סגור תצוגת כיתה
הפרק

מבחן האש בכרמל

פסוקים יח-מ

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אליהו מבקר את מעשיהם וגישתם של בני ישראל, ומחליט לערוך מבחן שבכוונתו להוכיח את עליונותו של אלוהים. נבחן את הדרך שבה אליהו מחליט לשכנע את העם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
איך משכנעים אנשים?
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל שתי קבוצות יתמודדו זו נגד זו בניסיון לשכנע את הכיתה בצדקת עמדתה בוויכוח – למשל בין קיץ לחורף, בין במבה לביסלי, בין שיעור תנ"ך לשיעור היסטוריה וכדומה. לכל קבוצה ניתן חמש דקות לנסח טענות ולפתח דרכי שכנוע. כל קבוצה תציג את הטענות שלה. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לדרג את הקבוצות על סמך דרך השכנוע: האם הקבוצה הייתה משכנעת או לא? נערוך דיון קצר: מה משכנע אנשים? אילו שיטות שכנוע קיימות?

הצעה שנייהו
נשאל את התלמידים:

  • האם אי פעם הייתם צריכים לבחור בין כמה אפשרויות? כיצד קיבלתם את ההחלטה בסופו של דבר? האם שיניתם פעם את דעתכם בגלל טיעון? אולי דרך שכנוע אחרת סייעה לעמדתכם להשתנות?

הצעה שלישית:
נשאל את התלמידים אם אי פעם ערכו ניסוי כדי להוכיח טענה. אפשר לבקש מהם להביא דוגמאות מהמקצועות המדעיים.
נשאל:

  • למה לא מספיק להעלות טענה או השערה? בשביל מה צריך ניסוי? האם הוכחות הכרחיות כדי לשכנע בטענה?

הזמנה לקריאה

הביקורת של אליהו:
נקרא עם התלמידים את פסוקים יז-כב ונסביר אותם. לאחר מכן נתעכב על פסוק כא, ונסביר שלמילה "סעיפים" יש שתי משמעויות:

  • סעיפים = ענפים
  • סעיפים = מחשבות

נשאל:

  • לפי כל פירוש, מה בעצם אומר אליהו לעם? (אם "סעיף" הוא ענף, אליהו מדמה את העם לציפורים המנתרות מענף לענף, פעם עובדים את ה' ופעם את הבעל. אם "סעיף" הוא מחשבה, העם מקדיש את מחשבותיו פעם לעבודת ה' ופעם לעבודת הבעל)
  • מה הביקורת של אליהו על העם? מה מפריע לו? (חוסר עקביות. העם עובד פעם את ה' ופעם את הבעל. נסביר שזהו "סינקרטיזם", מיזוג אמונות שונות ומנוגדות לדת אחת מעורבת)
  • מה הדרישה של אליהו? (שהעם יחליט מי האל שמאמינים בו, ושיעבדו אותו באופן בלעדי)

(עוד על השימוש בביטוי "לפסוח על שני הסעיפים" בימינו – ב'אפשר עוד…')

מבחן האש בכרמל:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כ-כה ולענות על דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נביאי הבעל:
נקרין על הלוח את פסוקים כו-כט, ונסמן את הפעולות של נביאי הבעל (ראו גם בממערך השיעור):
כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: 'הַבַּעַל, עֲנֵנוּ!'. וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם, וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר: 'קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא. כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ? וְכִי דֶרֶךְ לוֹ? אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ!' כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם, וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה – וְאֵין קוֹל, וְאֵין עֹנֶה, וְאֵין קָשֶׁב.

נבקש מהתלמידים לחשוב:

  • מה מטרת ריבוי הפעלים בקטע? (ריבוי הפעלים מביע את ההיסטריה והאקסטזה שבהן נתונים נביאי הבעל, בניסיון להצליח)
  • מה קורה אחרי שהבעל לא עונה לנביאי הבעל? (אליהו לועג להם: "קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל… כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ" – הוא מייעץ לנביאי הבעל לצעוק בקול רם כדי שהבעל ישמע אותם, ושואל אם אולי הבעל בשיחה חשובה, . "וְכִי דֶרֶךְ לוֹ" – אולי הבעל נמצא בבית הכסא (שירותים). "אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ!" – אולי הוא ישן, ויתעורר אם תקראו בקול רם)
  • כיצד מגיבים הנביאים ללעג של אליהו? (היינו מצפים שיבינו שאליהו מהתל בהם, אבל הם חושבים שהוא מדבר ברצינות, ומציע הצעת ייעול, כי הם בעצמם מייחסים לבעל תכונות אנושיות. הם קוראים בקול גדול ונכנסים לאקסטזה נבואית – שורטים את בשרם בחרבות ושופכים מדמם על המזבח – כי הם חושבים שכך הבעל ייענה להם. ובכל זאת עד הערב אין תשובה)

