סגור תצוגת כיתה
הפרק

מסע סנחריב – איך כותבים היסטוריה?

פרק יח, יג-טז ופרק יט, ל-לז

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשנת 701 לפנה"ס סנחריב מלך אשור יוצא למסע כיבושים ביהודה. מסע סנחריב מתואר בצמצום ובקצרה בתנ"ך ואנו לומדים על האירוע בהרחבה ממקורות חוץ מקראיים: כתובת סנחריב ותבליט לכיש. בלימוד זה נבחן את המושג היסטוריוגרפיה ונבחן את המגמה של המחברים בכתיבה ההיסטורית שלהם. מתוך הלימוד נצא לדיון על המושג נרטיב, ההשפעות של תפיסות עולם על תיאור אירועים ומתוך כך נלמד כיצד לקרוא טקסטים קריאה ביקורתית ונבין את חשיבות הקריאה הביקורתית.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: השוואה בין כותרות עיתונים
מבקשים מהתלמידים לחפש ברשת כותרות מעיתונים שונים על אותו אירוע עדיף עיתונים בעלי תפיסות עולם שונות (למשל, הארץ וישראל היום). נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין הכותרות?
  • האם יש כותרת אמת וכותרת שקר?
  • מה בוחר כל כותב להדגיש בכותרת שלו?

כמו בעיתונים, בכל מקור שנקרא נצטרך לשאול את עצמנו: מה כתוב? מי כתב? למה בחרו לכתוב את מה שכתבו? מה בחרו לא לכתוב? שאלות אלה יוכלו ללמד אותנו על המקור ועל המטרה שלשמה הוא נכתב. אף שתיאור חדשותי בדרך כלל נראה אובייקטיבי הוא תמיד מושפע מזהות הכותב ומתפיסת עולמו.

הצעה שנייה: תמונות שלהן שתי נקודות מבט
נקרין על הלוח תמונות מתעתעות שלהן כמה אפשרויות לזיהוי (ראו תמונות גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • האם היה לכם קל לזהות תמונה אחת יותר מאחרת?
  • האם הצלחתם לשנות את נקודת המבט ברגע שנאמר לכם מה אתם יכולים לראות בתמונה?
  • האם גם בחיים יש מצבים שבהם אתם מצליחים לראות נקודת מבט אחת בלבד?
  • האם יש מצבים שבהם קל לכם לראות את כל נקודות המבט?

הצעה שלישית: סיפורים מהחיים
נשאל את התלמידים:

  • האם קרה לכם שהתלוננתם להורים על משהו שאח או אחות שלכם עשתה? ("כן!")
  • מה סיפרתם? (נשמע את תשובות התלמידים)
  • האם אח או אחות שלכם יספרו את אותו הסיפור?

הסיפור הזה יכול להדגים מהו נרטיב: התלמידים הציגו להורים את הנרטיב שלהם, ומנגד האח או האחות הציגו להורים את הנרטיב שלהם. וההורים היו צריכים לשפוט איזה נרטיב הם מאמצים. בהסתכלות לאחור נרטיב מזכיר מאוד "צד בסיפור", אבל בזמן התלונה להורים התלמידים והאחים לא הציגו את דבריהם כ"צד" בסיפור אלא כ"אמת". נבקש מהתלמידים לחשוב על סיפור מחייהם שבו היה להם נרטיב אחד, ואילו למי שעמד מולם היה נרטיב אחר. מה המניעים העומדים מאחורי כל צד?

סיכום לכל ההצעות – הגדרת המושג היסטוריוגרפיה

מה ההבדל בין היסטוריוגרף להיסטוריון? בניגוד להיסטוריון המנסה לתאר את קורות העבר באופן אובייקטיבי, ההיסטוריוגרף מתאר את אירועי העבר מתוך השקפת עולמו האישית.

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים פסוקים יג-טז ונסביר שוב את המתואר בפסוקים.

