סגור תצוגת כיתה
הפרק

מבוא לספר קהלת

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה הוא מבוא לספר קהלת, ובו נלמד על החלוקה הפנימית ועל סוגי הפרקים. נדון בשאלות אלה: מי כתב את ספר קהלת ומה משמעות שמו? מה ייחודו לעומת המגילות האחרות? ומהם הנושאים המרכזיים המאפיינים אותו? נמשיך בלימוד הפולמוס אם להכניס את קהלת לקורפוס התנ"ך, ונסיים בשאלה אם שאלותיו של קהלת רלוונטיות אלינו ומתי עולות בנו שאלות של משמעות.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – פתגמים:
נערוך תחרות פתגמים מתוך ספר קהלת. נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, כל קבוצה תקבל שתי ערמות של פתקים – כל ערמה בצבע אחר – בצבע אחד תחילת פתגם מקהלת ובצבע אחר סופו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). התלמידים יצטרכו להרכיב את הפתגמים מתוך הערמות, הקבוצה שתרכיב ראשונה את כל הפתגמים בלי טעויות תנצח.
באמצעות התחרות יראו התלמידים שהם מכירים יותר פסוקים מספר קהלת ממה שהם חושבים. נספר שהיום נלמד את המבוא לספר זה ונבחן את מאפייניו ומרכיביו המיוחדים.

אפשרות שנייה – הרהורים על משמעות החיים – שיר ושיחה:
נקרא יחד את שירו של דוד אבידן 'ייפוי כוח'.
נשאל את התלמידים:

  • על איזו שאלה מנסה השיר הזה לענות? מה אנחנו צריכים "להצדיק" לפי דוד אבידן? (את העובדה שאנחנו לא מוותרים על ההתמודדות עם כל מה שכואב בחיים: הבדידות, הייאוש, המועקה)
  • איזו תחושות מעלה בכם השיר הזה?
  • האם הוא שיר פסימי לדעתכם?
  • מה אתם חושבים על התשובה של אבידן – האם היא מספקת?
  • האם שאלתם פעם בעצמכם את השאלה שהשיר הזה מעלה?

נציין ששאלת ההתמודדות עם הכאב בחיים, ויותר מכך – שאלת משמעות החיים בכלל – העסיקה ומעסיקה כותבים, סופרים והוגים רבים לאורך ההיסטוריה, ובמידה זו או אחרת כל אדם עסוק בשאלת משמעות החיים בכלל ומשמעות חייו בפרט. ספר קהלת, שאנו מתחילים ללמוד אותו היום, דן באופן ישיר ולעיתים גם מייאש בשאלות הללו, ואנו נצא עמו למסע הפילוסופי שלו.

הזמנה לקריאה

נתחיל בכך שספר קהלת הוא אחד מחמש המגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר.
שתי מגילות מהן נושאות אופי סיפורי – רות ואסתר – ושלוש כתובות על דרך השירה: איכה, שיר השירים וקהלת.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע נקרא ספר קהלת בשם זה? (על שם מחברו הנזכר בכותרת: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם". השם מופיע גם כמה פעמים בגוף הספר בפרקים א, ב, יב, ז, ח, ט וי)

נכתוב את המילה 'קֹהֶלֶת' על הלוח ונשאל:

  • איזו מילה היא מזכירה לכם? (קהל)

נקרין על הלוח שלוש פרשנויות מסורתיות להבנת שם זה.
נשאל את התלמידים:

  • מהן האפשרויות הפרשניות למילה "קֹהֶלֶת"? (הפרשנים מציעים שקהלת הוא מי שאוסף דעות שונות יחד, דרשן המדבר בפני קהל או אולי באירועי הקהל – אירוע שנערך אחת לשבע שנים בירושלים בחג סוכות, ובו קראו בתורה בפני העם כולו; או מי שהחוכמה נקהלה בו – כמו קהל שנאסף כולו למקום מסוים, כך נאספה הרבה חוכמה אצל קהלת)
  • מה מלמדת כל אפשרות פרשנית על מחבר הספר ועל אופיו או על אופי חוכמתו? (אפשר לזהות מהפרשנויות שלושה מאפיינים של חוכמת המחבר: חוכמה שראויה להיאמר ברבים; חוכמה שמסוגלת לחבר בין כמה מקורות וליישב בין ניגודים; וחוכמה שנאספה במשך שנים וממקורות רבים ומגוונים)
  • האם לדעתכם יש עדיין משמעות לחוכמה בעידן גוגל? לאיזו חוכמה?