עבודה בקבוצות: פעולותיו של אליהו:
נבקש מכל קבוצה לקרוא את פסוקים ל-מ ולכתוב את סדר הפעולות של אליהו. לאחר מכן כל חבר קבוצה יצייר בקומיקס שלב אחר בפעולות של אליהו, כך שתיווצר רצועת קומיקס ובה רצף האירועים (סדר הפעולות: 1. מתקן את המזבח ההרוס. 2. לוקח שנים עשר אבנים ובונה בהן מזבח. 3. חופר תעלה מסביב למזבח. 4. מניח את העצים על המזבח ועל גביהם את הפר. 5. מבקש שימלאו לו ארבעה כדי מים. 6. יוצק את המים על הפר והעצים שלוש פעמים. 7. המים נמצאים במזבח ובתעלה שמסביב למזבח. 8. אליהו קורא אל האלוהים. 9. אש נופלת על המזבח ושורפת הכול – הפר, העצים, האבנים והמים בתעלה)

כיצד מגיב העם?
נשאל את התלמידים:

  • האם השתכנעתם מ"מבחן האש" של אליהו?
  • כיצד לדעתכם יגיב העם?

נקרין על הלוח טבלה של שלבי מבחן האש, ונמלא יחד את תגובות העם (ראו פתרון למורה בממערך השיעור).

מבט לחיים

נשאל:

  • מה דעתכם על המבחן שערך אליהו? האם זאת דרך נכונה להוכיח לעם את האמונה באלוהים? (אפשר לדון בשלב שבו אליהו מהתל בנביאי הבעל, וגם על השחיטה בסוף הקטע. אפשר גם להסתכל על המאורע כמקביל לתגובת משה לחטא העגל בהר סיני: מאורע חד-פעמי, שלפעמים יש בו צורך בהנהגה קיצונית)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: אליהו מבקר את מעשי העם וגישתו, ומחליט לערוך מבחן בכוונה להוכיח את עליונותו של אלוהים. בחנו את הדרך שבה אליהו מחליט לשכנע את העם.
מיומנות: ריבוי פעלים.
מתודות: למידה על מקור הביטוי "עוכר ישראל" בימינו ובמקרא, זיהוי של ריבוי הפעלים, יצירת "מדרש אמנות" של פעולות אליהו בקבוצות, ניתוח תגובת העם למעשי אליהו.

אפשר עוד...

אפשרות ראשונה- "פוסח על שני הסעיפים":
כיום משתמשים בביטוי כדי לתאר אדם שמהסס ומדלג בין דעות, ולא יודע באיזו אפשרות לבחור.
נשאל:

  • האם לדעתכם אפשר לא לבחור, ולהישאר עם שתי אפשרויות ואף יותר? באילו מצבים אפשר ובאילו לא? (בשאלות מסוג "במבה או ביסלי", כנראה אפשר לא להכריע)
  • האם בשאלה של אמונה באלוהים או של דעות וערכים אפשר לא להכריע? מדוע?
    נציג לתלמידים קטע מתוך המאמר "41 פתגמים שפחות".מתוך אתר mako בקישור

נשאל:

  • האם אתם מסכימים עם טענות הכותב? האם יש יתרונות או חסרונות באי הכרעה? מה הם? מה עלולה להיות הבעיה במצב של חוסר החלטיות?

אפשרות שנייה- הבעל – אל הגשם:
נציג לתלמידים כרטיסיית מידע על האל בעל.
נשאל:

  • לנוכח המידע הזה, מדוע אליהו הורה דווקא על עצירת גשמים ומדוע בסיום המאבק והכרעת העם נגד הבעל ולטובת ה' יורד גשם?

