סגור תצוגת כיתה
הפרק

מבוא לאיוב – תם וישר

פרק א, א-ה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את האקספוזיציה לספר איוב ונבחן את הנתונים החשובים להבנת העלילה. בשלב הבא נתמקד בשאלת זמנו של הסיפור ובמיוחד באפשרות שלא מדובר בסיפור שקרה. מתוך כך נדון במשמעות הסיפור בעבורנו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – מבוסס על סיפור אמיתי:
נשאל בכיתה:

  • האם יצא לכם לראות סרט שמבוסס על סיפור אמיתי?
  • האם סרט כזה שונה לדעתכם מסרט רגיל? במה?

נקרין חלק מכתבה שעוסקת בסרטים שמבוססים לכאורה על סיפורים אמיתיים ונקרא יחד.
בעקבות הכתבה נמשיך ונשאל:

  • למה לפי דברי ג'ואל כהן, בחרו האחים להציג סרט שכולו פיקציה כסיפור אמיתי? (כדי שהצופים לא יפקפקו באמינות הסצנות בסרט)
  • האם יש סיבות נוספות לדעתכם?
  • לאילו סיפורים יש השפעה רבה יותר עליכם: סיפורים אמיתיים או מומצאים? מדוע?
  • האם גם סיפור מומצא יכול להיות אמיתי? באיזה אופן?

הצעה שנייה – המציאות והדמיון:
נכתוב על הלוח את המשפט: 'המציאות עולה על כל דמיון'.
נשאל בכיתה:

  • האם המשפט הזה נכון בעיניכם? מדוע?
  • תוכלו לחשוב על דוגמאות לאירועים מציאותיים שלפני שקרו נראו דמיוניים לגמרי? (תשובות אפשריות: המצאת המטוס, אסון התאומים בניו יורק, הקמת המדינה, השואה ועוד…)
  • איך אתם מדמיינים חיים מושלמים?
  • אילו חיים אתם מאחלים לעצמכם כאנשים בוגרים?
  • האם זו יכולה להיות מציאות?
  • האם יש דבר כזה חיים מושלמים?

הזמנה לקריאה

נקרא את כל פרק א בכיתה ונוודא שהתלמידים מבינים את העלילה, אחר כך נקרין את פסוקים א-ה על הלוח.
נציין כי זהו ההצג של הסיפור (אקספוזיציה) והוא כולל נתונים חשובים לסיפור שעומד להתרחש: מיקום העלילה, הדמות המרכזית ומאפייניה.
המיקום
נשאל בכיתה:

  • מהם שני הביטויים שעשויים להעיד על מקום התרחשות הסיפור? ("בְאֶרֶץ עוּץ", "בְּנֵי קֶדֶם")

רוב הפרשנים מעלים השערות שונות לגבי מקומה הגאוגרפי של ארץ עוץ על סמך אזכורים אחרים של "עוץ" בתנ"ך. המשותף להם הוא שארץ עוץ מצויה בעבר הירדן המזרחי. תומך בכך האזכור של בני קדם (=בני המזרח) בפסוק ה.
נתמקד באפשרות נוספת לפירוש של "אֶרֶץ עוּץ" שנסמך גם הוא על הקשר בין איוב לבני קדם.
נעיין במלכים א פרק ה פסוק י המתאר את חוכמתו של שלמה ונשאל:

  • שערו: מה עשוי לרמז שמה של ארץ עוץ על יושבה? (עוץ מלשון עצה – חוכמה – תושביה חכמים, רמז לכך שאנו הולכים לעסוק בשאלות של חוכמה שדרושה בהם עצה טובה)

נסכם: איוב גר בארץ עוץ שמצויה בעבר הירדן המזרחי, אזור המחיה של עמים המכונים בני קדם. ייתכן שאלה שמות ריאליים של ההקשר הגאוגרפי, אבל יש בהם רמז גם להקשר הספרותי של איוב: ספרות החוכמה.
הדמות המרכזית ומאפייניה
נשאל את התלמידים:

  • מה ידוע לנו על הדמות המרכזית מתוך פסוקים א-ג?