על פי המסורת, מי כתב את ספר קהלת?
ראשית נקרא את קהלת פרק א פסוק א ופסוק יב ונשאל:

  • מי לפי פסוקים אלה חיבר את ספר קהלת? ("קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד")
  • מה היה תפקידו של קהלת בן-דוד? (מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם)
  • האם ידוע לכם לאיזה בן של דוד המלך מיוחס הספר? (שלמה)

נקרין על הלוח את מדרש שיר השירים רבה על כתיבת קהלת.
נשאל את התלמידים:

  • מהיכן ידוע לנו ששלמה המלך כתב ספרים? (גם בשיר השירים וגם במשלי מופיע שמו באופן מפורש: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" – שיר השירים פרק א פסוק א; ו"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" – משלי פרק א פסוק א)

לכן מתאים היה להניח שגם את קהלת, המיוחסת לאחד מבניו של דוד, שלמה כתב.
נציין שהמושג "דברי הבלים" מכוון למילה "הֶבֶל" שחוזרת 38 פעמים בספר קהלת.
נשאל את התלמידים:

  • מהו הפסוק המוכר ביותר שבו מופיעה מילה זו? ("הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" – פרק א פסוק ב)

נציין שכשנלמד את פרק א נבחן בעיון את מושג ההבל, אך כרגע די לנו בהבנה שמושג זה קשור לשאלות בנוגע למשמעות החיים, היות האדם בר-חלוף.
נשאל את התלמידים:

  • על פי המדרש, באיזה שלב של חייו כתב שלמה את ספר קהלת? (בזקנתו)
  • מדוע לדעתכם המדרש קושר בין 'דברי הבלים' לבין שלב הזקנה בחייו של אדם? מהם הדברים שמעסיקים אדם בעת זקנתו? (במבט לאחור ולאחר התנסויות רבות, אדם יודע מה עיקר ומה סתם הבל – בר חלוף – ולא מעניק משמעות לחייו של האדם)

המגילה עוסקת בין השאר בשאלה איזו דרך בחיים יכולה לספק לאדם תחושת משמעות. קהלת מחפש אחר דרכים שיובילו אותו למשמעות ומבטא את חיפושיו באמצעות פתגמים, דברי חוכמה, עצות מעשיות לחיי האדם ואזהרות מדרך חיים מוטעית. המגילה גם שוללת כמה דרכים שלפיה אינן מובילות למשמעות, ועל כן יש יסוד להניח שמי שכותב אותה מדבר מתוך ניסיון חייו ומתוך חוכמת חיים שצבר לאורך השנים. דבר נוסף שמחזק את האפשרות שהכותב הוא אדם מבוגר היא המסקנה המפתיעה שאליה הוא מגיע בסוף הספר, ובה נעסוק בהמשך.
נציין שלא כל הפרשנים מסכימים שמי שכתב את הספר היה שלמה או כל בן אחר של דוד המלך. מדוע?
נקרין על הלוח את הפסוקים.
נשאל את התלמידים:

  • מהי הביקורת המובעת בפסוקים הללו? (אל תופתע אם תראה שחיתות שלטונית, המלך עושה מה שהוא רוצה ואף אחד לא מעז לבקר אותו)
  • מדוע הפסוקים האלו יכולים לסדוק את התפיסה שלפיה שלמה כתב את המגילה? (מובעת כאן ביקורת ישירה וחריפה כלפי המלך ומוסדות השלטון, ומתאימה יותר הסברה שהפסוקים נכתבו בידי אחד מפשוטי העם ולא בידי המלך המפנה אצבע מאשימה אל עצמו)
  • נסו לחשוב: אם שלמה או אחד מאחיו אינו המחבר, מדוע ראו לנכון ליחסה לשלמה או לבן דוד?