בשנת 701 לפנה"ס עורך סנחריב (בנו ויורשו של סרגון השני) מסע עונשים באזור וכובש את כל ערי יהודה. המסע של סנחריב מתואר בקצרה בספר מלכים. חזקיה שפחד מחורבן ירושלים התנצל על שמרד באשור והציע למלא כל עונש: "חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא", לכן שילם 300 כיכר כסף ו-30 כיכר זהב. התשלום היה מהכסף והרכוש שבבית המלך ובבית המקדש. הכתוב המקראי כותב בקצרה ובצמצום רב על האירועים.

אפשר להקרין חלק מהסדרה הארץ הייתה תהו, פרק 5 העוסק בנושא (דקות רלוונטיות: 26:13-25:39, 34:27-31:07. ראו גם בממערך השיעור), או מתוך המצגת חזקיהו נגד סנחריב מול חומות ירושלים (ראו קישור גם בממערך השיעור).

עבודת השוואה: מקור חוץ מקראי – כתובת סנחריב
ב-1830 התגלתה הכתובת בידי הקולונל הבריטי ר' טיילור בנינווה שהייתה בירתה העתיקה של האימפריה האשורית, כיום צפון עיראק. המנסרה התגלתה בחורבות ארמונו של המלך סנחריב. את המוצג רכש המוזיאון הבריטי מאלמנתו של הקולונל בשנת 1850. קיימים עותקים של הכתובת באוניברסיטת שיקגו וגם אצלנו במוזיאון ישראל.
נבקש מהתלמידים לקרוא במלכים ב פרק יח פסוקים יג-טז ואת כתובת סנחריב (נספח ב) ולהשוות בין המקורות: למצוא מה דומה בין המקורות ולפחות שלוש תוספות שיש בכתובת ואין בתנ"ך.

 

מלכים ב פרק יח פסוקים יג-טז

כתובת סנחריב

דומה (פסוק יג)

בשניהם נאמר שערי יהודה סביב לירושלים נכבשו, אך לא מוזכר כיבוש ירושלים.

שונה (פסוק יג) – מידע שנמסר בכתובת סנחריב אך לא נמצא במקרא

לא מפורטות שיטות הכיבוש.

פירוט נרחב לגבי שיטות הכיבוש.

לא מצוין מספר הערים שכבש סנחריב.

מוזכר כיבושן של 46 עריו הבצורות של חזקיה וכן כיבושן של ערים קטנות סביב ערי החומה.

אין אזכור לאנשים שגלו לאשור.

מצוין מספר הגולים מיהודה לאשור – 150, 200.

אין תיאור של חלוקת שטחי יהודה לעמים אחרים.

חלקים מממלכת יהודה ניתנו לממלכות פלישתיות.

תגובת חזקיה והמיסים (פסוקים יד-טז)

30 כיכר זהב

300 כיכר כסף

+"כל הכסף"

+דלתות ועמודי המקדש

 

30 כיכר זהב

800 כיכר כסף

+הרבה הרבה דברים נוספים

מהי מטרת פירוט השלל בכל אחד מן המקורות?
נשאל את התלמידים למה פחות חשוב לתנ"ך לתאר את כיבוש ערי יהודה הבצורות לפרטים, ומה התמה ההיסטוריוגרפית של ההיסטוריוגרף האשורי?
פירוט השלל בכתובת האשורית נועד להאדיר את מלך אשור, ובמקרא להציג את מצבה הכלכלי הטוב של יהודה לפני הכיבוש. במקרא מסע הכיבוש מתואר בקיצור כדרכו של התנ"ך לתאר עלילות בקיצור.
מקרה זה הוא דוגמה כיצד מקור חיצוני מאמת ומחזק את הכתוב בספר מלכים, ואף מרחיב ומתאר יותר מהמסופר בתנ"ך עצמו.

פענוח מקור חזותי חוץ מקראי – תבליט לכיש:
נקרין סרטון קצר על תבליט לכיש.