מתוך תשובות התלמידים נמלא יחד את הטבלה שבדף העבודה על הלוח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר מילוי הטבלה נבחן יחד בכיתה:

  • מה מיוחד במספרים של הילדים ושל הרכוש של איוב? האם הם נראים מציאותיים? (מאוד עגולים, כל זוג מסתכם ב-10, לא מציאותי כל כך)
  • בכמה תכונות חיוביות מתואר איוב ובכמה צמדים מתואר המקנה (בעלי החיים) שלו? (4, 4)
  • מה עשויה להיות המשמעות של המספרים האלה? מה הם מבטאים? (שלמות, לאיוב יש הכול, התכונות הטובות שלו והשכר שקיבל מאוזנים)

נציין כי אלו מספרים טיפולוגיים שמשקפים רעיון יותר משהם מוסרים מידע טכני.

  • מהו עשוי להיות הקשר בין השלמות בתיאור בניו ורכושו של איוב (בפסוקים ב-ג) לבין תכונותיו המתוארות בפסוק א? (קשר של סיבה ותוצאה – איוב צדיק מושלם וזוכה לשכר מושלם באופן מאוזן להפליא)
  • איזו תפיסת גמול משתקפת בפסוקים א-ג? (שכר מושלם – צדיק וטוב לו)

פסוקים ד-ה מתארים התנהגות שגרתית של איוב ושל ילדיו.

  • מה עושים ילדיו? (משתה)
  • מה עושה איוב? (מקריב קורבנות)
  • מדוע הוא עושה זאת? (הוא חושש שבעת המשתה אולי הרהרו בליבם דבר רע על אלוהים. הוא מקריב קורבנות כדי לכפר על זה)
  • מה הכוונה במילים: "בֵּרְכוּ אֱלֹהִים"? ("לברך" כאן משמש בלשון נקייה במקום לומר "לקלל", כיוון שמדובר על אלוהים ואין זה לכבודו. השינוי ככל הנראה לא היה במקור אלא נעשה כתיקון סופרים, תיקון דומה חוזר כמה פעמים בספר איוב)
  • מה אפשר ללמוד על איוב מתיאור זה? (צדיק מאוד. דואג לכפר על חטאים מינוריים שאולי קרו ואולי כלל לא קרו)
  • מה דעתכם על דמותו של איוב כפי שהיא מצטיירת בהצג (אקספוזיציה)? (תשובות אפשריות: יותר מדי צדיק, "מסודר", מקרה קלסי של הגמול המקראי)

זמנו של איוב:
בהצג וכמו כן בספר כולו לא נכתב במפורש מתי חי איוב או מתי נכתב הספר, אבל חז"ל ומפרשי המקרא עסקו בזה והעלו כמה השערות (חוקרים רבים עמדו על הקשר הלשוני שבין ספר איוב לסיפורי אברהם). בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא דף טו מתואר דיון שבו החכמים מציעים הצעות שונות לגבי זמנו של איוב.
נשאל את התלמידים:

  • מהי התקופה המוקדמת ביותר בין ההצעות ומהי התקופה המאוחרת ביותר? (מוקדמת ביותר: יעקב, מאוחרת ביותר: אחשורוש)
  • האם שתי ההצעות הראשונות שונות מבחינה היסטורית? (לא, משה והמרגלים חיו באותו דור)
  • נסו לשער: מה אם כן ההבדל ביניהן? מה אפשר ללמוד מהן לגבי כלל ההצעות? (אולי אפשר לטעון שההיבט ההיסטורי לא חשוב כל כך בדיון הזה, אלא המאפיינים של הסיפור ושל הדמות. החכמים מנסים להבין את ההקשר הרעיוני של איוב ולאו דווקא את ההקשר ההיסטורי)
  • מה אפשר ללמוד מריבוי ההצעות ומן הפער הכרונולוגי הגדול ביניהן? (שאין תשובה טובה שמקובלת על כולם. הכול השערות או דעות או דוגמאות לתקופות בהיסטוריה שבהן סבלו מייסורים כדוגמת ייסורי איוב)
  • איזו הצעה יוצאת דופן בין כל הדעות? (שאיוב לא היה ולא נברא)
  • מהן ההשלכות של הצעה זו על הבנת הספר? (שצריך לקרוא אותו כמשל ולא כמציאות ריאלית ולחפש את המסרים שלו לגבינו)
  • מה דעתכם? האם איוב היה משל? האם זה משנה בכלל?

