (פסוק יח)

הויטראז בבית הכנסת המרכזי בשילה, הבניין מעוצב בהשראת המשכן בשילה. במקור הויטראז' מורכב מחלונות כפולים היוצרים שנים עשר חלונות. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף

 

הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי כנסת.

להמשך קריאה

משום שהטכניקה מכתיבה זאת, הוויטראז' מאופיין במשטחי צבע גדולים יחסית שכל אחד מהם מונוכרומטי, אך היצירה הסופית מאופיינת בדרך כלל בצבעוניות עזה וססגונית.
בבת הכנסת בשילה ייצוג לכל שנים-עשר שבטי ישראל. לכל שבט סמל, הלקוח מדבריו של יעקב אל בניו בבראשית מט, וכן מברכת משה לשבטים ערב מותו בדברים לג.

  • זהו לפחות שניים מהשבטים ביצירה, והסבירו את הקשר בינם לבין הסמלים שלהם.
גֵרֵי אריות
הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם....
גֵרֵי אריות
"וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם." (פסוק כה)

גוסטב דורה, אומות העולם נחרדות על ידי האריות בשומרון, מתוך wikiart.org

הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם. התחריט של גוסטב דורה מאופיין בפרטים רבים ובדרמטיות, ממש אֶפּוֹס (עלילת גבורה) שלם ביצירה אחת.

להמשך קריאה

האומן הנציח רק רגע אחד, מסוים, בהתרחשות האריות ההורגים את הזרים, אך כאשר אנו מביטים ברגע הזה אנחנו מרגישים שנחתנו במרכזו של סרט עלילתי.
הדרמה נבנית באמצעות ריבוי הפרטים, ריבוי הזירות ומוקדי ההתרחשות ותנוחות הגוף המפורטות – הן של האנשים והן של האריות.
נוצר מתח בין למעלה על החומה לבין למטה, ובין ההתרחשויות בחזית היצירה לבין ההתרחשויות שמאחור, ברקע.

  • באילו אמצעים אומנותיים מבטא דורה את הדרמה המתוארת בפסוק ובפרק?
אַשּׁוּר
אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם...
אַשּׁוּר
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ, וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם האל אשור, אלוהי העם האשורי.

להמשך קריאה

במסעותיהם המאוחרים הגיעו מלכי אשור לארץ ישראל, כבשו חלקים ממנה והביאו לחורבנה של ממלכת ישראל ולהגליית תושביה, בשנת 722/1 לפנה"ס. האימפריה האשורית הגיעה לחורבנה עם עליית הבבלים וחורבן הבירה נִינְוֵה, בשנת 612 לפנה"ס.

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

  • על סמך פסוק ו ופסוק כד, הסבירו בקצרה כיצד התנהלה מדיניות ההגליה האשורית.
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
    כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה...
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

GilCahana, מתוך ויקישיתוף

הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין, צילום: U.S. Navy photo Mate 1st Class Arlo K. Abrahamson, מתוך ויקישיתוף

 

 

כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה ערים:
בבל – עיר עתיקה ומקודשת, ששימשה גם כבירת ארץ בבל.
כותה – אחת מערי המקדש הקדומות בארץ בבל.
חמת וספרוים ועַוָּא – זיהויין אינו ברור.

להמשך קריאה

שיטת ההגליה האשורית היתה דו-סטרית. מלכי אשור הגלו תושבים מארץ כבושה, אבל לא השאירו אותה ריקה לחלוטין מתושבים אלא הביאו אליה אוכלוסייה מארצות כבושות אחרות.

  • הסבירו את ההיגיון העומד מאחורי שיטת ההגליה האשורית.
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך...
שלמנאסר ה-5 מלך אשור
"עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר..." (פסוק ג)

מצבת סרגון. באדיבות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך ישראל. יהודה וישראל היו משועבדות לו.

להמשך קריאה

בשנת 725 לפני הספירה הוא הטיל מצור על שומרון בעקבות ניסיונו של הושע בן אלה, מלך שומרון, למרוד בו, אך הוא לא הצליח לממש את המצור ולכבוש את העיר.
בשנת 722 לפנה"ס, לאחר שלוש שנות מצור על שומרון, סרגון השני (יורשו שלא היה בנו) הצליח לכבוש את שומרון. סרגון השני הוא שֶׁהִגְלָה את תושבי שומרון ופיזר אותם לכל עבר.

  • על פי הפרק, מה הביא את שלמנאסר מלך אשור לכבוש את שומרון?
השומרונים
עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם....
השומרונים
"וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו, וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם." (פסוק כט)

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

צילום: אבי אוחיון, לע"מ

עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם.

להמשך קריאה

הסיפור שהם מספרים נשמע אחרת – הם הישראלים המקוריים, שלא הלכו לשום מקום, ושמרו בנאמנות על התורה ועל מקום המקדש (הר גריזים, אגב) מאז ועד היום.

"גלות שומרון", אתר מיזם 929

  • מדוע הסיפור בפרק יז מעליב את קהילת השומרונים? מה עמדת מחבר הפרק כלפי השומרונים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על...
עליית אימפריית אשור וחורבן שומרון
"וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים." (פסוק ה)

ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על השיח הפוליטי והדתי מאז ועד ימינו, ועיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית.

  • איזה מידע מוסיף הסרטון על הפרק?
אנימציה בחרוזים
השלימו: בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג) בסרטון: הַצְרָחָה...
אנימציה בחרוזים
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה… וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ." (פסוק כד)

השלימו:
בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג)

  • בסרטון: הַצְרָחָה = בפרק:

קרדיט: ו929 מלכים ב יז-כה: חורבן על הזמן/תנך ביחד 929, 2016