העיר לכיש נכבשה במהלך מסע סנחריב. בעוד בתנ"ך יש אזכור על כיבוש לכיש, אך אין תיאור לפרטים; בתבליט לכיש מופיע תיאור מפורט של כיבוש העיר המסמל את כיבוש יהודה כולה. נחלק לתלמידים תמונות מתוך התבליט (בנספח ג). נבקש מהתלמידים לתאר מה הם רואים בתמונות ולענות על השאלה מדוע לדעתם חשוב היה לאשורים לתאר לפרטים את כיבוש לכיש, ואילו בספר מלכים הדבר מוזכר אך לא לפרטי פרטים.

סוף המסע – איך זה נגמר? עבודה בזוגות וניתוח נקודות המבט:
נחלק את התלמידים לזוגות. כל זוג יקבל כמה מקורות העוסקים בסיום מסע סנחריב: מלכים ב פרק יט פסוקים לה-לז; דברי הימים ב פרק לב פסוקים כא-כב; קטע מתוך קדמוניות היהודים; וקטע מתוך ספרו של חנן אשל (המקורות. ראו מקורות גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לסכם במילים שלהם כיצד כל מקור מסביר את הסיבה לחזרת צבא סנחריב לאשור, ולנסח את המגמה או המסר שהמחבר המקראי מנסה להעביר בכתיבתו.

מבט לחיים

בפרק זה בחנו נקודות המבט והמגמות בכתיבה ההיסטורית – התנסינו בקריאה ביקורתית של הטקסט המקראי וראינו כיצד אירועים היסטוריים מושפעים ממגמות של כותבים. נשאל את התלמידים:

  • האם הקריאה היום הייתה שונה מבדרך כלל?
  • האם אנו מכירים עוד דוגמאות מהחיים לאירועים שאפשר לבחון מנקודות מבט שונות?
  • מה נדרש מאתנו בקריאה של אירועים היסטוריים?
  • איך קוראים קריאה ביקורתית?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את התיאור המצומצם על מסע סנחריב שמופיע בספר מלכים. השווינו בין התיאור במקרא לבין התיאור המופיע במקורות החוץ מקראיים וניסינו לעמוד על הסיבה להבדלים ועל המגמות ותפיסת עולמם של ההיסטוריוגרפים השונים.
מיומנויות: הגדרת המושג היסטוריוגרפיה, מקורות חוץ מקראיים, ניתוח מקור חזותי.
מתודות: למדנו בצורה חווייתית את המושג היסטוריוגרפיה, השווינו בין כתובת סנחריב לבין התיאור בספר מלכים, ניתחנו מקור חזותי של תבליט לכיש. ובסוף השווינו בזוגות בין מקורות ובחנו מגמות בתיאור סוף מסע סנחריב.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות מתעתעות
35 אשליות: האוסף המושלם של תעתועי ראייה, 2014 / Mako התבוננו בתמונות מתעתעות – שלהן כמה אפשרויות:...
תמונות מתעתעות

35 אשליות: האוסף המושלם של תעתועי ראייה, 2014 / Mako

התבוננו בתמונות מתעתעות – שלהן כמה אפשרויות:

  • האם היה לכם קל לזהות תמונה אחת יותר מאחרת?
  • האם הצלחתם לשנות את נקודת המבט ברגע שנאמר לכם מה אתם יכולים לראות בתמונה?
  • האם גם בחיים יש מצבים שבהם אתם מצליחים לראות נקודת מבט אחת בלבד?
  • האם יש מצבים שבהם קל לכם לראות את כל נקודות המבט?
והארץ הייתה תוהו ובוהו
והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות, כאן 11 – תאגיד השידור...
והארץ הייתה תוהו ובוהו

והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות, כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

המצגת חזקיהו נגד סנחריב מול חומות ירושלים
מצגת חזקיהו נגד סנחריב מול חומות ירושלים – עימות גורלי, אתר מגלי"ם.
המצגת חזקיהו נגד סנחריב מול חומות ירושלים
תבליטי לכיש, City of David
קרדיט: תבליטי לכיש, City of David,פרסום 2013
תבליטי לכיש, City of David