נסכם ונאמר, שהאקספוזיציה מציגה בפנינו את איוב כצדיק מושלם שזוכה לגמול מושלם כיאה לגיבור צדיק. איוב החכם מצטיין בהתנהגותו ובדרכיו וזוכה לגמול בהתאם למעשיו. הדעה התלמודית שרואה בסיפור איוב משל (דעה שקנתה לה אחיזה בפרשנות ימי הביניים ובמחקר המודרני) מתחזקת מאוד משיוך ספר איוב לספרות החוכמה. קל יותר לראות בסיפור מומצא בסיס תיאורטי היפותטי לדיון הפילוסופי שבמרכז ספר איוב.
הדיון בשאלת הגמול המוכרת בשמה 'צדיק ורע לו' יכולה להיבחן באופן חד ומלא על רקע סיפור קיצוני ומובהק של צדיק מושלם שלא חטא מעולם ואף זכה בהתחלה לכל הגמול הראוי לו, אך נענש בעונשים הכבדים ביותר. צדיק מוחלט שרע לו באופן מוחלט. נוספת לכך הידיעה של הקורא בהמשך פרק א שייסורי איוב אינם עונש אלא ניסיון של השטן להוכיח לאלוהים שצדיקותו של איוב תלויה בשכרו.
סיפור העלילה של איוב משמש סיפור המסגרת של ספר איוב שעיקרו הדיונים הפילוסופיים שבמרכזו. בהמשך הלימוד נעסוק בסיפור המסגרת שמתפרש על פרקים א-ב ופרק מב פסוקים א-ו.
למורה: בשלב זה אם מתאים, נוכל לצפות בסרטון 'שיעורטון'.

מבט לחיים

נעורר דיון בכיתה:

  • האם לדעתכם קיימת מערכת של גמול בעולם? מי שעושה טוב יהיה לו טוב, ומי שעושה רע יהיה לו רע?
  • מי אחראי על המערכת הזאת – גורם אלוהי, גורם אנושי או גורם אחר?
  • האם כאשר אתם עושים טוב אתם מצפים לקבל משהו בתמורה? מה? ממי?
  • האם הגמול הוא הסיבה לעשות טוב או להימנע מלעשות רע?
  • האם יש סיבה אחרת?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק א פסוקים א-ה באיוב ועסקנו באופיו ומקורו של ספר איוב על פי סיפור המסגרת שלו.
מיומנויות: זיהינו מספרים טיפולוגיים ותיקון סופרים, עסקנו במושגים: גמול, שכר ועונש.
מתודות: פתחנו בדיון על רקע מחקרים או על רקע קריאת כתבה ונעזרנו במקור חז"לי.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פארגו: אמיתי כמו ביג לבובסקי
"זהו סיפור אמיתי. האירועים שמתוארים בו התרחשו במינסוטה ב-1987. לבקשת הניצולים, השמות שונו". זאת הכתובית...
פארגו: אמיתי כמו ביג לבובסקי

"זהו סיפור אמיתי. האירועים שמתוארים בו התרחשו במינסוטה ב-1987. לבקשת הניצולים, השמות שונו". זאת הכתובית שפותחת את סרטם הכבר-קלאסי של האחים כהן, ואין בו מילה נכונה אחת. זה לא סיפור אמיתי, האירועים לא התרחשו במינסוטה או בכלל, וממילא לא היו ניצולים לבקש דברים. אז למה החליטו הכהנים, שהמציאו את "פארגו" וידעו היטב שהוא לא מבוסס על כלום ושום דבר, לספר לנו את זה? ג'ואל כהן הסביר את זה כעבור שנים: "אם הקהל מאמין שמשהו מבוסס על אירוע אמיתי, זה נותן לך חירות לעשות דברים שבנסיבות אחרות הצופים לא היו מקבלים כסבירים". אבל זה האחים כהן, אז לכו תדעו, אולי זאת פשוט הייתה בדיחה פרטית. לא מופרך בשביל שניים שכבר שנים עורכים לעצמם את הסרטים, אבל את קרדיט העריכה נותנים לאיש לא קיים בשם רודריק ג'יינס.

