סגור תצוגת כיתה
הפרק

מוסר בלחימה

פרק כ, י-כ ופרק כא, י-יד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נדון במקומו של המוסר במלחמה, נבחן את חוק החרם ואת האתגרים המוסריים שהוא מציב ונשאל אם הוא התממש בפועל. לאחר מכן נלמד על איסור השחתת העצים בזמן מלחמה ועל פרשת אשת יפת תואר – כיצד יש לנהוג במקרה של שבי אישה ומדוע.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – מאמר ודיון:
נכתוב על הלוח: 'צבא בני ישראל – הצבא המוסרי בעולם?'
נשאל את התלמידים:

  • האם יש דבר כזה צבא מוסרי?

נקרא את הפסקה הראשונה של מאמר הדעה של פרופ' אסא כשר 'דילמה טרגית' ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שנייה – שיר:
נשמיע לתלמידים את השיר 'בלה בליסימה' של הדג נחש, נחלק את מילות השיר ונסביר לתלמידים על האירוע המסופר בשיר (מידע על האירוע המסופר בשיר).

הצעה שלישית – חוקי מלחמה:
נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מהם לחשוב על חמשת החוקים החשובים ביותר שצריך לשמור במהלך מלחמה. לאחר שהתלמידים יציגו את החוקים שלהם נבחן את החוקים:

  • באילו תחומים החוקים?
  • האם דרושים חוקים? מדוע?
  • האם התלמידים ציינו חוקים מוסריים? מדוע?

הזמנה לקריאה

המלחמה נתפסת כמציאות של תוהו ובוהו שבה אין חוקים. היצרים משתוללים והאדם עלול להגיע לאובדן צלם אנוש. בארצות המזרח הקדום לא היו חוקי מלחמה. בניגוד לתפיסה זו, המקרא מבקש לקבוע כללים גם לגבי המלחמה, ולהגביל את המציאות ההרסנית חסרת הגבולות שלה.
התפיסה המקראית שואפת לשלום עולמי (ישעיהו פרק ב), אך עד שנגיע לשם – יש לשמור על מוסר וסדר גם בזמן מלחמה, ולזכור שהמלחמה איננה המטרה והתכלית.

שלב ראשון:
נקרא עם התלמידים את פסוקים י-יח ולאחר מכן נבקש מהתלמידים למלא את דף העבודה.
נחזור למליאת הכיתה ונסכם את חוק החרם בעזרת התרשים.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם יש הבדל בין עיר קרובה לרחוקה?
  • מדוע מי שקרוב מפחיד או מאיים יותר?
  • מה מטרת החוק לדעתכם?
  • מה מטרת החוק לפי פסוק יח? (מטרתו העיקרית של חוק החרם הייתה למנוע השפעות של מנהגים ואמונות הזרים לאמונות בני ישראל, ולאסור על בני העם להתחתן עם יושבי כנען, להתערב בתוכם וללמוד את מנהגיהם ואת דתם. השמדת כל התושבים באזורים הכתובים בפסוק יז שירתה את מטרה זו)
  • האם הסיבה הזאת מספקת? אם יש חשש שישראל יחטאו האם לא מוצדק יותר לחזק את אמונת ישראל?

נבחן אם בפועל החוק יושם הזה. נחלק את הכיתה לשש קבוצות, כל קבוצה תקבל מקור ותתבקש לבחון אם לפי המקור חוק החרם יושם או לא.
ואלו הם המקורות: יהושע פרק י פסוקים לג-מ; יהושע פרק יג פסוק יג; יהושע פרק טו פסוק סג; יהושע פרק טז פסוק י; יהושע פרק יז פסוקים יב-יג; שופטים פרק א פסוקים טו. (לפי יהושע פרק י נראה שהחוק יושם, אך במקורות האחרים מתואר שישראל לא הורישו את כל האזורים)

  • מה דעתכם- האם ייתכן שהחוק מראש לא נועד ליישום מלא? מהי מטרתו אם כן? (כיוון אפשרי: לפי תפיסת המחבר המקראי נוכחותם של העמים האחרים בעייתית מבחינה דתית, שכן העמים האלה גורמים לעם ישראל לנטוש את עבודת ה'. והמחבר המקראי ביקש להעביר מסר בכתיבת החוק)

נציג לתלמידים את מצבת מישע שנותנת לנו עדות נוספת לחוק החרם מעמים אחרי בעת העתיקה ונדון עם התלמידים:

  • במה דומה מצבת מישע לחוק החרם במקרא? (בשניהם יש תיאור של הרג של עיר שלמה)
  • מה ההבדל ביניהם? (במצבת מישע מתואר רק הרג ואילו בדברים פרק כ יש גם אפשרות של שלום)
  • כיצד משפיע העיון במצבת מישע על הבנתנו את חוק החרם המקראי? (על רקע מצבת מישע, החוק נראה קצת יותר מוסרי, כי אנו מבינים שזה היה הנוהג באותם הימים והחוק המקראי מעודן יחסית לנוהג)

שלב שני:
נמשיך לקרוא את פסוקים יט-כ – חוק איסור השחתת העצים בזמן מלחמה. נשאל את התלמידים:

  • מה הן הסיבות שנותנים לנו לאיסור השחתת עצים? (1. "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת". 2. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?")

נקרא את הפרשנות של הרב שטיינזלץ ונשאל את התלמידים:

  • כיצד הרב שטיינזלץ מבין את הפסוק? ("כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת" – אם יתארך המצור ויחסר לך אוכל אולי תזדקק לעץ ולפירותיו. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה?" שאלה רטורית – האם העץ הוא כמו אדם שיכול להתגונן מפניך?)
  • מתי כריתת עץ מותרת לפי פסוק כ? (כשיש צורך בעצים לצורכי המלחמה, אך יש גם הסתייגות – מותר לכרות רק עצי סרק – שאינם עצי פרי)
  • מה האמירה המוסרית בבסיס החוק? (כיוון אפשרי: הרס הטבע אינו רצוי גם במלחמה, העץ אינו אשם במלחמה. יש דברים שעושים בגלל המלחמה אך אם אפשר להימנע מהרס מיותר צריך לעשות זאת. יש חשש במלחמה לא להבחין בין הרס לגיטימי לבין הרס שלא נצרך וצריך לא לנצל את הכוח לרעה להרס מיותר. יכול להיות שיש פה גם הימנעות מכפיות טובה – עצים שאוכלים מהם, צריך לשמור עליהם)

אפשר להקרין לתלמידים את הסרטון 'כי האדם עץ השדה – כאן עברית' ולהסביר את השינוי שעבר המשפט 'כי האדם עץ השדה' ממקורו בפסוקים שלנו ועד ימינו נשאל את התלמידים את השאלות שבעזר ההוראה.
נבקש מהתלמידים לקרוא ביהושע פרק יז פסוקים יד-יח ונשאל את התלמידים:

  • מה התלונה של בני ראובן, גד וחצי המנשה? (השבטים מתלוננים ליהושע על גודל נחלתם אך בהמשך מתברר שהבעיה היא באתגר של ההתיישבות: כדי ליישב צריך לכרות את היער. יהושע אף מעודד אותם לעשות זאת)
  • האם בסיפור זה יושם חוק איסור השחתת העצים? (גם במקרה זה, בדומה לחוק החרם, בפועל החוק לא יושם)

שלב שלישי:
נעבור לחוק נוסף שעוסק במוסר בלחימה – אשת יפת תואר.
נקרא את פרק כא פסוקים י-יד בדברים. נשאל את התלמידים:

  • מה התורה מצווה על חייל שחושק באישה יפה בשבי המלחמה? (פסוק יא: "וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" – ההנחיה היא לשאת את האישה. הוא אינו יכול לשאת אותה מיד אלא צריך לחכות חודש ורק לאחר מכן יכול לשאת אותה לאישה – פסוק יג)
  • אילו פעולות האישה יפת התואר עושה בחודש הראשון של השבי? (מגלחת את ראשה, עושה את ציפורניה – ככל הנראה מדובר בסימן של אבל, מסירה את בגדי השבי ובוכה על אביה ואמה – על גורלה)

נשאל את התלמידים:

  • אילו שאלות מעורר החוק?

נתמקד בשתי שאלות עיקריות:

  • האחת – האם לא היה ראוי לומר לאדם שרואה אישה יפת תואר בעת המלחמה לא לחמוד ולהתרחק ממנה?
  • השנייה – מה פשר כל המעשים שעליה לעשות לאחר שהביא אותה אל ביתו?

נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם ההיגיון בבסיס פעולות אלה? הוכיחו את עמדתכם בעזרת הפסוקים. (כיוון אפשרי להיגיון שבבסיס הפעולות: לתת זמן אחרי השבי ולראות אם האדם עדיין מעוניין בה גם לאחר שהמלחמה הסתיימה, במצב רגוע יותר ולא קיצוני ואחרי שיופיה הועם. ראוי לציין שבעת העתיקה בממלכות האזור, ובמקומות מסוימים עד היום, החיילים היו אונסים נשים כאוות נפשם)

נקרא את פסוק יד ואת פירושו של הרב שטיינזלץ לפסוק ונשאל את התלמידים:

  • מה אנו לומדים מפסוק יד? (אם הוא אינו מעוניין לשאת אותה הוא חייב לשחרר אותה ולא למכור אותה לשפחה לאדם אחר. נוסף על כך, אסור לו להתעלל בה או להשתמש בה)
  • מה אפשר ללמוד מההגבלות על מטרת החוק הזה? (מטרתו להגן על האישה, לצמצם את התופעה של שבי נשים, לכוון לאידאל מוסרי גבוה יותר)

נקרין את פירושו של רש"י לפסוק יא ונשאל את התלמידים:

  • מה טענתו של רש"י? (התורה התירה את אשת יפת התואר משום שהיא התחשבה ביצר הרע שיש לאדם. המציאות היא שאנשים בעלי חולשה, והוא טוען שהחיילים היו לוקחים לעצמם נשים על אף האיסור. מוטב לא לאסור על אדם לקחת אותה לאישה אך צריך לרסן את ההתנהגות שלו)

אונס נשים במצבי מלחמה הוא נוהג מקובל של צבאות שונים מימי המקרא ועד ימינו. החוק המקראי בוחר לא לאסור את התופעה באופן מוחלט אבל לרסן את החיילים ולצמצם את התופעה על ידי השהיה והגבלות.
נדון בכיתה:

  • אם רווחת ומקובלת בציבור תופעה פסולה, מה נכון יותר: לאסור אותה מכול וכול, או לנסות להגביל אותה בלי לאסור אותה לגמרי?
  • מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות?
  • האם יש לכם דוגמאות לתופעות פסולות כאלה בחברה שלנו כיום?

לסיכום נדון:

  • בעקבות הלימוד של חוקי היציאה למלחמה – חוק החרם, איסור השחתת עצי פרי וחוק אשת יפת תואר, האם צבא בני ישראל המקראי מוסרי?
  • האם מוסר הוא דבר יחסי?
  • האם הוא דבר דינמי?
  • מהי הרוח המנשבת מחוקי המלחמה במקרא?

נפנה את התלמידים לשני מקורות כדי לבדוק כיצד התמודדו חז"ל ופרשני ימי הביניים עם האתגר המוסרי שמציב חוק החרם.
למורה: מומלץ לציין שמדובר בנושא רחב ונתון במחלוקות פרשניות כיצד להבין את הטקסט. במסגרת השיעור נוכל לגעת בקצרה בשתיים מן האפשרויות.

  • כיצד מפרשים הרמב"ם ומעשיו של יהושע לפי הירושלמי את חוקי היציאה מלחמה? במה שונה פירוש זה מפשט הכתובים? (הירושלמי והרמב"ם מפרשים את החוק בדברים בשונה מפשט הכתובים. לפי פירושם הקריאה לשלום מופנית לכל העמים, גם לעמי כנען. ההבדל בין עמי כנען לשאר העמים הוא רק כאשר אין היענות לשלום. במקרה כזה – בערים הרחוקות מושמד רק הכוח הלוחם "אֶת כָּל זְכוּרָהּ" ואילו ערי כנען מוחרמות לגמרי)
  • האם פירוש זה עשוי להשתמע מדברים פרק כ פסוקים י-יז? (אפשר לקרוא כך את הפסוקים – אפשר לקרוא בפסוק טו את המילה "כן" כנוגעת רק לעניין החייאת הנשים והטף בעיר רחוקה שלא נענתה לשלום; וזאת בניגוד לפסוק טז הדן בערים הקרובות שלא נענו לקריאת השלום. במקרה של ערים קרובות שלא נענו לקריאת שלום יש להשמיד את כל אוכלוסייתן. האבחנה הזאת נוגעת רק למצב של "ואם לא תשלים עימך" (פסוק יב) ולא לכל הקטע. ומכאן שהצו "לא תחיה כל נשמה" – עמי כנען – מוחל רק במקרה שלא נענו לקריאת השלום)
  • כיצד הרמב"ם מבין את ההיענות של הערים הרחוקות לשלום? מה היא כוללת? (הרמב"ם משנה את המשמעות הפשוטה של היענות לקריאה לשלום: בעיניו, פירושה הוא קבלת שבע מצוות בני נח)