נוסיף שישנן שתי סיבות נוספות שמחזקות את הסברה שהספר נכתב הרבה אחרי תקופת בית שני:

  • לשונו של הספר – התחביר, אוצר המילים והשפעת הארמית מתאימים לתקופת המעבר בין העברית המקראית הקלסית ללשון חז"ל.
  • שתי מלים פרסיות: פרדס (פרק ב פסוק ה) ופתגם (פרק ח פסוק יא) – מצביעות על תאריך שלאחר גלות בבל.

הפולמוס אם להכניס את ספר קהלת לתנ"ך:
ספר קהלת עוסק במחשבותיו הפילוסופיות של האדם בינו לבין עצמו. פעמים רבות במחשבות כאלה נאמרות אמירות הנראות כהתרסה מול אלוהים (כך לדוגמה שאלת חוסר הצדק בעולם: "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ" – פרק ז פסוק טו; או הצעת קהלת: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" ועוד), וכיוון שכך עולה השאלה אם הספר מתאים להיות בתנ"ך.
נציין גם שבעוד ספר איוב נסוב סביב שאלת הגמול, שהיא תת-נושא בתוך עולם שאלות המשמעות, ספר קהלת דן בשאלת תכלית האדם בעולם במובן רחב הרבה יותר, וכחלק מהדיון הוא נוגע גם בשאלת הגמול.
קהלת מאופיין מאוד גם בסתירות הפנימיות הרבות שבו. נציג בפני הכיתה כמה סתירות לדוגמה.
נקרין על הלוח כמה ציטוטים מספר קהלת ונבקש מהתלמידים לנסות לזהות סתירות בין ציטוטים משני הטורים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שאת הסתירות שזיהינו מזכירים פרשנים וחוקרים רבים ובהם רבי אברהם אבן עזרא, פרשן ימי הביניים בפירושו לקהלת.
נשאל את התלמידים:

  • האם ראוי לדעתכם להכניס לתנ"ך ספר שיש בו סתירות פנימיות רבות כל כך?
  • האם אפשר להסביר את הסתירות? כיצד?
  • האם אפשר ליישב כל סתירה בפני עצמה או אולי יש סיבה אחת לכל הסתירות?
  • מה יכולה להיות הסיבה לכל הסתירות?

נשמע את תשובות התלמידים ונפנה לדף עבודה בנושא.
נחלק לתלמידים את דף העבודה בנושא הפולמוס על קהלת, העוסק הן בשאלת הסתירות הן בחשש שבספר מובעים רעיונות המנוגדים לאמונה היהודית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם: ספר קהלת כולל בתוכו מסרים סותרים ועלול להשתמע ממנו שאין משמעות בקיום האנושי ובאמונה באל. כל אלה העמידו בסימן שאלה את התאמתו לקאנון המקראי. החכמים נשענים על מסקנתו הסופית כדי להניח את דעתם, וכמו כן מנסים לפרש אותו בדרך שתפתור את הסתירות הפנימיות וגם תבהיר שאין בו ערעור על יסודות האמונה.
נשאל את התלמידים:

  • אם אנו מסתכלים על ההבדל בין ספר קהלת כולו ובין מסקנתו הסופית בעיניים של חוקרי מקרא ולא בעיניים מסורתיות, האם נוכל לחשוב על סיבה נוספת מדוע מסתיימת כך המגילה?