אפשרות שלישית- סתירה בדברי אליהו:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק כב, ונשאל:

  • מה הסתירה שעולה בדברי אליהו, לנוכח הכתוב בפסוקים ד-יג? (אליהו אומר "נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי", אך אנו יודעים שעובדיהו החביא כמאה נביאי אלוהים נוספים)
  • האם יש לכם הצעות כיצד ליישב את הסתירה? (שלושה פתרונות אפשריים: 1. אליהו הוא נביא ה' היחידי שפעיל, ושאר נביאי ה' מוחבאים במערה. 2. אליהו חושש להסגיר את עובדיהו ואת מעשיו, ולכן מעדיף לא להזכיר את שאר נביאי ה'. 3. ייתכן שהוא מבקש להעצים בכך את מצוקתו ואת גודל הנס)
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פעולות נביאי הבעל
כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר:...
פעולות נביאי הבעל

כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: 'הַבַּעַל, עֲנֵנוּ!'. וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם, וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר: 'קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא. כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ? וְכִי דֶרֶךְ לוֹ? אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ!' כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם, וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה – וְאֵין קוֹל, וְאֵין עֹנֶה, וְאֵין קָשֶׁב.

ענו על השאלות:

  • מה מטרת ריבוי הפעלים בקטע?
  • מה קורה אחרי שהבעל לא עונה לנביאי הבעל?
  • כיצד מגיבים הנביאים ללעג של אליהו?
תגובת העם לפעולות של אליהו
דברי אליהו תגובת העם כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים...
תגובת העם לפעולות של אליהו
דברי אליהו תגובת העם
כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?'…
כג 'וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים… כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם ָה'. וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ, הוּא הָאֱלֹהִים'…
לח וַתִּפֹּל אֵשׁ ה', וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה.
מ …'תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל! אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם!'…
האל בעל
Louvre Museum, via Wikimedia Commons בעל הוא אחד מהאלים החשובים במיתולוגיה הכנענית. הוא בנו של...
האל בעל

Louvre Museum, via Wikimedia Commons

בעל הוא אחד מהאלים החשובים במיתולוגיה הכנענית. הוא בנו של אל, אבי כל האלים, ובעלה של עשתורת. פירוש השם "בעל" בכנענית הוא "אדון", אולם בדרך כלל זהו כינויו של "בעל הדד", שהיה האל הראשי בכנען, השולט על השמיים והארץ. בעל נחשב לאל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, ולפיכך לאחראי על פריונם של בני האדם, בעלי החיים, הצמחים והעולם כולו.

מתוך: מי כאן בעל הבית, מאת ד"ר יחיאל זלינגר, איש רשות העתיקות, באתר 929.

ענו על השאלה:

  • לנוכח המידע הזה, מדוע אליהו הורה דווקא על עצירת גשמים ומדוע בסיום המאבק והכרעת העם נגד הבעל ולטובת ה' יורד גשם?
נקודת המבט של הַפָּר
פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל – נִתְקַבְּצוּ כָּל...
נקודת המבט של הַפָּר
"וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים." (פסוק כג)

shozia17/shutterstock.com

לקריאת המדרש

פרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְאוֹתוֹ הַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל –

נִתְקַבְּצוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה לְהָזִיז אֶת רַגְלָיו מִן הָאָרֶץ וְלֹא יָכְלוּ.

עַד שֶׁפָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: לֵךְ עִמָּהֶם.

הֵשִׁיב הַפָּר וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ לִפְנֵי כָּל הָעָם: אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת,

מִפָּר אֶחָד, וְגָדַלְנוּ בְּמִרְעֶה אֶחָד, עַל אֵבוּס אֶחָד,

וְהוּא עָלָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עָלָיו,

וַאֲנִי עָלִיתִי בְּחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי!

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: פַּר, פַּר, אַל תִּירָא, לֵךְ עִמָּהֶם וְאַל יִמְצְאוּ עֲלִילָה,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל יַד זֶה שֶׁעִמִּי, כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עַל יָדְךָ.

אָמַר לוֹ: וְכָךְ אַתָּה מְיָעֲצֵנִי? שְׁבוּעָה, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי אַתָּה בְּיָדָם!

מִיָּד – "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם" (שם, כו).

מִי נָתַן לָהֶם? – אֵלִיָּהוּ.

מבוסס על: מדרש תנחומא, פרשת מסעי, דרשה ח; מדרש במדבר רבה, פרשת מסעי, דרשה ט; מדרש ילקוט שמעוני, ספר מלכים א, רמז ריד.