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – מוסר צבאי:
נקרא מתוך מסמך רוח צה"ל (הקוד האתי של צה"ל) – מסמך שנכתב בתחילת שנות ה-90 כדי להעמיד בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים בצה"ל. נתמקד בסעיף טוהר הנשק. נדון עם התלמידים:

  • מדוע יש צורך במסמך ערכי למסגרת צבאית?
  • מה אנחנו לומדים מסעיף טוהר הנשק על כוח ועל הסכנות שלו?
  • מדוע יש חשש שהחייל לא ישמור על צלם אנוש בלחימה?
  • מה ההבדל בין חוק זה לבין החוקים שלמדנו עליהם?

אפשרות שנייה – מוסר במבחן הזמן:
נשאל את התלמידים:

  • האם מוסר תלוי בזמן ובמקום?
  • האם התנהגות מוסרית יכולה להשתנות?
  • דברים שהיום נראים לנו מוסריים בעתיד עלולים להיחשב לא מוסריים?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דנו במקומו של המוסר במלחמה, בחנו את חוק החרם ואת האתגרים המוסריים שהוא מציב. ראינו שנראה שהחוק לא יושם בפועל. באיסור השחתת עצים ובפרשת אשת יפת תואר ראינו כיצד החוק מגביל את אפשרויותיו של הצבא והחייל היחיד במלחמה נעזרנו בדברי מפרשים כדי לבחון כיצד יושמו החוקים בפועל. סיימנו בדיון בשאלות מוסריות צבאיות בימינו.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים, מקורות חוץ מקראיים, השוואה.
מתודות: דף עבודה ודיון.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דילמה טרגית / אסא כשר
הנה הבעיה. הגידו לי אתם מה הפתרון המוסרי שלה.אדם עסוק בהכנות מעשיות לביצוע פיגוע בישראל....
דילמה טרגית / אסא כשר

הנה הבעיה. הגידו לי אתם מה הפתרון המוסרי שלה.
אדם עסוק בהכנות מעשיות לביצוע פיגוע בישראל. בפיגוע כזה עלולים להירצח עשרות ישראלים. אם לא יתבצע שום סיכול של מכין הפיגוע, הסיכוי של הרצח להתממש קרוב לוודאות. ידוע בביטחון שהוא נמצא כרגע בבית מסוים בעיירה ליד עזה. ידוע ללא ספק שנמצאים אתו כמה שותפים להכנות וגם אחדים מבני משפחתו. אפשר לנסות לתפוס את האדם חי. לשם כך יש לכבוש חלק ניכר של העיירה. בפעולה כזאת עלולים להיהרג חיילים וכן תושבים של העיירה. עצם הניסיון לכבוש את השטח מקטין את הסיכוי לתפוס את אותו אדם. אפשר לפגוע בו מן האוויר, בלי לסכן חיילים, על ידי פגיעה אחת בבית, בפצצה כבדה אחת. בשיטה זו, הסיכוי לפגוע באיש הוא קרוב לוודאות. כזה הוא גם הסיכוי שייפגעו הנמצאים בבית באותה שעה.

  • אילו ערכים מתנגשים בדילמה המוצגת במאמר, ומדוע כשר מכנה אותה 'דילמה טרגית'?
  • מהי דרך הפעולה המוסרית, לפי דעתכם, ומדוע?
  • מה הופך צבא למוסרי?
  • האם הצבא שלנו מוסרי בעיניכם? מדוע?

ממאמרו של פרופ' אסא כשר 'דילמה טרגית' מתוך אתר הארץ.

בלה בליסימה
למילות השיר האם זהו שיר שאתו ראוי לחנך לדעתכם? "אני לא שופט אותם, זה מקרה...
בלה בליסימה

למילות השיר

  • האם זהו שיר שאתו ראוי לחנך לדעתכם?
  • "אני לא שופט אותם, זה מקרה בלי היגיון זה מצב פגום, עגום, ארור, לא ברור" – האם באמת אי אפשר לשפוט את אותם האנשים?

קרדיט: פורסם על ידי ישי גולדשמידט ב-1 במאי 2014.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חוק החרם - תרשים
חוק החרם - תרשים

מצבת מישע
מצבת מישע מלך מואב. המצבה נבנתה לאל כמוש (אל המואבים) לאחר ניצחונות מואב על עם...
מצבת מישע

מצבת מישע מלך מואב. המצבה נבנתה לאל כמוש (אל המואבים) לאחר ניצחונות מואב על עם ישראל בתקופת בית עמרי.