נסביר שיש מהחוקרים שסבורים שמדובר למעשה בתוספת מאוחרת שהוסיפו עורכי המקרא בעת חתימת התנ"ך ומטרתה הייתה להכשיר את ספר קהלת כך שיוכל להיכנס לקאנון המקראי.
הצעה נוספת לפתרון הסתירות מתבססת על פסוק ט בפרק יב: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה".
קהלת האזין למה אנשים אומרים, חקר את הדעה המקובלת והביא אותה בספרו ובסוף תיקן והסיק את מסקנתו הסופית. פעמים שדעת ההמון הייתה לכיוון מסוים וקהלת הזכיר אותה, ואחרי שחקר בדבר הגיע למסקנה הפוכה ולכן הסתירות הרבות.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – כתיבה יוצרת:
בעקבות מחשבותיו של קהלת על משמעות הקיום נוכל לבקש מן התלמידים לעיין בפרקי הספר, לבחור פסוק שהם מזדהים עם האמירה או השאלה שבו, ולכתוב תגובה אישית קצרה לפסוק או שאלות שהיו רוצים לשאול את קהלת בעצמם בעקבותיו.

אפשרות שניה – שיתוף:
נשאל את התלמידים:

  • האם יש זמנים בחייכם שבהם עולות בכם ביתר שאת מחשבות קיומיות?
  • האם המחשבות האלה עולות ברגעים קשים במיוחד, או דווקא ברגעים שבהם "הכול בסדר" והראש פנוי מדאגות?

נשוחח על המחשבות האלה:

  • לאן הן מובילות אותנו? האם לעשייה מוגברת או לייאוש?

ראוי לציין שקהלת מציין כמה פעמים שהוא שואל את שאלותיו בעת שהוא ברווחה כלכלית, מתוך תחושת מסוגלות בלי מעצורים. וכיוון שכך היה לו החופש להתעסק בשאלות הללו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שיעור זה היה מבוא לספר קהלת. למדנו על תכניו ומי כתב אותו ועסקנו בפולמוס אם להכניסו לספרי התנ"ך.
מיומנויות: קראנו מדרש חז"ל וניתחנו אותו, שאלנו שאלות מחקריות והצענו את האפשרות שהעלה המחקר לגבי אחידותו של הספר.
מתודות: קראנו שיר עברי וערכנו תרגיל בכתיבה יוצרת.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ייפוי כוח / דוד אבידן
למילות השיר  
ייפוי כוח / דוד אבידן
קהלת – משמעות השם
מצודת ציון'קֹהֶלֶת' הוא עניין קיבוץ ואסיפה, כמו 'קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים פרק לג פסוק ד). היה...
קהלת – משמעות השם

מצודת ציון
'קֹהֶלֶת' הוא עניין קיבוץ ואסיפה, כמו 'קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים פרק לג פסוק ד).
היה נקרא כן, על שהקהיל הדעות המנוגדות, לצרף ולְלָבֵּן (=לזקק, לבחור) את הצודק מהבלתי צודק.

רש"י
'קֹהֶלֶת' על שֵׁם שֶׁקִּהֵל חָכְמוֹת הַרְבֵּה…
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל דְבָרָיו בְהַקְהֵל.

רשב"ם
שלמה נקרא קהלת על שם שקיהל חכמות מכל בני קדם, ונתחכם מכל אדם.

שיר השירים רבה פרשה א פסקה א
שלושה ספרים כתב שלמה: משלי, קהלת, שיר השירים. איזה מהם כתב תחילה?שיר השירים כתב תחילה,...
שיר השירים רבה פרשה א פסקה א

שלושה ספרים כתב שלמה: משלי, קהלת, שיר השירים.
איזה מהם כתב תחילה?
שיר השירים כתב תחילה, ואחר כך משלי, ואחר כך קהלת.
כשאדם נער – אומר דברי זמר,
הגדיל – אומר דברי מִשְלוּת (משלי חוכמה),
הזקין – אומר דברי הבלים.