קרדיט: תבליטי לכיש, City of David,פרסום 2013

מנסרת סנחריב
Hanay, מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל, ויקפדיה ואת חזקיה היהודי, שלא נכנע לפני, שמתי מצור...
מנסרת סנחריב
מנסרת סנחריב המוצגת במוזיאון ישראל

Hanay, מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל, ויקפדיה

ואת חזקיה היהודי, שלא נכנע לפני, שמתי מצור על 46 עריו הבצורות … ועל הערים הקטנות שמסביב … ולכדתי אותן באמצעות סוללות מעפר ואילי מצור מובאים לחומה, בהתקפת חיל- רגלים, דרך מנהרות שנחפרו מתחת לחומה ופרצות בחומה … ובאמצעות סולמות שהוצבו מעל לחומה. לקחתי משם 200,150 גברים נשים וטף וגם שלל רב: סוסים, פרדים, חמורים … ואת חזקיה כלאתי בעירו ירושלים כאילו היה ציפור בכלוב. הטלתי סגר על העיר ואסרתי את יציאתו מהעיר. את עריו בזזתי, לקחתי חלקים מארצו ונתתי למלכי אשדוד, אשקלון, עקרון ועזה … כך הקטנתי משטחי ארצו, ובנוסף למס המשולם כל שנה, הטלתי עליו גם מס מנחת מס ומתנות…

תגובת חזקיה לפי הכתובת האשורית:

חזקיה נחרד מעוצמת הוד מלכותי, שלח אלי לנינוה את יחידת הצבא המובחרת שלו … העלה לי … 30 ככר זהב ו- 800 ככר כסף, אבנים יקרות … מיטות שן … בגדים, אריגים יקרים … כלי נחושת וברזל … כלי נשק לאין ספור … בליווי בנותיו, פילגשיו, מנגנים ומנגנות … ושלם את נציגו אלי לשם תשלומי מס ולטקס כניעתו לי.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
חזקיהו כמי השילוח
רבשקה מנסה לשכנע את תושבי ירושלים להיכנע לאשור. בין השאר, הוא נסמך על ההיגיון הדתי...
חזקיהו כמי השילוח
"בה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו." (פסוק ה)

איור: shutterstock.com

רבשקה מנסה לשכנע את תושבי ירושלים להיכנע לאשור. בין השאר, הוא נסמך על ההיגיון הדתי של הקהל הקשוב על חומות העיר: "הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ?" (מלכים ב, יח, כה). כלומר – מלך אשור מגשים את הצו האלוהי בבואו לכבוש את ירושלים.

חז"ל ניסו להבין את המקור שעליו הסתמך רבשקה:

אמר ר' יהושע בן לוי: מה הוא שנאמר – "עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ, ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ" (מלכים ב, יח, כה)? מה הוא דבר זה, היכן נצטווה להשחית את הארץ? ומסביר: ששמע לנביא ישעיהו שאמר: "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ. וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם… אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר…" (ישעיה ח, ו–ז)

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צד עמוד ב:ד)

  • לפי המדרש, מה הוא רצון האל שאותו הגשים מלך אשור?
  • מי הוא, אם כן, האחראי למצב הקשה שאליו נקלעה יהודה?
כיתת נחש הנחושת
חז"ל תהו כיצד אותו נחש נחושת שיצר משה במסע במדבר (במדבר כא) וסייע להצלה גדולה,...
כיתת נחש הנחושת
"הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה, וכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן." (פסוק ד)

מזבח תל באר שבע. המזבח פורק כנראה בימי חזקיהו, במסגרת הרפורמה הדתית שהנהיג. שימו לב לנחש, סמל הפריון, החרוט באחת האבנים. צילום: Tamarah, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0 

חז"ל תהו כיצד אותו נחש נחושת שיצר משה במסע במדבר (במדבר כא) וסייע להצלה גדולה, הפך לפולחן עבודה זרה. ויותר מכך, כיצד אבותיו של חזקיהו – מלכי יהודה הקודמים – לא ביערו מנהג זה.