תומר קמרלינג | mako | פורסם ב-21 במרץ 2017.

פסוקים א-ה
א אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר...
פסוקים א-ה

א אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
ב וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
ג וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד.
וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם.
ד וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אחיתיהם [אַחְיוֹתֵיהֶם] לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם.
ה וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיּוֹב: 'אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם'.
כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תלמוד בבלי בבא בתרא דף טו
אמר רבי לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה… רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה…ישב...
תלמוד בבלי בבא בתרא דף טו

אמר רבי לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה…
רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה…
ישב אחד החכמים לפני רבי שמואל בר נחמני וישב ואמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה…
רבי יוחנן ורבי אלעזר אמרו שניהם: איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה…
רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה…
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה…
רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה…
וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה…
ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא.

סיפור המסגרת של איוב
קרדיט: שיעורטון – איוב א'1-ב'10 – סיפור המסגרת של איוב. פורסם בתאריך 17 באוג׳ 2016
סיפור המסגרת של איוב

קרדיט: שיעורטון – איוב א'1-ב'10 – סיפור המסגרת של איוב. פורסם בתאריך 17 באוג׳ 2016

אבי האומה מול איוב
בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות. אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר...
אבי האומה מול איוב
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע."
(א, א)

א.מ. ליליין, איוב המתאבל, 1922. מאוסף מכון ליאו בק, מתוך ויקישיתוף

בהזדמנויות שונות משווים חז"ל בין איוב לבין דמויות מקראיות אחרות.

אמר ר' יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם,
באברהם כתיב: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (בראשית כב, יב),
ובאיוב כתיב: "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע" (איוב א, א).

מאי "וסר מרע"?
אמר ר' אבא בר שמואל: איוב ותרן בממונו היה.
מנהגו של עולם – נותן חצי פרוטה לחנווני,
אבל איוב ויתר משלו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד ב)

להמשך קריאה

המדרש משווה בין תכונתו של אברהם המתגלָה ברגע הקשה ביותר בחייו, עקדת יצחק, לבין תכונותיו של איוב, וקובע כי איוב גדול יותר.
ר' אבא בר שמואל מסביר מה היה מיוחד באיוב, מה הרע שממנו סר, והוא מתאר מקרה: כאשר היה איוב ניגש לחנות והיה צריך לקבל עודף של חצי פרוטה, הוא היה מוותר עליו ומשאירו בידי החנווני.

מה התכונות שהופכות את איוב לדמות גדולה אף מזו של אברהם, לדעת חז"ל?

היה או לא היה?
בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב. בר קפרא אומר: איוב בימי...
היה או לא היה?
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ…"
(א, א)

איור: shutterstock.com

בדרשות חז"ל יש תשובות שונות לשאלה באיזו תקופה חי איוב.

לקריאת המדרש

בר קפרא אומר: איוב בימי אברהם היה.
יש האומרים: איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא.
ר' לוי בר חמא אומר: איוב בימי משה היה.
רבא אומר: בימי מרגלים היה.
ר' נתן אומר: איוב בימי מלכת שבא.
חכמים אומרים: איוב בימי כשדים (בבלים).
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה.

דעה אחרת ר' שמואל בר נחמני: איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה.

(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמוד א)

  • "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" – משל למה היה איוב?
  • מי שאינו מקבל עמדה זו של "משל היה", מנסה לתארך את זמנו של איוב. מן המדרש עולות אפשרויות שונות. מה הופך את איוב לדמות שמתאימה לכל כך הרבה תקופות?
ברך אלוהים ומות
כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין,...
ברך אלוהים ומות
"וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת."
(ב, ט)

ז'ורז' דה לה טור, איוב ואשתו, המאה ה-17, מתוך ויקישיתוף

כאילו לא די באובדן ילדיו ורכושו, השטן אינו מרפה וממשיך להכות את איוב. והפעם בשחין, מחלת עור קשה, מכף רגלו ועד קודקודו.
אשתו של איוב פונה אליו ואומרת לו: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת!