[…] ויאמר לי כמוש: 'לך כבוש את נבו מישראל'. ואלך בלילה ואלחם בו מבקוע השחר עד הצהריים ואכבשו ואהרוג (את) כולו, שבעת אלפים גברים ונערים וגברות ונערות ופלגשים, כי לעשתר-כמוש החרמתים.

הרב שטיינזלץ על פסוק יט
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ. ייתכן שתרצה לכרות את העצים שסביב...
הרב שטיינזלץ על פסוק יט

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ. ייתכן שתרצה לכרות את העצים שסביב העיר הנצורה כדי לקחתם כשלל, לצורך בניית חומה ודיֵיק או כדי למנוע מאנשיה להיזון מפֵּרותיהם, לברוח מן העיר בחסותם ולהצטייד בחוץ. ובכל זאת – לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, עצי המאכל שמסביבה לִנְדֹּחַ, להכות עָלָיו בגַרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ – מהעץ הגדל באזור תֹאכֵל, וְלכן אֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?! וכי עץ השדה הוא כאדם, שאתה נלחם בו?

כי האדם עץ השדה
מה המשמעות של המשפט כפי שהוא מוכר לנו כיום? (מדמה את האדם לעץ) מה המשמעות...
כי האדם עץ השדה

  • מה המשמעות של המשפט כפי שהוא מוכר לנו כיום? (מדמה את האדם לעץ)
  • מה המשמעות המקורית? (העץ הוא לא כמו האדם)

קרדיט: פורסם על ידי כאן ב-31 בינואר 2018.

פירוש הרב שטיינזלץ לפסוק יד
וְהָיָה אִם בגלל המראה החדש שלה או מסיבה אחרת לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ,...
פירוש הרב שטיינזלץ לפסוק יד

וְהָיָה אִם בגלל המראה החדש שלה או מסיבה אחרת לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, עליך לשחררה, וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף ,למרות שהיא שבויה ומעמדה הוא מעמד שפחה. לֹא תִתְעַמֵּר, תשתמש, או: תתעלל בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ .רגשית היא כבר יצאה מגדר שבויית חרב המיועדת להיות שפחה, שכן כשלקחת אותה נטעת בה מעין הבטחה לעתיד אחר. על כן, אם תחליט שאינך מעוניין בה, אין לך זכות מוסרית להסב לה סבל נוסף, ואתה חייב לשחררה.

רש"י על פסוק יא
"וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" – לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה,...
רש"י על פסוק יא

"וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" – לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, יישאנה באיסור

פרשנות חוק החרם
תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ו הלכה א:דאמר רבי שמואל: שלש פרסטיניות [איגרות] שלח יהושע...
פרשנות חוק החרם

תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ו הלכה א:
דאמר רבי שמואל: שלש פרסטיניות [איגרות] שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ [לפני שנכנסו לארץ]: מי שהוא רוצה להיפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה.
גרגשי פינה והאמין לו להקב"ה והלך לו לאפריקי […] גבעונים השלימו.

הרמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים פרק ו:
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו לשלום – אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". (דברים פרק כ פסוק י). אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח עליהן – אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר: "יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (דברים פרק כ פסוק יא).

טוהר הנשק
"טוהר הנשק – החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך,...
טוהר הנשק

"טוהר הנשק – החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם".

(מתוך מסמך רוח צה"ל)

אפילו חתן וכלה
חז"ל הבחינו בין שני סוגים של מלחמות: מלחמת רשות – מלחמות שמטרתן לכבוש שטחים מחוץ...
אפילו חתן וכלה
"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה."
(כ, ז)

Dreamer da Vinci / shutterstock.com

חז"ל הבחינו בין שני סוגים של מלחמות:
מלחמת רשות – מלחמות שמטרתן לכבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או לתפוס שלל וכדומה.
מלחמת חובה – מלחמה על כיבוש הארץ או לצורך הגנה עליה, או מלחמה לשם קיום המצווה של השמדת עמלק.
במה דברים אמורים? במלחמת הרשות,
אבל במלחמת חובה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, 2015, עמ' 939. פירוש חדש של אביגדור שנאן.