שנאמר במלך חזקיהו: "וכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב יח, ד), ויש לתמוה: אפשר שקיטרו לנחש זה ובא אסא, שהיה מלך צדיק, ולא בִּעֲרוֹ מהעולם? ולאחריו בא יהושפט ולא בִּעֲרוֹ עד ימי חזקיה? והלא כל עבודה זרה שבעולם, אסא ויהושפט בִּעֲרוּם! אלא צריך אתה לומר שמקום הניחו לו אבותיו, לחזקיה, בעניין זה להתגדל בו.

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז עמוד א. על פי ביאור שטיינזלץ

  • לדעתכם, כיצד קרה שנחש הנחושת הפך מעבודת ה' לעבודה זרה?
  • על פי המדרש, מדוע לא בוטל המנהג על ידי מלכים קודמים? האם תוכלו להציע תשובות נוספות לשאלה זו?
משענת קנה רצוץ
רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה...
משענת קנה רצוץ
"עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו." (יח, כא)

רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה רצוץ", כלומר על מקל ששבור בקצה שלו, שרק גורם נזק למי שנשען עליו.

  • צפו בסרטון. נסו להביא דוגמאות משלכם לשימוש עכשווי בביטוי "משענת קנה רצוץ".
עוד מאמץ אחרון!
היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם...
עוד מאמץ אחרון!
" וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)

היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם של התינוק.

להמשך קריאה

בעבר נהגו הנשים ללדת על שרפרף ושמו "משבר". אחרי תשעה חודשי היריון "באו בנים עד משבר", כלומר הגיע רגע הלידה, אבל אין כוח גופני ונפשי כדי לגייס את הגוף ללידה.

אפשר לראות בסרטון את רגעי המאמץ שבלידה כמו גם את רגעי האושר.

  • מה הפירוש המילולי של הפסוק?

קרדיט: מוקי – ילד של אבא, מתוך התכנית "בייבי בום" / ערוץ 10, 2014

באו בנים עד משבר
  הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על...
באו בנים עד משבר
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)
מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.

מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב, "הצופה", 30 בנובמבר 1947.העיתון הועלה לאתר בעזרת ​תמיכתו הנדיבה של משרד ירושלים ומורשת – פרויקט ציוני דרך.

 

הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה היה גדול.

להמשך קריאה

המאבק של היהודים להקמת מדינה יהודית הגיע לרגע ההכרעה, ולא היה ברור מה יקרה. האם המאמץ האדיר יישא פרי? הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, חיבר תפילה מיוחדת וקרא להתפלל איתו להצלחת ההצבעה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו והאר פניך אל שארית ישראל, כחזקיהו עבדך נקרא היום ונשווע, באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם…"

  • זהו בתפילה את הביטוי מספר מלכים.
  • איזה שימוש עשה הרב בביטוי בתפילה זו?
  • נסו לחשוב על עוד מקרים (אפשר גם פחות דרמטיים והיסטוריים) שבהם מתאים להשתמש בביטוי זה.
איור או ציור?
גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם...
איור או ציור?
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

גוסטב דורה, מציורי המקרא

גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם אייר יצירות קלאסיות, כמו "דון קישוט", "משלי לה פונטיין" ו"הקומדיה האלוהית" של דנטה.

להמשך קריאה

איור, לפי הגדרה מילונית, הוא המחשה ויזואלית של טקסט מילולי.
ציור הוא יצירה שאינה תלויה בטקסט, אך יכולה להיות בהשראתו של טקסט.

  • לדעתכם – האם היצירה של דורה היא איור או ציור? הסבירו את עמדתכם.
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי
באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום....
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.

להמשך קריאה

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.
ב-21 במאי, כשבועיים לפני המלחמה, הכריז גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים דאז, הכרזה שהתפרשה כהתגרות ביצחק רבין, שהיה אז הרמטכ"ל: "אנו מוכנים. אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה – אהלן וסהלן".
בסוף חודש מאי כתב הפזמונאי חיים חפר שיר המבוסס על הכרזתו של נאצר: "נאצר מחכה לרבין", ובו לעג לנשיא מצרים ולצבא המצרי. השיר התקבל באהדה רבה על ידי הציבור והעלה את המורל הלאומי.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה. המלחמה, שארכה שישה ימים בלבד, נגמרה בניצחון מוחץ של ישראל.
השיר "נאצר מחכה לרבין" הפך להיות שיר מזוהה עם הניצחון.