  • המדרש מסופר מנקודת מבטו של הפר שמסר אליהו לנביאי הבעל. ספרו את הסיפור מנקודת מבט נוספת (למשל: נביא בעל, אליהו, בן ישראל).
התחבולה של נביאי הבעל
"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו? אלא מלמד שחיאל עשאו...
התחבולה של נביאי הבעל
"...וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק כו)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

"וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה", וכי הוא עשה? והלא הם עשו?

אלא מלמד שחיאל עשאו נבוב ושמו אותו בתוכו, ואמרו לו: כשתשמע את הקול מיד חתה האש אשר בידך והדלק מתחתיו, מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת.

(ילקוט שמעוני, מלכים א, יח)

  • מה מוסיף המדרש על מה שמופיע בפרק? מדוע לדעתכם היה צורך להוסיף על הפרק?
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר...
עֹכֵר יִשְׂרָאֵל
"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה…" (פסוקים יז-יח)
אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

אליהו הנביא מול אחאב, איור משנת 1350 לערך, מאוסף: Hochschul und Landesbibliothek Fulda, ויקישיתוף

ממלכת ישראל סובלת מבצורת ארוכה. המלך אחאב מחפש אשם ומכנה את אליהו "עוכר ישראל", כלומר זה שגרם לאסון והביא למותם של רבים בישראל.

להמשך קריאה

אליהו לא נשאר חייב – הוא מטיח באחאב בחזרה את מילותיו ומאשימו בהכנסת העבודה הזרה לממלכה.
גם בימינו רווח הביטוי "עוכר ישראל", והוא משמש כינוי לאדם המביא אסון על עם ישראל. פעמים רבות הביטוי משמש גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח המקובל והלגיטימי שלנו כעם.

הביטוי "עוכר ישראל" משמש כאמור גם כלי ניגוח פוליטי, כדי להוציא עמדה או אדם מחוץ לשיח הפנים-ישראלי המקובל והלגיטימי.

  • הביאו דוגמה לכך והביעו דעה – האם היה מקום לשימוש בביטוי קשה זה במקרה שבחרתם.
פסחים על שתי הסעפים
על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם. הוא...
פסחים על שתי הסעפים
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר." (פסוק כא)
איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

איור: מיכל בן-חמו, מתוך אתר 929-תנך ביחד.

על הר הכרמל, רגע לפני העימות עם נביאי הבעל, אליהו מציב מראה בפני העם.

להמשך קריאה

הוא ממשיל את התנהגותם – חוסר הבחירה שלהם באמונה אחת – לזו של אדם צולע (פִּסֵּחַ) שנשען בכל פעם על רגל אחת ואינו יציב על אף אחת מהן. אליהו יוצא נגד אמונת העם באלוהי ישראל ובבעל במקביל (סִינְקְרֶטִיזְם – שילוב אמונות), ודורש מהם להכריע. תגובת העם – שתיקה. בימינו משמעות הביטוי "פוסח על שתי הסעיפִּים" דומה – היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

משמעות הביטוי "לפסוח על שתי הסעיפִּים" היא היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.

  • האם לדעתכם יש מקרים שבהם הדרך הנכונה לפעול היא דווקא דרך ההיסוס, דרך ביניים? הביאו דוגמה
ציורי הקיר של דורא אירופוס
  דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה. באמצע...
ציורי הקיר של דורא אירופוס
"וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים, וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ." (פסוק לד)

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

פרסקו מבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. מאוסף Scott Nevins Memorial, מתוך ויקישיתוף

 

דורא אירופוס הייתה עיירה קטנה ששכנה על צומת דרכים בלב המדבר בצפון-מזרח סוריה.

להמשך קריאה

באמצע המאה ה-3 לספירה התגוררו בה כ-250 יהודים, שהיו אחד מן המיעוטים הרבים שחיו בעיר וסיפקו את צורכי הצבא הרומאי והשיירות.

דורא חרבה בשנת 256 לספירה במלחמה בין הפרתים והרומאים, ומאז לא נבנתה מחדש. ב-1932 התגלו באתר שרידי בית כנסת מפואר שהיה מעוטר בעשרות ציורי קיר (פרסקאות) נרטיביים המתארים סיפורים מן המקרא.