שחיתות
פרק ה פסוק ז: "אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה, אַל תִּתְמַהּ"פרק ח...
שחיתות

פרק ה פסוק ז: "אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה, אַל תִּתְמַהּ"
פרק ח פסוקים ב-ד: "אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ, אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה. בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה".

מטמא את הידיים
באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים: כל כתבי הקודש...
מטמא את הידיים
"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם."
(פסוק א)

צילום: shutterstock.com

באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים:

כל כתבי הקודש מטמאין את הידיים.
שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים.
רבי יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים, וקהלת – מחלוקת.
רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים, ושיר השירים – מחלוקת.

(משנה, מסכת ידים, פרק ג משנה ה)

להמשך קריאה

איך ייתכן שספרי קודש מטמאים את ידיו של הנוגע בהם?
התשובה טמונה בהבנה של תקופת חז"ל. בתקופה זו הייתה חשיבות גדולה לשמירה על טהרה. חז"ל קבעו שמי שנוגע בספרי הקודש מטמא את ידיו, כדי שאנשים לא יתייחסו אליהם כמו אל ספרים רגילים אלא ישמרו עליהם בהקפדה, יתנו להם מעמד מיוחד ונבדל וישמרו על קדושתם.

  • לפי המדרש, קדושתם של אילו ספרי תנ"ך שנויה במחלוקת?
  • מה עמדתו של רבי יהודה כלפי מעמדו של ספר קהלת ומה עמדתו של רבי יוסי?
  • מהיכרותכם עם קהלת פרק א, מה לדעתכם יכול להסביר את הפקפוק בקדושתו של ספר קהלת?
ההולכים והנשארים
אמר רבי יהושע בן קרחה:הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם...
ההולכים והנשארים
"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת."
(פסוק ד)

צילום: shutterstock.com

אמר רבי יהושע בן קרחה:
הפסוק היה צריך לומר – והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד.
וכי מי נברא בשביל מי?
ארץ נברא בשביל דור, או דור נברא בשביל הארץ?
לא ארץ בשביל דור,
אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך הוא בולה (מלשון בליה, תהליך של התפרקות והתפוררות).
והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך אינה בולה.

(מדרש קהלת רבה, א, ד, ה)

  • לדעת רבי יהושע, מדוע הפסוק היה צריך להיות מנוסח אחרת?
  • רבי יהושע מציע רעיון העונה על תהייתו מדוע הפסוק מנוסח כפי שמנוסח. לדעתו, מה הרעיון העומד מאחורי הפסוק כפי שהוא מנוסח בקהלת?
אין חדש תחת השמש
הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה...
אין חדש תחת השמש
"...וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה מביע, בנימה מעט צינית, את התחושה ששום דבר לא השתנה ואין מה לצפות לשיפור, כי אותם הדברים חוזרים וקורים שוב ושוב.
הביטוי מבטא חיים שסובבים על ציר סגור, כמו טבעת או חישוק, בניגוד לציר הזמן הלינארי והמתפתח המוכר לנו מתפיסות פילוסופיות אחרות במקרא וגם בעת המודרנית.

  • מה דעתכם – האם קהלת אמר "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" בנימה צינית או בנימה אחרת?
  • אילו פסוקים נוספים בפרק א מביעים את הרעיון שאין חדש תחת השמש?
הבל הבלים
38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל....
הבל הבלים
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל. במופעים אחרים של המילה 'הבל' במקרא נמצא אותה במשמעות רוח (ישעיה טז, יג: "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל"), וכן הבל כדבר חולף, ההיפך מנצח (תהלים קמד, ד: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר") הבל כדבר חסר תועלת וערך (ירמיה מט, יט: "הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל") ואפילו הבל כשקר (משלי לא, ל: "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי").