מילות השיר: נאצר מחכה לרבין
מילים: חיים חפר

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
פעמיים כבר חיכה, איי איי איי
והכנסנו לו דפיקה, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד יצעק הוא איי איי איי, איי איי איי
כמו בזמן מבצע סיני, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד תראו, יבוא היום, איי איי איי
יתחנן הוא לשלום, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

בפרק יח משתמש רַבְשָׁקֵה, שר הצבא האשורי, ב"לוחמה פסיכולוגית": הורדת המורל הלאומי של היריב באמצעות לעג ובוז.

  • הסבירו כיצד בא לידי ביטוי הרעיון של "לוחמה פסיכולוגית" במידע שלמדתם על הרקע למלחמת ששת הימים?
  • כיצד מורל לאומי יכול להשפיע על הצבא ועל תוצאותיה של מלחמה?

קרדיט: מלחמת ששת הימים – נאצר מחכה לרבין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

החומה הרחבה
המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים. מי היו תושבי העיר? תושבים...
החומה הרחבה
"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס." (יח, יז)

המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים.

להמשך קריאה

מי היו תושבי העיר? תושבים ותיקים, וגם פליטים מממלכת ישראל, שהותקפה 20 שנה קודם לכן על ידי האשורים. על מנת להגן עליהם הוא עשה פעולות כמו חפירת מנגנון להבאת מים לעיר (נקבת השילוח) ובניית חומה רחבה סביב העיר, שתגן עליהם בבוא העת. חלקים מ"החומה הרחבה" שבנה המלך חזקיהו, שרוחבה 7 מטרים, אפשר לזהות היום בין חלקי חומת העיר העתיקה בירושלים.

  • לפי הסרטון – מה הייתה הדילמה בבניית החומה?
  • מה הייתה עמדתו של הנביא ישעיהו ומה הייתה עמדתו של המלך חזקיהו?
  • נסו לחשוב על כמה שיותר נימוקים המחזקים כל אחת משתי הדעות המנוגדות.

קרדיט: החומה הרחבה/2014 ,Megalim Institute מכון מגלי"ם 

נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה...
נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
"וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה" (יט, לו)

אחד משערי העיר העתיקה נינוה.

שער נרגל, נינוה.

בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האשורית (המאה ה-8 לפני הספירה).

להמשך קריאה

בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו ארמונות: ארמון סנחריב, מלך אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל. הממצאים שנמצאו בתוך הארמונות שופכים אור חדש על הסיפור שלנו. אחד התבליטים החשובים שנתגלו בארמון סנחריב הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע הכיבוש של סנחריב בערי יהודה, שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב יח-יט. והינה יש לנו סיפור משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
ממצא נוסף הוא "מנסרת סנחריב". על המנסרה מתוארים בכתב מסע הכיבוש של ערי יהודה והשפלתו של חזקיהו מלך יהודה. וזוהי עוד הוכחה שההיסטוריה היא בעיני המתאר!
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה – פעולה שבמבט לאחור ממש הצילה אותם. מדוע? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור (בערים נִינְוֵה ומוסול).

פגיעה בממצאים ארכאולוגיים ובאתרים ארכאולוגיים מתרחשת בעוד מקומות, ממניעים שונים.
ארגונים בין-לאומיים עולמיים (כמו אונסק"ו) וארגונים מקומיים (כמו רשות העתיקות בארץ) מנסים לשמור ולהגן על עתיקות.

  • מהי לדעתכם חשיבות השמירה על ממצאים ארכאולוגיים?
ניקבת השלח
חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד. הוא...
ניקבת השלח
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)

חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד.