אליהו הנביא הוא אחד הגיבורים המרכזיים המתוארים על קירות בית כנסת זה. חוקרי תולדות האומנות סבורים כי ציורים אלה ממחישים את המקום החשוב של אליהו כמבטא את התקוות המשיחיות של עם ישראל לגאולה מהשעבוד לגויים.
תיאור מעמד הכרמל נחלק לשניים, בבית הכנסת של דורא אירופוס. סצנה אחת נשענת על פְּשָׁט הכתוב והשנייה על הדְרָשׁ. בסצנה הנשענת על הכתוב נראות ארבע דמויות לבושות בבגדים קצרים (המאפיינים משרתים) ממלאות את צו הנביא ויוצקות מים על הקורבן. בסצנה הנשענת על המדרש נראה הנחש שנשלח להכיש את חיאל (מי שהיה אמור להדליק את האש בחשאי).

  • איזו תמונה אתם מעדיפים? את התמונה המתארת את פשט הכתוב או את זאת המתארת את המדרש?
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים, עוֹפֶרֶת וְזָהָב....
היתומים והאלמנות של נביאי הבעל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם, וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

המשורר חיים גורי נואם במהלך טקס הזיכרון לחטיבת הראל למפקדה הראשון יצחק רבין, בירושלים. צילום: מרק ניימן, לע"מ.

למילות השיר

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת – חיים גורי

וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם עַל הַכַּרְמֶל וּזְבוּלוּן בּוֹאֲכָה הֶהָרִים,
עוֹפֶרֶת וְזָהָב.
אָז נַחֲלֵי אַכְזָב הָיוּ לְנַהֲרוֹת אֵיתָן, הוֹלְכִים אֶל יָם הָעֲרָפֶל.
גַּם הַקִּישׁוֹן, מִשְׁכַּן הָאֶבֶן, הַלְּטָאָה וְהַצְּרָעוֹת.

וְקוֹל הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם שֶׁשָּׁטַף אֶת דַּם הַנְּבִיאִים הָהֵם בְּשֶׁבֶר עֲנָנִים.
וְלֹא נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָק הָאָפֹר מִסְפֵּד נְשׁוֹתֵיהֶם,
לְצַעַר וּלְבוּשָׁה.
אַךְ זִקְנֵי הָעֵמֶק זוֹכְרִים בְּקֹשִׁי רַב שָׁנָה כָּזֹאת
לְהִלּוּלַת תְּבוּאוֹת הַחֹרֶף וְהַקַּיִץ, לִסְאָה גְּדוּשָׁה.

שִׁבְעָה יָמִים נִמְשַׁך הֲמוֹן-הַגֶּשֶׁם וְשִׁבְעָה לֵילוֹת,
מִלֵּא מַאַגְרֵי תְּהוֹם, גָּרַם לְשִׁטְפוֹנוֹת קָשִׁים בְּצֶבַע הַקָּפֶה.
אַחַר נִרְגַּע לְאַט לְאַט בַּאֲגָמִים וּשְׁלוּלִיּוֹת,
רְאִי עָנָן וְכוֹכְבַיָּה.
בֵּין פֶּסַח לְבֵין שָׁבוּעוֹת הִפְרִיאוּ הַקּוֹצִים,
כְּמוֹ סוּס וְרוֹכְבוֹ עַד לֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּם.

רֹב הָאַלְמָנוֹת נִשְּׂאוּ שֵׁנִית, כִּי מַה תַּעֲשֶׂינָה לְבַדָּן.
אַך הַיְּתוֹמִים גָּדְלוּ, הִרְבּוּ לְהִפָּגֵשׁ, לַמּוֹעֵד יָרְדוּ אֶל הַקִּישׁוֹן.
כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ בְּאָזְנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ שֶׁל אִישׁ-הָאֱלֹהִים
הֵם לֹא חָשְׁבוּ עַל גֶּשֶׁם, רַק עַל דָּם.

הָיוּ עוֹד מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וְעוֹד גְּשָׁמִים רַבִּים
וְהָעִנְיָן לֹא הִסְתַּיֵּם בְּכָךְ – – –

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • האם לדעתך היה מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של האלמנות והיתומים של נביאי הבעל? האם יש מקום להתייחסות אמפתית לכאבם של אויבים בכלל?
קרן הכרמל - מוחרקה
  קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או...
קרן הכרמל - מוחרקה
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל." (פסוק כ)

פסל אליהו הנביא במוחרקה, 2004. צילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה העברית

 

קרן הכרמל היא פסגה ברכס הכרמל. אחד מכינויה הוא "מוחרקה", שפירושו בערבית שרפה או חריכה.