להמשך קריאה

האם אשתו של איוב באמת מבקשת ממנו לברך את אלוהים? על מה? ומה הקשר בין ברכה לאלוהים לבין מותו של איוב?
ובכן, את דבריה של אשת איוב יש להבין בִּלְשׁוֹן סַגִי נְהוֹר, כלומר במשמעות ההפוכה מהמשמעות האמיתית של המילים. אשת איוב התבטאה כך כדי לשמור על כבוד האל, במקום המילה "קַלֵל" אמרה את היפוכה – "בָּרֵךְ".

מתוך אתר 929 "גם כן שמחה".
רוצים לדעת עוד על לשון סגי נהור? היכנסו לדותן ארד, "גם כן שמחה", אתר מיזם 929

  • מה אשת איוב מעודדת את בעלה לעשות? האם אפשר להצדיק אותה?
ה' נתן וה' לקח
הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן...
ה' נתן וה' לקח
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

צילום: shutterstock.com

הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ".
משמעות הביטוי "ה' נתן וה' לקח" – אני משלים עם הגורל שלי משום שהכול בא מאת ה', גם הטוב וגם הרע.
מאחורי ביטוי זה מסתתרת התפיסה שיש מערכת קוסמית של שכר ועונש, ולאדם אין יכולת להבין מדוע קורים הדברים, לכן יש לסמוך על ה' שהוא שופט צדק.

  • לעיתים עומד האדם "החילוני" ומתקנא בחברו "הדתי" שאינו מנסה להסביר את האובדן, את האסון, אלא מוצא נחמה בכך שישנה ישות-על שיודעת את הסיבות לדברים ואל לנו לחקור במופלא ממנו.
    מה דעתכם – האם קשה יותר לחיות על פי תפיסת העולם הדתית המתוארת, או קל יותר לחיות כך? הציגו את היתרונות ואת החסרונות שבהשלמה כזו עם הגורל.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל...
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
"עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא…"
(א, טז)

השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל הראל – במלחמת לבנון הראשונה. שניהם גרו בשכונת תלפיות בירושלים וכאשר האחד נהרג, הוריו של השני קיבלו את בשורת האיוב שבנם נהרג, ולאחר מכן קיבלו הודעה שחלה טעות. על הטלטול הרגשי ועל הידיעה הקשה שגם יובל הראל השני נהרג, קראו כאן.
בשיר מקבל הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" מקום מרכזי.
שמעו את השיר תוך כדי קריאת המילים.

למילות השיר

בְּרִית דָּמִים
מילים: עמנואל צבר

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם, עַל דַּעַת הַקָּהָל
רָכַבְנוּ סוּפָה וְגַם סַעַר,
בּוֹטְחִים,
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

לְמוּדִים וּשְׂבֵעִים, יוֹדְעִים אֶת הַשָּׁעָה,
שָׁעֲטוּ הַרְאֵלִים, יוּבַלִּים,
חַיָּלִים
לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן וְקוֹל שׁוֹבֵר אֲרָזִים.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אִמָּא, הַרְאֵל לְקִינוֹת יוּבַל,
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, אִמָּא,
יוּבַל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַבָּא, הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַרְאֵל גַּם יוּבַל, יוּבָל גַּם הַרְאֵל,
וְעִיר תַּלְפִּיּוֹת שַׁכּוּלָה.

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.