להמשך קריאה

הוא ביצר והכין את ערי יהודה למתקפה האשורית. כיצד ביצר המלך חזקיהו את ערי יהודה? נתמקד בעיר ירושלים. חזקיהו בנה מפעל מים אדיר בשם נִקְבַּת השילוח, שמטרתו הייתה להביא מים לתוך העיר בתקופת המצור העתידי. אפשר ללמוד על נקבת השילוח מתוך ממצאים פנים-מקראיים: מלכים ב כ, ישעיהו כב, דברי הימים ב לב. וגם… אפשר ללכת בתוך נקבת השילוח! בתוך חפירות עיר דוד. שם נמצאה "כתובת השילוח" שאותה כתבו החוצבים, והיא עולה בקנה אחד עם המסופר במקרא.

  • הסבירו – מדוע החציבה של נִקְבַּת השילוח הייתה משמעותית כל כך להיערכות של חזקיהו, ובסופו של דבר להישרדות של אנשי העיר?

קרדיט: ניקבת השילוח / City of David, 2013

לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא...
לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב." (יח, יג-יד)

בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא אשור בתקופת מלכות חזקיהו (701 לפני הספירה).

להמשך קריאה

הסיפור בספר מלכים ב מתמקד בניסיון לכבוש את ירושלים המבוצרת באמצעות לוחמה פסיכולוגית, ובסופו של דבר בתבוסה האשורית, שהייתה תוצאה של העמידה הנחרצת של אנשי ירושלים נגד האשורים, במצוות המלך חזקיהו. בפרק יט מסופר גם על פניית המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, על תפילת ישעיהו לאלוהים ועל מלאך ה' שמכה ופוגע במחנה אשור.
כיבוש "ערי יהודה הבצורות" היה מן הסתם משמעותי יותר ונרחב יותר מהתיאור האגבי בפסוק אחד. ממצאים ארכאולוגיים בני 2,700 שנה שנמצאו בנִינְוֵה, עיר הבירה של אשור, מביאים זווית אחרת של הסיפור המסופר בתנ"ך.

  • מדוע, לדעתכם, תיעד מלך אשור את כיבוש לכיש באופן כל כך מפורט?
  • מדוע, לדעתכם, בתנ"ך "מטושטש" הסיפור על כיבוש לכיש ומובלט הסיפור על נסיגת האשורים מירושלים?
  • תרגיל לכיתה: ספרו את אותו הסיפור משתי זוויות ראייה שונות.

קרדיט: תבליטי לכיש / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014.

איך כובשים עיר בצורה?
יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים. ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי...
איך כובשים עיר בצורה?
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)
קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה)

קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה). מאוסף המוזיאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים.

להמשך קריאה

ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי פרטים את ההכנות, אולם יש עדויות לביצורים ממקורות חוץ-מקראיים.
מלך אשור תיעד את המסע לדיכוי המרד בתבליטים שנמצאו בארמונו בעיר נִינְוֵה (בצפון עיראק של היום). התבליטים מלמדים אותנו על השיטות שמטרתן ביקוע חומה בעת מלחמה. בתמונות – אֵילֵי ניגוח (קורות ברזל לניגוח), קַשָׁתִים וקַלָעִים.

  • התבוננו בתבליטים (חלק מהם מקוריים וחלק מהם תוקנו/הושלמו). מהן הטקטיקות הצבאיות של צבא אשור לביקוע החומה?
  • במה יעילה כל אחת מהטקטיקות הצבאיות?
תבליטי לכיש
את כיבוש העיר לכיש הנציח סנחריב בתבליטי ענק שהציג בארמונו בעיר נינווה שבעירק. הסרט 'מחיה'...
תבליטי לכיש
(יג) וּבְְְאַרְְְבַּע עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְְְ חִזְְְקִיָּה עָלָה סַנְְְחֵרִיב, בנו של סרגון, מֶלֶךְְְ־אַשּׁוּר, עַל כָָּל־עָרֵי יְְהוּדָה הַבְְּצֻרוֹת וַיִּתְְְפְְּשֵׂם.. (מלכים ב כד יג)

את כיבוש העיר לכיש הנציח סנחריב בתבליטי ענק שהציג בארמונו בעיר נינווה שבעירק. הסרט 'מחיה' באנימציה את תבליטי האבן שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, ומציג את מכונת המלחמה האשורית התוקפת את העיר.