להמשך קריאה

על פי המסורת, בפסגה זו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל, המאבק אשר בסופו ירדה אש מהשמיים והוכיחה כי ה' הוא האלוהים. בראש הפסגה הוקם בשנת 1867 מנזר על ידי נזירים מהמסדר הכרמליתי. על קירות הכנסייה שבמרכז המקום יש תבליטים ופסוקים מהמקרא המתייחסים לאליהו הנביא, ובחצר ניצב פסל שלו.

  • נוצרים מאמינים הם שקידשו מקום זה והקימו בו כנסייה, ולא יהודים. מדוע, לדעתכם?
נחל קישון
נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ. בדרכו...
נחל קישון
"...וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (פסוק מ)

נחל קישון זורם מאזור העיר גֶ'נִין שבשומרון ונשפך לים במפרץ חיפה. אורכו 70 ק"מ.
בדרכו אל הים הוא עובר סמוך לרכס הכרמל.

להמשך קריאה

בשנת 1994 הוקמה רשות נחל הקישון במטרה לשקם את הנחל ואת יובליו לאחר שזוהמו במהלך השנים.
נחל קישון מופיע גם בשירת דבורה שבספר שופטים, שם מתואר כי הוא סוחף ומכניע את מרכבות סיסרא, האויב הכנעני של בני ישראל.

בחיפוש קצר באינטרנט אפשר לראות כי נחל קישון נזכר בהקשר המקראי של דבורה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים ד, כ-כא), ולא בהקשר של אליהו ונביאי הבעל.

  • האם יכול להיות שבחירה זו קשורה בהתרחשות המתוארת שם? חוו דעתכם
הַבַּעַל
בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני. אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא:...
הַבַּעַל
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ." (פסוק כב)

בַּעַל הוא האל הראשי בפנתֵאוֹן הכנעני.

להמשך קריאה

אחד מבניו של האל "אֵל", ויורשו. משמעות שמו היא: אדון (אדון הכול). הוא אל השמיים, הסערה, הגשם, הרעם והברק.
בַּעַל נחשב לאל הפוריות הכנעני. הפוריות תלויה במִמְטָרִים, ולכן בעל מופיע בתמונות כגיבור מלחמה שיש לו קרניים, בידו כידון המסמל את הברק והוא שט על גבי ענני הגשם. באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המציין את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
הפיניקים אימצו אף הם את בעל כאל שלהם. אשתו, אשֵרה, הייתה אלת הפריון של הפיניקים.

גליה דורון, "האל בעל", אתר מקראנט. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • ממה נבעה המשיכה הגדולה לאל בעל בזמן הבצורת?
  • אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידון, הייתה מלכת ממלכת ישראל מתוקף נשואיה למלך אחאב – כיצד מידע זה קשור לפולחן הבעל בישראל?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 4: מעצמה אזורית / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

 

אש ומים
  ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו. במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו...
אש ומים
"וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים…" (פסוק לח)
"...וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם…" (פסוק מה)

מזבח משוחזר מתל באר שבע. המזבחות הגדולים נועדו להקרבת עולות וקורבנות אחרים. על המזבח הונח הקורבן והועלה באש. צילום: משה דוד, מתוך אתר פיקיוויקי

 

ניגוד מעניין עולה בפרק בין בקשותיו של אליהו.

להמשך קריאה

במאבקו מול נביאי הבעל מבקש אליהו מאלוהים להוריד אש מהשמיים. האש יורדת מהשמיים, מלחכת ומכלה הכול. מייד לאחר הכרזת האמונה של העם: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", אליהו מכריז בפני אחאב על "קול המון הגשם". רק עכשיו, אחרי שלוש שנים של המתנה, יוכלו הגשמים להרוות את האדמה.

המים והאש מסמלים גם איכויות שונות, יש יאמרו מנוגדות. המים מעניקים חיים וּמְכִילִים האש שורפת וּמְכַלָה.

  • איזו מהאיכויות מסמלת יותר את התנהגותו של אליהו?
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד...
אליהו ונביאי הבעל - הופעה חיה
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ". (פסוק כב)

  • קראו שוב את פסוקים יט-לט. איזה פסוק, יותר מהשאר, גרם ליוצרי הסרטון להמשיל את מעמד הר הכרמל למעמד של "קרב מוזיקלי"? נמקו.

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג)/929 תנך ביחד, 2016