  • מה סדר העדיפות שמציבה המשנה בין דאגה למשפחה לבין אחריות לאומית בעת מלחמה? מה המסר העולה מהמשנה בנוגע להבדלי מגדר בעת מלחמה?
כבוד הבריות
אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות. כל מי...
כבוד הבריות
"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ."
(כ, ח)

Trueshadowspawn /Shutterstock.com

אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות.
כל מי שפטורים מלצאת למלחמה היו צריכים להביא עדותם: מי שבנה את ביתו ומי שארש לו אישה, חוץ מן "הירא ורך הלבב", שמראהו החיצוני בלבד מעיד על מצבו. שאפילו מקול נקישת מגיני המלחמה זה בזה, נבהל ונבעת עד אימה, שאפילו מקול צהלת סוסים, רועד הוא מפחד, ואפילו מקול תקיעת קרנות (שופרות הקרב) נבהל, אפילו רואה שליפת חרבות הקרב, מטיל מימיו מפחד.

(עיבוד. על פי: מדרש ספרי על ספר דברים, סימן קא)

  • על פי המדרש, במה שונה האדם הירא והרך לבב מהאנשים האחרים המנוּעים מלצאת למלחמה?
רך לבב
מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו...
רך לבב
"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..."
(כ, ח)

Vorontsova Natalia / Shutterstcok.com

מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה". הרמב"ן פירש: "שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג… מפני חולש טבעו, כי ינוס או יתעלף".
אבל חלק מהמפרשים הקדומים סברו כי "רך לבב" משמעותו רחמן. כפי שניסח הפרשן חזקוני: "הירא, לסבול מכת אחרים; ורך הלבב, להכות אחר".

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 510-509. © הוצאת עם עובד.

  • מדוע נזקקת התורה לכפילות: "ירא" ו"רך לבב"? האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות? הסבירו את שתי האפשרויות.
כי האדם עץ השדה
"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על...
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

Lightspring / Shutterstock.com

"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על פסוק זה, מדבר על הדמיון בין האדם לעץ – השאיפה לצמוח, להתפתח ולעלות למעלה מצד אחד, והסכנה להיגדע אם לא מקבלים את התנאים שזקוקים להם.
מקורו של הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק כ, ומעניין לשים לב לגלגולו. במקור, בפרק, מדובר בכלל בשאלה רטורית – כי האדם עץ השדה? שאלה שמטרתה להזהיר את היוצא למלחמה מכפיות טובה ומניצול הטבע לטובת מלחמות בני האדם.

  • הסבירו את משמעות הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק, ואת משמעותו היום.
  • ביטוי זה הוא דוגמה אחת מני רבות להיפוך משמעות במעבר מהעברית המקראית לעברית בת-ימינו. דוגמה נוספת להיפוך משמעות היא הביטוי המוכר: "החלום ושברו". השוו בין משמעות הביטוי בספר שופטים, פרק ז פסוקים יג-טו, לבין משמעות הביטוי היום.
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך, מי האיש אשר נטע...
שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו
"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ."
(כ, ה)

מתגייסים לחטיבת הצנחנים בבקו"ם. צילום: לע"מ

שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו

בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך,
מי האיש אשר נטע כרם ענבים ולא בצר,
מי האיש אשר בנה בית ובו לא גר
מי האיש אשר נשא אישה ואין לו ילד רך,
מי האיש אשר הפחד בלבו אחז
ישוב לביתו ולא יצא לקרב,
פן יצא שכרנו בהפסדנו, יהיה עמלנו לשווא.

להמשך קריאת השיר

בן שמונה עשרה הלכתי לצבא.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
לא נשאתי אשה וילד לא נברא.
ולא שלחוני לביתי, ולקרב הטילוני
ולא רך לבב, נחוש וחדור מטרה,
נשבעתי לשמור על האומה.

בן עשרים ושתיים הייתי.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
ולא נשאתי אשה וילד לא נברא.
וכבר הרגשתי דם חם זולג על הידיים,
וראיתי רוח עוזבת גוף,
הרחתי ריח הבשר השרוף.
ראיתי את הרס המלחמה,
טעמתי מן הארס הנותר בתודעה.
נכזבתי, אין גיבורים בשדה הקרב.
רק לובשי מדים ירוקים, דומים דומים.
רק מפקדים חוזרים ומשננים משפטים ישנים.

בן שלושים אני.
נטעתי כרם, בצרתי דעת ותובנה
ומצאתי בית,
נשאתי אשה וילד נברא
ולבבי אינו ירא, יש בי כוח וגבורה.