מבוסס על התקציר של 929 קהלת א וגם על מילוג

  • "הבל הבלים" בקהלת משמעו – חוסר ערך, אפסות, ריקנות. בימינו קיבל הביטוי משמעות של דברים מופרכים או מטופשים, שטויות. המשמעות של המילה "הבל" היא אוויר, אדים (הבל פה, למשל).
    מה הקשר בין "הבל פה" לבין משמעויותיו השונות של הביטוי "הבל הבלים"?
הנער והדרך
"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים...
הנער והדרך
"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ט)

צילום: shutterstock.com

"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים מתייחסים ל"דרך" שהיא מטפורה לחיים, כשההתמקדות מופנית לסוֹפהּ.

להמשך קריאה

שירי סוף הדרך / מילים: לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאוד – אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד – אמר הָעֶלֶם
הדרך אָרְכָה עד מאוד – אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך…
לקריאת השיר המלא

  • לדעתכם, מה אומרת לנו לאה גולדברג, באמצעות שלוש הדמויות ההולכות בדרך, על האמירה של קהלת: "אין כל חדש תחת השמש"?
בחדר האמבטיה
נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את...
בחדר האמבטיה
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל." (פסוק ב)

באדיבות זאב ברקן

נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.
הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את הארעיות ואת הזמן החולף. המדיום הוא המסר, שכן אנחנו יכולים לדמיין מה קרה דקות אחדות אחרי שהצילום תיעד את הכיתוב.

להמשך קריאה

מסגרת החלון משמשת מסגרת למילים הכתובות ונותנת להן נוכחות ומשמעות. הנוכחות פרדוקסלית מעט כי המתבונן מבין כאמור שעוד מעט יימחקו המילים והמסגרת תישאר ריקה מתוכן.
החלון משלב חדש וישן, מרכיבים מתקופות זמן שונות – המסגרת עשויה מפרופיל מתכת מודרני ואילו הזגוגית מיושנת, בסגנון שרווח בארץ בשנות ה-50 וה-60 והיום נחשב וינטג' – רמז נוסף לחלוף הזמן.

  • כיצד ממחיש תצלום זה את תפיסתו של קהלת? התייחסו לבחירת מיקום המיצג ו"החומרים".
    אתם מוזמנים ליצור עבודת אומנות שממחישה את הביטוי "הבל הבלים".
    אפשר גם רק לתאר – כיצד הייתם מעצבים עבודת אומנות כזו? באיזה מיקום הייתם בוחרים? באילו חומרים?
עמל בעת העתיקה
בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים,...
עמל בעת העתיקה
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

שער החומה בבקעת תמנע, מכרות של מרבצי נחושת המיוחסים לתקופת שלמה המלך. באדיבות ארז בן יוסף ומשלחת החפירות הארכאולוגיות המחודשות לבקעת תמנע של אוניברסיטת תל אביב.

בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים, חוצבי אבנים, כורי אבנים ומתכות יקרות, חרשים, מסגרים, סופרים, פקידים, טוות, אורגות, משרתות ועוד בעלי ובעלות מלאכה.

להמשך קריאה

בדרך כלל תיאורי העמל נמסרים כדרך לתאר את הדמות, אך באמצעותם אנחנו יכולים ללמוד על עולם העבודה של אנשי המקרא: הרועה, למשל, מחויב לדאוג למזון, למים ולמחסה לעדרו ולהגן על העדר מחיות רעות.
חרש הנחושת נדרש למיומנויות מסוג אחר לגמרי: לבנות תנור חמר, לספק לתנור הזה כמות מדויקת של חמצן ופחם, לשמור על טמפרטורה של 1,200 מעלות צלזיוס, להזרים פנימה כמות קבועה של אוויר ולהוסיף לקדרה תערובת מורכבת של מינרלים.

מבוסס על: דליה מזורי, "חרשי הנחושת בתמנע: עבדים או מכשפים?", 28.8.2014. © כל הזכויות שמורות למקור ראשון.