  • היכן מוצגים היום תבליטי לכיש? חשבו על לפחות שלושה כלי מלחמה אשוריים המתוארים בתבליטי לכיש? כיצד באמצעות התבליטים, מעצב סנחריב את התודעה ההיסטורית ומדוע הוא הציג אותם דוקא בארמונו?

קרדיט: תבליטי לכיש, 2013, מגלי"ם

החומה הרחבה
הסרט מתאר את החומה אדירת הממדים שבנה חזקיה שקטע ממנה נחשף בידי הארכיאולוג נחמן אביגד...
החומה הרחבה
ה וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת, וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת, וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא, עִיר דָּוִיד; וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב, וּמָגִנִּים. (דברי הימים ב, פרק לב)

הסרט מתאר את החומה אדירת הממדים שבנה חזקיה שקטע ממנה נחשף בידי הארכיאולוג נחמן אביגד ברובע היהודי בירושלים. למרגלות החומה שרידים של בתים פרטיים שנהרסו במסגרת בניית החומה, פעולה שעוררה את חמתו של הנביא ישעיהו.

  • מה ניתן ללמוד מהממצאים הארכיאולוגים על המאמצים שהשקיע חזקיהו לגונן על העיר? ובאיזו דילמה מוסרית נאלץ חזקיהו להתמודד בזמן בניית החומה?

קרדיט: החומה הרחבה, 2013, מגלי"ם

ניקבת השילוח
הסרט מתאר את המצוקה של ירושלים לנוכח המצור האשורי הצפוי ואת הפתרון היצירתי של חזקיהו...
ניקבת השילוח
ד וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים. (דברי הימים ב, פרק לב)

הסרט מתאר את המצוקה של ירושלים לנוכח המצור האשורי הצפוי ואת הפתרון היצירתי של חזקיהו לבעיית המים של העיר. באמצעות נקבה, המוזכרת במקרא וגם בכתובת השילוח שנמצאה בעיר דוד, הוטו מי מעיין הגיחון אל תוך העיר ואל מחוץ להישג ידם של האשורים.

  • "מדוע לדעתכם היה צורך שחזקיהו יסתום את המעיין? מה היה הפתרון של חזקיהו כדי למנוע מהאויב למצוא את המים? איך כתובת השילוח מאששת את הכתוב המקראי?"

קרדיט: ניקבת השילוח, 2013, מגלי"ם

מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב
  מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו...
מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב

 

מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד של מלך ישראל באשור, ואחריו לא רק ממלכת אשור התערערה, אלא גם ממלכת יהודה.

  • כיצד הסרטון מתאר את הימים האחרונים של ממלכות יהודה וישראל – מה העונש על חטאי שתי הממלכות?
  • בממלכת יהודה מוזכרים שני מלכים – מה מאפיין כל אחד מהם?
  • ושאלה אחרונה שמתייחסת לצורה – מדוע לדעתכם בחרו יוצרי הסרטון להציג את סוף ימי ממלכת יהודה וישראל כך?

 

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן / 929 תנך ביחד, 2016

מי ניצח? תלוי את מי שואלים
בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו...
מי ניצח? תלוי את מי שואלים
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו מסופר בתנ"ך. שני המקורות (התנ"ך והמנסרה) מתארים את אותו האירוע, אלא שכל צד מספר את הסיפור קצת אחרת…

  • כל אחד מהצדדים מתאר את עצמו כמנצח. איך זה יכול להיות?

לפי הסרטון:

  • כיצד מתואר סיום הקרב לפי הגרסה האשורית?
  • כיצד מתואר סיום הקרב בתנ"ך?

קרדיט: מנסרת סנחריב / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014