תַּלְפִּיּוֹת לָךְ אַרְצִי, הַרְאֵלִים בִּשְׁעָרֵךְ.
בְּרִית דָּמִים, בְּרִית עוֹלָם בִּבְשָׂרֵךְ,
אֶת אֵימַת הַיָּמִים יְנַחֲמוּ יְלוּדַיִךְ
וְאַתְּ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מדוע נבחר דווקא הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" לביטוי מרכזי בשיר?
גדל הכאב מאוד
  לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו...
גדל הכאב מאוד
"...וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד."
(ב, יג)

יעקב שטיינהרט, איוב, רישום בפחם בשנת 1945. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

לפי הסיפור המקראי, חולשתו של איוב היא כפולה. הוא חלש פיזית בשל השחין שאינו נותן לו מנוח, והוא חלש נפשית לאחר שאיבד את כל היקר לו. אל המצוקה הגדולה שבה נתון איוב מתווספת מצוקת האמונה – איוב אינו מבין מדוע הביא עליו האל את כל הסבל הזה.

להמשך קריאה

הגוף שנראה חלוש, הפנים המופנות אל השמיים ומביעות ייסורים, היד המושטת כמו בתנועת התגוננות ובקשת חמלה – כל אלו ממחישים ללא מילים את סבלו הרב של איוב.

מבוסס על: מרים בלומנטל וענת בסר, "איוב", 2005, מקראנט. © מטח

  • באיזה אופן הבליט הצייר יעקב שטיינהרט את מצוקותיו של איוב?
  • שטיינהרט, צייר פולני, יצר את הרישום בשנת 1945. אילו משמעויות מוסיפה עובדה זו למצוקה הבאה לידי ביטוי ביצירה?
איש מופלא
איוב / רחל תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ לְקַבֵּל אֶת הָרַע...
איש מופלא
"...ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

רחל המשוררת. צילום: מתוך ויקישיתוף

איוב / רחל

תְּנָ"כִי פָּתוּחַ בְּסֵפֶר אִיּוֹב.
– אִישׁ מֻפְלָא! לַמְּדֵנוּ גַּם אָנוּ
לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב
בִּבְרָכָה לָאֵל שֶׁהִכָּנוּ.
לוּ כָּמוֹךָ נֵדַע בַּהֶגֶה וָהִי
לְפָנָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת הַשִּׂיחַ,
וְכָמוֹךָ נָבוֹא בְּחֵיקוֹ הָאֲבָהִי
אֶת הָרֹאשׁ הֶעָיֵף לְהָנִיחַ.

  • בשיר זה רחל מבטאת התפעלות מאיוב – מה הפן באיוב שממנו מתפעלת רחל?
  • מה מייחלת רחל לעצמה בעקבות קריאתה בספר איוב?
    (על קשייה של רחל תוכלו לקרוא כאן)
  • באיזו מידה אתם שותפים לתחושתה של רחל כלפי איוב?
ארץ עוץ
ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה. מרבית החוקרים...
ארץ עוץ
"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ."
(א, א)

shutterstock.com

ארץ עוץ מוזכרת שלוש פעמים בתנ"ך – בספר איוב, בספר ירמיהו ובמגילת איכה.
מרבית החוקרים סבורים שארץ עוץ שכנה בארץ אדום (דרום-מערב ירדן של ימינו), אך יש הסבורים שעוץ הייתה ממוקמת דווקא באזור דמשק. ואכן, עד היום קיים ליד דמשק מנזר הנקרא "דיר איוב", זכר למסורת שקשרה את איוב לאזור זה.

להמשך קריאה

לעומתם, הרמב"ם הציע כיוון אחר:
"וכאילו אומר לך הכתוב: עוץ עצה, בחן את סיפורו של האיש, והסק ממנה מסקנות לעצמך, לחייך".

(מבוסס על: יהודה איזנברג, ספר איוב בתפיסת הרמב"ם)

  • לפי דעתו של הרמב"ם, ארץ עוץ אינה קיימת. מדוע כינו אותה דווקא בשם זה?
חברים מבקרים מחו"ל
חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות...
חברים מבקרים מחו"ל
"...וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי, וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ."
(ב, יא)

צילום: Ester Inbar, מתוך ויקישיתוף

חברי איוב מגיעים מארצות שונות לנחם אותו. חוקרים ניסו להבין מהיכן הם הגיעו והעלו השערות בקשר למוצאם:
"אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי" – מרבית החוקרים משערים שתימן היא עיר או מחוז באדום (דרום-מערב ירדן).
"וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי" – שוח מזוהה כאזור בגבולה הצפוני-מערבי של בבל (אזור הפרת התיכון)
"וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי" – השם הגאוגרפי "נעמה" אינו ידוע ממקור אחר, ולכן אינו מזוהה.