ועם כרם, אשה וילדה רכה
יודע שכבר עומד בן שמונה עשרה חדש.
מוכן לשכב על הגדר.
ומעבר לגדר בן שמונה עשרה אחר.
ואין להם כרם ודעת נבונה,
אשה וילד לא נברא.
יחל מהתחלה.

© כל הזכויות שמורות למחבר.

  • הכותב מציע קריאה אקטואלית בפסוקי המקרא, הוא קושר בין הפסוקים לבין מציאות החיים הישראלית.
    מה ההבדל בין הלוחמים בימי התנ"ך לבין אלו המתגייסים לצבא במדינה המודרנית?
  • האם יש לדעתכם מקום להשוואה בין השניים?
במדורות מלחמה / חנה סנש
בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה, בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, הִנְנִי...
במדורות מלחמה / חנה סנש
"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע."
(כג, י)

חנה סנש בגיל 16. משפחת סנש וארכיון בית חנה סנש, שדות ים, מתוך אתר פיקיויקי

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,

הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.

להמשך קריאת השיר

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,

אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;

אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,

כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?

תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,

כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,

כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,

אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.

נהלל, 11.10.1940

  • שימו לב לשנה שבה נכתב השיר. מה הם האירועים הנמצאים ברקע לכתיבת שיר זה?
  • מה הקשר בין המסר העולה משירה של חנה סנש לבין פסוק י?
עמי כנען
  הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת...
עמי כנען
"כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כ, יז)

מפה משוערת של כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. המפה מחלקת את כנען לפי העמים הנזכרים במקרא כיושביה. bible-history.com

 

הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת – אחד מעמי כנען.

השם "כנען", או "כנע", פירושו במקורות העתיקים: צבע הארגמן. כלומר, ארץ כנען היא ארץ סוחרי הארגמן, הם הפֵנִיקִים, שעיקר סחורתם היה בד צבוע ארגמן. על פי מקורות חיצוניים למקרא, ארץ כנען השתרעה מעזה בדרום עד אזור אוּגָרִית שבצפון סוריה.

להמשך קריאה

במקרא מתואר הירדן כגבולה המזרחי של הארץ. עמי כנען חיו במסגרת ערים-מדינות שבראשן עמדו מלכים. הערים היו מבוצרות היטב, והתרבות החומרית הייתה מפותחת בתחומי הקַדָרוּת, הבנייה, חרושת המתכות, החקלאות והמסחר. הכנענים דיברו ניבים שונים שהיו קרובים מאוד לעברית המקראית. בדת הכנענית היו אלים רבים, ועלילותיהם ומנהגי הפולחן שלהם מוכרים לנו מחפירות העיר אוגרית בסוריה.
עמי כנען חיו במשך מאות שנים תחת שלטון מצרי, לפני שבני ישראל כבשו את הארץ. מצב זה גרם לסִינְקְרֶטִיזְם דתי ותרבותי בין מצרים לכנען. הכיבוש של בני ישראל, ואחרי כן הפלישוֹת של גויי הים וההתיישבות הפְּלִשְׁתִית, דחקו את הכנענים צפונה. בתקופה מאוחרת יותר, התפשטות הארמים הגבילה את תחום היישוב הכנעני לערי החוף, ומאז נקראו הכנענים במקרא 'צידונים'.

עיבוד. מבוסס על: "כנענים", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • על פי פסוקים טו-יח, במה שונות ערי כנען מערים אחרות?
  • שערו – מה האידאולוגיה שעמדה מאחורי החרמת עמי כנען?
מחנה ישראל
    מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה...
מחנה ישראל
"...וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה."
(כג, יא)

מעדר, חורבת קומראן, מדבר יהודה, המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה, ברזל, גובה 18.5 ס"מ, רוחב 18 ס"מ. אוסף רשות העתיקות צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים עד ידי אברהם חי

אתר קומראן במדבר יהודה. באתר הונהגה תפיסת חיים נוקשה בנוגע לטומאה ולטהרה. קביעה זו מסתמכת על המקוואות הרבים ששימשו לטהרה שנחשפו באתר ועל פירוט אורח החיים המופיע במגילות שנמצאו במקום. גן לאומי קומראן, רשות הטבע והגנים. צילום: משה מינץ, רשות הטבע והגנים

 

 

מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה וטהרה חמור. בחקיקה הכוהנית שבספרי ויקרא ובמדבר מודגש שהטומאה אינה מתיישבת עם נוכחות ה', ויש להרחיקה מהמחנה שבו מצוי המשכן: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" (ויקרא טו, לא).