  • בעולם של היום אנשים מוערכים פעמים רבות לפי סוג העבודה שלהם.
    האם קהלת מבחין בין סוגי עמל שונים? האם הוא מעריך את האדם לפי תחום עיסוקו או שהוא מתבונן בעולם בצורה כללית יותר?
משלי אחיקר
סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.עדות לספרות חוכמה כזו...
משלי אחיקר
"וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם, הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ."
(פסוק יג)

פפירוס ארמי משנת 500 לפנה"ס ועליו סיפור אחיקר החכם, מוצג במוזאון החדש בברלין. צילום: Yair Haklai, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.
עדות לספרות חוכמה כזו אנחנו מוצאים בספר "מִשְׁלֵי אחיקר", ספר מְשָׁלים שנכתב במקור בארמית בתקופת ממלכת אשור.

להמשך קריאה

משלי המוסר שבספר משולבים בעלילה על אחיקר – סופר ויועץ חכם בחצר מלכי אשור. סיפור המסגרת מזכיר קצת את סיפור מרדכי ואסתר – אחיקר, שהיה חשוך ילדים, אימץ את אחיינו נדן וחינך אותו כדי שיוכל למלא את מקומו. במהלך החינוך לימד אחיקר את אחינו משלי חוכמה, כמו זה:

נדן בני!
כי תשמע דבר ומת בלבבך, ולאיש אל תגלנו,
פן יהיה כגחלת בפיך, ונכווית בה וחיבלת לנפשך,
ועל האלוהים תלונתך.
בני,
אל תגד כל אשר תשמע,
ואשר תראה – אל תגלה.

(תוכלו לקרוא עוד משלים כאן)

בסופו של דבר האחיין התגלה ככפוי טובה. הוא לא החזיר לאחיקר טובה תחת טובה ובבגרותו אף האשים את דודו בבגידה. אחיקר נדון למיתה, אך ניצל ברגע האחרון.
כעבור זמן הציב פרעה, מלך מצרים, אתגר למלך אשור, וכשמלך אשור גילה שאחיקר חי הוא מיהר לשלוח אותו למצרים להתייצב בשמו בפני פרעה.
אחיקר נדרש לענות על חידות ולמלא משימות שונות כדי להוכיח את חוכמתו, למשל לכתוב איגרת שהחכמים יודו שטרם ראו כמותה, לבנות ארמון בין שמים וארץ, לקלוע חבלים מחול הנהר ולתקן אבני רחיים שבורות. אחיקר עמד בכל המשימות וזכה עבור מלך אשור בהתערבות מול פרעה.

  • בספרויות המזרח הקדום אפשר להבחין בשני סוגי חוכמה: חוכמה מעשית, המלמדת את האדם כיצד להתנהג בחיי היום-יום, וחוכמה עיונית, פילוסופית, העוסקת בשאלות שברומו של עולם.
    לאיזה סוג ספרות חוכמה משתייכים משלי אחיקר ולאיזה סוג משתייך ספר קהלת?
פילוסופיית החיים של קהלת
הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך...
פילוסופיית החיים של קהלת
"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק ג)

הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך הספר.

  • בהתייחס לפילוסופיית החיים של קהלת, האם לדעתכם מגילת קהלת היא פסימית או אופטימית?
  • כיצד ייתכן שספר זה קיבל מקום בין כתבי הקודש של העם היהודי?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד, 2018

מדעים מדויקים
קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין...
מדעים מדויקים
"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם."
(פסוק ה)

קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין חדש תחת השמש. אולם האם הידע המדעי של קהלת היה מדויק?

  • מה ההבדל בין הידע המדעי שהיה בידי קהלת על תנועת השמש וכדור הארץ, לבין הידע המדעי שיש בידינו היום?

קרדיט: יום בכדור הארץ / מכון דוידסון – סרטוני מדע

הפילוסופיה של קהלת
קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.
הפילוסופיה של קהלת
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל."
(פסוק ב)

קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.

  • לפי הסרטון, מה הפילוסופיה של קהלת?

קרדיט: קהלת / 929 תנך ביחד