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 36-35, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • איוב הוא מארץ עוץ, מקום שאין לו זיהוי ודאי, ואילו המקומות שמהם מגיעים רעיו הם לכאורה בעלי זיהוי גאוגרפי. כיצד העמימות במיקום הגאוגרפי תורמת למסר של הסיפור?
איוב הגדול מכולם
  "בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים...
איוב הגדול מכולם
"...וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם."
(א, ג)

מפת העמים והממלכות באזור המזרחי לירדן. , Briangotts, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

reiba, at flickr, CC BY 2.0

 

"בְּנֵי קֶדֶם" – שם כולל לעמים שונים ששכנו בגבול המזרחי של עבר הירדן, שבטים שנדדו באזור זה, ובהם הארמים, האדומים, המואבים, העמונים ואחרים.
מהכתוב בספר מלכים א אפשר להבין כי בני קדם הצטיינו בתכונה מסוימת: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם" (ה, ט-י).

מבוסס על: יעקב קליין (עורך), עולם התנ"ך – איוב, 2002, עמ' 26, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה היא התכונה שבה הצטיינו בני קדם?
  • אם כן, מה בעצם אומר המספר על איוב בפסוק: "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (א, ג)?
יושבים שבעה
מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים,...
יושבים שבעה
"וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת..."
(ב, יג)

טקס אשכבת הגופה על ידי בני המשפחה ומריטת שערות של האבלים (המקוננים והמקוננות), יוון, המאה השישית לפסה"נ . Walters Art Museum.

מנהג שבעת ימי האבלות הוא מנהג קדום, ונזכר כבר בספרות המסופוטמית הקדומה אצל העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים.

להמשך קריאה

ב"עלילות גִלְגָמֶשׁ", יצירה ספרותית מסופוטמית מהמוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מספר הגיבור גילגמש על מות אנכידו, חברו הטוב, כך:
אנכידו חברי אשר אהבתי מאוד,
אשר התהלך אתי בכל התלאות,
הלך בדרך כל בשר.
שישה ימים ושבעה לילות עליו בכיתי,
לא נתתי הורידו קבר.

(לוח עשירי, שורה 59)

בתורה נזכר מנהג זה לראשונה בנוגע ליוסף: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ, י), אולם מנהג הישיבה על הארץ שבעה ימים נזכר רק אצל איוב, ואולי מכאן נובע הביטוי "לשבת שבעה".

  • כדי להנחות את המנחמים כיצד לנהוג בבית האבל בשבעת ימי האבלות, נכתבו הלכות ניחום אבלים בספר קיצור שולחן ערוך. על פי אחת ההלכות המופיעות שם, אין המנחמים רשאים לפתוח את פיהם עד שיפתח האבל תחילה, כמו שנמצא באיוב.
    הלכה זו מקורה בספר איוב, מצאו בפרק ב את הפסוק שעליו היא מבוססת.
עד כאן!
השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני...
עד כאן!
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)

השחקן אורי גוטליב מדבר על דמותו על איוב. גוטליב מספר שגם הוא עושה לעיתים מבחני אמונה לעצמו – עד כמה הוא מוכן לסבול התנהגויות של אנשים הקרובים אליו, ומתי הוא אומר – עד כאן!

  • מה הביקורת של אורי גוטליב על האופן שבו מגיב איוב לצרות האיומות הנופלות עליו מאלוהים?
  • איך היה צריך איוב להגיב, לדעתו של גוטליב?
  • האם עמדתו של גוטליב משקפת הבנה של מצוקתו של האדם המאמין?

קרדיט: מתוך סדרת הרשת "ישראלים מדברים תנ"ך", מקראנט, מטח.