להמשך קריאה

לפיכך, כל אדם שסבל מפריחה חריגה בעורו ("נגע צרעת") או מזיבה, וכל מי שנטמא בשל מגע עם גופת מת, היה חייב לצאת מהמחנה (במדבר ה, א-ד). במחנה הצבא, גם מי שאירעה לו פליטת זרע (בלשון חז"ל "בעל קרי") היה חייב לצאת מהמחנה, ואף פעולה שגרתית כדוגמת עשיית הצרכים הייתה צריכה להיעשות רק מחוץ למחנה.

עיבוד. מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 574. © הוצאת עם עובד.

  • בפרק כג מדובר על מי שנמצא בתוך מחנה צבא ישראל ועל מי שצריך לצאת אל מחוץ למחנה. הסבירו באיזה אופן רעיון זה דומה לחוקים המופיעים בפרק כ פסוקים ה-ט.
מצבת מישע וחוק החרם
  כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו...
מצבת מישע וחוק החרם
"רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם…"
(כ, טז-יז)

מצבת מישע התגלתה בדיבון בעבר הירדן בשנת 1868 על ידי מיסיונר גרמני. הבדואים יושבי האזור סברו שבתוכה מצוי מטמון זהב, ולכן ניפצו את האבן. למרבה המזל, לפני כן הם העתיקו את הכתובת שחקוקה על האבן. העתק מן המצבה המשוחזרת, המוצג במוזאון הלובר בפריז. צילום: Neithsabes, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו על יהודה ועל ישראל. הכתובת חשובה גם להבנת ההיסטוריה של התקופה המקראית המקבילה (מלכות בית אחאב בישראל ומלכות יהושפט ביהודה) וגם ללימוד תולדות הכתב העברי הקדום שבו כתובה המצבה.
בכתובת זו נמצאת גם עדות למנהג החרם – "שבעת אלפים גברים ונערים (?) ונשים ונערות (?) – ופלגשים (?), כי לעשתר-כמוש החרמתים."
מנהג זה של החרמה והקדשה לאל, במקרה זה לאלה עשתר, היה מקובל במזרח הקדום בעת מלחמה.

עיבוד. מבוסס על: יוסף ניצן ויהושפט נבו, "ארכיאולוגיות מתקופת המקרא: כתובות מישע", צוהר למקרא, תשס"ד. © מכון מופ"ת.

  • מה אפשר ללמוד ממצבת מישע על מנהג החרם המופיע בפרק?
סוס ורכב
  בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות...
סוס ורכב
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם..."
(כ, א)

תבליט מרכבה אשורית. צילום: ויליאם הנרי גודייר. אוסף מוזיאון ברוקלין.

מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענת אמון. צילום: © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות שימשו בעיקר כבימות ניידות ליריית חיצים ולהשלכת רמחים, מהירותן וכושר תמרונן הקנו לחיל הרכב יתרון טכנולוגי אדיר. על חיל פרשים איננו שומעים עד סוף האלף השני או ראשית האלף הראשון לפנה"ס, אף כי הרכיבה על סוסים כשלעצמה הייתה ידועה. לפי המסופר בספרי יהושע ושופטים, בשעה שבני ישראל נכנסו לארץ כנען לא היו להם מרכבות, בעוד שלכנענים היו מרכבות. גם בתקופות מאוחרות יותר נאלצו בני ישראל להתמודד עם נחיתות זו. לישראל לא היה חיל רכב עד ימי דוד ושלמה.

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 506. © הוצאת עם עובד.

  • למי מיוחסים הסוס והרכב בפרק כ, לישראל או לאויביו?
  • איזה מסר עולה מפסוקים א-ד בפרק כ בדבר היציאה של ישראל למלחמה?
סימנים - דברים כ
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כ.
סימנים - דברים כ
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם."
(כ, י)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כ.

  • על פי הרב בני לאו, מה מיוחד בדיני המלחמה בתורה? הביאו דוגמה אחת.

קרדיט: סימנים דברים פרק כ | 929 תנך ביחד

אשת יפת תואר
מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם, תת-אלוף במיל',...
אשת יפת תואר
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
(כא, י-יא)

מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם, תת-אלוף במיל', בעל עיטור המופת, חבר כנסת ושר לשעבר.

  • על פי הסרטון, מה תפקידו של דין "אשת יפת תואר"?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם | כאן 11 לשעבר רשות השידור